בן-דב משוויץ בהון שעשה על חשבון בעלי האג"ח

1. לא לעתים קרובות חושף איש עסקים את עושרו הרב קבל עם ועדה, מפרט את היקף הונו האישי, את היקף הכספים הנזילים שיש לו בחשבונות בנק ואת היקפם המוערך של נכסיו האחרים, בעיקר בנדל"ן. השבוע עשה זאת אילן בן-דב. בל נטעה, הוא לא עשה זאת ממש בהתנדבות, אלא מתוך אילוץ משפטי, בעקבות עיקולים שביקש להטיל עליו עו"ד אופיר נאור. החשיפה הזאת עוד עשויה לחזור אל בן-דב כבומרנג בבית המשפט, בגלל ההיסטוריה הפיננסית המפוקפקת שלו.

הנה תקציר העלילה: עו"ד נאור מנהל הליכים משפטיים נגד בן-דב בכובעו כמנהל המיוחד של חברת סקיילקס (החברה שרכשה את פרטנר והייתה בשליטת בן-דב). תפקידו של נאור, שמונה על ידי בית המשפט, הוא בין היתר לחקור ולהגיש תביעות על מה שהתרחש בחברה, שהגיעה לשני הסדרי חוב. לפני כשנה, בעקבות החקירה, הגיש נאור תביעה נגד בן-דב, בכירים ודירקטורים לשעבר בחברה בגין חלוקת דיבידנדים אסורה. התביעה היא בהיקף של כ-250 מיליון שקל.

לאחרונה, מכר בן-דב נכס מקרקעין בכפר שמריהו (כמה מגרשים סמוכים, שחלקם אוחדו) לאיש ההיי-טק משה חוגג. הנכסים, שהיו משועבדים לבנק לאומי, נמכרו ב-70 מיליון שקל, ומתוכם 10 מיליון שקל שולמו בביטקוין. 10 מיליון שקל מהעסקה נועדו להבטחת תשלומי מסים, אישורי עירייה והשלמת רישום העסקה. מכירת הנכס בכפר שמריהו היא סיבת ההתכתשות המשפטית הנוכחית: נאור טוען שבן-דב מנסה להבריח נכסים, ואילו בן-דב טוען: להד"ם.

לא ניכנס לכל הפרטים המשפטיים וניגש ישר לעיקר: כדי להפריך את הטענות נגדו וכדי להוכיח עד כמה אין לחשוש מיכולת הפירעון שלו, בן-דב "השוויץ" בתגובתו לבית המשפט והראה עד כמה הוא אמיד ובעל יכולת פירעון מוכחת, כך שאינו נתון חלילה למגבלות כלשהן בביצוע עסקאות.

"בן-דב אינו חדל פירעון והוא לא חייב ולו שקל בודד לאיש, כולל לסקיילקס", פסקו עורכי דינו בתגובתם לבית המשפט, ואף הדגישו ש"מרכז חייו של בן-דב הוא בישראל, שבה חיים גם ששת ילדיו, מתוכם שלושה קטינים, ושני נכדים. גם בכך יש משום עדות ברורה ומובהקת לכך שאין לבן-דב כל כוונה, אינטרס או רצון לנהוג בדרכים המיוחסות לו (הברחת נכסים - א' צ'), ללא בדל של ראיה".

והנה החלק המעניין בכל הסיפור: בן-דב לא רק השוויץ באמידותו, הוא סיפק הוכחות לה. הוא מנה את נכסיו, במזומנים ובנכסים אחרים. הנה הרשימה המרשימה:

92 מיליון שקל בחשבון בבנק מזרחי טפחות, שלפי הגדרתו של בן-דב "שוכנים להם לבטח". בנוסף, צפויים להתקבל בחשבון בימים הקרובים כ-6 מיליון שקל נוספים ששוחררו מפיקדון כחלק מההסדר עם בנק לאומי. 

חברה פרטית בשליטתו הבלעדית של בן-דב מחזיקה 25% ממניות קניון מול הים באילת. שווי הנכס כולו הוא יותר מ-1 מיליארד שקל ושווי החזקותיו של בן-דב בנכס זה - בניכוי התחייבויות שונות על הנכס - הוא כ-119 מיליון שקל. 

בן-דב מחזיק באמצעות חברה פרטית בשליטתו המלאה בנכס נדל"ן ברחוב יהודה הלוי בת"א שנרכש ב-2009. עד כה הושקעו על ידי בן-דב בפרויקט זה, ללא מינוף, עשרות מיליוני שקלים ושווי הדירות בפרויקט צפוי לעמוד על סכום גדול משמעותית מסכום ההשקעה. בואו נגיד שכפול, כי מחירי הדירות הסתחררו ומדובר בנכס מצוין, ונגיע ל-100 מיליון שקל לפחות. 

מלבד הכספים בבנק, הקניון והבניין בתל-אביב, מחזיקות חברות בשליטתו הפרטית של בן-דב נכסים נזילים נוספים בבנקים ישראליים, "בהיקפים עצומים של עשרות מיליוני שקלים".

השורה התחתונה: לבן-דב יש מזומנים ונכסים בהיקף של 400-500 מיליון שקל. באישי, כפי שנהוג לומר.

2. שיהיה לו לבריאות? בנה בעשר אצבעותיו? אז זהו, שממש לא. לבן-דב הייתה ביצת זהב, חברת סאני, שייבאה מכשירי סלולר של סמסונג, חברה השולטת בשוק בישראל והפכה את בן-דב לאיש אמיד מאוד. אבל אז הוא החליט לקפוץ מעל הפופיק: הוא קנה את פרטנר במינוף גבוה והוביל את סקיילקס לשני הסדרי חוב, וגם את חברת סאני שמעליה הוביל להסדר חוב. עוד לפני שהוא קפץ מעל הפופיק הוא הסתבך בחברת טאו ו"הוביל" אותה לפירוק. בשלושת המקרים התספורת עמדה על כמיליארד שקל לפחות בערך נוכחי. מיליארד שקל שהתעופפו מכספי ציבור.

לאן הם עפו? בין היתר, בכל מיני דרכים עקלקלות שמיד אסביר, לחשבון שבו "יושבים לבטח" עשרות מיליוני שקלים לפחות על שמו של בן-דב.

זאת ואף זאת, כשבן-דב סיפר בבית המשפט עד כמה הוא אמיד והתפאר ברשימת הנכסים שלו, הוא שכח פרטים מהתמונה המלאה, כמו מהיכן הגיעו אליו החזקותיו האישיות בקניון באילת ובבניין ביהודה הלוי בתל-אביב.

ובכן, שנת 2009, טאו בעומק המשבר שלה בעקבות השקעות פיננסיות כושלות. כדי לחלץ לכאורה את החברה מקשייה, ולו מחלקם, מתבצעת עסקת בעלי עניין: נכסיה של החברה הבת טאו נדל"ן, ובהם אותו קניון ואותו בניין, מועברים לשליטתו הפרטית של אילן בן-דב. לפי העסקה, הוערכו הקניון בשווי של 55 מיליון שקל נטו והבניין בתל-אביב ב-16 מיליון שקל. כפי שבן-דב העיד בעצמו, שווי הקניון יותר מהכפיל את עצמו ושווי הבניין ריבע וחימש את שוויו. תגידו ודאי שאיש לא ידע שמחירי הנדל"ן יסתחררו כך, אבל זה לא סוף הסיפור, כיוון שבן-דב לא ממש שילם את מלוא השווי על הנכסים כפי שהוערכו אז.

הנה ההסבר: נכסי טאו נדל"ן כללו כאמור את ההחזקות בקניון (55 מיליון שקל), הבניין בת"א (16 מיליון שקל) וקרקעות ברומניה (28 מיליון שקל). בעסקה מפותלת נקבע שהמחיר הוא בתמורה למניות טאו נדל"ן ובתמורה להסבה והעברה של הזכות בהלוואות הבעלים לרוכש (כלומר, בן-דב). בסופו של דבר, בן-דב שילם רק 70 מיליון שקל תמורת כל החבילה והיתרה באג"ח של טאו, שביום התשלום היו שווים רק 7.9 מיליון שקל (!) וערכן הלך והידרדר.

רגע, רגע, אלה לא כל נפתולי התשלום. בתווך הייתה גם הנפקת זכויות, שבה נפרעה אותה הלוואת בעלים, שבמסגרתה רכשה טאו מבן-דב מניות סאני ב-50 מיליון שקל וקיבלה אופציית פוט מבן-דב. האופציה הזאת נלקחה על ידי בנק לאומי (כנושה), שהגיע עד בית המשפט העליון כדי לאלץ את בן-דב לשלם בהתאם לאופציה, לאחר שסירב לעשות זאת בטיעונים שונים.

ראשכם סחרחר עליכם מרוב פיתולים ופעלולים פיננסיים? אם כן, בואו נגיע לשורה התחתונה: בפועל שילם בן-דב הרבה פחות מערך הנכסים שנקבע בזמנו (2009) כיוון שהתשלום לא היה כולו במזומן. התוצאה היא שהנכסים הוצאו מטאו נדל"ן והגיעו לבן-דב ב"אישי" בנזיד עדשים, ממש במחירי רצפה. הוא התעשר, החברות שהוא ניהל הגיעו לחדלות פירעון.

3. צריך להבין: כל התספורות לבעלי האג"ח והמחיקות בבנקים הן בסך-הכול כסף קטן יחסית (אף שמדובר במיליארדי שקלים) שנפרס על פני שנים רבות. הן כסף קטן למערכת הבנקאית כיוון שהן לא סיכנו את יציבות הבנקים, והן כסף קטן למוסדיים כיוון שהן לא סיכנו את התשואות באפיקי החיסכון ארוך הטווח. עם זאת, ההסדרים הללו הם מכוערים במיוחד - מהנדסים פיננסיירים מסוגו של בן-דב משתמשים במנגנון של חברה בע"מ כדי להביא למצב שבו כספם של אחרים משמש להתעשרותם, לא ביוזמות עסקיות שכשלו בתום לב, אלא בהנדסה פיננסית וירטואוזית, לפחות בחלקה. מי שרוצה מוזמן לעלעל, למשל, בדוחות טאו משנת 2009 - עסקאות בעלי העניין שמופיעות בהם הן עניין למביני לכת, ג'יבריש פיננסי שנרקח במיוחד.

מנגנון החברה בע"מ הוא חלק מהמנגנון הקפיטליסטי. יתרונו הגדול הוא בכך שהוא מעודד יזמות ומפחית אחריות מסוימת מהיזמים, אבל אנשים כמו בן-דב לעתים מנצלים אותו לרעה. נכון, נעשים לעתים ניסיונות להרים את המסך, ויש גם הצלחות חלקיות בהוצאות כספים מבכירים ודירקטורים שכשלו ואישרו עסקאות מפוקפקות. אבל לרוב, מי שנושא בתשלום הן חברות הביטוח, עד הכיסוי שנקבע.

נגד בן-דב מתנהלת שורה של הליכים משפטיים. הוא כנראה יתגבר עליהם, בעזרת הכסף הגדול שלו וסוללת עורכי הדין שלו. בחלקם הוא ודאי יתפשר, בחלקם אולי ישלם, ובאחרים אולי הביטוח ישלם. אל דאגה. בן-דב ימשיך להיות איש אמיד (אני בטוח שיש לו עוד נכסים שלא הזכיר בתגובתו לבית המשפט) וצאצאיו מסודרים לדורי דורות. 6 ילדיו, 2 הנכדים שנולדו והאחרים שיגיחו לעולם ימשיכו לחיות מכספם של אחרים.