במבחן האחרון שערכה רשות ניירות ערך למבקשים להשיג רישיון כמנהלי תיקים, הופיעו כמה שאלות הלקוחות מעולם התוכן של ניהול השקעות. בחרנו מתוכן כמה.
נתונים לשאלות 1-3:
לפניכם שלוש טענות.
ביחס לכל טענה, סמנו אם היא נכונה, לא נכונה או שלא ניתן לדעת, ונמקו בקצרה.
שאלה 1:
"התמוטטות הלירה הטורקית והריאל הברזילאי הוכיחו פעם נוספת שאין היגיון בהשקעה בשוקי ההון של המדינות המתפתחות. סיכון המטבע פשוט גבוה מדי" (8 נקודות).
תשובה: לא נכון.
התמוטטות שערי המטבעות של שתי המדינות המתעוררות האלה, טורקיה וברזיל, אינה מלמדת דבר על כך שאין היגיון בהשקעה בשוקי ההון של המדינות המתפתחות בשל סיכוני מטבע. בכל השקעה יש סיכון ולצידו יש סיכוי. זה נכון שההשקעה בשוקי המניות ו/או האג"ח במדינות המתפתחות כרוכה בסיכונים שונים, ובהם סיכון מטבעי, סיכונים פוליטיים ואחרים, וזה גם נכון שהסיכון של השקעה בהם הוא גבוה מאשר הסיכון של השקעה בשווקים המפותחים, אבל גם הסיכוי להרוויח הוא גדול יותר. כל השקעה נמדדת לא רק במונחים של סיכון אלא גם במונחים של סיכוי - כלומר, במונחי פרופיל סיכוי-סיכון. כיום, רמת השערים בשוקי המניות של השווקים המתעוררים נחשבת דווקא זולה בהשוואה לשווקים המפותחים.
שאלה 2:
"נתונים טובים על הכלכלה האמריקאית יגרמו, קרוב לוודאי, לעלייה משמעותית בתשואות אגרות החוב ל-10 שנים לרמה של 4%, ולעליות שערים משמעותיות בשוק המניות" (8 נקודות).
תשובה: לא ניתן לדעת
נתונים כלכליים טובים, שמשמעותם צמיחה מוגברת, ולעיתים קרובות גם אינפלציה מוגברת, אכן עשויים להביא להעלאת הריבית ולעליית התשואות לפדיון של אגרות החוב, לאו דווקא ל-4% (באג"ח ל-10 שנים), כי מה שקורה לעיתים זה שאם השוק סבור שהעלאת הריבית קרובה לסיומה, יכולה להיות תופעה של השתטחות עקום התשואה באופן שהתשואה לפדיון על אג"ח ל-10 שנים תהיה דומה לתשואה על אג"ח לשנתיים, למשל, וברמה נמוכה מ-4%.
באשר לשוק המניות, התמונה מורכבת כיוון שנתונים כלכליים טובים פירושם שהסקטור העסקי נהנה מצריכה מוגברת של הציבור ומעלייה בהכנסות וברווחיות. מצד שני, בהינתן שרמת שערי המניות בארה"ב נחשבת ליקרה למדי, אם אכן אגרות חוב ל-10 שנים יציעו למשקיעים תשואה שנתית לפדיון של 4%, הרי שנוצרה כאן למשקיעים חלופה אטרקטיבית למדי מול השקעה במניות, מה עוד שעלויות המימון של הפירמות עשויות להתייקר ולפגוע ברווחיות של הפירמות.
שאלה 3:
"בשוק המניות בישראל עדיפה השקעה במניות חברות הביטוח, הנסחרות ברובן עמוק מתחת להונן העצמי, לעומת חברות תעשייתיות הנסחרות במחירים הגבוהים באופן משמעותי מהונן העצמי. בטווח הארוך הפערים הללו אמורים להיסגר" (8 נקודות).
תשובה: לא נכון.
זוהי השוואה פשטנית. העובדה שמניות נסחרות מתחת להונן העצמי, כמו חברות הביטוח, או מעל להונן העצמי כמו חלק מהחברות התעשייתיות, אינה אומרת דבר על הכדאיות של השקעה במניות הביטוח מול הכדאיות בהשקעה בחברות תעשייתיות.
הון עצמי לא בהכרח משקף את שוויה של חברה גם משום שזה תלוי בשאלה ממה הוא מורכב. אבל חשוב מכך - יש שורה ארוכה של פרמטרים אחרים שמשפיעים על כדאיות ההשקעה במניות, כמו מכפיל רווח נוכחי ועתידי, רגולציה נוכחית וכזו הצפויה והשפעתה על הרווחיות, הסביבה העסקית העתידית, ועוד. מעבר לכך, יש לנו את תנאי המאקרו שעשויים להשפיע.
ורק לשם הדוגמה, הורדת ריבית מתמשכת והשארתה ברמה נמוכה עשויה לתרום לרווחיות מפעלי תעשייה, ולפעול לרעת הרווחיות של חברות הביטוח, בעיקר אלה שעיסוקן ביטוח חיים.
נתונים לשאלות 4-6:
איריס היא מנהלת קשרי לקוחות בעלת רישיון בחברת "בזלת השקעות". לקוחות החברה באים מאוכלוסיות מגוונות: בני הגיל השלישי, עובדי הייטק צעירים ולקוחות נוספים, בחתך גילאים רחב. בסוף חודש מאי 2018, במהלך פגישת שירות, הודיעה לקוחה על חוסר שביעות רצונה מהתשואות מתחילת השנה. הלקוחה ציינה שבשנת 2017 אמנם עלה התיק בשיעור של 4.9% נטו, אולם מתחילת 2018 ועד מועד הפגישה תשואת התיק נעה סביב ה-0% למורת רוחה.
הלקוחה הציגה בפני איריס דף מידע על פוליסת חיסכון פרט שקיבלה מסוכן הביטוח שלה וציינה כי הסוכן "ממליץ בחום להעביר את כספי התיק לפוליסה לאור תשואתה ברוטו השנה ובשנה שעברה (0.75%+ ו-6.3%+ בהתאמה) ולאור העובדה שחלק ניכר מהחזקותיה הם בנכסים לא סחירים", שלדבריו מעניקים ריבית גבוהה ללא סיכון.
תיק השקעות
שאלה 4:
השוו את ביצועי תיק ההשקעות לביצועי הפוליסה. פרטו את הדגשים שעל איריס להעלות בפני הלקוחה בהיבט זה (8 נקודות).
תשובה: התשואה של הפוליסה הפיננסית, על פניו, היא גבוהה יותר מאשר תיק ההשקעות המנוהל, אבל בפועל הקביעה הזו של הלקוחה איננה נכונה משתי סיבות:
התשואה שהוצגה לה על ידי הסוכן בפוליסה הפיננסית היא ברוטו לפני דמי ניהול שהיא משלמת. בהנחה שהיא משלמת 0.8% לשנה, הרי שהתשואה נטו מבחינתה היא כ-5.5% בלבד. יתרה מזו, בתיק ההשקעות היא שילמה (כנראה) לא מעט מס על פעילות שהסתיימה ברווח. לעומת זאת, תשלום המס בפוליסת חיסכון הוא בגדר מס נדחה. בנקודת הזמן שבה הלקוחה תרצה לממש ולמשוך את הכסף מהפוליסה, היא תצטרך לשלם מס בשיעור של 25% (ריאלי). באינפלציה של 0%, המשמעות היא שהמס שישולם יהיה כ-1.5%, משמע התשואה נטו שלה בתיק ההשקעות לא רק שלא הייתה נחותה בהשוואה לפוליסת החיסכון, אלא עדיפה עליה.
ובזה, ה"סיפור" לא נגמר. כאשר מודדים "ביצועים", מודדים לא רק את התשואה אלא גם את הסיכון (מדד שארפ כדוגמה). מהרכבי שני התיקים מתברר, שתיק ההשקעות של הלקוחה נוהל בצורה הרבה יותר שמרנית, הן בזירת המניות והן בזירת האג"ח, ולמרות הסיכון המוקטן השיג תשואה גבוהה יותר מבחינת הלקוחה.
שאלה 5:
האם צודק הסוכן בהמלצתו על חשיפה לנכסים לא סחירים? מהם היתרונות והחסרונות של חשיפה זו מול השקעה בנכסים סחירים? (8 נקודות)
תשובה: לכל נכס פיננסי, סחיר או לא סחיר, יש יתרונות ויש חסרונות. היתרונות של נכסים לא סחירים נעוצים בכך שחלקם מציעים תשואה פוטנציאלית גבוהה יותר מאשר נכסים סחירים. הדוגמה הטובה ביותר היא מתן הלוואות פרטיות לחברות עסקיות חלף השקעות באגרות חוב קונצרניות של אותן חברות ממש.
בדרך כלל עסקה כזו עדיפה למלווה, שכן בהלוואות פרטיות המלווה מקבל כמעט תמיד ביטחונות, מה שלא קיים במרבית אגרות החוב הסחירות, וגם תשואה עודפת שהיא פרמיה על אי סחירות. מובן שיש עוד הרבה סוגים של נכסים לא סחירים, דוגמת קרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי והשקעות בנדל"ן, שבהם יש פוטנציאל לתשואה גבוהה, אך גם סיכון מוגבר. החיסרון העיקרי בנכסים לא סחירים הוא היעדר הנזילות שלהם וגם העלויות למשקיע, שהן גבוהות הרבה יותר מנכסים סחירים.
שאלה 6:
מה הייתם מייעצים ללקוחה וכיצד הייתם פועלים על מנת לשמר את התיק בחברה? (8 נקודות)
תשובה: זהו מקרה קל יחסית, שכן קל מאוד להראות ללקוחה שיש כשל בדרך שבה הציג לה הסוכן את הנתונים בהתייחסו לתשואה נטו בתיק ההשקעות ולנתונים ברוטו בפוליסה הפיננסית, ובחוסר התייחסותו לרמת הסיכון השונה בתכלית של שני התיקים. צורת ההצגה שלו לוקה בחוסר מקצועיות הגובלת בחוסר תום לב, שכן כדאי להזכיר שאילו עלה בידו לשכנע את הלקוחה, הוא היה מקבל עמלה מחברת הביטוח בהיקף כחצי מדמי הניהול שאיריס הייתה משלמת.
נתונים לשאלות 7-9:
לפניכם שלושה לקוחות פוטנציאליים לניהול תיקים, שנערך להם תהליך של איפיון צורכי לקוח. המליצו בקצרה על מבנה ואופי תיק בכל אחת מהדוגמאות הבאות. אין להתייחס בתשובה לניירות ספציפיים, אלא לאפיק, דירוג ומח"מ מומלצים בלבד.
שאלה 7:
חברת הייטק ציבורית שעיקר פעילותה בארה"ב ביצעה לאחרונה גיוס הון מהציבור בבורסה. הכסף מההנפקה, בסך 30 מיליון דולר, מיועד למחקר ופיתוח ולניהול פעילותה השוטפת. לדברי בעל השליטה, המשמש גם כמנכ"ל, החברה "שורפת" 2.5 מיליון דולר מדי רבעון. המנכ"ל מבקש תיק עם תשואת מטרה של לפחות 6% בשנה - "אחרת לא שווה לו". (7 נקודות).
תשובה: תשואת המטרה שאליה מכוון מנכ"ל החברה (לפחות 6% בשנה) מנותקת לגמרי מהמציאות הנוכחית של השווקים הפיננסים. בחברה, שתוך 3 שנים שורפת את קופת המזומנים שלה שמיועדת הן לצרכים שוטפים והן למחקר ופיתוח, צריך לנהוג משנה זהירות. תשואה שנתית של 6% ויותר ניתנת להשגה אך ורק תוך נטילת סיכונים גדולים מאוד והשקעת חלק הארי מן הכספים במניות ו/או באג"ח קונצרניות H.Y, וזו תהיה ההצעה אם המנכ"ל אכן יתעקש על יעדו.
השקעה באגרות חוב חזקות - ממשלתיות וקונצרניות במח"מ קצר (שכן אופק הכספים הוא קצר) - יכולה כיום לייצר תשואה שנתית של לא יותר מ-3% עד 4% דולרית, והרבה פחות - כ-1% - שקלי, וצריך לזכור בהקשר זה שחלק ניכר מההוצאות של חברה כזו, ובעיקר שכר, הן שקליות. בנוסף, מדובר בחברה ציבורית, וכל מי שמשקיע בה לא מצפה שבנוסף לסיכון שהוא לוקח, החברה תיקח "בשמו" סיכונים לא מבוקרים. לפיכך, צריך להוריד את המנכ"ל מהעץ הגבוה שעליו טיפס.
שאלה 8:
בני זוג - אישה בת 65, פנסיונרית, הבעל בן 66. לאחרונה פרש הבעל מעבודתו בחברה ממשלתית וקיבל מענק פרישה מוקדמת בסך 1 מיליון שקל שאמור להספיק עד לכניסתו למסלול קצבה פנסיונית בעוד שנה. גובה הקצבה צפוי להיות 15 אלף שקל. בבעלותם דירה נוספת שקיבלו בירושה ואותה משכירים תמורת 5,000 שקל בחודש. כמו כן, האישה מקבלת 8,500 שקל פנסיה וביטוח לאומי. סך צורכיהם החודשיים מגיע ל-14 אלף שקל. הם מעולם לא ניהלו כספים בשוק ההון ופונים לניהול תיקם בהמלצת סוכנות ההסדר שערכה את הסדר הפרישה של הבעל. הזוג שוקל להשקיע את מענק הפרישה (7 נקודות).
תשובה: מדובר בשני בני זוג מבוגרים שמצבם הכלכלי מבוסס, שכן הכנסתם הכוללת צפויה לעמוד על קרוב ל-30 אלף שקל בחודש, כאשר צורכיהם עומדים על כחצי מזה, כך שהם בהחלט עשויים גם לחסוך חלק מהסכום, וגם להכין עצמם לימי סגריר, אם יידרשו להוצאה לא צפויה מבלי שיצטרכו למכור את אחת משתי הדירות שבבעלותם. עם זאת, אין להם שום ניסיון או ידע בשוק ההון. יש מקום שינהלו תיק השקעות בסך 1 מיליון שקל, סכום שעומד לרשותם כבר היום, אבל יש להסביר להם את כל הכרוך בכך, לרבות סיכון של הפסד בכפוף למדיניות שעליה יחליטו יחד עם מנהל השקעות אחרי שזה עשה את התהליך המתבקש של זיהוי צרכים והכרת הלקוח.
שאלה 9:
שחקן כדורסל זר בן 34 שהגיע מארה"ב ונמצא בארץ כבר 5 שנים, מקבל את שכרו בדולרים בסכום של 25 אלף דולר נטו לחודש. במהלך התקופה הצטברו לזכותו בחשבון הבנק שפתח בארץ 600 אלף דולר, שנמצאים בעובר ושב. השחקן נמצא בארץ עם אשתו ובנו בן ה-3, ללא ניסיון קודם בהשקעות וללא תוכניות פנסיה בארה"ב. בבעלותו בית בדנבר, קולורדו, שאותו הוא מעריך בשווי 1 מיליון דולר. הבית מושכר השכרה ארוכת טווח בשכירות של 3,000 דולר לחודש, וכמו כן צבר 1 מיליון דולר המושקעים במסלול 50 במניות בארה"ב. השחקן הגיע לנהל את התיק דרך חבר ישראלי שמנהל את תיקו אצל אותו מנהל תיקים. כמו כן, הוא לוחץ להמיר את הסכום עקב ירידת הדולר בשנים האחרונות ולנהל אותו בשקלים. לדבריו, הוא מקווה לחדש את חוזהו בקיץ הקרוב לשנה נוספת, אך הדברים לא ברורים (8 נקודות).
תשובה: מדובר בלקוח שבגיל 34 צבר נכסים בהיקף לא קטן של 2 מיליון דולר בתיק השקעות ובבית מושכר בארה"ב, ובנוסף 600 אלף דולר שפנויים להשקעה. הוא מעוניין בניהול תיק בשקלים בשל חולשת הדולר, אבל לא זה מה שהייתי מציע לו לעשות, שכן קריירת הכדורסל שלו עומדת בפני סיומה, וגם אם יאריך את חוזהו לשנה נוספת בישראל, הרי שלא נותרו לו יותר מדי שנים לשחק ולהתפרנס מכדורסל. לכן הייתי מציע לו לנהל את תיק ההשקעות בדולרים לקראת חזרתו האפשרית לארה"ב, או לחלופין להשקיע בפיקדון דולרי לטווח קצר שיעניק לו כיום ריבית של כ-2% ויותר.
כתבות
ני"ע
