הזדמנות לשנות את פני העיריות

88% מהציבור הישראלי חושבים שאישה יכולה להיות ראשת ממשלה בישראל; 67% - שרת ביטחון; 77% - רואים אישה כמפקדת חיל האוויר. אלו הם חלק ממצאי סקר נעמת שנערך בשנה החולפת. הנתונים מחדדים את הפער הבלתי נתפס בין עמדות הציבור לבין המציאות בפועל, שבה מיעוט מביך של נשים מגיעות לתפקידים הבכירים בהנהגה ובממשל.

מתוך 200 ראשי רשויות, ערים ומועצות מקומיות - רק 6 נשים עומדות בראש. מדובר בכ-2% בלבד מכלל ראשי הערים בישראל. זה הוא תת-ייצוג מגדרי הנמוך באופן משמעותי לעומת מגזרים אחרים במשק, כמו ענפי המשפטים, הבנקאות, שוקי ההון ועוד.

גם בזירה הארצית, על אף השיפור המסוים בשנים האחרונות, ייצוג הנשים בכנסת נמוך משמעותית משיעורן באוכלוסייה. אך ישנן גם חדשות מעודדות. אם בשנת 2013 התמודדו 42 נשים בבחירות לראשות הרשויות המקומיות, כאשר 6 מתוכן גם ניצחו, השנה הצהירו עד כה כבר 65 נשים! על התמודדות.

התמודדות נשים בבחירות המוניציפליות והכלליות אינה רק עניין של ייצוג הולם או תיקון עוול. מדובר בפקטור שמשפיע באופן ישיר על חיי כל אזרחי ישראל. לנשות ישראל, המהוות כ-50% מהאוכלוסייה, אכפת מאוד ממה שקורה כאן, וכוחן להשפיע הוא אדיר - אם בעצם היציאה לקלפי או בהתמודדות על תפקידים בכירים.

תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו בחודש אוקטובר, ישפיעו על חיי היומיום של אזרחי ישראל, לא פחות מתוצאות הבחירות הכלליות ואף יותר. לראשי הרשויות ולחברי המועצות יש כוח אדיר להיטיב עם חיינו, לשפר את תנאי מחייתנו, לייצר חיי קהילה בריאים ועוד ועוד. חשוב שנשים רבות יהיו שם - בצומתי קבלת ההחלטות. בכוחו של הקול הנשי לשנות את המציאות בארץ לטובה יותר.

אני קוראת לנו, הנשים - אפשר שתהיה כאן מציאות אחרת. מציאות שבה נשים מהוות 50% מכלל חברי המועצה וחברי הכנסת. זה יהיה תיקון היסטורי שישפיע על חיי כולנו. למשל, בסוגיית פערי השכר הבלתי נתפסים במשק. נכון לשנת 2015, אישה שכירה מרוויחה כ-32% פחות מגבר, ומאז, הפערים רק הלכו והתרחבו.

ייצוג שוויוני של נשים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות ובממשלה ישנה את המצב. כן.

דוגמה נוספת קשורה לאחד הנושאים הבוערים ביותר בישראל כיום - הדתה והדרה של נשים במרחב הציבורי, בדגש על מערכת החינוך. אין זה הגיוני שבדיונים העוסקים בהפרדה מגדרית בין בנים לבנות באירועי ספורט ובטקסים בבית-הספר - קולן של הנשים לא נשמע.

השנה החולפת הסתמנה כשנת קמפיין ה-MeToo, ששטף את העולם. פעמים רבות נתקלתי באמירות דוגמת "מאבק הנשים". מדובר בטעות חמורה. המאבק הזה אינו שייך רק לנשים - זהו מאבק על המדינה שכולנו רוצות ורוצים לחיות בה. ברור שהחברה הישראלית תיראה אחרת אם נשים רבות יותר יהיו בצומתי קבלת ההחלטות.

בין היתר מדובר בביטחון הנשים. בימים האחרונים נחרדה המדינה מרצח אופירה חיים ז"ל. הרצח המתועב הזה מצטרף לשורה של מקרים חמורים נוספים באחרונה, שהסתיימו ברצח או בפגיעה קשה בנשים. אין לי ספק, שקבינט המורכב מחציתו מנשים יעלה נושא כזה גבוה בהרבה מהיכן שהוא נמצא היום בסדר העדיפויות הלאומי.

לרוב, נשים מביאות עימן השקפת עולם אחרת, זווית ראייה שונה - הן בנושאים מגדריים והן בנושאים לאומיים מכל תחום ובכל נושא. הדרך להשפיע על חיינו כאן עוברת דרך מעורבות פוליטית.

אני קוראת לכל אישה לקחת חלק בפעילות כזו - בין שבהליכה לקלפי והצבעה (לא משנה למי, רק צאו להצביע ולהשפיע), ובין שבמעשה האולטימטיבי - התמודדות על תפקידי הנהגה עם השפעה יותר גדולה.

■ הכותבת היא יו"רית נעמת.