ביהמ"ש אישר את המשך הבנייה בפרויקט שפת אמת בבית שמש

התפתחות בפרשה השחיתות לכאורה בעיר בית שמש, שזכתה לכינוי הלא מחמיא "הולילנד של בית שמש": בית משפט השלום בירושלים (השופטת סיגל אלבו) התיר אתמול (ד') את המשך הבנייה בפרויקט שפת אמת בבית שמש, העומד לכאורה במרכז פרשת השוחד בעיר.

בהחלטתו ביטל בית המשפט (בחלקו) את צו המינהלי להפסקת עבודות, אותו הוציאה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה (היחידה). הביטול האמור נוגע להמשך בניית שלושת הקומות הראשונות בפרויקט, בהן צפויים להיבנות חניה, מרפאות ואולמות.

אולם בכל הקשור לבניית השלד לשלושת מגדלי המגורים השנויים במחלוקת המתוכננים להיבנות במגרש, הורה בית המשפט כי הצו המנהלי יוותר בעינו, עד אשר תותאם הבנייה בפועל, החורגת נכון להיום ב-750 מ"ר, להיתר הבנייה.

עניינה של הפרשה, הנחקרת על-ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 בשיתוף עם רשות המסים, היא בעבירות שונות של שחיתות ציבורית בעבור קבלת שוחד וטובות הנאה, שביצעו לכאורה החשודים בפרשה, ובהם מהנדס העיר בית שמש, דני צרפתי; חבר מועצת העיר, משה מונטג'; יזמים ומאכערים מקומיים.

לפי החשדות, מעשיהם של החשודים נעשו, בין היתר, לטובת קידום האינטרסים האישיים שלהם הקשורים לקידום פרויקטי נדל"ן בעיר, תוך גרימת נזק לקופה הציבורית ותוך התעלמות מופגנת, בוטה ומוחלטת מהחוק במדינה.

"היתרי הבנייה שהוצאו למבנה אינם תואמים את התוכניות"

במרכז הפרשה עומד כאמור קומפלקס המגורים ברחוב שפת אמת בבית שמש, שאת הקמתו יזם אחד מ"כוכבי" הפרשה לכאורה, לייב וולדמן, כאשר לפי החשד, וולדמן הפעיל גורמים שונים בעירייה ומחוצה לה, על-מנת שיקדמו את שינוי הייעוד של המגרש עליו נבנה הקומפלקס לייעוד למגורים.

בסמוך להפיכתה של הפרשה לגלויה ומעצרם של החשודים, נחתם בתאריך 14.5.18 על-ידי מנהל היחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה צו מינהלי להפסקת עבודות הבנייה בפרויקט בהתאם לסעיף 216 לחוק התכנון והבנייה. וזאת, בין השאר, בטענה כי במגרש מתקיימת "עבודה אסורה", המנוגדת להיתר הבנייה ולתוכניות בניין עיר החלות על המגרש.

על הצו האמור הגישו בעלי היתר הבנייה במגרש, ובהם, בין היתר, היזם וולדמן ועו"ד שלמה איזנשטיין (מי שחשוד על-ידי המשטרה כי היה "הרוח החיה והכוח המניע" של הפרויקט ברחוב שפת אמת), בקשה לביטול הצו, בטענה כי הבנייה המתוארת בצו הפסקת העבודה בוצעה בהתאם להיתרי הבנייה שניתנו, ועל כן לא ניתן להוציא לגביה צו להפסקת עבודות. 

את המבקשים ייצגו בין היתר עורכי הדין בני גנוניאן ויעקב אמסטר.

המבקשים ציינו בפני בית המשפט כי היתר הבנייה שניתן להם פוצל על-ידי הוועדה המקומית לשתי בקשות ולשני היתרי בנייה נפרדים: הראשון עניינו בבניית 3 קומות לטובת חניה, מרפאות ואולמות (סעיף 2 לצו הפסקת העבודות); השני עניינו מעטפת בלבד לשלושת מגדלי המגורים שצפויים לקום במגרש (סעיף 1 לצו הפסקת העבודות).

בהתאם ציינו המבקשים כי בפברואר השנה ניתן להם על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היתר בנייה לבניית 3 הקומות לטובת מרפאות, אולמות וחניון; וכי הבנייה נעשתה בהתאם להיתר הבנייה וללא חריגות ממנו.

מנגד טענה היחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה, בין היתר, כי הפרויקט בשפת אמת הוא מבנה בשטח של 10,000 מ"ר, המצוי בליבת חקירת משטרה הנוגעת להתנהלות גורמים בוועדה המקומית באשר למתן ההיתרים לבנייתו. עוד נטען על-ידי היחידה כי במסגרת חקירת המשטרה נמצא כי ההיתרים שהוצאו למבנה אינם תואמים את התוכניות החלות על המקרקעין, ומשכך הם אינם חוקיים.

בהתאם לטענותיה ביקשה היחידה לאכיפת דיני המקרקעין מבית המשפט לאשר את הפסקת העבודות, "עד אשר תתבהר התמונה העובדתית באשר להיתרי הבנייה, ותתקבל החלטה האם הם בטלים", וזאת על-מנת שייקבעו עובדות בשטח.

בית משפט השלום: עמדת היחידה לאכיפת דיני המקרקעין אינה נקייה מספקות

בית משפט השלום קיבל כאמור בחלקה את בקשת המבקשים לבטל את צו הפסקת העבודות שהוצא לפרויקט והתיר את המשך הבנייה של שלושת הקומות הראשונות.

בהחלטתו ציין בית המשפט כי עמדת היחידה, שהתבססה על חוות-דעתו של מנהל אגף חקירות ליבה ביחידה שחר ממן, במסגרתה נטען כי התוכנית החלה על המקרקעין (תוכנית בש/במ/90/ג) מייעדת את המקרקעין לבניית מוסד תורני בלבד ואיננה מאפשרת בניית מוסד ציבורי מסוג אחר - "אינה נקייה מספקות".

השופטת סיגל אלבו ביססה את עמדתה זו על מספר אדנים, ובהם טענת המבקשים, שנתמכה במכתבו של מתכנן העיר לשעבר מרדכי חורש משנת 2010, כי על המגרש ברחוב שפת אמת חלה תוכנית בש/90ז' (אותה ערך חורש), המאפשרת בניית מבני ציבור נוספים הכוללים גם מרפאות ופנימייה. ביסוס נוסף מצאה השופטת בכך שבעקבות מכתבו של חורש נערכה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל (בשמו אז) שומה, והמבקשים שילמו דמי היתר בהתאם לשימושים אלה.

נוכח האמור ציין בית המשפט כי "בעת הזו", וטרם שנערך בירור מקיף לגבי תחולת בש/90ז' על המקרקעין מושא צו הפסקת העבודות - "לא ניתן לקבוע באופן ודאי כי מדובר בהיתר הנוגד תוכנית, וכי עבודות הבנייה מבוצעות על היתר שאינו חוקי, כפי שטוענת המשיבה (היחידה- מ' ש')".

בית המשפט קבע כי מדובר במחלוקת אמיתית שצריכה להתברר על-ידי הערכאות המוסמכות. עוד ציין בית המשפט כי גם אם תתקבל טענה היחידה כי ייעוד הקרקע עליה נבנה הפרויקט ברחוב שפת אמת הוא למוסד תורני, הרי גם אז אין מקום להוצאת צו מינהלי להפסקת עבודות. זאת, עד שתתברר חוקיותם של ההיתרים על-ידי הערכאות המוסמכות.

בית משפט השלום ביקר את התנהלות היחידה בהקשר זה וציין כי היא ניסתה למעשה לעקוף את הדרך הראויה להביא לביטול ההיתרים שהוצאו, כל זאת "באופן שהגורם המינהלי (היחידה - מ' ש') נטל בשלב זה לידו סמכות לקבוע לכאורה שההיתר אינו חוקי". לכך, קובעת השופטת, "אין מקום". 

את היחידה הארצית לדיני התכנון והבנייה ייצגו עוה"ד עמית אופק ואריאלה בן-אהרון. 

"בכל הנוגע לבניית 3 הקומות לא ניתן לומר שזו אינה תואמת תוכנית"

נוכח המחלוקת העובדתית עליה הצביעה השופטת אלבו, קבעה האחרונה כי בכל הנוגע לבניית 3 הקומות הראשונות לאולמות או חניונים, בנייה אשר מבוצעת על-ידי המבקשת 5 (חברת טובר השקעות בע"מ), הרי שלא ניתן לומר כי בנייה זו אינה תואמת את תוכנית בש/במ/90ג' החלה על המקרקעין ולשיטת היחידה הארצית מתירה בניית מוסד בן 3 קומות.

השופטת אלבו הדגישה כי מדובר בבניית 3 קומות בלבד בהתאם לתוכנית, ובשלב זה לא הוחל השימוש במבנים, כך שגם אם יתברר כטענת היחידה כי ההיתר אינו חוקי, אין בהמשך הבנייה כדי להנציח עבירה כלשהי.

לפיכך קבעה השופטת כי בכל הנוגע ל-2 קומות אלה המיועדות למרפאות, אולמות וחניון, רשאים המבקשים להמשיך בביצוע עבודות הבנייה.

באשר לעבודה המתוארת בסעיף 1 לצו הפסקת העבודות שהוצא על-ידי היחידה, בית המשפט קבע כי הואיל והמבקשים לא הציגו ראיות לסתור את טענת היחידה כי הייתה סטייה מהיקף הבנייה המותר על-פי ההיתר בכל הקשור לבניית שלד 3 המגדלים, הרי שהצו בנוגע לשלד מגדלי המגורים כמפורט בסעיף 1 לצו של היחידה (אשר טען לסטייה בהיקף שך 750 מ"ר) ניתן כדין, ואין מקום לביטולו עד אשר תותאם הבנייה להיתר.

במאמר מוסגר ציין בית המשפט כי בפועל, בניית השלד למגדלי המגורים הופסקה עוד בפברואר 2018, בטרם הפיכת חקירת המשטרה לגלויה וכ-3 חודשים בטרם הוצא צו הפסקת העבודות. זאת, לטענת המבקשים, שכן בכוונתם להגיש בקשה לשינוי התב"ע.

בית המשפט חייב את היחידה לאכיפת דיני המקרקעין בהוצאות המבקשים בסך 10,000 שקל בסך-הכול.

לפי גורמים המעורים בתיק, החלטת השופטת אלבו מערערת את החשד המרכזי בתיק, לפיו היתרי הבנייה לפרויקט שפת אמת הוצאו בניגוד לדין תוך מתן שוחד. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי אין בהחלטת בית משפט השלום כל התייחסות לשאלה כיצד דירות פנימייה שווקו בסופו של דבר לזוגות בקהילת סאטמר בעיר, כדירות למגורים.

בהתאם להחלטת השופטת אלבו, הוגשה היום לשופט גיא אבנון בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר של עו"ד איזנשטיין ולהשלמת טיעון בסוגיית התשתית הראייתית בהליך החסיונות המתקיים בבית המשפט. בבקשה, שהוגשה על-ידי בא-כוחו של איזנשטיין, עו"ד טל גבאי, נטען בין היתר כי החלטתה של השופטת אלבו מעגנת ומבססת את טענתו של איזנשטיין, לפיה על המגרש חלה גם תוכנית בש/90ז' (המאפשרת הקמת דירות פנימייה), וזאת, כך נטען, בניגוד גמור לחוות-דעתה של היחידה, אשר הוגשה ליאח"ה, ולפיה על התוכנית חלה תוכנית בש/90ג' בלבד, ולפיכך היתרי הבנייה הוצאו בניגוד לדין ותוך תשלום שוחד.

פרויקט "שפת אמת"

הפרויקט שעומד במרכז פרשת השחיתות לכאורה הוא קומפלקס מגורים, המורכב מ-3 בניינים הנמצא בשלבי בנייה וממוקם ברחוב שפת אמת 8 בבית שמש.

הקומפלקס צפוי להיקרא עם השלמתו "שיכון קריית יואל" ולכלול למעלה מ-100 יחידות דיור (או 48 תלוי את מי שואלים), כאשר נכון לעכשיו הוא מכונה "הולילנד של בית שמש".

ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי הקומפלקס שנבנה על שטח פרטי ציבורי (שטח חום) יועד לפי החלטות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בין היתר, ל"חדרי פנימייה", כאשר מהחלטת בית משפט השלום עולה כי ייעודה של הקרקע ככל הנראה לא שונה, אך בפועל הבנייה שנבנתה עליו יועדה למגורים, כאשר לפי חשדות המשטרה, מי שהכשיר את השרץ לכאורה הוא עו"ד שלמה איזנשטיין.

בהתאם טוענת המשטרה כי חרף העובדה שהקרקע יועדה לשימוש ציבורי, היא שווקה בסופו של דבר כדירות מגורים. לפי המידע שמצוי בידי "גלובס", פרויקט "שפת אמת", שמומן על-ידי גורמים בחסידות סאטמר, יועד לזוגות צעירים מהחסידות המתגוררים בעיר, בין השאר במטרה להתמודד עם מצוקת הדיור הקיימת בחסידות שמרבית חסידיה מתגוררים בארה"ב. 

משרד האוצר, בשם היחידה הארצית לדיני התכנון והבנייה, מסר בתגובה: "בתיק זה הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע על-מנת להגיש ערעור. עמדת המדינה תובא במסגרת הערעור".

כוכבי הפרשה - תעודות זהות

משה מונטג

תפקיד: חבר מועצת עיריית בית שמש ויו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה "בית שמש". 

עבירות שבהן הוא חשוד: קבלת שוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. 

החשדות לכאורה כנגדו: מונטג חשוד כי במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה בית שמש, נתן אישורים והיתרי בנייה למספר פרויקטים של נדל"ן בעיר ושינה ייעודי קרקע בתמורה לקבלת שוחד וטובות הנאה.

משהו נוסף: עד לא מזמן נחשב למועמד מוביל למועמדות לראשות העיר בית שמש מטעם סיעת "דגל התורה". 

דני צרפתי

תפקיד: מהנדס העיר בית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: שוחד, מרמה, קשירת קשר לפשע ועבירות נוספות. 

החשדות לכאורה כנגדו: קבלת שוחד ממספר גורמים בתמורה לקידום פרויקטים בתחום התכנון והבנייה בעיר בית שמש. על-פי החשד צרפתי קשור למספר תתי-פרשיות בפרשה.

משהו נוסף: צרפתי נחקר בעבר בחשד אחר ולא הועמד לדין.

לייב וולדמן

תפקיד: יזם וקבלן של פרויקט הנדל"ן הנבנה בימים אלה ברחוב "שפת אמת" בבית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: מתן שוחד ותיווך לשוחד. 

החשדות לכאורה כנגדו: וולדמן חשוד כי בתמורה לקידום פרויקט "שפת אמת" אותו הוא יזם, נתן וולדמן שוחד ותיווך לשוחד, והכול בכדי לקדם את ענייניו ולקבל היתרי בנייה שלא כדין ובניגוד לתוכנית בניין עיר.

משהו נוסף: בסוף שנת 2001 יזם וולדמן בניית מגדל דירות יוקרתי בשם רזידאנס, מבנה בן 320 דירות בטורנטו, מול אגם אונטוריו.

יצחק רבר

תפקיד: מאכער (מתווך) בין גורמי עירייה ליזמים וקבלנים בעלי אינטרסים שונים בעיר בית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: מתן שוחד ותיווך לשוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. 

החשדות לכאורה כנגדו: רבר חשוד בכך שהיווה כמאכער בעסקאות שוחד שונות. 

משהו נוסף: בשנת 2008 היו שמועות כי בכוונתו של רבר לרוץ לראשות העיר/שימש כראש מטה הבחירות של ראש העיר בית שמש משה אבוטבול בבחירות האחרונות. 

עו"ד שלמה איזנשטיין

תפקיד: בעל משרד עורכי דין בעיר בית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: מתן שוחד, תיווך בשוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. 

החשדות לכאורה כנגדו: אייזנשטיין חשוד כי היה "הרוח החיה והכוח המניע" של הפרויקט ברחוב שפת אמת וביצע פעולות אסורות הקשורות לשינוי הייעוד בפרויקט מציבורי למגורים. 

משהו נוסף: לפי פרסומים, אייזנשטיין מקורב מאוד למשה מונטג.