איתמר קאופמן, בן 18 מאלקנה, עומד להתגייס בקרוב, אבל כשיגיע לבקו"ם, הוא ישאיר מאחוריו לא רק זיכרונות נעורים מבית הספר, אלא גם קריירה ממשית כאיש הייטק: "כשהייתי בן 9 התחלתי לתכנת ומיד התאהבתי בעולם הזה", מספר קאופמן על ההתחלה.
"בגיל 12 כבר עבדתי כפרילנסר, ובניתי לאנשים אתרים תמורת תשלום. בהמשך, בגיל 14, קיבלתי הצעה מחברה בשם ביטבייט (BitBite לעבוד בה כשכיר. התחלתי, ובשלב מסוים החלטתי לפתוח סטארט-אפ משלי. אז, בשיתוף כמה חברים בגילי, נולד "קו פלוס", שהפך בהמשך לחברת פלייסאיט (Placelt). הבנו שמשהו בעולם התשלומים בתחבורה הציבורית בארץ לא עובד. הרעיון שלנו היה לאפשר את התשלום שהיום מתבצע ברב קו, באמצעות הסמארטפון. גייסנו את שי סולברג, לשעבר סמנכ"ל נת"ע, כמנכ"ל, והבאנו אנשים מהתחום".
הסטראט-אפ שהקימו נסגר לפני כשנתיים: "אפשר להגיד שנאלצנו לסגור את החברה יותר מסיבות אישיות מאשר מסיבות אחרות", אומר קאופמן. אבל התאוששות מהאכזבה הייתה מהירה. "בערך יומיים אחרי הסגירה של פלייסאיט החלטתי לפתוח שוב סטארט-אפ משלי, כשבמקביל עבדתי כמנהל צוות פיתוח שכיר בחברת איזיווי (EasyWay) הפועלת בתחום המלונות החכמים. שם עבדתי בחצי משרה, ואת הלילות ניצלתי כדי לעבוד על הסטארט-אפ Paylow שהקמתי. הוא היה במצב פנטסטי, אבל נסגר רק משום שבעתיד הקרוב שלנו, המייסדים שלו, המתין השירות הצבאי. חשוב לנו להתגייס, ואני מקווה שבעוד כמה שנים, כשאהיה אחרי השירות, הרעיון עדיין יהיה רלוונטי".
ובחצי המשרה השנייה הלכת לבית הספר?
"לא. בכיתה ט' עברתי לחינוך ביתי ואת רוב הבגרויות סיימתי כבר בכיתה י'. זה אפשר לי לפנות זמן". חשוב להבהיר שכשקאופמן מדבר על חינוך ביתי, הוא מתכוון לחינוך עצמאי לגמרי, ללא מעורבות מנחה.
מה אמרו ההורים?
"ההורים שלי הציעו את זה. זה בא מהם. הם אמרו לי 'איתמר, אחלה, הכול עובד טוב, אבל אנחנו רוצים שתקדיש זמן גם להתפתחות שלך בעולם הטכנולוגי. זה הולך טוב ואנחנו רוצים שיקרה עם זה משהו'. הם ראו שלמדתי תכנות לבד, והציעו שאנסה לעשות את זה גם על היסטוריה, לשון ואנגלית. הם הציעו שאלמד הכול לבד ונראה איך זה הולך. ואכן ראינו שהצלחתי לתקתק בגרויות בכיתה ט', ובעצם אין שום סיבה שאשאר בבית ספר. את כל התודה למה שקורה עכשיו אני חייב לעזיבת בית הספר וללימודים בבית".
הדברים שקאופמן מספר תואמים את מה שאומר גם ד"ר יוסי מערבי, סגן דיקן בית ספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי: "אם לפני 30-20 שנה אימהות היו רוצות שהבן או הבת יהיו עורכי דין, היום הן רוצות שהם יהיו יזמים".
כמו במקרה של קאופמן, כך גם במקרים אחרים, להורים יש תפקיד דרמטי בהתפתחות היזמית של הילדים, בעיקר מפני שמערכות החינוך עדיין לא יודעות איך להתמודד עם ילדים כאלה: "השתתפתי באחרונה בשולחן עגול שארגן שר החינוך על הנושא הזה", הוא מספר, "השאלה היא כמה מהר זה יוטמע בלימודים. ההורים צריכים להבין את זה ולעזור לפתח את הכישורים, כי למערכות ייקח הרבה יותר זמן ליישם את זה. היום יש הבנה גוברת לחשיבה יזמית. ואגב, חשיבה יזמית יכולה להתקיים גם בתוך ארגון".
הגישה הזאת מייתרת את תעודת הבגרות ואת הלימודים שקידשנו לפני 20 שנה?
"אני לא יודע אם היא מייתרת, אבל היא בהחלט מאתגרת. יש בחינוך תחום שנקרא למידה התנסותית, שאומר שבמקום לשבת ולשמוע את המומחה, עוברים למצב שבו הידע קיים, הכול בגוגל, אבל עדיין צריך את המומחה שיעזור לנו לתעדף וינחה, כך שהלמידה היא בעצם מתוך התנסות".
האם ילדים-יזמים כאלה, שמקיימים הלכה למעשה את החזון של למידה התנסותית כזו, יכולים עדיין להישאר ילדים? "יש לי את שישי-שבת, אותם אני מקדיש בעיקר לחברים, אלא אם כן אני צריך ללמוד", מספר קאופמן. כיוון שאני דתי ושומר שבת, זה אומר שאני בעיקר פוגש את החבר'ה מבני עקיבא. היום אני פחות פעיל בתנועה, אבל עד לפני שנה שנתיים כן הייתי. גם יש לי הרבה חברים מהתחום שאני איתם בקשר.
"היום אני פעיל בהאב שהקמנו בשרונה בתל אביב, שמו שרונההאב שבו כל צוות ההנהלה הוא של בני נוער. הרעיון נולד לפני ארבע שנים כשילד בשם דניאל רפאל הציע לעיריית תל אביב להקים מרכז יזמות לבני נוער, מעין גוגל קמפוס לצעירים. הייתי מהחבר'ה שחפרו יחד איתו לעירייה, ולפני חצי שנה באמת נפתח שרונההאב. אנחנו מציעים שם מרחב עבודה, סדנאות והכל חינם לגמרי, מתלמידי כיתה ו' ועד צעירים בני 21. זה הולך יפה מאוד. אני מנהל את הצוות הטכנולוגי של המקום. הכול בהתנדבות מלאה, במקביל לעבודה שלי בסטורי בול".
ומה תעשה בצבא?
"האמת שאני מעדיף לא לדבר על השירות הצבאי".
ובעוד חמש שנים? מה עוד נשאר לך אחרי ההספק הזה?
"קודם כל מי יודע, אולי אשאר בצה"ל. אם לא, אני בטח אתאושש מהשירות ואחזור לעולם הסטארט-אפים, כנראה שבתפקידים בכירים מהיום. אם בגיל 14 כבר עמדתי בראש צוותי פיתוח, אני מקווה שאמצא את עצמי עד אז במקום אחר".
תגיד, כמה פעמים חששו לעבוד איתך מכיוון שאתה צעיר מדי?
"כשהייתי הולך עם שי סולברג לפגישות של פלייסאיט, חשבו שהוא הביא את הבן שלו. אבל כשהתחילה הפרזנטציה, אף אחד כבר לא שם לב לזה שאני ילד. הכל תלוי באיך שאתה מציג את הדברים. זה לפחות הניסיון שלי. היום אני כבר יודע הרבה יותר לדבר בשפה של השוק הזה וגם לא מרגיש שמתייחסים אלי כאל הילד - אלא כאל מי שאני, איתמר קאופמן".
ומה בנוגע לכסף? קאופמן מספר כי הוא מסרב לקבל הצעות עבודה שהשכר בהן נמוך מהמקובל בשוק: "אבל רק בגלל שזה אומר שלא מעריכים את הכישורים שלי ומודדים אותי לפי הגיל שלי ולא בגלל שום דבר אחר. כששאלנו אותו כמה הוא משתכר השיב: "תבדקו באינטרנט". אז בדקנו. לפי אתוסיה מפתח אפליקציות בכיר משתכר כ-25 אלף שקל.
איתמר קאופמן
גיל: 18
תפקיד: מפתח בכיר בחברת Storyball. מתגייס בחודש הקרוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
