נערכת לקרב: קיה מצטרפת לשוק הספורטאז' והקרוס-אובר

"אתה חייב לבחור לעצמך את הקרבות שלך", כתב הוגה הדעות הסיני סון דזה בספרו "אמנות המלחמה", שנכתב לפני כ-2,600 שנה. "עליך לבחור קרבות גדולים מספיק כדי שיהיו משמעותיים, וקטנים מספיק כדי לנצח בהם".

האסטרטגיה הזו היא אחת הדילמות המרכזיות שעימן מתמודדים כיום יצרני הרכב. שוק הרכב של ימינו הוא מפוצל ומקוטע לעשרות נישות ותת-נישות, שכל אחת מהן עשויה להיות "הדבר הגדול הבא" - או להיעלם תוך זמן קצר. מכיוון שפיתוח רכב חדש עולה כמה מאות מיליוני דולרים לכל הפחות, מעטים היצרנים שיכולים להרשות לעצמם להיות נוכחים בכל נישה. לפיכך נדרשת ההנהלה להמר.

במקרה של קיה, וקונצרן יונדאי מוטורס בכלל, התקבלה החלטה אסטרטגית להתעלם מפלח ה-SUV הקומפקטי (B-SUV) ולהשקיע את עיקר המשאבים בפלח ה-SUV בגודל בינוני (ספורטאז') ובנישת רכבי קרוס-אובר "ירוקים" (נירו). ההחלטה הזו עלתה לקונצרן בכניסה מאוחרת מאוד לפלח שוק, שצמח בשנים האחרונות בעשרות אחוזים ומכר ב-2017 למעלה ממיליון כלי רכב.

אבל כעת גם קיה מצטרפת לשוק האולטרה-צפוף, ובעזרת הסטוניק תנסה לפלס לעצמה מקום בין מתחרות מבוססות בסיוע יחס מחיר/אבזור אגרסיבי. האם יש לה סיכוי בקרב?

לקיה היה הרבה זמן ללמוד את הפלח וזה ניכר בעיצוב החיצוני שלא מחמיץ שום סממן אופנתי. חרטום רחב ועדכני עם פגוש קדמי מוצק וקשוח למראה? יש. משטחי פלסטיק שחורים בתחתית המרכב וסביב קשתות הגלגלים? יש ויש. מסילות גג אופנתיות? כמובן וגם דיפוני פלסטיק בתחתית החרטום והזנב, שמדמים פלטות חיכוך של רכבי שטח, וחישוקים גדולים וספורטיביים. יש גם צביעה של המרכב והגג בשלל קומבינציות צבע נועזות והתוצאה הכוללת היא רכב שמצליח לבלוט ברחוב למרחוק למרות ממדיו הקומפקטיים.

הממדים החיצוניים די תואמים את הז'אנר, אם כי הגובה הוא 1.52 מ' בלבד (כולל מסילות גג), כלומר כשלושה סנטימטרים פחות מסיאט ארונה וחמישה פחות מניסאן ג'וק. הוסיפו לכך בסיס גלגלים ארוך יחסית וקיבלתם פרופורציות שמזכירות יותר סופר-מיני ספורטיבית.

הגובה החיצוני הצנוע מכתיב למכונית סף כניסה/יציאה גבוה רק במעט מזה של "פרייבט" טיפוסי. זה לא סיפור גדול במקרה של קהל היעד הצעיר, אבל עלול להגביל את האטרקטיביות לבני גיל הזהב. תנוחת הישיבה בתוך הרכב מעט נמוכה מזו של כלים מקבילים בפלח המיני-SUV וכך גם מרחב הראש. לעומת זאת הסטוניק מצטיינת בכל הנוגע למרחב לכתפיים ולרגליים, בזכות מושב אחרי שטוח ורחב שיכול לאכלס שלושה מבוגרים בעת הצורך, ומרחב ברכיים טוב יותר מהממוצע בפלח, הודות לבסיס גלגלים נדיב. תא המטען בנפח 332 ליטר מקביל לזה של רכבי סופר-מיני אך מתוכנן היטב, עם פתח העמסה רחב.

עיצוב הפנים מיישר קו עם רכבי הדור החדש של קיה כולל לוח מחוונים אנלוגי גדול, ברור ושמרני, מערך קומפקטי של מתגים ועזרי פיקוד ומסך מולטימדיה גדול, שאמנם עבר "גיור כהלכה" אך מציע כמות די דלילה של אפליקציות וקישוריות עצמאית בהשוואה למערכת של יונדאי. הדגמים המאובזרים מציעים גם כמה נגיעות צבע וריפוד מהודר יותר אך החלל נשלט על ידי משטחים של פלסטיק נוקשה בגוונים אפרוריים. הנדסת האנוש טובה, המושבים נוחים לנסיעות ארוכות ואיכות הייצור מצוינת, כפי שהתרגלנו לצפות מקיה.

על מנוע ה-1 ליטר טורבו-בנזין של קיה, שמוצע ברכבי קיה/יונדאי באירופה זה כשנתיים, שמענו וקראנו הרבה, אך בהיעדר תיבה אוטומטית הוא נותר מסורב עלייה. כעת הסטוניק מביאה אותו אלינו לראשונה בשילוב עם תיבה כפולת מצמדים, וזהו ללא ספק אחד ממנועי ה-3 צילינדרים הטובים ביותר שקיימים בשוק - אם לא הטוב שבהם. הוא מייצר הספק מכובד של 120 כ"ס ומומנט של 17.5 קג"מ, והוא לא מפסיק להפתיע. התגובה הראשונה ללחיצה נמרצת, הכלי מאיץ בצורה מכובדת ובדיוק כשחשבת שנגמר לו האוויר - בעלייה ארוכה או בשיוט ב-120 קמ"ש - לחיצה קצת יותר החלטית על המצערת מקפיצה את הסל"ד לעבר הקו האדום ומשחררת עוד רזרבת דחף חבויה.

 קיה סטוניק

הרכב שומר על מומנט ראוי בעליות ומרגיש בנוח גם ב-150 קמ"ש על הכביש המהיר (על פי מקורות זרים). אפשר לנהוג בו כמו ברכב עירוני טיפוסי, עם שיוט נינוח מרמזור לרמזור וטרטור נעים של שלושה צילינדרים, וליהנות מצריכת דלק (ריאלית) של כ-15 קילומטר לליטר. התיבה כפולת המצמדים מספקת העברות זריזות וחלקות גם במצבי עצור-סע תזזיתיים שגורמים לכשל לוגי ברוב התיבות האלה.

ניסיון העבר שלנו עם המכוניות הקומפקטיות של קונצרן יונדאי מוטורס הביא אותנו להפחית ציפיות בסעיף היכולות הדינמיות, ולכן דווקא כאן ציפתה הפתעה גדולה. מישהו בקיה, במרכז הפיתוח האירופי יש לשער, השקיע הנדסה רצינית בשלדה והתוצאה היא רכב מהנה לנהיגה. אחיזת הכביש טובה, ריסון התנודות בפניות מצוין, התחושה זורמת, ולאחר ניתוק - חובה - של מנגנון ה"סיוע להיגוי", שמקלקל באופן יסודי את ההיזון החוזר, מקבלים היגוי נעים, ליניארי ומאוזן היטב. בקיצור, זו מכונית שיכולה לגרום הנאה גם לנהג אמביצוזי על כביש מפותל - וקשה לנו להאמין שאנחנו אומרים את זה על SUV קוריאני. נוחות הנסיעה על כבישים עירוניים משובשים וטובה יותר סבירה בהחלט משל כמה מהמתחרות בפלח.

בשל מרווח גחון צנוע (כ-18 סנטימטרים) והנעה קדמית בלבד, מומלץ להגביל את הרפתקאות השטח לשבילים כבושים היטב, אם כי מכונית ההדגמה שלנו צלחה ללא קושי את מבחן הדילוג על מדרכות גבוהות.

היצע של הסטוניק מתחיל ב-108 אלף שקל עם "גרסת ציים" בעלת מנוע ה-1.4 העייף של קיה, שהיינו ממליצים לדלג עליו. גרסת ה-1 ליטר עולה 114-119 אלף שקל עם רמת אבזור מכובדת בהחלט, שכוללת בין השאר ערכת בטיחות אקטיבית מקיפה, מולטימדיה, חישוקים גדולים ועוד. בהתחשב במוניטין האמינות הסולידי של המותג ובעובדה שליונדאי, האחות/מתחרה הצמודה, אין בינתיים מענה לטווח המחיר הזה, לא נופתע את הסטוניק תמרפק לעצמה נישה של כמה מאות יחידות בחודש בפלח הצפוף הזה. ועל זה נאמר: מוטב מאוחר. 

חלק מהמתחרות

פיז'ו 2008

במחיר שמתחיל בכ-120 אלף שקל מציעה ה-2008 עיצוב קרוסאובר עדכני ותא נוסעים "טכנולוגי". היא מעט גבוהה מהקיה אבל בסיס הגלגלים שלה קצר יותר. המנוע הוא 1.2 ליטר טורבו-בנזין עם שלושה צילינדרים ו-110 כ"ס, אך המומנט גבוה במעט. יש תיבה אוטומטית קלאסית ומשקל עצמי נמוך, אך תאוצה מעט יותר איטית

סיאט ארונה

הנציגה החדשה של קבוצת פולקסווגן בפלח מציגה עיצוב חוץ ופנים נאה, שדומה לאיביזה החדשה, ערכת בטיחות מקיפה ומנוע 1 ליטר טורבו-בנזין, שמייצר 115 כ"ס ו-20 קג"מ. בסיוע תיבה כפולת מצמדים ומשקל עצמי נמוך היא מאיצה ל-100 ב-10 שניות בלבד. תא המטען מציע 400 ליטר והגרסה האוטומטית עולה 110-116 אלף שקל

רנו קפצ'ור

120 אלף שקל הוא מחיר גרסת הבסיס של רנו "קפצ'ור" עם מנוע 1.2 ליטר טורבו ו-120 כ"ס. היא גבוהה בכמה סנטימרים מהקיה ובסיס הגלגלים שלה ארוך יותר, אך תא המטען קטן יותר. תא הנוסעים מרווח יחסית ואופנתי והתנהגות הכביש נעימה, אם כי כדי לקבל רכב מאובזר היטב צריך להפליג ל-130 אלף