"עורך פטנטים יכול לעשות הבדל בין הצלחת אקזיט לכישלון"

 כל ילד-היי-טק יודע שהמילה "פטנט" היא מילה נרדפת ל"כסף". חלום האקזיט הישראלי מתחיל בנקודה הזאת - רגע רישום הפטנט - ומסתיים, במקרה הטוב-מאוד, כשענקית בינלאומית כלשהי רוכשת אותו מהישראלים בני-המזל. והחלום הזה התגשם בשנים האחרונות עברו מספר ישראלים: עסקת הרכישה של חברת המשחקים הישראלית Plarium על-ידי Aristocrat האוסטרלית, תמורת חצי מיליארד דולר במזומן (וזאת לאחר שהושקעו בחברה מיליוני דולרים בודדים); האקזיט הענק של חברת נטפים, שבמסגרתו רכשה הענקית המקסיקנית מקסיכם את השליטה בנטפים בכ-1.5 מיליארד דולר; האקזיט הענק של פרוטרום שנמכרת ל-IFF האמריקאית ביותר מ-7 מיליארד דולר; וכמובן עסקת מובילאיי-אינטל - עסקת ההיי-טק הענקית בהיקף של 15 מיליארד דולר.

אבל עם הכסף הגדול מגיעים גם הסכסוכים הגדולים. חלק מהפטנטים שהובילו לאקזיטים עתירי כסף נמצאים בלב ליבם של סכסוכים משפטיים המתנהלים בימים אלה בבתי המשפט, ובהם הסכסוך המשפטי בין פרופ' גדעון גרוס ופרופ' זליג אשחר סביב כספים שהתקבלו במסגרת האקזיט הענק של חברת "קייט פארמה", שנמכרה לענקית הביוטק גיליא (Gilead) לפי שווי של 11.9 מיליארד דולר; והסכסוך בין שתי חברות הענק לתרופות, מילניום וסילאג, שהגישו בקשות לצווי מניעה נגד חברות תרופות קטנות יותר בשוק, בטענה להפרת פטנטים לתרופה לטיפולב סרטן.

למסלול הזה - מיום היוולדו של הפטנט עד לאקזיט המיוחל או הסכסוך המשפטי הפחות מיוחל - שותפים לא רק מייסדי החברות, המוחות הישראליים המבריקים שממציאים המצאות וחולמים על כסף גדול, אלא לצידם, עומדים כל העת, עורכי הפטנטים, שמלווים אותם צעד אחר צעד בדרך המפותלת של רישום הפטנט וההגנה עליו. למה צריך אותם? התשובה לכך ברורה: הגנה. עורך פטנטים טוב יכול לעשות את ההבדל בין הגנה על פטנט לבין אובדן מוחלט של הפטנט.

לאור החשיבות הרבה המתלווה כיום לתחום הקניין הרוחני - שהפך לפי גורמים בתחום לענף הייצוא מספר אחד במדינה - ישנם מספר משרדי עורכי פטנטים בארץ, ש"רכשו" מומחיות בתחום רישום הפטנטים, ובהתאם מלווים את הממציאים הישראלים (ולעיתים אף ממציאים בינלאומיים) בכל שלבי רישום הפטנט ו/או ההגנה על הטכנולוגיה.

דירוג "גלובס Dun's 100" לשנת 2018, שהתפרסם אתמול (ד'), מציב באור הזרקורים, כמדי שנה, את משרדי עורכי הפטנטים המובילים בארץ. חברת דן אנד ברדסטריט, שערכה את הדירוג, בחנה ארבעה פרמטרים: מספר עורכי הפטנטים במשרד (הרשומים בפנקס רשם הפטנטים); מספר העובדים המקצועיים האחרים (עורך פטנטים, עורך דין, פרליגל, יועץ טכני או עוזר מחקר); לקוחות עיקריים; וסך הבקשות שהגישו המשרדים בשנת 2017, בישראל, בארה"ב, באירופה וסך הבקשות בינלאומיות שהוגשו על ידם במסגרת אמנת PCT, שמטרתה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנט במספר מדינות, על-סמך בקשה בינלאומית אחת. (ככלל, הבקשות שמוגשות בחו"ל, נערכות ונכתבות על-ידי המשרדים עצמם או באמצעות "מיקור חוץ", קרי משרדים זרים שעובדים בשיתוף פעולה עם משרדי עורכי הפטנטים בארץ).

 DUN?S 100 לשנת 2018 עורכי פטנטים

יציבות בצמרת הדירוג

מי שמוביל, גם השנה, את דירוג 13 המשרדים המובילים בארץ בתחום עורכי הפטנטים, היא קבוצת ריינהולד-כהן, הממשיכה בשליטתה בענף. הקבוצה, הכוללת בתוכה גם את משרד עורכי הדין גילת-ברקת ושות', מעסיקה בישראל 40 עורכי פטנטים (לצד 29 עורכי דין) ובסה"כ כ-160 עובדים מקצועיים.

גם במקום השני נשמרה יציבות - וכמו בשנה שעברה הגיע אליו משרד פרל כהן צדק לצר ברץ, שבו מועסקים 50 עורכי פטנטים. עורכי הפטנטים בפרל כהן, ממוקמים בין השאר, בסניפי המשרד, בתל אביב, בניו-יורק ובלונדון. במשרד פרל כהן מועסקים כ-155 עובדים מקצועיים.

במקום השלישי מדורגת קבוצת ארליך עם כ-115 עובדים מקצועיים, מתוכם 40 עורכי פטנטים; ובמקום הרביעי מדורג משרד לוצאטו את לוצאטו - עורכי פטנטים עם כ-45 עובדים מקצועיים, מתוכם 16 עורכי פטנטים. את החמישייה הראשונה סוגרת קבוצת לוטי+וב (Luthi+Webb) שנוצרה במאי במיזוג בין שני משרדים : משרד עורכי הדין לוטי המתמחה בתיקים ליטיגציה בתחום הקניין הרוחני ומעסיק כ-20 עורכי דין, ומשרד עריכת הפטנטים של ד"ר סינתיה וב, המתמחה מזה שנים בעריכת פטנטים והוא מונה כ-30 עובדים מקצועיים, מתוכם כ-15 עורכי פטנטים. הודות למיזוג שב משרדה של ד"ר וב לצמרת הדירוג לאחר היעדרות בת שנה.

במקום השישי דורג משרד ד"ר מרק פרידמן (עם 7 עורכי פטנטים מתוך כ-25 עובדים מקצועיים); במקום השביעי דורג משרד בן-עמי ושות' (11 עורכי פטנטים מתוך כ-20 עובדים מקצועיים); למקום השמיני הגיע משרדו של ד"ר איל ברסלר, שלא דורג בשנה שעברה וכולל כ-19 עובדים מקצועיים מתוכם 6 עורכי פטנטים; במקום התשיעי והעשירי ממוקמים משרד סורוקר-אגמון-נורדמן (עם 25 עובדים מקצועיים מתוכם 6 עורכי פטנטים) ומשרד גרא-גסנר-קסטן (6 עורכי פטנטים), בהתאמה. סוגרים את הרשימה (מקומות 11-13), גלסברג-אפלבאום עם 10 עובדים מקצועיים (ו-6 עורכי פטנטים); קורח ושות' (7 עורכי פטנטים) ומשרד אליעזרי עם 4 עורכי פטנטים.

בין הצלחה לכישלון מהדהד

עורכי הפטנטים נחשפים לרעיונות היצירתיים בשלב שבו מדובר עדיין בשרטוט או בנוסחה על נייר ומסייעים לרעיונות להפוך למציאות. הבקשה לרישום פטנט מוגשת לרשות הפטנטים כמסמך משפטי, לרוב, על-ידי עורכי הפטנטים. זאת, למרות שהחוק עצמו לא מונע מבעל ההמצאה להגיש בקשה לרישום פטנט באופן עצמאי.

לדברי עו"ד ועורך פטנטים זאב פרל, שותף מנהל בפרל כהן צדק לצר ברץ, "עורכי פטנטים טובים אלה אנשים שמבינים את התחום שהם עובדים בו בצורה מאוד עמוקה בפן הטכני. בנוסף היכולת ה'שפתית' שלהם היא מאוד גבוהה וכך גם היכולת המשפטית שלהם, באופן המאפשר להם לדעת לאור הפסיקה האחרונה בתחום, איך לכתוב את 'הקליינס' (החלק שמגדיר את המונופול שהפטנט נותן - מ' ש') ומה להגיד לבוחני הפטנטים". לדבריו, "כל פטנט הוא למעשה יצירה שעומדת בפני עצמה".

בכל הנוגע לתפקידם של עורכי הפטנטים מציין פרל, כי למעשה "עורכי הפטנטים כותבים את בקשות הפטנט כדי להגן על הטכנולוגיה ואז מתדיינים עם משרדי הפטנטים השונים בעולם ובארץ כדי לקבל את הפטנטים". הכתיבה של בקשת הפטנט, מחדד עו"ד פרל, "היא רק השלב הראשון בהגנה על הפטנט" וההגנה עצמה, "מתגבשת לאחר שהפטנט מתקבל ונרשם".

לדברי ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד ריינהולד-כהן, בנוסף לתפקיד "הטכני" של עורך הפטנטים, השפעתם על עולם הייעוץ לעסקים מכרעת. "עורך פטנטים זה המקצוע היחידי בתחום הייעוץ לעסקים, שיכול לעשות הבדל בין הצלחה פנטסטית לכישלון מהדהד. אין שום שירות אחר למגזר העסקי שנותן השירות יכול לעשות הבדל כל-כך עצום", מוסיף כהן ומציין כי החשיבות הגדולה של עורכי הפטנטים משליכה בסופו של דבר גם על האחריות הנדרשת מעורך הפטנטים.

רישום פטנטים בקצב עולה

לאחרונה הכריז חגיגית משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, על כך שהוגשה לו הבקשה מספר 10 מיליון לרישום פטנט. זאת, כשלוש שנים לאחר שהוגשה הבקשה מספר 9 מיליון וכ-6 שנים לאחר שהתקבל הפטנט ה-8 מיליון. הנתונים מלמדים שקצב רישום הפטנטים עולה כל העת. בכל העולם.

לדברי עו"ד פרל, "הקצב שבו נרשמים פטנטים בארה"ב, מצביע על חשיבות הקניין הרוחני ועל כך שהרבה מאוד אנשים מנסים להגן עליו". עו"ד פרל מציין כי למרות שבשנים האחרונות, בייחוד בארה"ב, ניסו להגביל את התחומים שבהם ניתן לרשום פטנטים, קצב רישום הפטנטים בפועל לא הואט. הסיבה לכך לדבריו היא מאוד פשוטה  "ל-IP ("רכוש אינטלקטואלי" -Intellectual Property) יש ערך עצום היום לחברות בכלל ולחברות ישראליות בפרט, למעשה ב'סטארט-אפ ניישן' זה מה שמוכרים בסוף היום".

 עו"ד פרל מדגיש כי  בנוסף למספר שחקנים בשוק שישראל פיתחה, כגון חברת צ'ק פוינט, טבע, רוב העבודה בתחום היא מכירת הקניין רוחני. משכך סבור עו"ד פרל כי "החשיבות של קניין רוחני בישראל היא גבוהה ממקומות אחרים בעולם", וכי בהתאם "ישנה חשיבות יותר גדולה להגן בצורה נכונה על הטכנולוגיה עבור חברות ישראליות".

ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד ריינהולד-כהן, מוסיף כי "קניין רוחני הוא מרכיב מרכזי בכלכלה המודרנית. קניין רוחני אחראי לכ-30% מכלל הפעילות הכלכלית ולכ-80% מהערך המצרפי של החברות הבורסאיות. קניין רוחני הוא, על כן, מרכיב מרכזי בבניית ערך של חברות, במיוחד אלה המצויות בחזית הפיתוח הטכנולוגי. בשים לב לכך שפטנטים הם הקניין הרוחני החשוב ביותר במיזמים טכנולוגיים - הגשת בקשות לפטנט היא מראה לתחומי העניין הטכנולוגיים בעת הזו, והכיוונים שאליהם צועדת הטכנולוגיה בשניים הקרובות". 

 בקשות פטנטים שהוגשו

נמשכת מגמת העלייה במספר הפטנטים שנרשמו; ישראל במקום ה-5 בעולם במספר פטנטים לנפש

לפי נתוני רשות הפטנטים, בשנת 2016 נצפתה ירידה של כ- 7% במספר הבקשות לרישום פטנט המוגשות בישראל ובסך-הכל הוגשו 6,425 בקשות. מצד אחד, ירידה זו היא משמעותית, והיא עלולה להצביע על האטה בצמיחה במשק. אולם מצד שני, ניתן לראות בנתוני רשות הפטנטים, מגמת עלייה בכל הקשור למספר הבקשות שהתקבלו מאז שנת 2011. מאז 2011, גדלו באופן מתמיד מספר הבקשות שבחינתן הושלמה עד כדי רישום פטנט בפועל. כך, למשל, בעוד שב-2011 אושרו 2,105 פטנטים הרי שב-2016 כבר אושרו כ-5,000. גם ב-2015 נחזתה עלייה של כ-9% במספר הפטנטים שנרשמו לעומת שנת 2014 (3,984 לעומת 4,496).

 בקשות לפטנט שהוגשו

העלייה במספר הפטנטים שנרשמו, מיוחסת לעדיפות שניתנה ברשות הפטנטים לסיום הטיפול בבקשות לרישום פטנט שבחינתן החלה לפני יותר מחמש שנים. בנוסף, ב-2016 החלו ברשות הפטנטים בסבב שליחת הודעות סירוב לגורמים שבקשתם לרישום פטנט עברה ארבעה סבבי בחינה ולא הגיעה לידי תנאים המאפשרים את רישום הפטנט כפטנט. כתוצאה מכך, נמסר ל"גלובס", יותר בקשות הגיעו מוקדם יותר לשלב הקיבול מאשר בשנים עברו.

ביחס של מספר פטנטים לנפש, ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם, כאשר לפי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) ישראל היא בן 20 המדינות המובילות בהגשת פטנטים לפי מקור, מציין עו"ד ועורך פטנטים זאב פרל, שותף מנהל בפרל כהן צדק לצר ברץ. אם לא די בכך, בכדי להבין את מעמדה של ישראל ב"עולם הפטנטים", בישראל נמדדה ב-2016 עלייה של 4.3% בהגשת פטנטים, המהווה את אחת הצמיחות הגבוהות ביותר בעולם בשנה זו.

לפי עו"ד פרל, התחומים הבולטים בהגשות פטנטים בישראל בשנה האחרונה הם: רפואה דגיטלית, מכשור רפואי, בלוקצ'יין, קאנביס, סייבר, סטוראייג', אנרגיה, בינה מלאכותית, אוטו-טק, אגריטק ופודטק, כימיה, מדעי החיים, ערים חכמות ועוד.

גם בשוק עורכי הפטנטים מתלוננים על הצפה: "כשיש יותר מדי, הרמה יורדת"

משרדי עורכי הפטנטים הנמצאים בדירוג "גלובס Dun's 100" על עצמם שנה אחרי שנה (לאו דווקא באותו הסדר). בארץ ישנם כמה מאות עורכי פטנטים, כאשר כ-150 מתוכם מתרכזים במשרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל. ד"ר אילן כהן, שותף בכיר במשרד ריינהולד-כהן, מסביר, כי כל אדם שרוצה להיות עורך פטנטים יכול להירשם לקורס ולעשות סטאז'.

במענה לשאלת "גלובס", האם קהיליית עורכי הפטנטים בארץ מהווה מועדון סגור או קליקה סגורה, השיב ד"ר כהן כי לטעמו לא מדובר בקליקה סגורה". לדבריו, ככל ומדובר בקליקה (והוא אינו בטוח שזה המצב), מדובר ב"קליקה מתפתחת", שלטעמו - "היא פתוחה מדי". ד"ר כהן השווה את המצב בשוק עורכי הפטנטים, ל"הצפה" הקיימת במקצוע עריכת הדין, וטוען כי בדומה למקצוע עריכת הדין כך גם בתחום עריכת הפטנטים, "כשיש יותר מדי, הרמה יורדת".

בהתאם מסביר ד"ר כהן, "כשיש לך עורך-דין לא טוב, זה משפיע על גורל התיק של הלקוח. אצלנו בעולם עריכת הפטנטים, זה משפיע על גורל המיזם שנים קדימה - זה בעצם חלום שמתנפץ".