נכון לסוף מאי 2018 נוהלו בקרנות ההשתלמות, בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה החדשות נכסים בהיקף כולל של כ-778 מיליארד שקל. זהו סכום עתק, שנועד להוות כרית ביטחון פיננסית למימון צורכי החוסכים לאורך השנים. מדובר במגוון מכשירי חיסכון, שנולדו בתקופות שונות ומתוך צרכים היסטוריים שונים. המכשירים הללו מתבססים על הפקדות שוטפות של החוסך, ולרוב גם של המעסיק, ונהנים מתשואות שנצברות לאורך השנים על הכספים שמועברים לניהול אותם גופים.
"גלובס" בחן כיצד נראה זרם הכספים אל שלושת המכשירים הללו, ומתוכם החוצה, באמצעות שקלול נתוני ההפקדות, התשלומים והמשיכות, והנכסים המנוהלים. את הנתונים בחנו לגבי קופות הגמל - שקיימות עשרות רבות של שנים; קרנות ההשתלמות, שחוות גידולים נאים בהפקדות אליהן, ושגם הן קיימות כבר כמה עשורים, אך יצאו לדרך לאחר קופות הגמל; וקרנות הפנסיה החדשות - המקיפות והכלליות - שיצאו לדרך רק בשנת 1995, ושצומחות בשיעור אדיר.
אם כן, מה מלמדים המספרים? ב-20 שנים כמעט, שחלפו מאז תחילת 1999 ועד סוף מאי 2018, הופקדו לניהול קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה החדשות - המקיפות והכלליות - סכומים בהיקף מצטבר של כ-695 מיליארד שקל. סכום זה נחלק כך שלקרנות הפנסיה החדשות הופקדו כ-266.5 מיליארד שקל, בעוד שלקופות הגמל הופקדו בתקופה זו כ-154 מיליארד שקל, ולקרנות ההשתלמות כ-274.9 מיליארד שקל. מדובר בסכומים אדירים, שמציגים קצבי גידול שונים לאורך השנים, בכל אחד מהאפיקים.
קופות הגמל, שבאמצע העשור הקודם שינו את אופיין מאפיק חיסכון נזיל למדי, לטווח בינוני של כ-15 שנה, לאפיק חיסכון לטווח ארוך, שמיועד לגיל פרישה מעבודה, חוו עד 2015 עשור של דשדוש, בעקבות הרפורמה האמורה. זה השתנה בשנים האחרונות, והקופות שבו לקצב הפקדות דו-ספרתי במיליארדי שקלים מדי שנה, הודות למוצרי גמל חדשים, לצד החייאת הקופות לתגמולים שהתאפשרה הודות לשינויי מיסוי.
לצד זאת ישנן קרנות ההשתלמות, שהן אפיק חיסכון לטווח בינוני, שהופכות לנזילות לאחר שש שנים. אלו מציגות גידול חד בקצב ההפקדות - מכ-8 מיליארד שקל הפקדות ב-1999 ליותר מ-23 מיליארד שקל ב-2017, גידול של כ-180%, שמורכב מעלייה כמעט קבועה משנה לשנה לכל אורך התקופה הנבחנת.
ומה לגבי קרנות הפנסיה החדשות? אלה החלו לפעול מאפס רק עם "מות" הקרנות הוותיקות, לפני קצת יותר מ-20 שנה, והן משמשות ככלי חיסכון לגיל פרישה - לטווח ארוך ממש, של עשרות שנים. מאז, ובמיוחד החל מסוף העשור הקודם, הן הפכו לאפיק החיסכון הצומח ביותר, והן נהנות מרגולציה תומכת ובעיקר מהחובה לחסוך לפנסיה. עד כה ב-2018, במשך חמישה חודשים בלבד, רשמו הקרנות החדשות הפקדות של 16 מיליארד שקל כמעט, לאחר שב-2017 כולה הן נהנו מזרם הפקדות בשיעור של 36.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת 1999 הסתכמו ההפקדות לקרנות החדשות בכ-1.8 מיליארד שקל. הגידול בהפקדות לקרנות הפנסיה עקבי, ונרשם מדי שנה, וגם צפוי להמשיך ככה, כנראה עמוק אל תוך שנות ה-30 במאה הנוכחית.
ההפקדות והצבירות נטו המצטברות באפיקי החיסכון לטווח ארוך
ההבדלים המהותיים באופי המכשירים הללו באים לידי ביטוי בעיקר בשורת המשיכות והתשלומים. שורה זו מתאפיינת בזרם כספים הפוך - לא מהחוסך לגוף המנהל, אלא מהגוף המנהל לחוסך. מדובר למשל בכספי גמל והשתלמות שכבר הפכו נזילים, ושנמשכים על-ידי החוסכים לצרכיהם הם. הצרכים הללו יכולים לכלול, למשל, רכישת דירה, כפי שקרה רבות בשנים האחרונות, שהתאפיינו בגאות במחירי הנדל"ן, כיסוי משיכת יתר בבנק או מימון חופשה. אפשרות נוספת היא משיכות של כספים בקרות אירוע ביטוחי, כמו יציאה לגמלאות, איבוד היכולת לעבוד או פטירה.
כך, בחינת ההתפתחות לאורך השנים האחרונות בשלושת אפיקי החיסכון האמורים, מלמדת כי קופות הגמל רשמו בשנים הללו משיכות ותשלומים בהיקף של כ-192.9 מיליארד שקל, המהווים כ-125% מסך ההפקדות בתקופה הזו (כאמור, בקופות היו כספים בהיקף גדול, שמקורם בהפקדות במשך שנים ארוכות לפני 1999). בקרנות ההשתלמות, לעומת זאת, מדובר בתשלומים ומשיכות של כ-188.4 מיליארד שקל, המהווים כ-68.5% מההפקדות בתקופה האמורה.
רק בשנים האחרונות החלה לחלחל ההבנה שקרנות ההשתלמות הן אפיק חיסכון הוני יוצא דופן וחשוב, שעדיף לא למשוך אותו לשימוש לא מהותי, אפילו אם הכסף הפך נזיל. כפועל יוצא מההבנה הזו, הפך המח"מ של החיסכון בקרנות ההשתלמות ארוך הרבה יותר, מה שעשוי להשפיע על שיעור המשיכות מההפקדות בעתיד, כלפי מטה.
בכל אופן, בקרנות הפנסיה, בעיקר המקיפות, אך גם הכלליות, החיסכון ארוך בהרבה, והוא ממש לא נתפס (ובצדק רב) ככזה שנועד לאפשר החלפת מטבח. כך, מאז 1999 ועד היום, הצטבר היקף התשלומים לחוסכים בקרנות הפנסיה, בעיקר בתשלומים למי שקרה לו מקרה ביטוח, לסך של כ-43.4 מיליארד שקל. מדובר בשיעור של כ-16% מתוך סך ההפקדות למכשיר חיסכון זה.
משקלול ההפקדות עם התשלומים, יחד עם נתוני העברות - שמספקים את תמונת התשלומים שעוברים בין הגופים המנהלים לבין עצמם - אנו מקבלים את נתוני הצבירה נטו, שהם אלה שהכי קרובים לזרם הכספים הנכנס "האמיתי" של הקרנות. סכום זה הוא חלק הארי של החיסכון, והוא שצובר תשואה ואמור לספק את צורכי החוסכים בעתיד.
בדיקת נתוני הגמל-נט והפנסיה-נט לחודש מאי 2018 מלמדת, כי הצבירה נטו בשלושת המכשירים שבחנו עמדה מאז תחילת 1999 ועד מאי השנה על כ-279.3 מיליארד שקל. נתון זה מלמד על קצב צבירה של כ-40% בממוצע מההפקדות בתקופה האמורה, ובקרנות הפנסיה מדובר על השיעור הגבוה ביותר: 84%.
ומה לגבי קרנות ההשתלמות וקופות הגמל? שם מדובר על תמונה מורכבת בהרבה. שיעורי הצבירה נטו של קרנות ההשתלמות עומדים בממוצע רב-שנתי על רמה של כ-32% מההפקדות (ואין קשר ישיר בין הכסף שנכנס לזה שיוצא, ובהכללה יש עיכוב של שש שנים לפחות מהמועד שבו הכסף נכנס ועד שהוא יוצא). מנגד, בקופות הגמל הצבירה נטו שלילית מצטברת.
מה זה אומר? שלאורך השנים השוק הזה קטן, ורק התשואות החיוביות הביאו אותו להציג צמיחה במונחי הנכסים, בעוד שהתשלומים היו גבוהים מההפקדות. אבל בשנים האחרונות שוק הגמל חווה עדנה מחודשת, מה שמלמד על שינוי מגמה.
למעשה, רק בשנים 2004 ו-2005 - רגע לפני שקופות הגמל הפכו למכשיר קצבתי ולא הוני, ושהכסף בהן ננעל לשנים רבות - הן רשמו צבירה נטו חיובית (יותר הפקדות מתשלומים ומשיכות), ולכל אורך השנים עד אז, ומאז ועד סיום 2015, הן רשמו צבירה נטו שלילית. ב-2016 וב-2017 התמונה שונה מהותית, כאמור, וזה נכון גם לחמשת החודשים הראשונים של 2018.
למדריך קופת גמל להשקעה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
