סין לא תהיה טרף קל לאמריקאים במלחמת הסחר

סין ממשיכה להנפיק נתונים כלכליים גרועים. צמיחת התמ"ג ברבעון השני הואטה ל-6.7%, בין היתר בגלל שפל שלא היה כמותו בהשקעות בנכסים קבועים. אתמול (ג') רשם מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני שפל של חמישה חודשים, ושלשום ירד היואן לשפל של 13 חודשים מול הדולר האמריקאי. המניות הסיניות איבדו חמישית מערכן מינואר, וירדו לשפל של קרוב לשנתיים.

כל הנתונים הללו גרמו לכמה אנשים בוושינגטון להגיע למסקנה שסין מפסידה במלחמת הסחר. עם הסטטיסטיקה העגומה, כך הם מניחים, מנהיגי סין יצטרכו להסכים לוויתורים ולהשיג עסקה במהירות.

ובכן, לא כל כך מהר. הרוחות הכלכליות הנגדיות החזקות ביותר נובעות ממדיניות הממשלה הסינית שמיועדת לייצב את המערכת הפיננסית. בשבוע שעבר, קובעי המדיניות אותתו שהם ירופפו את האמצעים הללו וישתמשו בתמריצים פיסקליים ומוניטריים כדי להמריץ את הצמיחה. זה אמנם עלול לגרום ליותר בעיות בטוח הארוך, אבל בייג'ין לא תיאלץ לרדת על ברכיה מול המכסים האמריקאיים.

הרשויות הסיניות, שהתמלאו פחד למראה העלייה המהירה בחוב התאגידי, פתחו במסע של ירידה ממינוף לפני שנתיים. ויש תוצאות: החוב התאגידי (עסקי) כאחוז מהתמ"ג ירד במקצת בשנה שעברה.

אבל כאשר הכלכלה האטה בחודשים האחרונים, בייג'ין החלה לפתוח מחדש את ברזי הכסף. הבנק המרכזי הבטיח לבנקים נזילות כדי להרחיב את האשראי, ובשבוע שעבר הוא הציע 74 מיליארד דולר במימון לטווח בינוני. הרשויות גם עודדו חברות להנפיק אג"ח והקלו את המגבלות על רשויות מקומיות לגייס הון לעבודות ציבוריות. יש גם הכנה לקיצוצי מס לחברות וליחידים.

מדיניות מוניטרית רופפת יותר תרמה לחולשת היואן, אבל בייג'ין לא תניח למטבע שלה לרדת הרבה יותר, מחשש לבריחת הון מהמדינה. מנהיגי סין מאמינים מאוד בשער חליפין יציב, מה שהיה נדבך הצמיחה הכלכלית המהירה.

לגבי מחירי המניות, השוק הזה מעולם לא היה ברומטר מדויק לכלכלה הריאלית הסינית. רוב המניות מונפקות על ידי חברות בבעלות המדינה. משקיעים פרטיים הם הדומיננטיים במסחר, והם מתייחסים לשוק המניות כאל קזינו.

מנהיגי סין חוששים ממלחמת סחר עם ארה"ב, אבל הם רחוקים מלהיות בפאניקה. הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, הגוף החזק ביותר בסין, פרסמה אתמול הודעה שקראה לעוד תמריצים, אבל היא גם ציינה שהירידה מהמינוף (מהחובות) תימשך. במשבר הפיננסי ב-2008, התמריץ הממשלתי היה מקיף בהרבה: האמצעים התקציביים והמוניטריים היוו יחד 15% מהתמ"ג.

יעד הצמיחה הרשמי של בייג'ין עדיין גבוה יחסית, 6.5%, ומשקף את הפוטנציאל הכלכלי כאשר סין מטפסת במעלה טבלת המדינות בעלות ההכנסה הבינונית. הביקוש המקומי הופך לחשוב יותר מהיצוא כמנוע כלכלי. ייתכן שמלחמת הסחר תדרבן את קובעי המדיניות לאמץ רפורמות אגרסיביות יותר כדי להאיץ את המעבר הזה.

לממשל טראמפ אסור להניח שבייג'ין תתכופף תחת לחץ המכסים. למרות בעיות חוב וצמיחה מואטת, למנהיגי סין יש עדיין שפע של אופציות לשמר את הצמיחה. אסטרטגיה אמריקאית חכמה תהיה לעבוד עם בעלות הברית במו"מ על כללי סחר חדשים עם סין, ולא לעסוק במלחמת מכסים שתפגע בכולם.