השקעות אחראיות: הצמיחה לא עוצרת

חברות פיננסים רבות מטמיעות לאחרונה בשיקולי ההשקעה שלהן, נוסף לשיקולי רווח כלכלי, התייחסות משמעותית ל"השקעות אחראיות". תופעה, שהפכה את המושג "השקעות אחראיות" למילה החמה בעולם ניהול ההשקעות.

בין היתר, השיקה השנה ענקית ניהול הנכסים "פידליטי" מדיניות השקעות אחראיות חדשה, שמדגישה את מחויבותה להשקעות אחראיות. מדיניות, שכוללת מעורבות פעילה ואינטגרציה של נושאי וערכי השקעות אחראיות.

"פידליטי" אינה לבדה, ישנן עוד חברות גדולות שהצהירו על הצעד החשוב בתחום. גופים רבים בעולם המפותח, בעיקר באירופה שמובילה אותו, מאמצים את מדיניות ESG (Environment, Social, Governance) בשיקולי ההשקעות שלהם. הם מינו ועדות ESG (סביבה, חברה, ממשל-תאגידי) שבוחנות כל השקעה ומוודאות כי סיכוני הפגיעה בסביבה, בחברה או בממשל התאגידי הרלבנטיים מובאים בחשבון. כלומר, הגופים מתייחסים לסיכונים אלה מבחינה ערכית, בנוסף לזווית הכלכלית, גם כדי לא לפגוע בערך הכלכלי של החברה שבה מושקע הגוף.

קיימות שתי גישות עיקריות להשקעה על-פי עקרונות ESG. הראשונה - סינון שלילי: הימנעות מהשקעה בחברות מסוימות, בענפים ובאזורים גיאוגרפים על-פי קריטריונים שהגוף הגדיר מראש. גישה זו מקובלת באירופה, ובעיקר בסקנדינביה שבה ניתן דגש לסוגיה זו. הגישה השנייה - סינון חיובי (שנפוץ בצפון-אמריקה): מתן משקל יתר לחברות שמדדי ה-ESG שלהן גבוהים יחסית לקבוצת הייחוס שלהן.

גם הרגולטור בארץ אינו אדיש לסוגיית ההשקעות האחראיות. בסוף 2017 פרסמה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, סלינגר, חוזר שלפיו גופים מוסדיים נדרשים להצהיר במדיניות השקעותיהם - אם וכיצד הם מתייחסים ל"השקעות אחראיות", וכיצד הם מכלילים שיקולים נוספים לרווח הכלכלי, בהחלטות ההשקעה. במסגרת זו, עשויים להיכלל כללי ממשל-תאגידי התומכים בשמירה על איכות סביבה, צדק חברתי, ועל זכויות אדם.

התפתחויות נוספות של תחום "ההשקעות האחראיות" הן "השקעות האימפקט", שמטרתן ליצור השפעה חברתית וסביבתית חיובית, משמעותית ומדידה, במקביל לתשואה כלכלית למשקיעים. כדי שהשקעה תוגדר כ"אימפקט", עליה לפעול לפתרון בעיה חברתית כלשהי, להיות מגולמת במודל עסקי ליצירת תשואה כלכלית, ולהיות מלווה על-ידי מדידה קפדנית של השפעה חברתית.

עם זאת, משקיעי האימפקט מתאמצים גם לייצר תשואה גבוהה ומיטבית יחסית לרמת הסיכון הנלקחת. השיקול הכלכלי משתווה לניסיון לאימפקט, ולרוב אף מקדים אותו.

השקעות אימפקט הפכו בעשור האחרון למגמה בינלאומית המעוררת עניין בקרב משקיעים פרטיים ומוסדיים בארה"ב, באנגליה, באוסטרליה ובמדינות נוספות. משקיעי האימפקט מגוונים - קרנות פילנתרופיות פרטיות (כמו קרן גייטס, קרן רוקפלר וקרן קלוג); בנקים (בלקרוק, דויטשה-בנק, ג'יי-פי-מורגן, מורגן-סטנלי); ארגוני פיתוח וסוכנויות ממשלתיות (OPIC, DFID, USAID, SBA), וכן קרנות השקעות פרטיות וקרנות הון סיכון (Bain Capital, TPG) ומשקיעים פרטיים.

בתחום החדשני השואף להתמודד עם האתגרים הגלובליים בתחומים חברתיים רבים, הושקעו עד היום 30-50 מיליארד דולר. ולהערכת מומחים, עד 2020, הסכום יגדל מהותית ואף יוכפל. השקעות אימפקט מממנות פתרונות חדשניים ומרחיבות פתרונות קיימים לחלק מהאתגרים הבוערים כיום, כגון תעסוקה, השכלה, בריאות, חקלאות בת-קיימא, סביבה ועוד.

פסגות, למשל, הצטרף כשותף ל"חברת ברידג'ס" העולמית, במסגרת פעילותה בישראל. קרן "ברידג'ס ישראל" היא קרן האימפקט הראשונה בישראל שמגייסת כסף מוסדי. הקרן היא חלק מקבוצת "ברידג'ס" העולמית, שהחלה לפעול ב-2002, ומבססת את אסטרטגיית ההשקעות על השאיפה להשיג תשואות נאות, בנוסף ליצירת אימפקט חברתי חיובי משמעותי. הקרן מנהלת כיום נכסים בסך כמיליארד דולר בבריטניה ובארה"ב. אנחנו מאמינים כי מנהלי הקרן יידעו להשיא תשואה טובה לעמיתי קופות הגמל והפנסיה, ובמקביל לייצר השפעה סביבתית וחברתית חיובית, משמעותית ומדידה.

בקרוב "השקעות אחראיות" ו"השקעות אימפקט" יהפכו לחלק בלתי נפרד מתיקי ההשקעות של גופים מוסדיים בארץ ובעולם. אנו מאמינים, כי שילובן של השקעות אלו יהווה איזון הולם בין הרצון לתשואה כלכלית גבוהה לבין מימושם של ערכים התורמים לחברה.

■ הכותב הוא מנכ"ל פסגות.