להפסיד בפורטנייט? אין מצב: קחו מורה פרטית למשחק הווידאו

אלי היקס התמלאה דאגה מכך שבנה בן העשר רוב שיחק בפורטנייט, משחק הווידאו הפופולרי מאוד שבבסיסו יריות באויבים. אבל לא האלימות שעליה מושתת המשחק או הזמן שהצאצא הקדיש למשחק הדאיגו אותה, אלא התוצאה: הוא לא הצליח לנצח. לכן, היא החליטה לשכור מורה פרטי. תמורת 50 דולר, היא קיבלה בשביל בנה ארבע שעות של שיעורים מקוונים משחקן שהיא מצאה באתר של עובדי פרילנס.

בשביל ילדים רבים, פורטנייט (Fortnite) הוא משחק חניכה חברתי. יותר מ-125 מיליון בני אדם משחקים אותו ברחבי העולם, לפי היצרן שלו, בעיקר בסגנון חופשי שבו מאה מתמודדים נלחמים זה בזה עד שרק אחד מהם נשאר לעמוד על רגליו.

זכייה במשחק מעניקה למאושר את הזכות להתרברב כמו אלוף ליגת ילדים בבייסבול או בכדורגל. כמו שהורים פותחים את ארנקם להכשרת בן ספורטאי, ההורים לילדי משחקי הווידאו מוכנים לשלם, והרבה, רק כדי שהצאצא שלהם יקבל ביטחון במשחק.

"יש לחץ חברתי לא רק לשחק, אלא גם להיות טובים בזה", אמרה היקס, מנהלת פרויקטים מווינצ'סטר, אנגליה. "אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה היה בשבילו בבית הספר". רוב, הצאצא, מקווה שחבריו לא יגלו איך הוא השתפר במשחק. "כולם בוודאי חושבים שאני מרמה או משהו כזה", הוא אומר. "ככה חושבים ילדים בני עשר".

עד לאחרונה, מי שחיפש עזרה במשחקי וידאו היה כמעט בוודאות מבוגר שזה התחביב שלו, או נערים ששואפים להיות מקצוענים. כעת, העסקים שמגייסים מאמני משחקים מקבלים פניות מהורים שמסרבים להניח לילדיהם בגילאי בית ספר יסודי או חטיבת ביניים לפגר מבחינה משחקית וחברתית.

ניק מנן שמח לשלם 20 דולר לשעה כדי שבנו בן ה-12, נובל, יקבל שיעורים פרטיים בפורטנייט. האב כבר חולם על מלגה, או לפחות על זכייה כספית בתחרויות (אפיק גיימז, החברה שפיתחה את פורטנייט, התחייבה באחרונה לזכיות בפרסים בסך 100 מיליון דולר. כמה חברות כאלה מציעות לגיימרים תמריצים כספיים כדי שיצטרפו לקבוצות שלהן).

נובל זכה במשחקים לעיתים רחוקות לפני שהוא החל לקחת שיעורים פרטיים בני כשש שעות בחודש בפורטנייט. "כעת הוא זוכה בעשרה עד עשרים ניצחונות", מתגאה האב, בעצמו מפתח תוכנה בסידר פארק, טקסס. ההצלחה הפכה את נובל לתחרותי כמו אביו. "אני צרך להיות זה שמתקיף אותו כשאנחנו משחקים. הוא לא טוב כמוני", אומר נובל על האב.

"אבא שלי בחיים לא היה משלם תמורת שיעורי משחק וידאו בשבילי"

את המאמנים והמדריכים הפרטיים אפשר למצוא במדיה החברתית, או באתרים מקצועיים כמו Gamer Sensei ו-Bidvine. האחרון טוען שהוא שכר יותר מ-1,400 מאמני פורטנייט מתחילת מארס. ואפילו באתרים הללו, יש מאמנים ומדריכים שלא מאמינים שהורים רוצים לשכור אותם כדי לאמן את ילדיהם.

"זה באמת סוריאליסטי מבחינתי", אמר לון וורנר, מדריך פורטנייט בן 18 ברוי, יוטה, שמשחק את המשחק בקבוצה מקצוענית שנקראת Gankstars. "אבא שלי בחיים לא היה משלם תמורת שיעורי משחק וידאו בשבילי".

שכירת מדריך פורטנייט לא שונה בשום דבר משכירת מאמן כדורסל או שחמט, אומרים ההורים. כמה מהם מצטרפים לשיעור כדכי לוודא שהמדריך אכן מקצועי, ושהילד מצליח להבין אותו.

"אני רוצה שהם יצטיינו במה שהם אוהבים לעשות", אומר יואן רוברטסון על בניו אלכסנדר, 10, ואנדרו, 12. הוא שכר להם מאמן פורטנייט ביוני, והוא יישאר בתפקידו כל עוד הילדים משפרים את המשחק שלהם. רוברטסון, מומחה ביטוח מארזייה לה מואי, שווייץ, מרוצה לחלוטין מכך שילדיו משחקים במשחקי ווידאו. "איך כאן שום סיכון מובנה", הוא אומר. "הם לא הולכים לשבור רגל במשחק וידאו".

דייל פדריגי, מהנדס תוכנה מסן חוזה, קליפורניה, החליט לקחת שיעורי פורטנייט בעצמו לפני שבועות מספר כדי שהוא יוכל לשחק יחד עם ילדיו ג'ואל, בן 6, ואליוט, 11. במקרה הזה, הילדים לא רצו לקבל שיעורים פרטיים. "שניהם עקשנים מאוד", מספר האב. "הרגשתי שלקחת שיעור פרטי זה כבר מוגזם", אמר אליוט. אבל כעת הוא שוקל מחדש את הרעיון, מפני ש"אני לא רוצה שאבא שלי יהיה יותר טוב ממני".

"לא למות בשתי הדקות הראשונות יהיה נחמד"

בכל יום ראשון בערב, ג'יי.די ג'יילס ובנו בלייק בן ה-10 מקבלים יחד את שיעור הפורטנייט שלהם ממאמן שהם מכירים כ"קונברטיבל". ג'יילס שכר אותו תחילה עבור בלייק כמתנת יומולדת, אבל אז הוא התמכר בעצמו.

"הכישורים שלנו היו רחוקים מלהיות מה שהם היו צריכים להיות", אמר מנהל המכירות מקמינג, ג'ורג'יה. הוא הוציא 45 דולר על שלושה שיעורים של שעה, והתחייב לעוד שלושה לפחות עבורו ועבור בלייק. לדבריו, התוצאות כבר משתלמות. "בתוך שבוע אחד כבר היה לי ניצחון סולו", אמר ג'יילס. "האבות האחרים שאני משחק איתם בירכו אותי. קיבלתי גם כבוד מהבן שלי ומחבריו - ואשתי והבת שלנו עשו ממני צחוק".

מורגן, הבת בת ה-13, אומרת שההישג של אביה "מגניב ומוזר בו זמנית". היא לא אוהבת שאביה צועק בהנאה כשהוא זוכה במשחקון.שני בניו של פול ראקוביץ, בני 7 ו-9, החלו לחשוד בו כשרמת משחקו בפורטנייט השתפרה פלאים. ראקוביץ, מפרבר של דנבר, אכן קיבל שיעורים פרטיים. כעת כל השלושה מקבלים הדרכה, בנפרד.

"הבכור שלי טוב ממני במשחק, אין ספק, ואני רוצה לכל פחות להגיע לרמה שלו", אמר ראקוביץ. הוא מנסה להשחיל שיעורים פרטיים במהלך יום העבודה שלו בסוכנות הפרסום שהוא מנהל, אבל לקוחות מטלפנים ופונים אליו. "יש לי יותר מדי עבודה של מבוגרים", הוא מתלונן.

כמה הורים קובעים רף נמוך להצלחה. "לא למות בשתי הדקות הראשונות יהיה נחמד", אמר אדריאן לוף, מסן מרקוס, טקסס. זה קורה לו כששלושת בניו, בני 7, 9 ו-11, מתחילים להיות מתוסכלים מפורטנייט ו"הורגים" אותו. ההישגים הדלים שלו במשחק מביכים במיוחד, מפי שהוא עובד בטוויץ', שירת ההזרמה בזמן אמת של אמזון שבו גיימרים בכירים של פורטנייט משוויצים בניצחונות שלהם.

שלושת הבנים, שכולם קיבלו שיעורים פרטיים בפורטנייט, זכו במשחקים. לוף אומר שזה בסדר כי הוא ממשיך לקוות שלפחות אחד מהם יהיה גיימר מקצועי. "הם יוכלו לממן לי את הפנסיה", הוא צוחק.