לתגמל את חברות ההייטק - לא את מוסדות הלימוד

הסיפור של בר הוא רק אחד מתוך רבים: "סיימתי קורס coding bootcamp לאחר 9 חודשים במסגרת חוץ אקדמאית מהמובילות בארץ. הציונים שלי היו טובים ולכן מיד אחרי שסיימתי הייתי בטוח שהעתיד פתוח בפני ונותר לי רק לבחור איפה ארצה להתחיל את דרכי המקצועית בענף ההייטק. לא עלה בדעתי אפילו לחשוב שאצטרך לעבוד יותר משנה וחצי בעבודות זוטרות בחברת הייטק, כדי לרכוש ותק ורק לאחר מכן לזכות 'בניסיון' להשתלב במשרות רלוונטיות. כיום, אני עובד בחברה גדולה ומרוויח משכורת טובה, אך כמוני יש מאות רבות והמעגל מתרחב משנה לשנה".

בוגרים רבים של מסגרות חוץ אקדמאיות וסטודנטים בתארים הנדסאים באוניברסיטאות ובמכללות מתקשים להשתלב בשוק העבודה של ענף ההייטק. הסיבה היא כמובן, חוסר הניסיון המעשי של אותם בוגרים והיעדר עשייה מקצועית בתחום. קשה לתאר את התסכול שחשים הבוגרים שמגיעים מלאי מוטיבציה ורוצים להשתלב בתעשיית הייטק ובמקום זאת, הם נאלצים, במקרה הטוב, לעבוד בעבודות התחלתיות אשר אינן קשורות ליכולתם המקצועית או בחצאי משרות - וזאת רק על מנת לתת את דריסת הרגל הראשונה בתחום.

אין חולק כי ההייטק המקומי זקוק לכוח אדם איכותי. האינטרס כמובן משותף למדינה, לכלכלה המקומית, וגם לתעשייה עצמה. 

בתוך כל זה, פורסם ביוני השנה על ידי הרשות לחדשנות ומשרד הכלכלה, כי למעלה משבע מסגרות חוץ אקדמיות, יקבלו תמריצים נוספים (מעבר לשכר הלימוד שהתלמידים משלמים) עבור תלמידים שנקלטו בחברה ליותר מ-9 חודשים.

ניכר שהרשות לחדשנות מנסה למצוא פתרון הולם לבעיה. אולם, כשמתעמקים ביוזמה ונחשפים לתמונת המצב העגומה, מבינים שהמהלך מייצר, בין היתר, סדר עדיפויות מעוות ועשוי להעמיק את הפערים בענף, שממילא סובל מאינפלציה של מתכנתים והייטקיסטים שמצטרפים אליו מדי שנה ולא מוצאים מקום עבודה. במילים אחרות: במקום לדאוג להטמיע בחברות הייטק את אותם בוגרים, המהלך פשוט מתגמל כספית מסגרות חוץ אקדמיות שממילא ירוויחו את הכסף מאותם תלמידים.

לחברות ההייטק אין זמן להכשיר עובדים חסרי ניסיון שבדיוק סיימו קורס או לימודים אקדמאיים ואין כסף לשלם לאותם בוגרים חסרי ניסיון את המשכורות הנהוגות בשוק. בארה"ב לדוגמה, הפתרון לאינפלציית המתכנתים הייתה שנת התמחות בחינם, ובמסגרתו, אותם סטודנטים שמסיימים לימודים, יוצאים להתמחות בחברה גדולה, צוברים ניסיון שעוזר להם אח"כ להשתלב בתעשייה כעובד מן המניין.

ומה יהיה אם נשנה את מודל התגמול של הרשות לחדשנות? אם למדינה חשובה מצוקתם של בוגרי הקורסים, עליה לתגמל את חברות ההייטק אשר מקבלות לעבודה את אותם הבוגרים. במקום לתגמל את מוסדות לימודי החוץ, יכולה הרשות לממן באופן חלקי או מלא את שכרו של עובד מתחיל בחבר ובכך לתת לו את ההזדמנות הטובה ביותר להשתלב בתפקיד אשר תואם את מסלול לימודיו ויכולותיו.

לעמדה הזו שותפים מנכ"לים ו-CTO רבים מחברות שונות בענף ההייטק. כפי שנשמע אחד מהם אומר כי "המהלך הוא בחזקת גז בניוטרל ולא רק שלא פותר את הבעיה, אלא מייצר שינוי בסדר העדיפויות ונותן תמריץ למוסדות הלימוד במקום להתמקד במהות הבעיה ולדאוג לשילוב בשוק התעסוקה של אלו שמודרים ממנו על חוסר הניסיון".

היוזמה של הרשות לחדשנות ותגמול חברות הייטק במקום מוסדות לימוד חוץ יכולות לתת פתרון אמתית לבעיה הקיימת ואף להביא לקליטה אמתית של עובדים בחברות ולא רק על מנת לצלוח את השנה הראשונה בעבודה לא רלוונטית בענף, כמו כל דבר בחיים כל מה שרק צריך הוא שינוי מבנה סדר העדיפויות.

■ הכותב הוא מנכ"ל ICV.