רבותיי, האינפלציה בארה"ב חוזרת ולא מתכוונת להיעלם

לא מזמן נחשבה הפרספקטיבה של השגת יעד אינפלציה שנקבע על ידי הבנק המרכזי, לדמיונית בלבד. אלא שלאחרונה ארה"ב מצאה את עצמה מתעוררת למציאות חדשה, וזו מאלצת את הפד להמשיך לנקוט במדיניות העלאת ריבית הדרגתית. מציאות זו, בשילוב התשואות הנמוכות באפיקים הסולידיים בארה"ב, הביאה לכך שהרבה מאוד משקיעים חוששים מהשלכות הריבית על היציבות הפיננסית.

האינפלציה בארה"ב, על פי מדד המחירים לצרכן, עלתה בחודש יוני לקצב שנתי של 2.9%, הגבוה ביותר מזה שש שנים ורשמה את העלייה החדה ביותר בחודש בודד מאז פברואר 2012. שיעור האינפלציה עומד עתה על כאחוז שלם מעל היעד הרשמי של 2% שהפד מגדיר כיציבות מחירים. אינפלציית הליבה, כלומר בניכוי מוצרי מזון ואנרגיה, טיפסה אף היא בחזרה ליעד יציבות המחירים, כך שלא נראה שניתן לייחס את העלייה במחירים רק לזינוק במחירי הנפט.

אלא שלהערכת מצבה הבריאותי של הכלכלה האמריקאית, משתמש הפד במדד אחר ממדד המחירים לצרכן הכללי או הליבה. מדד זה נחשב לפחות תנודתי ויותר מייצג את הצריכה הפרטית במשק, והוא מודד את הוצאות ליבה לצריכה פרטית (Core PCE). מאז אוגוסט 2017 נרשמה במדד זה מגמת עלייה אל עבר היעד, ובחודש מאי שיעור עלייתו של Core PCE, הנתון המועדף על ידי הפד למדידת האינפלציה בארה"ב, עלה ל-2.0%, לראשונה מאז 2012.

גם מדד המחירים ליצרן עולה

תופעת העלייה בקצב האינפלציה, שמאפיינת את ארה"ב בחודשים האחרונים, בולטת לא רק במדד המחירים לצרכן, אלא גם במדד המחירים ליצרן (מדד PPI). למעשה, בחודש שעבר המדד עלה בקצב שנתי של 3.4%, כשמחירי הייצוא מארה"ב עלו בחודש יוני ביותר מ-5%.

עליית המחירים הנוכחית לא פסחה גם על מדד מחירי הייצור של המכון לניהול האספקה במגזר היצרני בארה"ב (מדד ISM), שגם הוא עלה לשיא רב-שנתי של כ-80 נקודות, מה שמעיד על עלייה במחירי חומרי הגלם. כתוצאה מכך, כל האינדיקטורים האלה מעידים כי סביבת האינפלציה על נגזרותיה השונות נמצאת במגמת עלייה.

תחיית האינפלציה בארה"ב מציבה את הפד על מסלול של המשך העלאות ריבית עד 2020. תחזית חברי הפד המכונה Dot Plot, שמשקפת את תוואי העלאות הריבית כפי שרואים זאת החברים השונים בפד, מצביעה על 5 העלאות ריבית נוספות עד 2020 ומגלמת שיעור ריבית בטווח של 3.4% לעומת 2.0% כיום.

השווקים מגלמים את העליות הבאות?

רוב חברי הפד מסכימים כי שיעור הריבית הנייטרלי, כזה שלא לוחץ על הבלם ולא על המאיץ, עומד על רמה של 2.9%. לפיכך, העלאת שער הריבית משמעותית מעל לרמה הנייטרלית עשויה לאותת לשווקים כי מדיניות הפד צפויה להחליש את הצמיחה בארה"ב ובכך לקרר קצת את האינפלציה המתחממת. הבעיה היא שלאחר יותר מעשור של תמריצים פיסקליים יוצאי דופן ואינפלציה נמוכה יחסית, נראה במידה רבה כי השווקים כבר מגלמים את העלאות הריבית הצפויות, גורם שמעיק על עליית התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות של ארה"ב.

עם זאת, עם שיעור אבטלה בשפל היסטורי במקביל לעליית שכר, אם כי בקצב מאוד הדרגתי, וכן שיעור אינפלציה מעל היעד לצד עלייה צפויה של 2.9% ו-2.5% בתוצר ב-2018 ו-2019 בהתאמה, נראה כי שיעור ריבית בטווח של 3.4% אינו כזה דמיוני.

במקביל, 2020 היא עדיין רחוקה ולפעמים טעויות עשויות להתרחש בכיוונים הלא נכונים. אם לשפוט לפי הצהרותיו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, נראה כי הפד צפוי להמשיך "לעת עתה" להעלות את הריבית בקצב הדרגתי. דבריו של פאוול מאותתים לשווקים כי הפד צפוי בשלב מסוים להודיע על השהיית העלאות הריבית בשל התגברות החשש ממלחמת סחר עולמית שתפגע בכלכלת ארה"ב, ובכך להראות למשקיעים כי החלטותיו על הריבית אינן עובדות כרגע על מצב טייס אוטומטי. 

■ הכותבים הם המנכ"ל המשותף של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל ואנליסט החוב בבנק ההשקעות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם