מחקרים עדכניים מפתיעים בממצאיהם לגבי המאמצים שכולנו נוהגים להשקיע כדי לקדם את עצמנו, ומסתבר שאינם מועילים ואף פוגעים בנו. הנה כמה מהם.
עדיף לסטודנטים לא לעבוד ולהשקיע רק בלמידה?
מי שיכול לאפשר לעצמו להתמקד רק בלימודים כסטודנט עשוי לחשוב שכך יבטיח לעצמו הצלחה רבה יותר בלימודיו, אך נראה כי מדובר במיתוס.
למעשה, שילוב עבודה עם לימודים הוא שילוב מנצח, כבר מתחילת הדרך האקדמית. לא רק לשם הפרנסה אלא לבניית קורות החיים, ליצירת קשרים, ואף לטובת הישגים גבוהים יותר בלימודים. ד"ר פייק מאוניברסיטת אינדיאנה הראה כי הסטודנטים העובדים מצליחים יותר בלימודים ביחס לסטודנטים שאינם עובדים (במשרה חלקית, לא יותר מעשרים שעות בשבוע, אז האפקט הפוך).
ההנחה היא שמחויבות לעבודה בזמן לימודים גורמת לסטודנטים להיות ממושמעים, עסוקים וממוקדים יותר במטרותיהם, מחייבת אותם ללמוד לנהל את הזמן שלהם, ומשפרת את הסתגלותם לסביבות שונות.
תצטיינו בלימודים - תגיעו רחוק?
אולם נשאלת השאלה, האם חשוב כל-כך להצטיין? מקומות עבודה נחשקים אמנם מחפשים בוגרים מצטיינים, אך פרופסור ארנולד מאוניברסיטת בוסטון הראתה בבירור כיצד התכונות שמזמנות הצלחה בלימודים (משמעת עצמית, מצפוניות ויכולת לציית לכללים) הן אינן התכונות שמובילות אנשים ליזום או לפרוץ דרך בצורה יוצאת דופן בעסקים ובקריירה. אריק בארקר, שנשען על מחקרה בספרו "Barking Up the Wrong Tree", הראה שדווקא התלמידים הבינוניים משגשגים מחוץ לסביבה הלימודית הרבה יותר מהמצטיינים.
מחקר אחר, שבדק ספציפית נשים מול גברים, הראה שהמעסיקים עצמם מעדיפים בוגרות לימודים שאינן מצטיינות (מה שלא נכון לגבי בוגרים גברים). הנחת החוקרת, פרופסור קוודלין מאוניברסיטת אוהיו, היא שהנשים שאינן מצטיינות מצטיירות כחברותיות יותר מהמצטיינות, שנתפסות כמופנמות ומתבודדות.
לא כדאי להפגין יהירות בראיון העבודה
ידוע ששחצנות לא מצטיירת בעין יפה בראיון עבודה, ומנגד, גם צניעות-יתר לא מיטיבה עם מרואיינים. עצה נפוצה היא למרואיינים לנסות למצוא את נקודת האמצע שבין שיווק עצמי לבין צניעות.
אולם מחקר מאוניברסיטת קולומביה מכריע את הכף לטובת הקצה היהיר על הסקאלה: מסתבר שמועמדים נרקיסיסטים מצליחים יותר מכול בראיונות עבודה. לא בטוח שנחמד לעבוד עמם, שכן נרקיסיזם מוגדר כהתנהגות יהירה, חוסר אמפתיה לאחרים וצורך בהערצה, אך המחקר מוכיח שאישיותם הכריזמטית הופכת אותם למרואיינים מצטיינים.
ההנחה היא כי הם יודעים לדבר על עצמם, יוצרים קשר עין, מסוגלים להתלוצץ בנינוחות עם המראיין, ומעזים לשאול אותו שאלות. מבחינת המראיינים המחקר הזה הוא סימן אזהרה, שכן קבלת אדם נרקיסיסט, כמובן, משמעה אתגר גדול לקולגות ולמנהל. לכן, חשוב לבדוק היטב אם הרושם שהותיר בריאיון אינו סימן לאישיות בעייתית (אפשר לבדוק עם מעסיקיו הקודמים). ובאשר למרואיינים - המחקר מחזק את הידוע לנו: ביישנות בריאיון פוגעת בסיכויי הקבלה.
■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר" והספר בערבית "העתיד הנבחר". אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.