חוק השקיות מוכיח את עצמו: הפחתה של 80% בצריכת שקיות הנשיאה החד-פעמיות בשנת 2017, כך מדווח היום המשרד להגנת הסביבה. לפי תחשיב שערך המשרד, נחסכה צריכת שקיות בהיקף של יותר מ-7,000 טונות פלסטיק (משקל השווה ערך ל-395 אוטובוסים). במסגרת חובת הדיווח בחוק, רשתות השיווק הגדולות דיווחו על מכירת 378 מיליון שקיות נשיאה חד-פעמיות (שקיות גופיה) בשנת 2017, לעומת 1.753 מיליארד שקיות שחולקו ב-2016 טרם כניסת החוק - על בסיס המספר הזה אל מול השקיות שנמכרו במהלך 2017 הופחתה כמות של כ-1.375 מיליארד שקיות המהווה הפחתה של כ-80% בין השנים. בהתאם לחוק, עבור כל שקית שנמכרת ברשתות (שנכללות בחוק לפי גודלן) - גובות הרשתות 10 אגורות. הסכום הנצבר מועבר לקרן לשמירה על הניקיון שעד כה נצבר בה סכום של 40 מיליון שקל. יצוין כי רשתות הפארם, למרות גודלן לא נכללות בשלב זה בחוק כשהן פטורות מגביית תשלום על השקיות שהן מחלקות - בשונה מחוק המזון שלאחרונה הוחלט להכלילן לצד רשתות המזון בנושא דיווח המחירים (לפי פרמטר הגודל של הרשתות). במשרד להגנת הסביבה מדגישים בעניין זה כי תתקיים בחינה לגבי החלת החוק בקרב כלל העוסקים. החוק גם הגדיר את עובי השקיות הנמכרות (20 מיקרון במקום 13-17 לפני כניסת החוק) ואת משקלן בגרמים (7.5-10 במקום 3-6.5) כך שהשקיות עמידות יותר מאשר בעבר.
ומה נעשה עם הכסף שנצבר בקרן? רוב הכסף נמצא עדיין בקרן כשיש לגביו תכנון לשימוש עתידי. במשרד להגנת הסביבה מפרטים כך: מתוך הכסף הנצבר בסך של 40 מיליון שקל, 11 מיליון שקל הועברו כהתחייבות לשימוש באמצעי נשיאה חלופיים (סלי קנייה) שחלוקו בשעתו בסניפי קמעונאים הגדולים, 6.5 מיליון שקל הוקצו לטובת חינוך והסברה להטמעת מטרותיו של חוק עם כניסתו לתוקף. סכומים שהם עדיין בשלבי תכנון לתקציב כוללים, סכום שטרם תוקצב ואשר יוקדש לטובת פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות מהים ומחופיו, 10 מיליון שקל כסיוע ליצרנים של שקיות נשיאה שנפגעו מהחוק וזאת למטרות התייעלות, בחינת מעבר לעיסוקים אחרים וכיו"ב. הסכום העודף יוקצה לטובת אחד מייעודי הקרן דוגמת קידום מטרות חוק אוויר נקי.
החוק הוביל לצמצום הצריכה בשקיות הניילון באופן כללי: מנתוני המשרד לפי היקף השוק הקמעונאי, ב-2016 נצרכו בכלל מדינת ישראל 2.8 מיליארד שקיות נשיאה חד פעמיות או 325 שקיות לנפש - בעוד שבשנת 2017 נצרכו 1.5 מיליארד שקיות כלומר 171 שקיות לנפש. לפי התחשיב הזה שיעור ההפחתה של צריכת שקיות הנשיאה בכלל מדינת ישראל הוא כ-53%. יעדי ההפחתה של המשרד להגנת הם 80% לכלל השוק בשנים הבאות וזאת לפי התחשיב הבא: יעד של 170 שקיות לנפש בשנים 2019-2025; 120 שקיות לנפש בשנים 2025-2030; ובכל שנה משנת 2031 ואילך - 65 שקיות לנפש - יעד הפחתה שאפתני של 80% לכלל השוק. לשם עמידה ביעדי צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות ייבחנו אפשרויות ומנגנונים נוספים ובהם איסור חלוקה בחינם של שקיות נשיאה חד-פעמיות בכלל בתי העסק בישראל ואכיפה נרחבת על יצרני ויבואני אריזות שירות מכוח חוק האריזות.
כאמור, הרשתות גובות עבור כל שקית סכום של 10 אגורות. הסכום הזה היה שנוי במחלוקת עם תחילת החוק ב-1 בינואר 2017 לאור הסקפטיות בהצלחת החוק עם סכום שהוא נמוך ואינו מרתיע מבחינת הצרכן. עם זאת המציאות מוכיחה אחרת: הסכום אמנם אינו מרתיע אבל עצם התשלום גם בסכום סמלי הוביל לחינוך של הציבור שמצטייד בסלי קנייה רב פעמיים. השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין התייחס לכך באומרו כי: "אזרחי ישראל אימצו בחום את השינוי הסביבתי והחיסכון הכלכלי הטמון בכך". חבל שעל בסיס הרציונל הזה אלקין לא יישם את חוק הפיקדון על מיכלי המשקה (1.5 ל' ויותר) כשרק לאחרונה החליט לדחות את יישומו של החוק ובמקום זאת להטיל קנס על יצרניות המשקה בהתאם לאי העמידה ביעדים. התנהגות הצרכנים בכל הנוגע לשקיות מוכיחה כי אפשר היה לסמוך על הציבור גם בהחלת פיקדון על מיכלי המשקה. הצרכנים יכלו לקבל תמריץ כספי ולהחזיר את הבקבוקים לרשתות המזון במקום השלכתם לכלובי המחזור הפזורים ברחוב. במקום זאת מעדיף המשרד לנתב את התנהגות הצרכנים בנוגע למחזור אשפה למקומות אחרים. לדברי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר "אנו שואבים עידוד מהירתמות הציבור גם לתחומי פסולת אחרים במסגרת המדיניות שלנו, גם בפסולת הבנייה ופסולת ביתית, וכן בהקמת מתקנים לטיפול והסדרת השוק".
במסגרת מסקנות יישום החוק שהעביר המשרד להגנת הסביבה היום לכנסת הוחלט כי סכום ההיטל, 10 אגורות לא יעלה אולם כאמור המשרד ינסה "לעלות מדרגה" במטרה לצמצם את השימוש בשקיות הניילון בהתאם ליעדים שהציב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
