חברת רבד שבבעלות יגאל אהובי תשלם עיצום כספי בסך מיליון שקל בגין הפרת חובות הדיווח על עניין אישי של בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברה, איש העסקים יגאל אהובי, בעסקה שביצעה. על אהובי הוטל עיצום כספי בסך 300 אלף שקל, ועל מנ"כל החברה, שרון זכות, הוטל עיצום בגובה 100 אלף שקל.
העיצומים הוטלו במסגרת הסדר שנחתם בין רבד, בעל השליטה ומנכ"ל החברה לבין רשות ניירות ערך, במסגרתו הודו רבד ובכיריה בהפרת דיווח ובהטעיית הרשות. ההסדר אושר אתמול (ג') על-ידי וועדת האכיפה המינהלית, בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, וחברי המותב עו"ד רוני טלמור ועו"ד שלי אודווין אהרוני.
ההליך נגד אהובי ורבד נפתח בעקבות בירור מינהלי שערכה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך על רקע דיווח של רבד על התקשרותה בעסקת מקרקעין מהותית בצפון תל-אביב בשותפות עם עו"ד אריאל שוב, העוסק בייזום של פרויקטים בנדל"ן עם שותפים משלב התכנון ואילך. בדוח המיידי צוין כי החברה תשקיע בפרויקט, בצורת הלוואת בעלים, סך של 76.5 מיליון שקל. הלוואה זו, נכתב בדוח, תכלול את חלקו של עו"ד שוב כהלוואה נושאת ריבית שנתית של 5.75% שאינה מוגבלת בזמן ותיפרע מכל תמורה נטו שתתקבל בשותפות. כמו כן, נקבע כי לעו"ד שוב ישולם סכום חודשי של 12,500 שקל מחברת הפרויקט עבור שירותי ייעוץ שייתן לטובת קידום הפרויקט.
בין עו"ד שוב לבין אהובי, בעל השליטה ברבד, מתקיימים קשרים עסקיים במסגרת מיזמי נדל"ן שונים, ועל הרקע הזה צוין בהערת שוליים במסגרת הדוח המיידי כי למיטב ידיעת החברה וכפי שנמסר לה מבעל השליטה בחברה, יגאל אהובי, עו"ד שוב זכאי לשיעור מסוים מההכנסות בפרויקט נדל"ן שבשליטת אהובי, וזאת מכוח הסכם משנת 2011. עוד צוין כי אהובי הצהיר כי לאור האמור עניינו האישי בהתקשרות נשוא דוח מיידי זה הוא לכל היותר קל וזניח.
ואולם מהבירור שערכה רשות ניירות ערך עלה כי מערכת היחסים העסקית בין עו"ד שוב לאהובי כללה - מלבד הפרויקט שצוין בדיווח, שכלל תמורה גבוהה באופן יחסי לעו"ד שוב - התקשרויות נוספות במיזמי נדל"ן שונים ב-6 השנים שקדמו לדוח המיידי, שלא קיבלו ביטוי בדיווח המיידי. במסגרת עסקאות אלה העמיד עו"ד לאהובי שירותים במיזמי נדל"ן בתחומי מומחיותו, לרוב תמורת תשלום או תמורת אחוזים מהרווח.
מהבירור עלה כי היקפם המצרפי של הפרויקטים המשמעותיים בין אהובי לעו"ד שוב היווה כ-20% מהונו של אהובי. מערכת היחסים ביניהם כללה לרוב הסכמים בעל-פה ולעתים הותירה בידי אהובי שיקול-דעת בנושא התמורה שתשולם לעו"ד שוב; ורוב ההתקשרויות טרם הסתיימו למועד הדוח המיידי, כך שלאותו מועד נותרו התחשבנויות פתוחות בין אהובי לבין עו"ד שוב.
על-פי ההסדר עליו חתמו הצדדים בעקבות הבירור, אהובי הודה כי קיבל את טיוטת הדוח לעיונו בסמוך לפני הוצאתו ואישר הגשתו והתרשל בכך שלמרות מכלול קשריו העסקיים עם עו"ד שוב, לא דווח לחברה על מלוא פרטי הפרויקטים הנוספים, מעבר לפרויקט שצוין בדוח.
כמו כן, אהובי הודה כי לא בירר כנדרש את האפשרות שלאור טיב יחסיו עם עו"ד שוב טרם הדיווח, עניינו בעסקה של החברה יכול שיהיה מהותי, ובהתאם, האם עולה כדי הצורך לאשר את העסקה כעסקה חריגה שלבעל השליטה עניין אישי בה.
המנכ"ל שרון זכות הודה בהסדר כי היה מעורב בהכנת הדוח המיידי וחתם עליו, אך לא בירר כנדרש אודות טיב מערכת יחסיו העסקית של אהובי עם עו"ד שוב טרם הדיווח, וזאת למרות שידע על כך שישנם שני פרויקטים נוספים בין השניים, אשר לא צוינו בדוח.
בנוסף, נקבע כי בשני מכתבים ששלחה החברה לסגל רשות ניירות ערך על-פי דרישתה לפרטים נוספים בעקבות הדוח המיידי, כללה החברה פרטים חלקיים ולא מדויקים אודות הקשרים העסקיים של אהובי עם עו"ד שוב. אהובי, שהשתתף בהכנת המכתבים ואישר הגשתם, הודה כי התרשל בכך שהחסיר פרטים אודות קשריו אלה, ולא וידא שהמכתבים כוללים את כל המידע הנדרש לגביהם.
בסופו של יום הודיעה החברה כי על אף שהיא מחזיקה בעמדתה כי לא התקיים עניין אישי של אהובי בעסקה של החברה עם עו"ד שוב, תובא העסקה לאישור מוסדות החברה כעסקה חריגה שלבעל השליטה יש עניין בה. העסקה אושרה במוסדות החברה, כאשר באסיפה הכללית הצביעו בעד אישור ההתקשרות 99.8% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה.
במסגרת הסדר האכיפה הודו המשיבים בהפרת דיווח המיוחסת לחברה, לאהובי ולזכות ובהפרת הטעיית הרשות המיוחסת לחברה ולאהובי בלבד, והסכימו ליטול על עצמם את העיצומים הכספיים. בנוסף, רבד התחייבה לנקוט אמצעים למניעת הישנות ההפרה על-ידי ריענון נוהל דווחים מיידיים ונוהל אישור עסקאות חריגות עם בעל השליטה ו/או שלבעל השליטה עניין אישי בהן ועיצובם כנוהלים חדשים, תוך מתן דגש, בין היתר, לגילוי המוטל על בעל השליטה ביחס לכל עניין אישי שיש לו בעסקה כנדרש על-פי חוק החברות. על אהובי הוטל גם איסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח לתקופה של שנה; ועל זכות הוטל איסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה לתקופה של חצי שנה.
ועדת האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך סברה כי נוכח הקשר העסקי המתמשך שהתקיים בפועל בין בעל השליטה ובין עו"ד שוב, אין ספק כי מערכת היחסים העסקית ביניהם נדרשה לגילוי נאות בדוח, כולל גילוי כל ההתקשרויות האחרות שהיו בין השניים במיזמי נדל"ן במועד העסקה או בסמוך אליה. בנסיבות, נקבע כי המידע שגולה בדוח המיידי בעניין זה לא היה מלא, והערת השוליים שנכללה בדוח בדבר עניינו "הקל והזניח" של בעל השליטה גיבשה פרט מטעה בדוח, כמו גם היעדר הדיווח על העסקה כעל עסקה חריגה שלבעל השליטה עניין אישי בה והטעונה אישור משולש על-פי חוק החברות. הוועדה הפנתה לעיקרון הניצב בבסיס הדרישה לאישור המשולש, בחתירה לריסון כוחם של בעלי השליטה בחברות ציבוריות ולהבטחת טובתה של החברה ובעלי מניותיה בלבד מול בעלי השליטה.
באשר להטעיית הרשות, הוועדה קבעה כי מדובר בהפרה המתבטאת, בהגדרה, בפגיעה קשה באמון המתחייב בין הגורמים המפוקחים בשוק ההון ובין הרגולטור.
עו"ד נוית נגב ועו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגות את יגאל אהובי, מסרו בתגובה: "מדובר בהסדר המבטא איזון נכון לאור הפרופורציות המוגבלות של העניין, ומשקף את עמדתנו, אשר התקבלה על דעת רשות ניירות ערך, כי מדובר בהפרה מינהלית, ברשלנות, שאינה חמורה במהותה, וכי מדובר בעסקה לטובת החברה, אשר בסופו של דבר גם אושרה במנגנון הנדרש".
הוועדה אישרה את ההסדר וקבעה כי אמצעי האכיפה שהוטלו במסגרתו הם במתחם הסבירות. בעניין מדרג האחריות בין החברה, אהובי וזכות, קבעה הוועדה כי אהובי הוא העומד במרכז מחדלי הדיווח וההטעיה, כאשר עולה כי האינטרסים האישיים שלו הם שהכתיבו את העשייה הרשלנית המפרה בחברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
