בטורים הקודמים הסברנו כיצד ניתן להיחשף להשקעות אלטרנטיביות בתחומי המניות, האג"ח והנדל"ן. הפעם נתמקד בתחום התשתיות. שורה של סיבות, חלקן ייחודיות לשוק הישראלי וחלק קיימות גם בשווקים נוספים בעולם, הופכות את תחום התשתיות בארץ לרכיב השקעה מעניין, בעל קורלציה מעטה מאוד למשתני שוק אחרים וחסינות יחסית למצבי האטה ומיתון.
מדינת ישראל נמצאת בפיגור תמידי בתחום התשתיות. הגידול הפרמננטי של אוכלוסיית ישראל והעלייה ברמת החיים גוררים ביקוש הולך ועולה לתשתיות. נוסף על כך, עלייה במודעות הסביבתית ושינויים טכנולוגיים דוחפים לעתים להחלפה מוחלטת של תשתיות קיימות. החלפה כזו ניתן לראות בין היתר במעבר (האטי) לאנרגיה ירוקה ולגז בייצור חשמל.
בסוף 2017 עמדה אוכלוסיית המדינה על כ-8.8 מיליון איש, גידול שנתי של כ-2% (כ-168 אלף איש) - קצב גידול הנשמר זה כעשור. תחזית הלמ"ס צופה המשך צמיחה גבוהה בעשורים הקרובים. לפי תחזית הלמ"ס המרכזית, אוכלוסיית ישראל תעמוד על 10.7 מיליון איש בעוד עשור.
2 מיליון אזרחים חדשים יגדילו את הביקוש לחשמל, למים ולתחבורה, וכמובן שאוכלוסייה זו תייצר יותר אשפה וביוב. בעשור הקרוב צפויה להצטרף למדינה אוכלוסייה היכולה לאייש את חמש הערים הגדולות בישראל גם יחד (ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה). כך, שנוסף על צורך לצמצם פיגור תשתיתי קיים, חייבת המדינה להיערך לצמיחת האוכלוסייה הצפויה. המשמעות היא שבעשור הקרוב צפויות השקעות ענק בתשתיות המשק הישראלי, כמעט בכל תרחיש.
גידול האוכלוסיה באלפים לשנה תחזית
למה זה כדאי, וממה אפשר ליפול
להשקעה בתשתיות מספר מאפיינים ייחודיים, כמפורט להלן:
עלויות השקעה גבוהה - עלות בניית כביש, מסילת רכבת, תחנת כוח או מתקן התפלה הן גבוהות ביותר. במרבית המקרים יתייצבו גורמים חזקים וישקיעו את ההון הנדרש, ולצדם יילקח אשראי גבוה - הן לשלב ההקמה והן לשלב ההפעלה של המיזם - בעיקר מהבנקים ומהשוק המוסדי (גופי החיסכון ארוך הטווח, קרי קרנות הפנסיה וקופות הגמל).
זמן ארוך להחזר ההשקעה - פרויקטי תשתית מתאפיינים בזמן ארוך ביותר להחזר ההשקעה, הנאמד בעשרות שנים. הדבר מקטין משמעותית את מספר הגורמים המסוגלים ליזום או לממן תשתיות באשר הן.
אי-ודאות בנוגע לביקוש - הקמת כביש, רכבת, מתקן התפלה למים או תחנת כוח חשמלית נעשית כמעט תמיד כנגד חוסר ודאות בקשר לביקוש. גידול אוכלוסייה אטי יותר, אלטרנטיבות עדיפות (עונות גשומות במקרה של מתקני התפלה) או שינוי טכנולוגי, עלולים ליצור סיכון עבור הביקוש למיזם תשתיתי.
סיכונים ייחודיים - סיכוני הקמה (זמן ועלות), סיכוני ביקוש, סיכוני ריבית (האשראי נלקח לשלב ההקמה, ולאחר מכן לשלב ההפעלה), תפעול והפעלה, תחזוקה (כביש, לדוגמה, יהיה רגיש למזג אוויר, לתזוזות אדמה, למשקל ולכמות הרכבים הנעים בו, וכמובן לאיכות הראשונית שבו נסלל).
די אם נציין את פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בת"א, שבדצמבר 2006 הוכרז כי הזוכה בו יסיים לבנותו בשנת 2010 בעלות של 7.2 מיליארד שקל, בשנת 2010 הולאם הפרויקט, תקציבו נקבע על 10.7 מיליארד שקל ושנת ההפעלה נקבעה על 2017. בשנת 2013 הוערכה העלות הצפויה על 14.6 מיליארד שקל ושנת ההפעלה נקבעה על 2021 (וכנראה זהו לא העדכון האחרון).
הממשלה למדה להעביר לסקטור הפרטי
בעבר, הסיכונים הכרוכים בהקמת פרויקטי תשתית, והעדר היכולות המימוניות, הובילו לכך שהממשלה היא שיזמה, הקימה וניהלה את התשתיות במדינה. בעשורים האחרונים, ולאור התפתחות מואצת בתחומי החיסכון לטווח ארוך, השכילה הממשלה לעבור למימון, הקמה ובעלות על חלק מהתשתיות הקיימות והמוקמות, על-ידי הסקטור הפרטי.
בעלות פרטית כזו ניתן למצוא במנהרות הכרמל, בכביש 6, בכביש 431, בתחנות החשמל דליה, דוראד, OPC, במתקני התפלה, בחיפושי גז וחלוקתו, במתקני חשמל סולאריים (מרמת אדם בודד, המקים על גג דירתו, ועד פרויקטי ענק כמו בצאלים), ברכבת הקלה בירושלים ועוד.
משרד הביטחון, לדוגמה, הוציא את פרויקט הקמת בסיס עיר הבה"דים לזכיין פרטי שהקים ומפעיל אותו. לאור שביעות הרצון, הושלם לאחרונה מכרז דומה לקריית התקשוב, פרויקט בעלות של 7 מיליארד שקל שבו זכו שיכון ובינוי ואפריקה נכסים.
ממשלת ישראל הוציאה לאחרונה את תוכנית התשתיות לחמש השנים הקרובות. על פי תוכנית זו צפויים לצאת לדרך כ-147 פרויקטי תשתית בהיקפים של 116 מיליארד שקל. תיק התכנון הממשלתי כולל רכבות קלות וכבדות, כבישים, מפעלים לייצור חשמל, טיפול בפסולת ועוד.
ניסיון הממשלה הוכיח, כי העברת פעילות התשתיות לידיים פרטיות הוזילה עלויות, קיצרה לוחות זמנים והקטינה תקלות. לכן, אין פלא שבכוונת הממשלה להוציא חלק ניכר מתוכנית התשתיות היומרנית לחמש השנים הקרובות לידיים פרטיות.
ההגנות הממשלתיות מצמצמות סיכונים
אחד היתרונות המובהקים בהשקעה בתשתיות, בפרט בישראל, הוא חשיפה נמוכה יחסית לסיכון של האטה או מיתון. מחסור קיים במרבית תחומי התשתית; גידול האוכלוסייה וזמן ארוך ביותר לאספקת אלטרנטיבות או ליצירת תחרות הם מחסומים טבעיים המגינים על המחזיק בתשתיות. נוסף על כך, חלק ממוצרי התשתית - מים, חשמל ותחבורה - רגישים פחות להאטה ולמיתון.
נוסף על כך, במרבית מכרזי העבר נהנו המשתתפים מהגנות שונות מטעם המדינה. הגנות בנושא ביקושים - כדוגמת רשת ביטחון (מינימום תשלום גם בהעדר שימוש) - ניתנו בכביש 6, ברכבת הקלה בירושלים ובמנהרות הכרמל, במתקני התפלה ובקרב יצרני חשמל. הגנה מפני גידול בעלויות המימון ניתנה לרוב דרך מנגנון של התאמת התעריפים לשינויים בריבית ועוד. המדינה מצדה הקפידה לייצר לעצמה מנגנוני UPSIDE כנגד הגנות שנתנה.
לאור היתרונות של תחום התשתיות שציינו, אין זה פלא כי מרבית הגופים המוסדיים הגדולים מיהרו להשקיע, וחלקם אף השתתף בהקמת קרנות השקעה לתחום זה. נוסף על כך, מעבר לבעלות, כמעט כל פרויקטי התשתית הגדולים בעשור האחרון מומנו בהלוואות שבהן השתתף השוק המוסדי (קרנות הפנסיה, הביטוח והגמל).
ומה עם המשקיעים הפרטיים? למשקיעים כשירים קטנים ובינוניים קיימות מעט מאוד אפשרויות להשקיע בתחום, בפרט בישראל. שוק התשתיות העולמי מציע מגוון רחב בהרבה של הזדמנויות. בפברואר השנה הודיע ממשל טראמפ על תוכנית להשקעה של 1.5 טריליון דולר בתשתיות. אם היא תתממש, תהווה תוכנית זו הזדמנות מעניינת מאוד למשקיעים, גם אם מעבר לים. ההשקעות המעניינות יותר חסומות בפני המשקיע הקטן.
מיהן קרנות התשתית המובילות?
להלן כמה דוגמאות לקרנות תשתיות בישראל.
קרן תשתיות ישראל - הקרן הוותיקה בישראל בתחומי התשתיות, בבעלות הראל ביטוח, ירון קסטלבאום ועו"ד יהודה רווה. הקרן קיימת מ-2007, ומנהלת שלוש קרנות ופרויקטים בהיקף של 1.8 מיליארד דולר.
עם השקעות הקרן בעבר ובהווה ניתן למנות את דרך ארץ (הבעלים של כביש 6, השקעה שנמכרה), תחנת החשמל דליה אנרגיות (השקעה שנמכרה), מאגר הגז תמר, כביש 431, מתקן ההתפלה בפלמחים, החזקה ברכבת הקלה בירושלים (נמכרה) ועוד.
קרן נוי (NOY) - הוקמה בשנת 2011 ע"י פועלים שוקי הון, כלל והצוות המנהל (פיני כהן, גלעד בושביץ ורן שלח). כיום נמצאת הקרן בתהליך גיוס לקרן השלישית שלה, והיא מנהלת כ-1.1 מיליארד דולר. עם השקעות הקרן בעבר ובהווה ניתן למצוא את מתקני הסולאר באשלים ומגלים, מתקן לאגירה שאובה בכוכב הירדן, דרך ארץ (כביש 6), חלקו הצפוני של כביש 6, עיר הבה"דים, מתקני הפקת אנרגיה מאשפה, מתקני PV ועוד.
קרן הליוס - הקרן (מספר קרנות), שהוקמה בשנת 2010, עוסקת בעיקר בתחומי האנרגיה והאנרגיה הירוקה, ומשקיעה בפרויקטי תשתית בארץ ובעולם (איטליה ואנגליה). הקרן מנהלת מאות מיליוני יורו.
ג'נריישן קפיטל - קרן השקעה בתשתיות בבעלות ארז בלשה ויוסי זינגר, ובשותפות עם קבוצת ויולה, אשר דיווחה לאחרונה על גיוס של 230 מיליון שקל ועל השקעה ראשונה במניות חברת האוטובוסים בון תור. בכוונת הקרן להנפיק את מניותיה בבורסה - יתרון מעניין שיאפשר סחירות.
תחום התשתיות הוא אחד התחומים המעניינים ביותר להשקעה. לצד יתרונות מובנים, הנובעים מהעדר מתאם לשווקים ומההגנות הניתנות, ישנם סיכונים ייחודיים. יזמות, הקמה והפעלה של פרויקטי תשתית דורשות התמחות ומומחיות ייחודית, ולצד התשואות שמספק התחום ישנן דוגמאות לכישלונות מהדהדים. למשקיע הכשיר מומלץ לגוון את התיק לתשתיות, אך לבחור גופים המציעים מומחיות, ניסיון ופיזור.
■ הכותב הוא שותף מנהל וממייסדי קרן חושן קפיטל, קרן השקעות אלטרנטיביות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים ("המוצרים הפיננסיים") המאוזכרים בכתבה, או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או לגורמים הקשורים עימו יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.