עונת הדוחות בעיצומה, ושוב כולם מתרכזים בשאלה: איזו ענקית טכנולוגיה תגיע ראשונה לשווי של טריליון דולר? אפל רחוקה משם רק בכ-60 מיליארד דולר, אמזון 80 מיליארד, אלפאבית (החברה האם של גוגל) ומיקרוסופט רחוקות בערך ב-150 מיליארד, ופייסבוק, במיוחד לאחר הצניחה האחרונה בשווייה, משתרכת מאחור. ייתכן שחלקן באמת יעברו את הרף הזה, אולי אפילו עוד ב-2018.
כמובן שהשאלה מסקרנת, וכך גם העיסוק בה. אבל הבעיה איתה היא לא עצם קיומה, אלא העובדה שהיא מלמדת אותנו על היחס לשוק המניות. משוק שאמור להיות משוכלל, בו מודדים ערך של מניות על-פי מדדים אובייקטיבים, השוק הפך לסוג של מרוץ סוסים - בו אנחנו מהמרים מי הראשון שיעבור את הקו ומשקיעים לפי ההימור הזה.
לא צריך להיות גאונים כדי להבין שאמזון עוד רחוקה מלמצות את נתח השוק שלה - "כל העולם עוד לפניה". יש הטוענים כך גם לגבי פייסבוק (למרות הדוחות האחרונים - שעדיין מציגים שיעורי רווח תפועלי גבוהים במיוחד). בנוסף, לא צריך להיות גאונים כדי להבין שהמותג האייפון לא ימות מחר בבוקר. ושלא נדבר על גוגל ומיקרוסופט. די ברור שהענן (שכל החברות האלו נכנסו אליו, כן גם פייסבוק), באמת יסמל את השנים הבאות בתחום המחשוב - ושהפעילות שלהן בתחום רק תצמח.
במילים אחרות: לא צריך ידע יוצא דופן כדי להבין שהחברות האלו יודעות מה הן עושות, ושהן כנראה ימשיכו לצמוח ולהציג נתונים מרשימים. אבל צמיחה ונתונים מרשימים לא מצדיקים כל שווי, אלא שווי ספציפי - שאני טוען שהוא חסר בדיון, לפחות זה האינטרנטי, כיום.
אחד המובילים בשיח על "מרוץ הסוסים" הוא סקוט גאלווי, פרופ׳ למנהל עסקים מניו-יורק ובעל חברת ייעוץ שמנתח כל כמה שבועות איזו חברה תנצח ב"מרוץ". ואכן גאלווי, כמו רוב אלו שמפרסמים את דעותיהם במרשתת, מסביר יפה למה אמזון רק תצמח, ולמה גוגל ככה ואפל ככה. אבל כמו שאמרנו - לא צריך להיות גאונים כדי להבין את כל זה.
אבל מה שצריך להזכיר לעצמינו כשאנחנו רואים שווי של מניה הוא ששווי בורסאי לא בהכרח משקף את השווי האמתי, האינטרינזי (כפי שמכנה זאת וורן באפט ומורו בנג'מין גרהאם). מכל האנשים שדנים בשאלה, לא מצאתי טיעון אחד למה הערך האינטרינזי של אחת מהחברות שווה (או תהיה שווה בקרוב) טריליון דולר ובהתאמה - לא מצאתי שום טיעון שמסביר כל ערך אחר - 400 מיליון דולר או 2 טריליון דולר. כן - גם גלאווי לא מסביר שום שווי. מצאתי אין-ספור טיעונים למה הן ימשיכו לצמוח, אבל זה לא אותו הדבר. וכאן הבעיה.
הפער ביני לבין גאלווי אינו טמון בדעתנו על החברות. אני משתמש בשירותים של כל החברות הללו, ולא נראה שאפסיק בקרוב. הפער הוא בטענה שלי ששווי מניה אינה סינונימי, או אינו מהווה השתקפות מלאה של פעילות העסק. שווי מניה אמור להימדד, כאמור, לפי מכפילים אובייקטיביים, ומוסכמים ברובם, לתוצאות החברה. צמיחה היא חלק מזה, אבל היא לא הכל.
לכן השאלה שצריך לשאול היא: האם מבין החברות הללו יש חברה שהנתונים הפיננסיים שלה מצדיקים שווי של טריליון דולר. ייתכן והתשובה היא כן, אבל אז צריך להצדיק את הטענה הזו באמצעות מדדים מקובלים, ולא באמצעות אמירות (נכונות ככל שיהיו) לפיהן "החברה הזו תצמח הכי הרבה בשנים הקרובות". כי גם המכולת ליד הבית שלי צומחת בקצב מסחרר - זה לא מצדיק לה כל שווי. צמיחה לבדה לא מספיקה לקביעת שווי של חברה בשוק משוכלל, אבל היא כן מספיקה בהימורים.
וזו עיקר הבעיה. אנשים מקבלים החלטות בנוגע לכספם בהתבסס על טענות גאלווי ודומיו. אך הם אינם מסבירים למה המניה שווה טריליון (או כל סכום אחר); הם מסבירים מי תצמח הכי הרבה, וזה, כאמור, לא בדיוק אותו הדבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.