גם בסטנדרטים שדונלד טראמפ מציב כמעט מדי יום לעצמו, לארצות הברית ולעולם, שלושה ימים רצופים של ציוצים בסוף החודש שעבר הראו שהוא נסער במיוחד. על פניו, אלו היו ימים ככל הימים: הנשיא התפאר בהישגיו; צייץ מחדש התבטאות מחמיאה של הבמאי דיוויד לינץ' ("טראמפ עוד עשוי להיכנס להיסטוריה כאחד מגדולי הנשיאים"); העלה קריקטורה שמציגה אותו גולש על גל רפובליקאי אדום וגדול בעוד שיריביו נואשים לטיפות בודדות של מים דמוקרטיים כחולים; השמיץ בבוטות יריבים פוליטיים; טינף על מסעדה שסירבה לשרת את אשתו של חבר מפלגתו מייק האקאבי, התלונן שג'ימי קימל פעם הרס לו את התסרוקת, וכמובן שהמשיך להכחיש כל קשר למעורבות אנשיו במזימה הרוסית להשפיע על הבחירות. שגרה.
לאור תחומי העניין המגוונים של הנשיא, איש לא הופתע במיוחד שבבוקר ה-25 ביוני הוא החליט לתקוף את יצרנית האופנועים המפורסמת הארלי דייווידסון על כך שהחליטה להעביר אל מחוץ לארצות הברית את הרכבת חלק מהאופנועים הכבדים שלה. חלק נכבד מהכנסותיה של הארלי מגיע ממכירות אופנועיה באירופה, ולאור העלאת שיעורי המכס שהאיחוד האירופי מטיל על מוצרים אמריקאים (ובהם אופנועים) בתגובה למכסי המגן שטראמפ הטיל לפני כחודשיים על יבוא פלדה ואלומיניום ממדינות האיחוד, היה על הארלי למצוא פתרון. לדברי אנשי החברה, הרכבתם מחוץ לארצות הברית של אופנועים שמיועדים לשוק האירופי, תמנע מאופנוע ממוצע של החברה להתייקר באירופה בכ-2,200 דולר. מכיוון שעד שזה יקרה אין בכוונת החברה להעלות את מחירי אופנועיה ביבשת הישנה, העלאת המכסים תעלה לה בין 45 ל-60 מיליון דולר בשנה.
טראמפ מכריז מלחמה על "הארלי דייוידסון"
טראמפ ובכירי הארלי דייווידסון בבית הלבן / צילום: רויטרס- Carlos Barria
אלא שעל אף שטראמפ הוא איש של מספרים ושורות תחתונות, הוא לא אהב את המהלך. "מופתע שהארלי דייווידסון, מכל החברות, תהיה הראשונה לנופף את הדגל הלבן. נלחמתי קשה עבורם ובסופו של דבר הם לא ישלמו מכס על מכירות לאיחוד האירופי... מסים הם רק תירוץ של הארלי - תהיו סבלניים!", צייץ הנשיא בסגנונו הייחודי. אלא שהנשיא האמריקאי לא עצר שם. למחרת בבוקר הוא תקף שוב: "מוקדם יותר השנה הארלי דייווידסון אמרה שהיא תעביר את רוב פעילות המפעל של קנזס סיטי לתאילנד. זה היה הרבה לפני שהוכרז על מסי מגן. כלומר, הם רק משתמשים במכסים ובמלחמת הסחר כתירוץ... חברות חוזרות כעת לאמריקה. הארלי חייבת לדעת שהם לא יוכלו למכור חזרה לתוך ארצות הברית מבלי שהם ישלמו מס גבוה!".
טראמפ לקח קצת זמן לשבח את מושל דרום קרוליינה שלדבריו מפגין קשיחות נגד פושעים ומהגרים, וקרא לתומכיו לתת לו את קולם, ואז חזר לתקוף את הארלי, ובצורה בוטה יותר. "הארלי דייווידסון לעולם לא אמור להיבנות במדינה אחרת - לעולם לא! העובדים שלהם והלקוחות שלהם כבר עתה מאוד כועסים עליהם. אם הם יעברו (לאירופה), תראו שזה יהיה תחילת הסוף שלהם - הם נכנעו, הם התקפלו! ההילה תיעלם והם ימוסו כפי שלא מוסו מעולם!".
במשך היום טראמפ המשיך לצייץ במרץ: מערכות בחירות של עמיתים מהמפלגה, פסיקה של בית המשפט העליון שדווקא הייתה לרוחו, העלבת פוליטיקאית דמוקרטית וקריאה לחקור את קשריה של הילארי קלינטון עם רוסיה, אך למחרת הוא שוב חזר להתעסק עם יצרנית האופנועים המפורסמת בעולם. "הארלי דייווידסון צריכה להישאר 100% באמריקה עם האנשים שהביאו לה את ההצלחה שלה", הוא כתב. "עשיתי כל-כך הרבה בשבילם, ועכשיו זה. חברות אחרות חוזרות למקום שאליו הן שייכות! אנחנו לא נשכח, וגם לא הלקוחות שלכם או המתחרים שלכם שעכשיו ממש שמחים!".
במבט ראשון, הזעם והאובססיה של טראמפ כלפי הארלי דייווידסון נראים מעט משונים, אבל כשמקדישים לעניין רגע של מחשבה, קל להבין מדוע הודעתה של החברה מטריפה אותו כל-כך. טראמפ, שרץ לנשיאות תחת הססמה Make America Great Again, מנסה מאז שנבחר לעשות כל מה שהוא יכול על מנת להפוך את תפיסת עולמו למדיניות. הוא נלחם בכל כוחו נגד מהגרים ממדינות שלדעתו יהפכו את אמריקה לפחות גרייט מכפי שהיא צריכה להיות; מבטל הסכמים בינלאומיים וחוקים שהוא סבור שמונעים ממנה להיות ממש גרייט, ומכריז על מלחמות סחר גלובליות שנועדו להחזיר את עטרתה של התעשייה האמריקאית ליושנה. אם כל זה יעבוד, הוא סבור, אינספור אמריקאים ירגישו Great Again ויבחרו בו שוב ב-2020.
אולם, כשהמדיניות שלו משיגה בדיוק את ההיפך וגורמת לחברה תעשייתית ותיקה להעביר חלק מפעולותיה אל מעבר לים, לפטר עובדים שיש להניח שנמצאים בלבו של הבייס שלו ולעמת אותו עם טרדה ששמה מציאות - בהחלט אפשר להבין מדוע הוא כועס. כשאותה חברה תעשייתית היא גם סמל אמריקאי אייקוני לא פחות מהנשר הקירח או משטר הדולר, וכשכל בורג בה מבטא את החזון הטראמפי הרומנטי לגרייטנס של האמריקה המדומיינת שלו - כוח, חופש, מרחבים וגברים לבנים - זה באמת יכול לשגע בן אדם.
מפעל חדש בתאילנד
באופן צפוי, המתקפה של טראמפ גרמה למניית הארלי דייווידסון לצנוח בכ-7%, אולם הירידה האחרונה רק האיצה מגמה של הידרדרות מתמשכת בשווי השוק של החברה - ירידה של כמעט 14% בשנה החולפת ושל 41% בארבע השנים האחרונות. מכירותיה ב-2017 הסתכמו ב-241,498 אופנועים, ירידה של 7.9% לעומת מכירותיה בשנה הקודמת. בעוד ש-60% מהאופנועים שהיא מכרה נמכרו ללקוחות אמריקאים, שיעורם נמצא גם הוא בירידה וצנח בכ-2% לעומת נתוני 2016.
הארלי דייווידסון /צילום: שלומי יוסף
אם זה לא מספיק, בעוד שברבעון האחרון ירדו מכירות האופנועים שלה בארצות הברית ב-12%, באירופה היא דווקא נהנתה בשנים האחרונות מצמיחה מרשימה. ב-2017 עלו מכירותיה של הארלי דייווידסון באירופה ב-8.1% והיוו 16% מכלל מכירותיה. במילים אחרות: הרטוריקה האגרסיבית של טראמפ כלפי הארלי דווקא עשויה להחמיר את מצבה של החברה בת ה-115 ולפגוע באייקון האמריקאי, שלדבריו, כל-כך חשוב לו לשמר.
עורך מגזין האופנועים מוטו, גיא בן ברק, בוחר למקד את הזרקור דווקא בהארלי ולא בנשיא. "כולם מדברים על התגובה האגרסיבית של טראמפ, אבל אותי מעניין למה להארלי דייווידסון היה דחוף לעשות רעש מזה שהם יעבירו את הייצור של האופנועים הכבדים שמיועדים לשוק האירופי אל מחוץ לארצות הברית. זה צעד מורכב שלא לוקח יום או יומיים ואפשר היה פשוט להכין בשקט את קו הייצור בתאילנד או במקום אחר בלי להצהיר עליו ולהקפיץ את טראמפ שמרגיש שפעל למען החברה".
הארלי, מזכיר בן ברק, מרכיבה חלק מהאופנועים שלה מחוץ לארצות הברית כבר שנים. דגמים בעלי נפחי מנוע של עד 750 סמ"ק המיועדים למכירה בשווקים מתפתחים, מורכבים בהודו ובברזיל. המפעל החדש שהחברה מקימה בתאילנד נועד לאפשר לה למכור את אופנועיה לשווקים מתעוררים באסיה במחירים תחרותיים בהרבה באמצעות הימנעות מעלויות משלוח גבוהות ומתשלומי מכס גבוהים (המכסים על אופנועים אמריקאיים בתאילנד עצמה עומדים על 60%; בסין על 30%; במלזיה על 23%, ובטייוואן על 20%). בנוסף, הרכבת האופנועים בתאילנד חוסכת לחברה זמן רב. לאחר שבנייתו של המפעל תושלם, יקוצר זמן המשלוח לשוק הסיני לחמישה עד שבעה ימים לעומת 45 עד 60 ימים כיום.
כמו רבות מההצהרות של טראמפ, גם המתקפה שלו על הארלי דייווידסון נשמעת חצי אפויה. האיום שלו למסות את הארלי יותר מאשר אי פעם בעבר, אינו רלוונטי משום שכל האופנועים שהחברה משווקת לשוק האמריקאי גם כך מיוצרים בארצות הברית. בנוסף, קשה לראות כיצד טראמפ יצליח לסייע ליצרניות אופנועים יפניות כמו הונדה, קווסאקי, ימאהה וסוזוקי להתחרות נגד הארלי מבלי שהדבר יפגע בו ציבורית. לסיום, ועל אף הפגיעה של מתקפת הציוצים בערך המניה של החברה, בכלל לא ברור אם הארלי אכן תצמצם את מספר העובדים שלה עקב השינויים וקשה להאמין שיהיו רבים שיימנעו מלרכוש אופנוע של הארלי רק משום שהחברה תרכיב מחוץ לארצות הברית אופנועים, שממילא נועדו להימכר מחוץ לגבולותיה. עבור האמריקאי חובב האופנועים הכבדים, הארלי הייתה - ועודנה - מותג שאין לו תחליף.
קשה להאמין שטראמפ היה חוטף כזו חלסטרה על הארלי לולא הוא היה מכיר היטב בערכה כמותג ייחודי. בפברואר 2017, כשהנשיא שזה עתה הושבע לתפקיד הודיע לציבור האמריקאי על כוונתו להעניק הטבות מס מפליגות לחברות, הוא בחר להזמין אליו כמה מבכירי הארלי דייווידסון (שהגיעו לבית הלבן עם כמה מאופנועיה). לאחר שהצטלם עם האופנועים העצומים והנוצצים שלה על המדשאה יחד עם סגנו מייק פנס, הוא כינה את החברה "אייקון אמריקאי אמיתי" ו"אחת הגדולות" והבטיח שהמדיניות שביקש לקדם תיטיב עם החברה ועם עובדיה. כמה חודשים לאחר מכן ביקר יו"ר בית הנבחרים, פול ראיין, במפעל החברה במילווקי והבטיח ש"רפורמת המס תציב חברות כמו הארלי דייווידסון בעמדה טובה יותר להתחרות בכלכלה העולמית ולשמור על משרות כאן בארצות הברית". המסר כמובן היה רחב יותר - אם משהו טוב להארלי, בוודאי שהוא יהיה טוב לאמריקה, או לפחות לאמריקה שמצביעה לטראמפ.
ותודה לצבא האמריקאי
המיזם שהוביל להקמתה של הארלי דייווידסון החל את דרכו ב-1901, כשוויליאם הארלי בן ה-20 תכנן מנוע בנפח 116 סמ"ק שנועד להרכבה על שלדת אופניים. יחד עם חבר הילדות שלו ארתור דוידסון ואחיו וולטר, התכוון הארלי לבנות מה שהוא כינה Motor Bicycle, אולם לאחר שנתיים של עבודה התברר להם שהכלי שהם פיתחו לא הצליח לטפס במעלה הגבעות שסביב מילווקי ללא שימוש בדוושות האופניים הרגילות.
קעקוע הארלי דייווידסון /צילום: שלומי יוסף
השלושה לא התייאשו ופיתחו מנוע גדול פי 4. לקראת סוף 1904 נעשה במכונה שימוש ראשון במרוץ אופנועים מקומי. הרוכב הגיע למקום הרביעי, ובהתבסס על המוניטין שההישג הראשוני הקנה להם, החלו היזמים - שעדיין ייצרו את האופנועים שלהם בחצר ביתם - לשווק את כלי הרכב שלהם באזור. ב-1906 הם הקימו את המפעל הראשון שלהם במילווקי ומכרו כ-50 אופנועים, ושנה לאחר מכן כבר שילשו את הייצור ושכללו את המנועים ואת השלדה. הצמיחה הייתה מהירה מאוד. ב-1908 ייצרה הארלי דייווידסון 450 אופנועים וב-1909 הוציאה החברה משערי המפעל שלה לא פחות מ-1,149 מהם. ב-1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, הגיעה החברה לייצור של 16,234 אופנועים.
כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה היוותה נקודת מפנה לחברה. לא רק משום שהצבא האמריקאי רכש ממנה 20 אלף אופנועים (בהיעדר אמצעי קשר אחרים, האופנועים שימשו בעיקר שליחים שהעבירו באמצעותם ידיעות דחופות בחזית), אלא משום שהמוני החיילים האמריקאים ששירתו באירופה התוודעו אליהם. יתר על כך, בגלל שתפקידם של השליחים היה מסוכן להחריד ודרש תעוזה רבה, דבקה בכלים המכאניים חלק מהתהילה של רוכביהם והארלי זכתה ליחסי ציבור חינמיים מעולים.
כשבוגרי המלחמה חזרו לארצות הברית לאחר שוך הקרבות, הם הפכו אותה לחברה שמסמלת גבריות, חופש, תעוזה ועוצמה - ערכי הליבה של מה שאמריקה רוצה לראות בעצמה, וזרעו את זרעי הנאמנות וההערצה למותג. ב-1920 הפכה הארלי דייווידסון ליצרנית האופנועים הגדולה בעולם. היא ייצרה באותה שנה יותר מ-28 אלף אופנועים ומכרה אותם ב-67 מדינות. ב-1929, במשבר הכלכלי הגדול, נפגעו קשות גם מחירי הארלי והמכירות צנחו דרמטית, אולם סביבה עסקית נקייה מתחרות (כל חברות האופנועים האמריקאיות האחרות למעט אינדיאן פשטו את הרגל בשנות המשבר), וצעדי התאמה כמו העברת חלק מהייצור ליפן ופיתוח דגם תלת גלגלי לשליחויות, אפשרו לה לשרוד.
כשהצבא האמריקאי החל להתעצם בצורה משמעותית במהלך מלחמת העולם השנייה, הארלי הייתה אחת החברות שנהנו מכך במיוחד. כמו במקרה של המלחמה העולמית הקודמת, החברה לא רק ייצרה המוני אופנועים (יותר מ-200 אלף מהם שימשו את הצבא האמריקאי ואת צבאותיהן של בנות בריתה, כולל 30 אלף אופנועים ששימשו את הצבא האדום), אלא שהחיילים המשוחררים שחזרו הביתה מהמלחמה סייעו לקדם את מכירותיה בארצות הברית.
על אף שהחברה הסתייגה מהם, שימשה חבורת חיילים משוחררים מקליפורניה שהקימה ב-1948 מועדון אופנוענים בשם "מלאכי הגיהינום" כסוכני מכירות מעולים. המלאכים, שהקפידו על הופעה אישית משומנת ומטונפת שעמדה בניגוד מוחלט לניקיון הבוהק של אופנועיהם, אומנם עסקו במגוון פעילויות לא חוקיות כמו סחר בסמים, סחיטה ושוד, אולם קוד הנאמנות הפנימי שלהם, הקשיחות והתאווה למרחבים קסמו לאמריקה שמאז המערב הפרוע ידעה להתרפק על פורעי החוק שלה.
"הארלי זו דרך חיים"
המלאכים, שרצו אופנועים גדולים ונוצצים לרכיבה למרחקים ארוכים, אבל גם היו מעוניינים בכלים שיהיו מהירים יותר מההארלי דייווידסונים שעליהם רכבו השוטרים, נהגו להפשיט מאופנועיהם כל חלק מיותר כדי להיפטר ממשקל עודף. בדיעבד, התברר שלפרקטיקה שיצרה בשנות ה-50 את ה-Chopper (כינוי לאופנוע שחלקיו קוצצו, Chopped off) היה תפקיד מכריע בהתפתחות תת-תרבות שלמה של שיפורים, שפצורים והתאמה אישית לאופנועים שיצאו מהמפעל.
הארלי דייווידסון /צילום: שלומי יוסף
כמקובל באמריקה שאוהבת את המכונות שלה גדולות, נוצצות ומרעישות, חלק מהצ'ופרים הפכו לגרוטקסות של ממש. לא רק שהגרגור שבקע מהאגזוזים שלהם נשמע למרחקים כאילו התריע על צונאמי מוטורי מתקרב, אלא שהרוכבים שעליהם נראו אקצנטריים להפליא. חלקם ישבו על ההארלי דייווידסונים שלהם כאילו היו שרועים על כורסאות טלוויזיה מרופדות, ובניגוד לכל היגיון (או נוחות), ידיהם ממש נשלחו לרקיע כדי לאחוז את ידיותיהם של כידונים שמוקמו בגבהים לא הגיוניים בעליל.
אלא שכל זה, וגם השיוך של אופנועיה של החברה לתנועה ההיפית בסרט "אדם בעקבות גורלו", לא ממש עזרו להארלי בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70. ב-1969 נרכשה החברה על-ידי AMF שהייתה יצרנית ציוד פנאי ללא קשר לעולם המוטורי. ראשי החברה זלזלו בהארלי דייווידסון, צמצמו במידה ניכרת את מספר העובדים בחברה והצליחו לקומם עליהם את ועד העובדים החזק שלה. התוצאה הייתה ירידה באיכות האופנועים ובמכירות והחברה הגיעה לסף פשיטת רגל. משבר הנפט שהחל ב-1974 וגרם לאמריקאים לעבור לכלי רכב בזבזנים פחות, הביא לכך שהמשבר התמשך עד ש-AMF מכרה את החברה בתחילת שנות ה-80.
הנשיא רונלד רייגן, שכמו טראמפ חרד לגורלה של התעשייה האמריקאית, הטיל ב-1983 מכסי מגן של 40% על אופנועים זרים (כלומר יפניים) בעלי נפח מנוע של מעל 700 סמ"ק, וראשי הארלי קיבלו מצדם החלטה חכמה. במקום לצאת למאבק חסר סיכוי באופנועים היפניים הקלים והזריזים, הם בנו אופנועים מודרניים שקרצו לדגמים הישנים של החברה. רכובים על גלי הפטריוטיזם של עידן רייגן, האופנועים של החברה היו כבדים, רועשים ויפים - והם חגגו את כל מה שהוא אמריקה: כבישים ארוכים, חספוס וביטחון עצמי. ב-1986 החברה הונפקה בוול סטריט ורשמה ביצועים לא רעים.
עוד תופעה שהתפשטה מסביב לעולם בתקופה זו היא הקמתם של מועדוני רוכבים של הארלי דייווידסון בכל רחבי העולם, כולל בישראל. בני בייקר, בן 56 מתל אביב, שרוכב על הארלי דייווידסון מאז 1982 ומחזיק בשני אופנועים, אומר שהאהבה לכלי פותחת בפני רוכבים דלתות אמיתיות ומטאפוריות בכל מקום שאליו הם מגיעים. "הארלי זו דרך חיים. זו משפחה. אנשים פותחים לך את הבית שלהם בכל מקום. זה לא כמו אופנוע יפני שאתה קונה ומוכר. זה משהו אחר. אני נוסע למפגשים של רוכבים בכל העולם".
זינוק משמעותי בסיפור העסקי של הארלי דייווידסון התרחש בתחילת שנות ה-90. ב-1990 השיקה החברה את דגם הפאטבוי ששנה לאחר מכן כיכב ב"שליחות קטלנית 2" ושימש כפרסומת מושלמת. באותה שנה זינקה מניית החברה בכ-100% והארלי דייווידסון חזרה למקום הראשון בעולם בסגמנט האופנועים הכבדים.
במהלך כל שנות ה-90 והמחצית הראשונה של העשור הקודם רשמה הארלי ביצועים יפים. ערך המניה עלה בהתמדה והחברה פתחה מפעלים בהודו ובברזיל ונהנתה ממכירות גבוהות שליוו את גל הפטריוטיזם שאחרי מתקפות הטרור של ספטמבר 2001. גם למוצרים נלווים כמו חולצות, משחקי וידיאו ודגמים מוקטנים של אופנועיה היה מקום מכובד בעוגת ההכנסות. כמו חברות אמריקאיות רבות אחרות, גם היא נפגעה קשה במשבר הכלכלי של 2008. שווי החברה נחתך במהלך 2009 ב-43%, היא קיצצה בהוצאות הייצור, פיטרה כרבע מעובדיה (3,500 איש) והוציאה לפועל תהליך ארגון מחדש. שווי השוק של החברה טיפס בהתמדה מתחילת 2009, אולם מאז 2014 היא נמצאת בתהליך של היחלשות.
בשוק ההון האמריקאי צופים שהדוחות הרבעוניים הקרובים של הארלי דייווידסון יצביעו על החלשה נוספת במעמדה בשוק האמריקאי, שכנראה נובע מהזדקנות בסיס הלקוחות הוותיק שלה (ב-1987 עמד הגיל הממוצע של רוכש הארלי על 35; ב-2013 גילם הממוצע של הקונים היה 47). לאור המיקוד המתמשך של החברה בשווקים זרים, צפויה מלחמת הסחר שעליה הכריז טראמפ מול העולם להקשות עוד יותר בעתיד הנראה לעין. אייקון אמריקאי או לא, הארלי צריכה את השוק הגלובלי יותר מתמיד.
הארלי דייווידסון /צילום: שלומי יוסף
הארלי דייווידסון בתרבות הפופולרית
מלאכי הגיהינום | הסאגה המוזרה והאיומה של פורעי החוק
העיתונאי האנטר ס. תומפסון ("פחד ותיעוב בלאס וגאס") היה ידוע בנכונותו לקפוץ ראש לתוך בריכה ריקה שבה שוטטו מושאי הסיקור שלו, אבל העבודה על ספרו הראשון שיצא לאור ב-1967 ועסק בכנופיית האופנוענים המפורסמת דחפה אותו לקצה. לא רק שהוא רכב שיכור ומסומם עם המלאכים על הארלי ענק והיה עד לאלימות ולאונס, אלא שלאחר שנה של סיקור הוא הוכה באכזריות על-ידי כמה מהם - משום שהעז למתוח ביקורת על טיפוס בשם "ג'אנקי ג'ורג'" שהיכה את אשתו
אדם בעקבות גורלו (איזי ריידר)
סרטו של פיטר פונדה מ-1969 משתמש בדמויותיהם של וויאט ובילי החוצים את ארה"ב על שני הארלי משופצרים (שאחד מהם נקרא קפטן אמריקה) כדי לתאר את עלייתה ונפילתה של האופוריה ההיפית של שנות ה-60. רפליקה של האופנוע שהופיע בסרט נמכרה לימים תמורת יותר ממיליון אירו והפכה אותו לאופנוע היקר בעולם
שליחות קטלנית 2
"תן לי את הבגדים שלך, את המגפיים שלך ואת האופנוע שלך", נכנס לפנתיאון הקולנועי מיד כשהסרט יצא לאקרנים ב-1991, אבל הסצינות שבהן ארנולד שוורצנגר זורע הרס ברחבי לוס אנג'לס כשהוא רכוב על פאט בוי ענק תחזקו את התדמית המסוקסת של הארלי בקרב צעירים יותר והטיסו את המכירות שלה לשמיים
ספרות זולה
זד אומנם המתין למוות מזוויע במיוחד רגע קודם לכן, אבל במותו הוא הוריש לעולם דיאלוג קצרצר ונהדר על האופנוע שהוא כבר לא יזדקק לו יותר. כשבוטש (ברוס וויליס) מגיע לאסוף את חברתו כשהוא רכוב על הארלי, היא שואלת אותו בחשש מאיפה הוא השיג את האופנוע. הוא מסביר ש"זה לא אופנוע, זה צ'ופר בייבי", ואז אומר שהוא פעם היה שייך לזד, אבל עכשיו זד כבר דד
ילדי האנרכיה
סדרת הטלוויזיה האמריקאית עסקה במשך שבע עונות במאבקים אינסופיים בין חבורת אופנוענים פורעי חוק לבין שוטרים וסוכני אף-בי-אי. היועץ המיוחד לסדרה היה אופנוען מכנופיית מלאכי הגיהינום והעיסוק באופנועים עצמם (רובם מדגם דיינה) הגיע לרמות כמעט פטישיסטיות
סדרת משחקי GTA
סדרת משחקי המחשב הפופולרית החלה את דרכה כמשחק פשוט שבו שודדים כלי רכב ובורחים מן המשטרה, אולם עם הזמן נוצרו בה עלילות שלא היו מביישות סרטים. דמותו של האופנוען היהודי ג'וני קלביץ מכנופיית "האבודים" (המבוססת על מלאכי הגיהינום), זכתה לאהדה כה רבה ב-GTA4 עד שחברת רוקסטאר יצרה סביבו משחק ספין אוף שעוסק כולו במלחמות כנופיות, שכמובן מתנהלות על אופנועי הארלי עצומים
כתבות
ני"ע
