"אנבידיה רוצה להגיע ישר לרכב אוטונומי מלא בניגוד למובילאיי"

אין ראיון עם בכיר מתאגיד רב לאומי שלא עולה בו השאלה - האם זהו ביקורך הראשון בישראל? אצל ג'ף הרבסט, מנהל הפיתוח העסקי של אנבידיה ב-17 השנים האחרונות וסגן נשיא אניבדיה העולמית, מספר הביקורים, כעשרים במספר, עולה ככל הנראה על מספר השנים בתפקיד.

מתוקף הוותק והתפקיד שלו, הרבסט מביט על עולם הטכנולוגיה מפרספקטיבה נדירה של עשרים שנה קדימה, ועשרים שנה אחורה. מעט מאוד מנהלים בכירים מוכנים להתנבא עשורים קדימה, אבל הרבסט, שהגיע לביקור כדי לקדם את הכנס המפתחים השנתי "Nvidia GTC Israel 2018" שתקיים החברה ב-17-18 באוקטובר, שולף תחזיות ארוכות טווח בביטחון.

"הבינה המלאכותית חודרת לכל תעשייה ולכל ארגון, ותוך זמן לא רב לא יהיה בכלל דבר כזה 'חברת בינה מלאכותית'", הוא אומר בשיחה עם "גלובס", "זה כמו שכשראינו את ה'בום' באינטרנט לפני עשרים שנה. אז דיברו על 'חברות אינטרנט' אבל היום לא קיים דבר כזה, וזה משום שאינטרנט הוא חלק מהמרקם של כל חברה מצליחה. זה בדיוק מה שהולך לקרות עם הבינה המלאכותית".

הסיבה לכך, הוא מסביר, היא ש"בינה מלאכותית מאפשרת בעצם לתוכנה לכתוב תוכנה. במקום שאנשים יכתבו קוד אתה משתמש בדאטה בשביל לתכנת. הטכנולוגיה הזאת כל כך חזקה ומהפכנית עד שכל חברה וכל מפתח וכל ספק מחשוב ענן יהיו חייב להטמיע אותה באיזושהי דרך".

"אנחנו רק בהתחלה של מהפכת הבינה המלאכותית", קובע הרבסט ומיד ממקם את אנבידיה במרכזה - "אנו מאמינים שהטכנולוגיה שלנו יכולה להפוך לפלטפורמת המחשוב החשובה בעולם. אנחנו לא מחשיבים את עצמנו יותר חברת שבבים. זה החזון שלנו וזו מטרתנו - להפוך לחברה מאוד משפיעה וחשובה בתחום הזה".

יותר מאינטל?

"קשה להגיב על זה", הוא עונה וחוזר לעסוק בחברה שלו עצמו. "יש לנו פלטפורמת מיחשוב בשם CUDA, שהשקענו בה מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח מדי שנה, וכעת אנחנו רוצים לקחת את הטכנולוגיה המדהימה הזאת ולהטמיע אותה בכל התעשיות. אנחנו מרגישים שהחברה נמצאת בעמדה טובה להוציא זאת לפועל. הפכנו מחברת כרטיסים גרפיים או מוליכים למחצה לפלטפורמה של מיחשוב ויזואלי, אינטליגנציה מלאכותית ומכוניות אוטונומיות".

גם בתחום המכוניות האוטונומיות השאיפות של אנבידיה גבוהות."האסטרטגיה שלנו היא להשתמש בבינה מלאכותית ולמידה עמוקה כדי לפתח את מכונית העתיד האוטונומית אבל השאיפה שלנו היא להגיע עם הטכנולוגיה שלנו למכונית אוטונומית בצורה מלאה. לא להתחיל בשלב 1 או 2 אלא ישר להגיע לשלב 5 - הקשה ביותר", הוא מצהיר בביטחון ומיד עוקץ בעדינות - "זה שונה קצת למיטב הבנתי ממה שמובילאיי עושה". שלב 5, במונחים של ענף המכוניות האוטונומיות, הוא זה שבו המכונית תנהג לגמרי בעצמה - בניגוד לשלבים 1 ו-2, שבהם היא תתמקד בסיוע לנהג אנושי.

בינתיים, החומרה של אנבידיה פופולרית דווקא בתחום אחר, שהיא עצמה לא ציפתה להתמקד בו: כורי מטבעות דיגיטליים נעזרים בכרטיסים הגרפיים שלה כדי לעשות זאת, ובשנה האחרונה חטפו אותם במהירות מהמדפים. המצב הזה תסכל את הגיימרים, הלקוחות המסורתיים של אנווידיה, ולמרות פוטנציאל ההכנסות מהשוק החדש היא התייצבה לצדם והגבילה את מכירת הכרטיסים. "כריית מטבעות זה לא משהו שהתמקדנו בו, אלא תוצר לוואי של מה שבנינו", אומר הרבסט, "בסוף כולם משתמשים היום ב-GPU, והלקוח מחליט לאיזו מטרה. אותה טכנולוגיה שמשמשת לגיימינג משמשת גם לרכב אוטונומי ולדאטה סנטרים, אז מישהו גילה ש-GPU וחישוב מקבילי מתאימים גם לכרייה. אין לנו דרך לאתר את המשתמשים האלה וזו לא תהיה האפליקציה היחידה שמשתמשים בה ב-GPU: יש אפליקציות אחרות שמערבות בלוקצ'יין, אבל אין להן דבר עם כריית מטבעות. אנחנו רוצים לכסות קשת רחבה יותר של אפליקציות, בדגש על הבינה המלאכותית".

מחפשים שגרירים באוניברסיטאות

הרבסט, עורך דין לשעבר, בוגר אוניברסיטת סטנפורד, לא ממש מחכה לשאלות, ומיד פורט את תולדות החברה והתמורות הדרמטיות שהיא עברה בקיצור ובדיוק נמרצים. "זו חברה שהתחילה כיצרנית כרטיסים גרפיים וגיימינג הפכה משהו אחר לגמרי - חברה שמפתחת כרטיסים גרפיים שמשתמשים בהם לבינה מלאכותית. הקפיצה אירעה במקביל להאטה בקצב ההאצה של המעבדים ה'רגילים' (CPU). לפי חוק מור הכפלת הטרנזיסטורים הביא להכפלת כוח המיחשוב אבל בסופו של דבר היא נתקלה בגבולות הפיזיקה וסוג המעבדים הזה הפסיק להציג את הקפיצה האקספוננציאלית בביצועים כפי שהיה פעם - במקום הכפלת יכולת המיחשוב כבעבר, אפשר לקבל היום בסוג המעבדים הזה עלייה של 5-10 אחוז בלבד כל כשנתיים".

"אבל העולם", אומר הרבסט, "מתמלא בכמויות גדולות של מידע, מתמלא באנשים שצריכים לבצע אנליזות דאטה רציניות ואנשים שרוצים לבנות אפליקציות של בינה מלאכותית. דרישות המיחשוב הן סופר-גבוהות, אז מעבדים גרפיים הפכו לפלטפורמת הבחירה כדי לבצען. פעם זה היה מוזר לשים מעבד גרפי בדאטה סנטר, אבל היום כל התאגידים הגדולים מתקינים מעבדים גרפיים בדאטה סנטרים שלהם, או לפחות שוקלים את זה ברצינות. כנ"ל כל ספקי מחשוב הענן שמצטרפים למעצבי מכוניות, מעצבים בקולנוע או באדריכלות".

הביקור של הרבסט בישראל הוא חלק מהמאמץ של אנבידיה להפוך למובילה העולמית של תחום הבינה המלאכותית. לצידו יושבת לירון פרינד-סעדון, המנהלת את פונקציית "קשרי המפתחים" בסניף החברה בישראל. במסגרת זו מוטל עליה לטפח את האקו-סיסטם של המפתחים בבינה מלאכותית בישראל ואת הקשר שלהם עם אנבידיה, החברה שעדיין מכונה "ענקית המעבדים הגרפיים" ומזוהה פחות עם התחום הצומח. "באנבידיה הבינו שצריך שיבוא מישהו ויטפח פה אקו-סיסטם של בינה מלאכותית - ידבר למפתחים, יבין את צרכיהם יעבוד איתם ויקשר אותם ישירות למהנדסים, או יקשר בינם לבין תאגיד גדול שזקוק לפתרון הספציפי שהם יכולים לספק", היא אומרת.

 לירון פרינד-סעדון / צילום: אמיר מאירי

באנבידיה מחפשים מה שהם מכנים "שגרירים" באוניברסיטאות הישראליות - מרצים פוטנציאליים לבינה מלאכותית. בדרך כלל, כך מסביר הרבסט, מדובר בדוקטורנטים ובמאסטרנטים בעלי ידע מתאים שיוכלו להעבירו הלאה למי שבאים מחוץ לפקולטות למדעי המחשב ולמתמטיקה. "אנחנו נותנים את הקורסים האלה בחינם", אומר הרבסט, "כדי שיחנכו את הסטודנטים שבנסיבות אחרות לא היו מקבלים את החינוך הזה. אנחנו רוצים לחנך את כלל האקו-סיסטם כדי שאנשים יטמיעו פתרונות למידה עמוקה בכל התעשיות".

במקביל שואפים באנבידיה, אומרים הרבסט ופרינד-סעדון, להגדיל את החלק של הסטארט-אפים הישראלים בכלל הסטארט-אפים שעימם הם משתפים פעולה מ-70 מתוך 2,000 סטארטאפים ברחבי העולם ב-2017, לכ-150 סטארטאפים ישראליים מתוך 3,000 ברחבי העולם.