עיכוב של שנה בפרויקט הנתיבים המהירים לת"א

המכרזים להקמה והפעלה של שלושה נתיבים מהירים נוספים בכניסות לתל-אביב יפורסמו ככל הנראה רק לקראת סוף השנה - כך מסר האוצר בעקבות פניית "גלובס". מדובר בעיכוב של שנה לעומת לוחות הזמנים המקוריים בפרויקט התחבורה החיוני, שעשוי להוריד עשרות אלפי כלי רכב ביום מהכבישים בכניסות לתל-אביב.

הנתיב המהיר הראשון בישראל נחנך בינואר 2011 והוא מחבר בין מחלף השפירים לתל-אביב. הפרויקט נחשב להצלחה תחבורתית משום שהוא מוריד אלפי כלי רכב מדי בוקר מהכבישים העמוסים. מומחי תחבורה משווים את השפעתו של הנתיב המהיר על הקטנת הגודש בכניסה המזרחית לתל-אביב לזו של קו רכבת, שהיה עולה מיליארדים לאוצר המדינה ולמשלם המסים. חברת שפיר הנדסה שזכתה בזיכיון להקמת הנתיב המהיר במחלף שפירים השקיעה בהקמה חצי מיליארד שקל ושילמה למדינה תמלוגים בהיקף 278 מיליון שקל תמורת ההכנסות הצפויות לה מנתיב האגרה במשך 30 שנות הזיכיון.

בעקבות ההצלחה של הנתיב המהיר המדינה החליטה כבר לפני יותר משלוש שנים על הקמת שלושה נתיבים מהירים חדשים שיקלו על הכניסות לתל-אביב משלושה מיקומים: מחלף שפיים, מחלף מורשה וראשון-לציון. המיון המוקדם לחברות הקמה לפרויקט החל בשנת 2016, תהליך שנמשך שישה חודשים והסתיים במארס 2017 - אז ניגשו למכרז שש קבוצות.

תאריך פרסום המכרז שנקבע בעת המיון המוקדם עמד על הרבעון השלישי של 2017, אך נכון להיום המכרז טרם פורסם. מאז, הפרויקט החשוב, שאמור לשפר באופן דרמטי את הגדוש בכבישים בכניסה למטרופולין תל-אביב, תקוע בוועדת המכרזים של החשב הכללי, ובמקרה הטוב צפוי להיות מפורסם ברבעון הרביעי של השנה. נציין כי אובדן הזמן בפרויקט המוערך בכ-5.5 מיליארד שקל הוא קריטי - מדובר בפרויקט שמשך הביצוע שלו הוא כ-4-3 שנים מרגע פרסום המכרז, ובינתיים הוא ממשיך להתעכב.

למרות הביקורת שהושמעה בעבר מצד משרד התחבורה, הפרויקט מבוצע בשיטה של PPP, מדובר בפרויקט פשוט באופן יחסי שכולל בניית נתיב, חניון ומערכת אגרה, ויש שיגידו ששיטת ההקמה הנוכחית באמצעות המכרזים שפונים לגופים פרטיים רק מסבכת את התהליך ואולי אף מייקרת אותו - היות שהיא מוסיפה זמן לביצוע.

הפרויקט החדש אמור לספק בשלב הראשון חניה לכ-11 אלף כלי רכב בשני חניונים - בשפיים ובראשון-לציון, וכן מערך של עשרה קווי הסעות ללא תשלום מהחניונים למוקדי תעסוקה מרכזיים במטרופולין תל-אביב.

כמו כן, יכלול הפרויקט מערך נתיבים מהירים באורך כולל של 110 ק"מ - כבישי אגרה שיכללו מערך שאטלים חינמי מהחניונים למרכזי העסקים במטרופולין תל-אביב וחזרה, אשר ישרת את משתמשי החניונים (בדומה לנתיב המהיר של כביש 1 היום). נסיעה בנתיב תהיה בתשלום לבעלי רכבים פרטיים, וחינם לנסיעה שיתופית ולתחבורה הציבורית.

הנתיב הקיים מוריד 8,000 מכוניות ביום

בחזרה לנתיב המהיר הקיים - במשך שנות הפעלתו הוא שינה דרמטית דפוסי התנהגות ישנים וחינך את ציבור הנהגים לעזוב את הרכב הפרטי לטובת שימוש בתחבורה ציבורית ייעודית או נסיעה משותפת (carpool). מדי יום עוברים בנתיב המהיר כ-1,000 קרפולים, ומספר המשתמשים באוטובוסים שעוברים דרכו עלה בכ-1,500 - זאת על פי הערכות החברה המפעילה את הנתיב, שפיר הנדסה.

על-פי נתוני הזכיין, הנתיב המהיר מוריד מדי יום מהכניסה לתל-אביב כ-8,000 כלי רכב שמגיעים לתל-אביב מכיוון המזרח מדי יום ובו מתקיימות כ-170 אלף נסיעות מידי חודש. בשעתו נמתחה על הנתיב ביקורת בטענה כי ישמש "נתיב לעשירים" בשל אגרת הגודש הגבוהה המוטלת על המשתמשים בו בשעות העומס. ואולם, עיקר הצלחתו של הנתיב מיוחסת לחניון ה"חנה וסע" הצמוד אליו שממנו ניתן להשתמש בשירותי שאטל חינמיים לאזור הקריה והבורסה ברמת-גן. המדינה מבקשת כבר שנים להכפיל את קיבולת החניון ל-4,000 כלי רכב באמצעות בניית קומה נוספת, אולם המגעים בנושא עם שפיר טרם הבשילו לכדי הסכם. כתוצאה מכך מתעכבת התוכנית להרחיב את רשת השאטלים לידעים נוספים בתל-אביב, ובהם שדרות רוטשילד ורמת-החייל.

גובה האגרה משתנה בהתאם לרמת העומס בנתיב המהיר ולמהירות הנסיעה בו, במטרה להעניק יתרון לתחבורה הציבורית ולרכבים מרובי תפוסה, יתרת הקיבולת מיועדת לשימוש כלי הרכב הפרטים ובמהירות שלא תפחת מ-70 קמ"ש. עלות הנסיעה מופיעה על גבי שילוט אלקטרוני שמוצב לפני הכניסות לנתיב, במטרה ליידע את ציבור הנהגים לגבי העלות בזמן אמת.