"בנק הפועלים מהלך עלינו אימים והופך אותנו לשבויים"

האם הגישור בין בנק הפועלים למכללת סמינר הקיבוצים בנוגע לחלוקת התמורה ממכירת נדל"ן שנמצא בבעלות הסמינר נמצא לקראת פיצוץ? ל"גלובס" הגיע עותק של מכתב חריף שכתבה מנכ"לית המכללה צאלה יפה למנכ"ל הפועלים אריק פינטו ובו נטען כי "הבנק מהלך אימים על המכללה לחינוך ועל עתידה, מתוך רצון להתעשר על חשבונה. המכללה מוחזקת כשבויה וכבת ערובה בידי בנק הפועלים". בשנה האחרונה מתנהל בין שני הצדדים גישור על ידי עמוס גבריאלי, והמכתב עשוי לסמן כי תהליך הגישור עלה על שרטון.

מקורו של הסכסוך לפני קרוב ל-30 שנה, אז בוצע הסדר חובות הקיבוצים, שמחק כ-20 מיליארד שקל מחובות הקיבוצים. כחלק מההסדר, התחייבו התנועות הקיבוציות להעביר לבנק הפועלים חלק מהותי מהתמורה שתתקבל בעתיד ממכירת הקרקעות של המכללה. התנועות הקיבוציות עמדו מאחורי הקמת המכללה ושלטו בקבלת ההחלטות בה עד לפני כשנתיים.

מכיוון שהמכללה היא עמותה ולא מדובר בבעלי מניות רגילים כמו בחברה עסקית, הדבר הוביל לתסבוכת הנוכחית - בעמותה טוענים כי אין בינה לבין החוב לבנק הפועלים שום קשר. "המכללה לחינוך לא לוותה מעולם מבנק הפועלים כספים כלשהם, וממילא המכללה איננה חייבת לבנק הפועלים כספים בגין הלוואות כלשהן, ומקרקעי המכללה מעולם לא שועבדו, ואינם משועבדים לבנק הפועלים", כתבה יפה לפינטו, והדגישה: "את דרישותיו מתיימר בנק הפועלים לבסס על שורת הסכמים ישנים, אשר אין להם כל תוקף כלפי המכללה לחינוך".

 אריק פינטו / צילום ארכיון: איל יצהר

בניית מאות דירות

השטח שלגביו מתנהל הגישור הוא השטח שעליו יושבת המכללה בצפון תל אביב, שגודלו הוא כ-52 דונם. השטח נרכש בסוף שנת 1957 על ידי סמינר הקיבוצים. במשך 11 שנה - מהסדר הקיבוצים ב-1989 ועד שנת 2000 - הנושא לא עלה לדיון. ואולם מהרגע שבו החליטה המכללה לבצע עסקה על הקרקע, החלו הדברים להסתבך, שכן הבנק דרש את חלקו.

בשנת 2000 ביצעה מכללת סמינר הקיבוצים עסקה עם חברת פניקלאס השקעות, שבשליטת חברת הביטוח הפניקס (67%) ואמריקה ישראל. העסקה היא עסקת קומבינציה, שבמסגרתה היזמים יבנו קומפלקס חדש שיכלול את המבנים החדשים של המכללה, יהרסו את המבנים הקיימים וכן ייבנו מאות דירות.

סמינר הקיבוצים היה אמור לקבל עד כה כ-64 מיליון שקל, ואת יתרת התמורה לאחר מכירת הדירות. התוכנית להקמת הקמפוס החדש אושרה במוסדות התכנון של עיריית תל אביב לפני כ-6 שנים ובמכללה מציינים כי הם שוקדים על תכנונו כשני עשורים. לפי הערכות, עלות הקמת הקמפוס עשויה להגיע ל-400-500 מיליון שקל וכלל הכנסות העסקה עשויות לכ-1 מיליארד שקל. נושא נוסף שנמצא בגישור הוא טענה של קרן השומר הצעיר כי היא מחזיקה ב-5 דונם מהמתחם.

יפה מציינת במכתב כי קיומה של המכללה מותנה בבניית קמפוס חדש: "המכללה לחינוך מופעלת כיום במבנים אשר נבנו בשנות ה-60-70 של המאה הקודמת. מבנים אלה אינם עומדים בסטנדרטים של קמפוס חדיש ומודרני. סטנדרטים אלה הם קריטיים להמשך קיומה של המכללה, וזאת, בין היתר בשל הקדמה וההתפתחות הטכנולוגית, אשר מחייבת ביצוע התאמות במתקני המכללה המיושנים. אציין בהקשר זה כי גם התחרות הגוברת בענף ההשכלה הגבוהה, מחייבת את המכללה לחינוך לעמוד ברף התחרותי הגבוה של מתחרותיה ולמעשה 'להילחם על כל סטודנט'".

כמו כן יפה מוסיפה כי הגידול במספר הסטודנטים מחייב את המכללה לשכור מתחם נוסף מעיריית תל אביב, פיצול "יקר, בעייתי בהיבטים רבים, ומקשה מאוד ניהול המכללה", לדברי יפה. לטענתה, הדרישה של בנק הפועלים לקבל נתח מהותי מתמורת המכירה לא תותיר בידי המכללה מספיק כסף כדי להקים את הקמפוס, ויביא בפועל להתמוטטותה.

להציל מקריסה

פתרון אפשרי לבעיה, לפחות חלקי, הוצע על ידי עיריית תל אביב, כפי שפורסם ב"גלובס" בתחילת מאי. בעירייה הציעו למכללה קרקע חלופית בשכונת התקווה, עליה תוכל לבנות את הקמפוס החדש. העירייה עשתה זאת מתוך תפישה חברתית, לפיה עדיף שהמכללה תהיה בשכונת התקווה מאשר בצפון תל אביב. ואולם במכללה סברו כי ההצעה לא רלוונטית ודחו אותה.

יפה מציינת לקראת סיום המכתב כי "התנהלותה של המכללה לחינוך אינה מונעת מרצון להתעשר, אלא מרצון כנה להקים את הקמפוס החדש ובכך להציל את המכללה לחינוך מקריסה. אלו הן גם, בין היתר, הסיבות לאיפוק של המכללה לחינוך ולניסיונותיה הרבים לפתור את הסכסוך הכספי בינה לבין בנק הפועלים בדרכי שלום, ולכך שבשלב זה היא לא נוקטת בהליכים משפטיים למיצוי ולהגנה על זכויותיה".

עוד הוסיפה מנכ"לית המכללה כי פנתה לפינטו באופן אישי מתוך "תקווה כי אתה, באופן אישי, תוביל את גישתו החברתית של בנק הפועלים, אשר ידוע במשאבים הרבים שהוא מקדיש לערכים חברתיים לרבות לעולמות החינוך ולהקניית ערכים לדור העתיד, והיא תובא לידי ביטוי גם בהתנהלותו מולנו, המכללה לחינוך".

מבנק הפועלים נמסר בתגובה כי "צר לבנק הפועלים על כך שהסמינר מצא לנכון לחשוף בפני התקשורת פרטים חלקיים ומטעים מתוך הליך גישור חסוי ואין בכוונת הבנק לתת ידו לפגיעה בחיסיון ההליך ובכבודם של המגשר ויתר הצדדים המשתתפים בו. בנסיבות אלה כל שניתן לומר הוא שהבנק עוסק מזה זמן ממושך במימוש בטחונות והתחייבויות שניתנו לו לפני עשרות שנים במסגרת הסדר הקיבוצים וכי האופן בו מתוארים הדברים במכתב חוטא לאמת".