מתי דגם רכב כלשהו הופך מ"עוד מכונית" לסמל? אם תשאלו חובבי רכב, הם יגידו לכם שזה קורה כאשר הוא מציע עיצוב פורץ דרך, טכנולוגיות עתידניות ו/או יכולות דינמיות מרשימות לתקופתו. אבל לאנשי השיווק של תעשיית הרכב יש תשובה אחרת: 250 אלף. כאשר המכירות של דגם מסוים בעולם עוברות את הרף השנתי של רבע מיליון יחידות, ומספר זה נשמר בעקביות לאורך שנים, הדגם הופך לאייקון בתעשיית הרכב.
דוגמה טובה היא פולקסווגן פולו, שב-30 השנים האחרונות שמרה על קצב מכירות שנתי של כ-300 אלף יחידות בשנה, פלוס מינוס, למרות כל הזעזועים ושינויי הטעמים שעבר השוק. לפיכך היא נהנית אצל היצרנית שלה ממעמד של פרת מזומנים קדושה, כזו שלא משנים אותה דרמטית במעבר בין דור לדור, פרט לעדכונים תקופתיים חיוניים.
די במבט אחד בפולו החדשה כדי להבין באיזו אדיקות מתייחסת פולקסווגן לשימור "הסמל". המכונית ארוכה ורחבה מקודמתה וניצבת על פלטפורמה חדשה לגמרי, אבל חיצונית היא עדיין שומרת על הפרופורציות המוכרות ועל קווי המתאר המשפחתיים, עם חרטום שנראה כמו שכפול של הגולף, משטחי גוף הדוקים ושמרנות מוחצת. פה ושם אושר למעצבים "להשתולל" עם קפלי מתכת דקיקים בתחתית הדלתות ועל מכסה המנוע. אבל בסך הכל, רכב ההדגמה החדש שלנו, בגרסת "קומפורטליין", עם צבע סולידי וחישוקים צנועים, השתלב ברחוב הישראלי ללא תשומת לב מובחנת.
פולקסווגן התמחתה בשנים האחרונות בתכנון חללי פנים "חכמים", שמציעים הרבה יותר מרווח ממה שרומזים הממדים החיצוניים של הרכב. גם הפולו, למרות בסיס גלגלים של 2.55 מ', שקצר בכמה סנטימטרים ממובילי הפלח, מרגישה מרווחת כמו מכונית מקטגוריה גבוהה יותר. המושב אחורי מספק מרווח ברכיים מכובד למבוגרים ממוצעים והוא שטוח ורחב דיו לשלושה כיסאות ילד, יש תא מטען שימושי בהחלט של 351 ליטר, משטחי השמשות גדולים ומספקים ראות טובה לכל הפינות, הנדסת האנוש יעילה ונטולת התחכמויות ולוח המחוונים בסיסי אבל מספק את כל המידע הנחוץ.
גם הדגם הבסיסי מגיע עם ערכה די מקיפה של מערכות בטיחות מקוריות, כולל בלימה אוטומטית, ועם מסך מולטימדיה גדול ואיכותי. רכב ההדגמה שלנו צויד גם במערכת הקישוריות החדשה של היבואנית, שהולבשה על המסך המקורי לטובת אפליקציות מקומיות ותקשורת נתונים, והרגישה "חצי אפויה" עם שלל באגים טורדניים.
גרסת הבסיס מציגה הרבה פלסטיק קשיח מסביב ומעט צבע או מקוריות, אבל מעצבי הפנים בפולקסווגן יודעים איך להפיק לימונדה מלימונים ובמקרה דנן התא מתאפיין באותו תחושה גרמנית מושדרגת בזכות מוצקות של המתגים, גימור מוקפד ובידוד רעשים מצוין.
האופי הגרמני ניכר גם בהתנהגות הכביש של הפולו, שמצוידת בשלדה קלת משקל אבל עם קשיחות מבנית סופר-גבוהה. המכונית מרגישה יציבה ונטועה היטב על האספלט במהירויות גבוהות מאוד על הכביש המהיר ועדיין שומרת על זריזות בתמרונים עירוניים לחוצים והתנהגות רהוטה ומהנה על כבישים מפותלים.
הצמיגים הצנועים של גרסת הבסיס לא מעודדים נהיגה "על הקצה" אבל ההיגוי נעים עם היזון חוזר בשפע. כראוי למכונית עירונית, נוחות הנסיעה טובה למעט במעבר על רמפות הרעדה, ולתחושתנו כיול הבולמים יותר ידידותי מזה של האיביזה החדשה המקבילה.
את מנוע השלושה צילינדרים טורבו-בנזין בנפח 1 ליטר פגשנו כבר באיביזה ובשלל דגמים אחרים של הקבוצה. בגרסת המבחן שלנו הוא סיפק 95 כ"ס (יש גם גרסת 115 כ"ס), ולא התקשה לטפל במשקל העצמי הצנוע של הרכב, אם כי כדי להפיק ממנו את המיטב בעליות ארוכות צריך לשמור עליו בסל"ד גבוה ומטרטר ולעיתים גם להיעזר בהורדת הילוך ידנית. ברוב תרחישי הנהיגה הטיפוסיים הוא מרגיש מלא מרץ. פולקסווגן מצהירה על צריכת דלק של כ-22 קילומטר לליטר, אבל בנהיגה ישראלית תזזיתית טיפוסית לא צריך לצפות ליותר מ-15-14 קילומטר לליטר.
מחיר הפולו האוטומטית מתחיל ב-112 אלף שקל, קרוב לקצה העליון של טווח המחיר בפלח הסופר-מיני בישראל ובתחרות עם כמה רכבי קרוסאובר התחלתיים (ראו סטוניק). אבל ללקוחות המסורתיים של פולקסווגן, כמה אלפי שקלים לכאן או לשם לא משנים. הם רוצים את התחושה המסורתית והבטוחה של הנדסה גרמנית מוקפדת שמעניק המותג. במקרה של הפולו, זו לא רק תחושה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
