הכסף עדיין גובר על הערכים בעמק הסיליקון

עם כל הכבוד לדיבורים על המהפכה האתית שעובר עמק הסיליקון, תמונת ההשקעות בסטארט-אפים מעידה שלא הרבה השתנה • אלגוריתמים פולשניים מתקבלים בהתלהבות, מנהלים רעילים ומטרידים זוכים לעוד צ'אנס, ובשורה התחתונה הערכים המוסריים עדיין מפסידים לתשואה הפוטנציאלית

טראוויס קלאניק / צילומים: רויטרס, רשות החדשנות
טראוויס קלאניק / צילומים: רויטרס, רשות החדשנות

בשנה האחרונה נראה שעמק הסיליקון מבקש להודיע: השתניתי. הקשבתי לביקורת שהופנתה נגדי, על ניתוק מהאזרח הפשוט, פרקטיקות דורסניות, תרבות ארגונית רעילה, הטרדות מיניות, היעדר גיוון אתני ומגדרי, השקעה בחברות לא אתיות, שיתוף פעולה עם אלימות שלטונית, וגם התעלמות מהצורך במודל עסקי אמיתי. עכשיו אני באמת רוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר.

הגישה החדשה הזאת מתבטאת, לכאורה, בכל הרמות. מילת הבאזז התורנית בקרב המשקיעים היא "אימפקט" - השקעות למטרות רווח שאמורות להשיג גם מטרות חברתיות. הדירקטוריונים מדיחים מנהלים בעייתיים כמו טראוויס קלאניק מאובר, ואפילו רומן בהסכמה שבריאן קרזניץ' ניהל עם עובדת הוביל להדחתו מתפקיד מנכ"ל אינטל. פייסבוק מצדה פרסמה בסוף השבוע את דו"ח הגיוון התעסוקתי שלה, שהראה שיפור מסוים - קצת יותר נשים, קצת יותר שחורים.

גם העובדים משמיעים את קולם: מעובדי גוגל שדרשו מהחברה לא לשתף פעולה עם הפנטגון מחשש לבניית מכונות הרג מבוססות אינטליגנציה מלאכותית, דרך מפתחים באמזון שדרשו לסיים את שיתוף הפעולה עם כוחות השיטור האמריקאי מחשש לפרופיילינג, ועד המתכנתים במיקרוסופט שדרשו לא לעבוד עם רשות ההגירה על רקע משבר הפרדת הילדים מהוריהם בגבול  מקסיקו. מיקרוסופט עצמה, אגב, הודיעה שהיא לא מספקת טכנולוגיות זיהוי פנים לרשות, וקראה לרגולציה על התחום.

אלא שברקע ממשיכה המציאות הכלכלית להתנהל כרגיל. זה לא שאין אנשים מצפוניים בהייטק, אלא שבשורה התחתונה - הכסף עדיין גובר על הערכים, גם בתעשייה שמנסה להתהדר בנוצות מוסריות וערכיות יותר. כמה חוזרים בתשובה, הייטקיסטים טובים שרוצים לכפר על מוצרים בעייתיים שעזרו לבנות, הם לא סימן למגמה, הארה או אפילו טרנד מצפוני. המבחן האמיתי הוא המקומות שהכסף מושקע בהם. וכשבוחנים כמה מהסטארט-אפים שהצליחו לגייס מיליארדי דולרים במצטבר בחודשים האחרונים, מבינים שעדיין מוקדם מאוד לדבר על בשורה אתית.

Juul
ממכרת גם את המשקיעים

בשבוע שעבר גייס סטארט-אפ הסיגריות האלקטרוניות לא פחות מ-650 מיליון דולר ממשקיעים, וכעת מוערך שוויו ב-16 מיליארד דולר. החברה מחזיקה כיום ב-68% מהשוק שבו היא פועלת, ונחשבת למי שהמציאה מחדש את תחום הסיגריות האלקטרוניות, עם מוצר פשוט, מעוצב, הייטקי - וממכר להחריד.

המוצר שג'ול מציעה נראה כמו מקל USB, ומספק מינונים חזקים במיוחד של ניקוטין באמצעות אידוי טבק, שמגיע בטעמי פירות. "סיגריות בטעמים" אסורות למכירה בארה"ב כבר שנים, כי הן מושכות לקוחות צעירים, אבל כרגע החברה עוקפת את הרגולציה הזאת. לטענתה מדובר במוצר חיובי, שמספק חלופה מזיקה פחות למעשנים מכורים. ברשות התרופות והמזון (FDA) לא ממהרים להאמין, וביקשו באפריל מסמכים הנוגעים לאסטרטגיית השיווק ולהשלכות הבריאותיות של ג'ול.

בארה"ב ובמדינות אחרות הורים ומורים שוברים את הראש איך לעצור את ההתמכרות לג'ול בקרב בני נוער וילדים, קהל יעד שהחברה כביכול לא פונה אליו - אבל בפועל תרם תרומה מכרעת להפיכתה ללהיט. בישראל נערכת דיונים סוערים על יבוא ג'ול והמגבלות שיש להטיל עליו. ובעמק הסיליקון? 650 מיליון הדולרים הם רק חצי ממה שהיא מתכננת לגייס, וסביר להניח שהיא תשלים גם את החצי השני. ממש כאילו זו לא 2018, והטבק עדיין באופנה.

הסיגריות האלקטרוניות של ג'ול
 הסיגריות האלקטרוניות של ג'ול

SenseTime
מעקב סיני, כסף אמריקאי

הוא אמנם יושב בסין הרחוקה, אבל מרופד בכסף שמקורו בארה"ב. במאי השנה הוכתר SenseTime כסטארט-אפ הבינה המלאכותית הגדול בעולם (תואר שבו החזיק רק חודש) לאחר שהשלים גיוס של 620 מיליון דולר, לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר. מי שהובילו את הגיוס היו פידלטי אינטרנשיונל וסילבר לייק, שתי ענקיות אמריקאיות בתחום ההשקעות. רק חודש קודם לכן גייס SenseTime סכום דומה, אז בהובלת עליבאבא הסינית.

לגייס יותר ממיליארד דולר בחודשיים זה יפה לכל הדעות, רק חבל שמדובר בחברה שכל תכליתה היא לשמש כלי בידי משטר דכאני. החברה עוסקת בזיהוי פנים בתוך קהלים גדולים, ומעבדת נתונים שנאספים מ-170 מיליון מצלמות אבטחה, שמוצבות בסין גם במעברי חצייה ובכספומטים, תוך מעקב אחר עשרות אלפי שידורים חיים בו זמנית.

משקיעי ההון סיכון יודעים ש-SenseTime, שמכונה "האח הגדול", זוכה לעידוד בידי הממשל הסיני. בייג'ינג רוצה שהסטארט-אפ יפתח וישכלל את מאגר הנתונים המדוקדק שהוא מנהל על האזרחים, כדי שהממשל יוכל לעקוב אחריהם ביעילות רבה יותר, לדרג את התנהגותם, לתגמל ולהעניש אותם בשלט רחוק. המשקיעים יודעים, פשוט לא אכפת להם.

מערכת זיהוי פנים של SenseTime
 מערכת זיהוי פנים של SenseTime

Figure
עוד הזדמנות למנכ"ל המושמץ

באפריל גייס סטארט-אפ פינטק בשם Figure, המציע הלוואות כנגד נכסי נדל"ן, 50 מיליון דולר. החברה שקמה רק בשלהי 2017, והעלתה לאוויר אתר פעיל ביום בהיר אחד במרץ, השלימה את הגיוס המרשים והראשון במיומנות מפעימה ובשקט יחסי. זה קרה למרות - וכנראה בזכות - העובדה שהעומד מאחוריה הוא מייק קאגני.

לפני Figure, קאגני הקים וניהל חד קרן בתחום הפיננסים בשם סושיאל פייננס, או SoFi (סופי) במשך שש שנים. עזיבתו היתה פתאומית ומהירה: בקיץ 2017 דירקטוריון החברה חקר תלונות על התנהלותו המקצועית והאישית, וכעבור כמה שבועות הוחלט כי הוא יסיים את תפקידו בסוף השנה.

שבוע לאחר שהדירקטוריון הכריז על ההדחה, בספטמבר, פרסם "ניו יורק טיימס" תחקיר מקיף, הכולל עדויות של מעל ל-30 עובדי SoFi בעבר ובהווה. אלו סיפרו על כך שקאגני, נשוי + 2, התנהג כלפי נשים באופן ש"לא הולם" תהיה מילה עדינה לתארו, ובין היתר נהג לשוחח על גודל איבר מינו וכיבושיו המיניים. סביבת העבודה הרעילה שיצר אפשרה גם למנהלים אחרים לנהוג כלפי עובדותיהן בצורה מבזה. הבעיה לא הייתה רק אישית, אלא גם מקצועית: הוא פעל באגרסיביות מוגזמת כדי להוביל לצמיחת החברה, תוך שהוא מטעה משקיעים ומתעלם מאזהרות עמיתים.

התחקיר הזה האיץ את עזיבתו של קאגני, אך הוא לא בדיוק סבל מנידוי. משקיעי הון סיכון שלקחו חלק בסבבי הגיוס של SoFi, כמו Ribbit Capital ו-DCM Ventures, שמרו לו אמונים למרות הכל, ומיהרו להשתתף בגיוס ל-Figure. כיום יש לחברה החדשה צוות של יותר מ-50 עובדים, שלפחות כרגע לא מספרים לעיתונות על הצדדים הבעייתיים של הבוס.

City Storage Systems
שובו של מייסד אובר

ואם כבר מנכ"לים מושמצים, גם טראוויס קלאניק לא יושב בבית. נכון, אובר בהנהגתו טייחה הטרדות מיניות באופן שיטתי, הפעילה חשבונות מזויפים כדי להציג צמיחה בהיקף המשתמשים, פיתחה טכנולוגיה לחמיקה מרגולטורים ואפילו השיגה דו"ח רפואי של נוסעת שנאנסה בידי נהג אובר, משום שמנהלים חשדו כי מדובר בקנוניה מצד חברה מתחרה. נכון, מדינות ברחבי העולם אסרו על פעילות אובר. נכון, הוא גורש בבושת פנים ומחליפו משקם כעת את ההריסות. אז מה?

קלניק, שניסה זמן מה לקנות את דרכו חזרה לאובר, הפך במרץ שוב למנכ"ל: הפעם ב-City Storage Systems, סטארט-אפ קטן עם 15 עובדים. חברת ההשקעות שהקים, בשם 10100, רכשה את הסטארט-אפ ב-150 מיליון דולר וסללה את דרכו לתפקיד.

לא בטוח מיהם משקיעיה של 10100, אך סביר להניח שקלאניק, שגייס עם אובר 20 מיליארד דולר מקרנות הון סיכון, השתמש בקשרים שלו כדי לממן את ההרפתקה החדשה: להפוך אזורי חנייה וקניונים במצוקה למרחבים עסקיים שמתאימים לעידן הדיגיטלי. אם זה לא מספיק כדי להראות איך עמק הסיליקון מחבק במהרה מנכ"ל בעייתי, אז באפריל הוא אף קיבל כיסא בדירקטוריון StyleSeat, סטארט-אפ קביעת תורים למכוני יופי. איזה יופי.

Bird ו-Lime
המון קורקינטים, מעט הכנסות

כשאובר התחילה לפעול, היה קל מאוד להתאהב בה. חברת שיתוף הנסיעות הציעה אלטרנטיבה לאחת התעשיות השמרניות והמאובנות בעולם - מוניות. אבל כשחברות הקורקינטים החשמליים הפציעו השנה בסערה, הן קיבלו כתף תקשורתית קרה.

"קורקינטים חשמליים זורעים הרס ברחובות", הכריזו ב"ניו יורק טיימס"; "ערים מבולבלות נאבקות בקורקינטים החשמליים", ציינו במגזין Wired; "הקורקינטים מתרבים ללא שליטה", הזהירו ב"אטלנטיק". לצד הכותרות המפוצצות הופיעו דיווחים על כך שסן פרנסיסקו וערים נוספות באזור המפרץ נלחמות בתופעה, אוסרות על השימוש בקורקינטים במקומות מסוימים או מחרימה אותם במאות מהרחובות.

בלי להתייחס ל"טרור המדרכות" שמייצרים הכלים האלו, ולסכנה הבטיחותית להולכי רגל, החשש הוא שמדובר על מקרה אובר 2. סטארט-אפים שיש בהם יותר בעיות מהכנסות, ושכשהרגולציה תדביק אותם יתברר כי מתחת לרעיון המוצלח לא מסתתר מודל עסקי.

על המשקיעים שום כותרת לא מחמיאה או זעקת חמס של רגולטור לא הותירה רושם עמוק. הם שפכו על שני סטארט-אפים צעירים בתחום, Bird ו-Lime, סכום של 400 מיליון דולר - לכל אחד. Bird גם זכה בתואר חד-הקרן (סטארט-אפ בשווי יותר ממיליארד דולר) שצמח במהירות הגבוהה ביותר אי פעם. אגב, אחת המשקיעות ב-Lime היא אובר.

קורקינטים של Lime
 קורקינטים של Lime

פייסבוק
לא קיבלה עונש מהמשקיעים

נכון שפייסבוק היא חברה בורסאית, שכבר לא מתבססת על גיוסי הון סיכון, אך קשה להתעלם בכתבה כזאת מהחודשים שעברו עליה. גיוון תעסוקתי או לא, אם היה איזשהו צדק בעולם, פייסבוק הייתה צריכה להכריז על 2018 כשנה אבודה, והמניה הייתה צריכה להיסחר בשפל. הרי כל מה שיכול היה להשתבש, השתבש. או אולי מדויק יותר - כל מה שיכול היה להיחשף, נחשף.

היום כבר ברור לכולם שפייסבוק נהגה בחוסר אחריות בתוכן שזורם בפלטפורמה שלה, מה שהפך אותה לשופר של מידע שקרי ומוטעה שהטה בחירות ומשאלי עם. אלא שנקודת השבר האמיתית הייתה פרשת קיימברידג' אנליטיקה במרץ, שיצרה את המשבר התדמיתי הגרוע בתולדותיה. מאז, בכל שבועיים לפחות, נחשפת עוד פרצת אבטחה, או באג, או בעיית פרטיות, או שימוש לרעה בפלטפורמה (המקרה האחרון: סימון עשרות אלפי גולשים רוסים כ"מתעניינים בבגידה").

אלא שהמשקיעים ממשיכים להאמין בפייסבוק: המניה שלה זינקה מתחילת השנה ב-11%, ומאז השפל הזמני במרץ בעקבות קיימברידג' היא הספיקה לטפס ב-31%. השנה של פייסבוק היתה נהדרת. המשקיעים ממשיכים להאמין ושלחו את המניה לזינוק של11% מתחילת השנה. בכל רבעון היא שוברת שיאי הכנסות ורווחים, ומוכיחה שהמפרסמים לא באמת ברחו. נכון לכתיבת שורות אלו נסחרת פייסבוק לפי שווי של יותר מחצי טריליון דולר. ואם כל זה לא מספיק, מארק צוקרברג עשיר כיום יותר מוורן באפט, ומחזיק בהון אישי של 81 מיליארד דולר.