דיירי מגדלי גינדי בשרונה נגד מבקר המדינה

לדיירי 300 הדירות במגדלי גינדי במתחם שרונה בתל אביב, אין מזל. מאז שהמבנים אוכלסו, ב-2015, הם נאלצים להתמודד עם שלל קשיים ובעיות. בעבר הם טענו שהמעליות אינן עובדות היטב, שיש הצפות במרתפי החניה, שריחות רעים עולים מכיוון "שרונה מרקט" ושאירועים שהעירייה מקיימת בשטח הציבורי הפתוח שלמרגלות הבניין, גורמים למטרדי רעש.

אחרי שהפנו האשמות ותקפו את היזם ואת חברת התחזוקה ואת העירייה הם מפנים עתה את חיצי הביקורת למבקר המדינה, לא פחות, שמשרדיו ממוקמים בקומה ה-13 של מגדל התיכון הסמוך. לטענתם, מבקר המדינה הוא האחראי לאי הריסת גדר זמנית, המונעת מהם את זיקת ההנאה שמגיעה להם בשטח הפרטי הפתוח, מכוח תוכנית בינוי העיר.

מגדלי גינדי הוקמו על רכס הכורכר המזרחי של ת"א, ובשל כך מתמודדים עם פער של כמה מטרים בין רחוב הארבעה והשטחים הציבוריים של המבנה, שהם חלק מהמרחב של מתחם הבילוי והקניות שרונה. על פי התוכנית של מגדלי גינדי, מבואות הכניסה הראשיים למגדלים נמצאים בכיכר העליונה הפונה לכיוון דרום, והמשותפת גם למגדלי המשרדים פלטינום, מילניום והתיכון.

מגדלי המשרדים היו הראשונים להיבנות במתחם דרום הקריה, ולכן, על מנת למנוע נפילה אל השטח שמצפון לכיכר, שלא היה מפותח אותה עת, הוקמה גדר בנויה. ואולם, למרות שמגדלי המגורים אוכלסו כבר לפני למעלה משנתיים, הגדר עדיין קיימת ומקשה על גישה נוחה לאלה שמבקשים להגיע למתחם שרונה בלי לעשות סיבוב.

סינה טופורק, אדריכלית עמיתה במשרד האדריכלים משה צור, המתגוררת באחד מהמגדלים, זועמת על קיומה של הגדר: "אנחנו במבוי סתום. ההיתר לגדר היה זמני, אבל כשאנחנו רוצים ללכת לחדר הכושר בקניון TLV אנחנו צריכים לקפוץ מעל הגדר. אנחנו לא יכולים לבקש מאנשים להגיע אלינו רגלית מהלובי העליון, כי הוא חסום ע"י הגדר.

"זה חד משמעית לא רק בשבילנו. זה שטח עירוני. זה סיפור קטן כביכול, אבל במשרד מבקר המדינה חושבים שהם מעל החוק. מי שאמור לשמור עלינו חושב שיש לו זכויות יתר".

עו"ד אבידן רומנוב, המתגורר אף הוא באחד מהמגדלים, טוען שזה סיפור מוזר: "אנחנו נושאים את עינינו למבקר המדינה כדי שהחוק ייאכף, ומפתיע לגלות שהוא דורס את החוק ברגל גסה".

למה זה קורה?

"אני לא יודע. כל השטח הזה הוא שטח ציבורי פתוח. יש הוראה מפורשת בתב"ע 3,000, שחלה על כל דרום הקריה, והיא קובעת את האיסור לשים גדרות בין מגרשי התב"ע, מתוך רצון לשמור על רציפות. ממבקר המדינה טוענים שהגדר חשובה ושיש כאן סיכון ביטחוני. אני לא מבין את זה. זה לא שהמשרדים שלהם יושבים בקומת קרקע. שלושת הלוביים של המגדלים שלנו נמצאים מעבר לגדר הזאת. אנחנו צריכים לעשות עיקוף כדי להגיע הביתה. עיריית ת"א איתנו".

תגובת משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: "דובר בדין ודברים בין עירית ת"א לבין כלל הדיירים במגדל התיכון, רחוב הארבעה 19 ת"א. משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוא רק אחד הדיירים בבניין. עו"ד חיצוני פנה בשם כל דיירי הבניין לעיריית ת"א בקשר לנושא השפ"פ.

"בפנייתו לעירייה הוא הציג את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפיה יישוב סכסוכים בין רשויות המדינה ורשויות מקומית ייעשה בהידברות בפני הממונה על המחוז. וציין שמשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נכון לברר את העניין באופן זה".

תגובת עיריית תל אביב-יפו: "היתר להצבת הגדר ניתן לפני הקמת מגדלי המגורים כדי להפריד בין משרדי המבקר לבין תהום שנפערה במקום. עם זאת, בשל מצוקת הדיירים, העירייה מקיימת הידברות עם משרד המבקר לשם בחינה מחדש של הצורך בה".