בגלל הכיסא: סלינגר החרימה את ועדת האשראי לטייקונים

דרמה בפתיחת ועדת החקירה הפרלמטרית בכנסת בנושא האשראי ללווים הגדולים: הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, החליטה ברגע האחרון להחרים את הישיבה הראשונה של הוועדה, מה שגרם לפיזור של הישיבה. סלינגר התכוונה להשתתף והגיעה אל הכנסת ביחד עם הצוות שלה ועם מצגת מיוחדת שהכינה לישיבה. אלא שאז היא הבינה שח"כ איתן כבל מתכוון לקיים את הישיבה בפורמט של שימוע בסנאט, ולהושיב אותה בשולחן נפרד, ללא אנשי הצוות שלה, במעמד הדומה למעמד של "נאשם". סלינגר סירבה לפורמט והחליטה שלא להשתתף בישיבה. 

"כל החומרים לוועדה היו מוכנים. דורית סלינגר הגיעה לשם במטרה לדבר, אולם זה היה מביש. כמו בתקרית הכיסא הנמוך לשגריר הטורקי. זה פשוט לא מכבד", אומר גורם בסביבת רשות שוק ההון. עוד הוסיף הגורם: "אין שום בעיה עם פורמט של שימוע, אך לשים את סלינגר במרכז על כיסא נאשמים? זו ועדה עם סמכויות כמו כל ועדה אחרת בכנסת". 

ח"כ כבל זעם על החלטת סלינגר שלא להשתתף, ואמר בפתח הישיבה: "היום הוזמנה לכאן דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון. היא הראשונה שאמורה להתחיל את דיוני הוועדה. לצערי, הודיעה לנו הגברת דורית סלינגר כי אינה מתכוונת להגיע לדיון". 

עוד הוא הוסיף: "אין לי שום כוונה לוותר. ואם דורית חושבת שזה שהיא נמצאת בסוף הקדנציה שלה, זה אומר שהיא יכולה לשים עלינו פס - אז היא טועה. אני אומר את זה בצורה הכי ישרה, לא ליד ולא כאילו". 

"לא נהיה ועדת קישוט"

בהמשך התייחס כבל גם לחוסר שיתוף-הפעולה מצד הבנקים בהעברת חומרים: "הבנקים רואים שהרגולטור כל הזמן מתחבא, יש מי שיאמר בדין אחרי המילה 'סודיות'. סודיות זו המילה החדשה. הם לא רוצים שנדע מה קרה, איך הדברים התנהלו. וגם מה שלא סודי, מתחיל בסודיות. הדיון שמתנהל בעניין הזה כל-כך מתיש, שבסוף חולפים ימים ועוד שנה. ח"כ יואב קיש כיו"ר ועדת הכנסת הניח הצעת חוק שבאה להסדיר את העניין הזה, ושרת המשפטים פנתה אליו וביקשה ממנו לדחות את ההחלטה. לצערי לא צלחה דרכנו, והודענו לח"כ קיש, וכי בכוונתי לקבוע דיון עם שרת המשפטים בנושא". 

ואילו ח"כ קיש הוסיף: "סלינגר לא תקבע את סדרי הישיבה בכנסת. זה לא תפקידה. לא נהיה ועדת קישוט. הכיסא ריק הוא אנלוגיה לכל מה שקרה פה. נצטרך להוביל מהלך שיתקן את ההתנהלות הזו".

ח"כ קיש התייחס גם לגבי העברת החומרים הסודיים מהבנקים ואמר: "באנו לבדוק כשל אמיתי שאירע בשוק. צריך לתת לוועדה שיניים, או שנחזיר את המפתחות ונלך לוועדת חקירה ממלכתית. כבר מעבירים לכנסת חומרים סודיים, זו לא תהיה הפעם הראשונה שיגיעו חומרים כאלה". 

"כיסא נאשמים"

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה לאירועים בוועדת החקירה: "הממונה על שוק ההון הוזמנה לפתוח את דיוני הוועדה שהקמתה נועדה לבחון מתן אשראי על-ידי המערכת הבנקאית לטייקונים, אך הביעה את הסכמתה לפתוח את הדיון הראשון. הממונה וצוותה נפגשו עם יועצי הוועדה ושיתפו פעולה בכל מה שנדרש בתהליך. 

"הממונה הגיעה לדיון על-מנת להעביר מצגת ולענות על שאלות חברי הוועדה, אך להפתעתה נדרשה לשבת במרכז האולם על כיסא נאשמים, ולא בנוהל הרגיל הנדרש כאשר כל הצוות המקצועי יושב עמה. לאור סירוב הוועדה להושיב אותה באופן מכבד, סירבה לקיים את הדיון. הרשות נכונה לענות על כל שאלה ולהעביר כל מידע שיש בסמכותה בהליך מוסדר ומכבד".

ישיבה משמעותית ראשונה

היום התכנסה סוף-סוף הישיבה המשמעותית הראשונה של ועדת כבל לבדיקת האשראי ללווים הגדולים במשק. הפוקוס של הוועדה הוא אמנם בטיפול הבנקים באשראי ללווים הגדולים, אבל הישיבה עסקה דווקא בחוב של המוסדיים וכן בהתנהלות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון בנושא הסדרי החוב ללווים הגדולים.

מעל ל-50% מהאשראי העסקי כיום נמצא בשוק ההון בניהולם של המוסדיים. לפי הערכות, במסגרת הסדרי החוב שהם עשו (בעיקר בעשור האחרון), הם מחקו יותר מ-10 מיליארד שקל. בנוסף לכך, שוק ההלוואות הפרטיות של המוסדיים כבר מגיע לעשרות מיליארדי שקלים, כשבניגוד לנעשה בשוק האג"ח הקונצרניות, פעילות זו אינה שקופה והפיקוח עליה נחשב לנמוך יחסית.

לוועדת החקירה הפרלמנטרית ישנם יועצים מקצועיים: פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם. הצוות שלהם חקר בחודשים האחרונים את נושא האשראי של המוסדיים, והיום הוצגו עיקרי הכשלים שהם מצאו לגבי הפיקוח על האשראי שניתן בשוק ההון ללווים הגדולים. 

"סטנדרט חדש לדיונים"

"אנחנו יוצאים רשמית אל הדרך. הדיונים ייערכו במתכונת של שימוע. אנחנו מתכוונים להביא סטנדרט חדש לדיונים", אמר אתמול (ב') בשיחה עם "גלובס" ח"כ איתן כבל. "השאלות למחר כבר מוכנות, אבל בהחלט ייתכן שנבקש השלמות או אולי אפילו נזמן שוב את סלינגר - גם אם זה יהיה אחרי שתסיים את תפקידה הנוכחי", הוא מוסיף.

בשבועות האחרונים שלחה הוועדה מכתבים רשמיים לחמשת הבנקים הגדולים. הוועדה דרשה שהבנקים יעבירו מידע על האשראי שנתנו ללווים הגדולים המרכזיים. בין היתר ביקשה הוועדה לקבל לידיה את מסמכי ההלוואות השונים, פירוט הבטוחות, דוחות הביקורות הפנימיים בנושא, פרטים של אנשי הקשר שביצעו את הביקורת, פרוטוקולים של ועדות האשראי ועוד.

לבנקים ניתנו שבועיים להשיב לפניית הוועדה. המכתבים נשלחו באופן מדורג בין אמצע חודש יוני לתחילת חודש יולי, כך שהשבועיים שניתנו לבנקים כבר חלפו. ל"גלובס" נודע כי עד כה רק מזרחי טפחות השיב רשמית לפניית הוועדה, ויתר הבנקים ממלאים בינתיים את פיהם מים. במזרחי טפחות העדיפו להשיב לוועדה בשלילה מנומסת לגבי העברת מידע על לווים ספציפיים.

בוועדה לא היו מרוצים במיוחד מהתשובה, שתאמה ככל הנראה את מה שחושבים בכל הבנקים ובבנק ישראל: אין כוונה להעביר חומרים על לווים ספציפיים מפאת סודיות בנקאית. 

הסודיות הבנקאית גוברת?

הבנקים גם יכולים לשמחתם להתבסס על פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט העליון בנושא זה, שנפל להם כפרי בשל. מדובר בפסק דין שניתן בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון ועמותת הצלחה לגבי העברת מידע על נוחי דנקנר. פסק הדין קבע שהסודיות הבנקאית גוברת על זכות הציבור לדעת.

עם זאת, בוועדה לא חושבים שפסק הדין מצדיק אי-העברת נתונים במקרה הזה, שכן לא מדובר באותן הסיטואציות. הסיבה לכך היא שבית המשפט פסק בעקבות עתירה של תנועות אזרחיות לחשוף מידע. לעומת זאת, במקרה הזה מדובר בוועדת חקירה שחוקרת תחום שלם, וכן חוקרת את התנהלות הרגולטורים, כך שמדובר בנושאים שהם מעבר ל"זכות הציבור לדעת", כשם שהיה בפסק הדין הרלוונטי.

בכל אופן, ביתר הבנקים לא ממהרים להשיב לפניית הוועדה, שכן הם ככל הנראה חוששים מעימות מולה. בחלק מהבנקים אומרים כי ממילא נדחה סדר הופעת הבנקים מול הוועדה, כאשר בינתיים נקבע רק כי פועלים ולאומי יופיעו בפני הוועדה בחודש אוקטובר (זאת, בעוד בתחילה היה ניסיון לקבוע הופעות של בכירי הבנקאים כבר ביולי), כך שהדחיפות בהעברת החומרים ירדה.

בבנקים אחרים טוענים כי הם עדיין בודקים אילו חומרים הם בכל זאת יוכלו להעביר לוועדה (חומרים כלליים יותר, כגון נהלים, ולא חומרים שקשורים ללווים ספציפיים).

עם זאת, לפי הערכות, כעת כאשר כבר בנק אחד לפחות השיב לוועדה (אגב, מזרחי טפחות דווקא היה מהבנקים האחרונים שקיבלו פנייה), סביר כי גם יתר הבנקים יצטרכו להשיב וכי הם ישיבו תשובה ברוח דומה.

בסביבת הוועדה לא פוסלים כי אם אכן לא יועברו חומרים, הם יחריפו את הלחץ בדמות חקיקה או איום במעבר לוועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, הערכות הן כי הוועדה תצא לדרך ותמשיך בדיוניה גם אם לא יועברו החומרים המיוחלים. 

"סלינגר ביזתה את בית המחוקקים"

גם יתר חברי הכנסת שנכחו בדיון הגיבו בחריפות להחלטתה של סלינגר שלא להשתתף בישיבה. ל"גלובס" נודע כי מספר חברי כנסת החברים בוועדה בוחנים פנייה לנציבות שירות המדינה בכדי להפעיל סנקציות כנגד סלינגר. "ההתנהגות הזו חצופה ולא ראויה", אמרה היום בישיבה ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני). "אני קוראת לדורית סלינגר לחזור לאלתר ולקבל את הכללים כפי שצריך לנהוג פקיד, גם אם הוא בכיר ומוכשר כמוה. מאז החלה רפורמת בכר בשנת 2005, נוצרו פה גופים שהם כמו בנקים, אבל הם לא נקראים בנקים, ועל ההתנהלות שלהם ראש רשות שוק ההון הייתה צריכה לענות היום".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר: "עצם היעדרותה של הממונה על שוק ההון דורית סלינגר הוא פשוט ביזוי בית המחוקקים ובמיוחד ביזוי הציבור ". ח"כ יואב קיש (ליכוד), אמר כי "סלינגר לא תקבע את סדרי הישיבה בכנסת. זה לא תפקידה. לא נהיה ועדת קישוט. הכיסא ריק הוא אנלוגיה לכל מה שקרה פה. נצטרך להוביל מהלך שיתקן את ההתנהלות הזו".

מעדיפים ועדת חקירה ממלכתית

לאחר שסיימו לבקר את סלינגר, ביקרו חברי הוועדה גם את התנהלות הבנקים ובנק ישראל בנוגע להעברת חומרים לוועדה. בחודש האחרון פנתה הוועדה אל חמשת הבנקים הגדולים וביקשה מהם להעביר חומרים על ההלוואות והטיפול בהסדרי החוב ללווים הגדולים. כפי שפורסם ב"גלובס", רוב הבנקים כלל לא ענו למכתב, ובכל אופן אין בכוונתם להעביר חומרים בשל "סודיות בנקאית".

"הבנקים מתחבאים מאחורי ה'סודיות'. סודיות זו המילה החדשה. הם לא רוצים שנדע מה קרה, איך הדברים התנהלו. וגם מה שלא סודי, מתחיל בסודיות. הדיון שמתנהל בעניין הזה כל כך מתיש, שבסוף חולפים ימים ועוד שנה", אמר כבל, שהודיע כי יקדם מחדש יוזמת חקיקה שתחייב את הבנקים להעביר את החומרים, וכי בכוונתו להיפגש עם שרת המשפטים איילת שקד בנושא.

במקביל לכך, נראה כי בכנסת כבר מתחילים להכין את הקרקע להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא שתחליף את הוועדה הפרלמנטרית: "אם נתחיל להרים ידיים ולהתגמש, אז עדיף שנחזיר את המפתחות. בכוונתי להכין הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואל תיטעו - יהיה רוב לכך בכנסת, ואז כל אחד יישב איפה שיגידו לו ויביא את כל החומרים", אמר כבל.

במערכת הבנקאית לא מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ראשית תהליך הקמת הוועדה ופעילותה ייקחו זמן - מה שמשחק לטובת הבנקים. כמו כן, בבנקים חושבים שמכיוון שדיונים של ועדת חקירה ממלכתית אינם פתוחים לתקשורת, הם יהיו מקצועיים יותר ולא יעסקו רק בהשגת כותרות על חשבון הבנקאים. עוד רואים בבנקים בחיוב, שוועדה שכזו תנוהל על-ידי שופט בדימוס ולא חברי כנסת.