אפל או אמזון: המירוץ לטריליון דולר נכנס לישורת האחרונה

המירוץ הזה החל לפני שנה, והוזנק בידי אנליסטים ומשקיעים נלהבים. ארבע ענקיות טכנולוגיה - אפל, אמזון, אלפבית ומיקרוסופט - התייצבו על קו הזינוק לקראת הכרזתה של אחת מהן כחברה האמריקאית הראשונה שתהיה שווה טריליון דולר. הראלי הגדול במניות הטכנולוגיה של 2017 הוביל את האנליסטים לפרסם הערכות, שהיום נראות שמרניות: הם חזו כי אפל ומיקרוסופט יחצו את אבן הדרך הזו במהלך 2019, אלפבית בשנת 2022 ואמזון - הרחק ב-2023.

בזמן כתיבת שורות אלו, שווי השוק הרשמי של אפל  הוא 935 מיליארד דולר, והמסחר המאוחר אחרי הדוחות המוצלחים העניק לה שווי משוער גבוה אף יותר - 956 מיליארד. אמזון  שווה 867 מיליארד דולר (או 876 אחרי המסחר המאוחר), מיקרוסופט  לפי 847 מיליארד ואלפאבית  לפי 846 (או 887 אחרי המסחר המאוחר). בסך הכל מדובר בכ-3.5 טריליון דולר בשווי שוק, פי 10 מהתמ"ג בישראל, או 140 מיליארד פיצות משפחתיות. 

גם אם מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה, השורה התחתונה היא שמתחילת השנה, ארבע המניות זינקו במספרים דו-ספרתיים מפעימים: אמזון, אפל, מיקרוסופט ואלפבית הוסיפו יחד לשוק המניות האמריקאי כ-600 מיליארד דולר, לא פחות. למרות הקרבה בין שווי השוק של ארבע החברות הללו, ההערכות כרגע הן שתהיו זו אחת משתיים שתזכה בתואר הנכסף: אפל, שאמש אחרי פרסום הדוחות כבר נשקה לטריליון, ואמזון שהוסיפה לערכה כמעט 50% מתחילת השנה, הרבה יותר ממתחרותיה. איש לא יודע מתי אחת מהן תגיע לקו הגמר, זה יכול לקרות בעוד כמה חודשים, בימים הקרובים או ממש בעת קריאת שורות כאלה, אך נראה שהמירוץ הזה הגיע לישורת האחרונה. 

 ראש בראש

וכן, מדובר בתואר חסר משמעות. יותר מכולם, אלה השוק והתקשורת שנהנים מאותה פריצת גבולות מדומיינת, מעוטרת במספרים שלמים ועגולים. אנחנו מצפים, נפעמים או חרדים בזמן שהנאסד"ק חוצה את ה-20 אלף נקודות, כשהביטקוין נוגע במחיר 20 אלף דולר וכשאמזון נכנסת למועדון האלף דולר למניה. אבל יותר ממספרים יפים, האירועים המלאכותיים האלו מייצרים הזדמנויות לבחון את אפל ואמזון מקרוב, לנסות להבין מה בכלל מאפשר להן להגיע לשווי דמיוני שכזה, ולתהות אם מדובר בהישג שצריך להתרגש ממנו.

1. האנליסטים עם אמזון, למרות הנתונים

בתחילת המירוץ הכסף היה על אפל: ההנחה הייתה שיצרנית האייפונים, ששומרת על מעמדה כחברה הגדולה בארה"ב שש שנים ברציפות (להוציא שיהוקים קלים), תהיה הראשונה לטריליון. היא פשוט הכי קרובה, יציבה וצפויה. כדי לחצות את הטריליון, מניית אפל צריכה לזנק רק בכ-6%, ולהגיע למחיר של 206 דולר למניה - סביבת מחירים יחסית בריאה ולגמרי אפשרית.

זה לא קרה ביום בהיר אחד. במשך שנים ביססה אפל מקורות הכנסה יציבים ומרובים שהפכו אותה לחברה הרווחית בעולם, עם תזרים מזומנים חופשי בהיקף של 51 מיליארד דולר (וכמעט 200 מיליארד דולר ברווחים כלואים), רווח נקי שנתי של 48 מיליארד דולר ב-2017 והכנסות של 229 מיליארד דולר.

אבל הסולידיות של אפל היא זו שעשויה להותיר אותה מאחור. אפל היא חברה לא מפתיעה, עם שיעורי צמיחה עקביים - יפים אך לא סוחפים - שגם הרבעון הבריא שסיכמה אתמול אינו מספיק כדי לגעת בטריליון. האס שיכול להעניק לה את הדחיפה האחרונה למניה, ולחציית הרף, הוא תכנית רכישת מניות עצמית שנמצאת ברקע, ובזכותה קנתה אפל 43 מיליארד דולר במניות מתחילת השנה ובדרך צפויים עוד רכישות בהיקף 60 מיליארד דולר.

מולה ניצבות אלפבית, חברת האם של גוגל, ומיקרוסופט הוותיקה, שמלכתחילה נראו כמו מועמדות פחות ראויות בגלל עליות מתונות יחסית. לעומתן אמזון, שנגעה בשווי של 900 מיליארד דולר לפני פחות משבוע וזינקה בשנה ב-80%, סומנה מהר מאוד כמועמדת הסבירה ביותר לקחת לאפל את הכתר.

זה לא משנה שענקית המסחר המקוון מייצרת רק עשירית מהרווח הנקי של אפל, שביעית מהרווח של מיקרוסופט ורבע מזה של אלפבית, או שהיא רושמת רק חצי מההכנסות השנתיות של אפל ומחזיקה בשבריר מתזרים המזומנים החופשי שלה. המשקיעים לא הצליחו להפסיק לקנות את המניה שלה. היום היא שווה כבר 1,777 דולר למניה, ונסחרת במכפיל רווח 160, מספר משובש לחלוטין שמזכיר בועות נשכחות. אבל העובדה שאמזון נסחרת ביותר מפי 160 מהרווח הצפוי שלה, לא ריפתה את ידי האנליסטים: כמעט כל אחד מ-48 האנליסטים שמדרגים אותה ממליצים לקנות את המניה. לעומת זאת באפל המצב פחות מזהיר: חצי מאנליסטים שמדרגים את המניה ממליצים להחזיק או למכור אותה.

2. חומרה מול התפרסות לכל הכיוונים

מה מייצר את השוני הגדול? הרי על הנייר לשתי החברות הרבה מן המשותף. אפל ואמזון מחזיקות במותג בינלאומי נערץ, שנתפס כאיכותי, חדשני ואמין. הן ידועות ביכולתן למשוך מיליוני לקוחות, אלפי עובדים ושותפים אסטרטגיים, ומשתמשות באסטרטגיות חסרות הרחמים להוריד עלויות ולשלוט בשווקים. שתיהן משקיעות מיליארדי דולרים בשנה במחקר ופיתוח: אמזון כ-23 מיליארד דולר - יותר מכל חברה אחרת בעולם - ואפל חמישה מיליארד דולר. פה בדיוק נעוץ ההבדל הגדול בין החברות: אצל אפל ההשקעות מנותבות היסטורית לפיתוחי חומרה, ואילו אמזון, לשמחתם של האנליסטים, מתמקדת בשירותים, ובסקאלה רחבה הרבה יותר.

אפל, מרהיבה ככל שתהיה, רושמת את מרבית ההכנסות שלה - למעלה מ-75% הרבעון - מאייפונים, אייפדים, רמקולים, שעונים ואוזניות. שירותים כמו אפל מיוזיק, הארנק הדיגיטלי והענן, הם אפיק צומח אך קטן למדי, שלא היה קיים בדוחות החברה עד לפני שלוש שנים.

אמזון, לעומת זאת, היא חברת השירותים הדומיננטית בעולם שמוכרת חצי מיליארד מוצרים ליותר מ-300 מיליון משתמשים פעילים. היא פועלת בתחומי הביגוד, הספרים, הצעצועים, מוצרי החשמל, מכשירים חכמים, המזון הטרי, התרופות, הסרטים וגם הענן, שהזניק את שולי הרווח לראשונה מזה שנים.

בקצב הצמיחה הנוכחי ואהדת השוק הלא נגמרת, אם אפל לא תצליח לחצות את רף הטריליון בימים אלה, יש לאמזון סיכוי סביר לעשות זאת לפניה ולפני המשקיעים הזהירים שלה. עם זאת, עקב אכילס של אמזון הוא מה שהפך אותה למועמדת מלכתחילה: משאלת לב. כי כדי לדחוף את אמזון מעבר לטריליון, המניה שלה צריכה לזנק במהירות בעוד 14%, בזמן שהיא חוצה רף פסיכולוגי נוסף של שווי מניה שעולה על 2,000 דולר. נסייג שוב: בשוק דינמי כל כך, מילים אלו נכונות לרגע פרסום הכתבה. הודעה חדשותית אחת, גחמה של רגע - ומניית כל אחת מהחברות יכולה לזנק או לצלול.

3. הדוחות לא לגמרי משפיעים

מרבית הבאזז מתרחש בימים אלו סביב הדוחות הרבעוניים האחרונים של שתי החברות, שפורסמו בימים האחרונים. הציפייה הייתה שאולי דוחות חזקים במיוחד יביאו הכרעה, אבל בפועל נראה שזה לא קרה. המשקיעים קראו אותם כשהתדמית של אפל ואמזון כבר לגמרי מושרשת, אחת כסולידית ובוגרת, ושנייה מלאת חלומות. בהתאם הם דחפו את המחירים - כמעט ללא קשר לביצועים.

אפל רשמה אתמול את הרבעון השלישי החזק ביותר שלה אי פעם. תוכלו לקרוא עליו עוד במסגרת בכתבה זו, אבל כאן המקום לציין שגם בתחום השירותים, אותו גביע קדוש של אנליסטים, מי שחיפש שיפור משמעותי זכה לתחושת נחת. ברבעון האחרון צמח סגמנט השירותים של אפל ב-4% ל-9.55 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם. והיה אחראי על לא פחות מ-15% ברווח הגולמי של החברה. את השנה, אפל צופה, היא תסכם עם הכנסות של 37 מיליארד דולר מסעיף זה בלבד, לא רע עבור סגמנט צעיר בחברה ותיקה.

המשקיעים קיבלו את הבשורה באיפוק יחסי ושלחו את מניית החברה לעליות של 3.6% במסחר המאוחר. זו תגובה מפלרטטת, חיזור קל עם הטריליון, שאולי הצליח לגרום למשקיעי אמזון לקנא, וששלח את מניית החברה - ללא אירוע מיוחד, סתם יצר תחרותי - לעליות במסחר המאוחר.

בניגוד לאפל, בדוחות של אמזון שפורסמו בחמישי שורת ההכנסות פספסה את התחזיות (52.9 מיליארד דולר לעומת 53.4), אם כי הרווח למניה היה גבוה בהרבה מהציפיות - 5.07 דולר למניה לעומת 2.5 דולר. כך או כך, מה שאסור לאחרות מותר לאמזון: אחרי פרסום הדוחות היא המשיכה לזנק והוסיפה לשוויה באותו היום עוד ארבעה מיליארד דולר. מנייתה של פייסבוק למשל, שפספסה את תחזית ההכנסות בשיעור דומה אך זינקה ב-31% ברווח הנקי וב-42% בהכנסות, התרסקה ב-20% ומחקה 120 מיליארד דולר משוויה - במידה רבה בגלל תחזית צמיחה מאכזבת.

עיקר הפוקוס אמזון בדוחות הופנה לשירותי הענן, שם אמזון הציגה זינוק של 49% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל - הרבעון השלישי ברציפות שהכנסות התחום מזנקות ביותר מ-40%. אמזון גם עושה זאת בשולי רווח יפים של 27%, אבל בתמונה הכללית היא רשמה אובדן בנתח שוק וחולשת היום על כשליש ממנו, לעומת 40% לפני פחות משנה. אבל כאמור, אצל אמזון מסתכלים בעיקר על הדברים הטובים, זוכרים לה שהיא מניית צמיחה פר אקסלנס, ומפגינים כלפיה אהדה וסלחנות.

4. אין באמת סיבה לחגוג

אמריקאים אוהבים תחרות, זה ידוע. אבל לא כל מירוץ הוא מירוץ בריא, ולא כל תחרות בהכרח מובילה לתוצאות טובות. מספיק להסתכל על חברות אחרות מהעבר, שבמונחים של ימינו היו מגיעים לטריליון.

הרבה לפני אמזון ואפל היו חברת הים הדרומי, שבשנת 1720 תפחה לשווי של 4.3 טריליון דולר במונחים של היום, וחברת מיסיסיפי שהוערכה באותה התקופה ב-6.5 טריליון דולר. הרבה לפניהן חברת הודו המזרחית ההולנדית, בשיאה (1673 לערך), הייתה שווה לא פחות מ-7.9 טריליון דולר. כולן מהחברות המונפקות הראשונות בעולם, שפעלו ללא הפרעה במשך מאות שנים. בדיעבד הן ייצגו כשלי שוק עמוקים עד שהן מצאו עצמן חדלות פירעון, מפורקות לחתיכות, שאריות של בועות מפוצצות.

לא חייבים להרחיק עד המאה ה-17 כדי לחשוש מבועה. נזכיר את התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת המילניום, שלא נבעה מכך שהחברות הפסיקו להרוויח או לצמוח - אלא מכך שהן פשוט הוערכו יתר על המידה. המציאות, למדנו, הרבה פעמים לא רלוונטית: לפעמים התפיסה היא זו שחשובה והרסנית הרבה יותר. יכול להיות שזו תדמית שהחברות עצמן לא חומדות לעצמן כל כך מהר, שהן אינן מעוניינות בתארים המדוברים, שמלחיצים ומנבאים רווחים עצומים ולא מציאותיים. כל זאת בזמן שמסביב לא הכל עסקים כרגיל: הסכסוך הכלכלי-פוליטי עם סין עלול לפגוע בייצור האייפון, טראמפ מאיים על אמזון, עובדים ממורמרים שלה מתמרדים ברחבי העולם, הנשיא האמריקאי גם לא סיים להפעיל לחצים להחזרת רווחים כלואים, והאירופיים עדיין עומלים לשנות את מבנה תשלומי המיסים.

גם אם לא מדובר בבועה, האם זה הגיוני שארבע חברות ציבוריות מוערכות בשווי שגדול יותר מהתמ"ג של מרבית המדינות על פני כדור הארץ? במובנים האלו המספר טריליון אינו חשוב, 999 מיליארד דולר הוא מספר שמטריד באותה מידה. אחרי שחברה אחת תחצה את הרף, השנייה פשוט תבוא אחריה. יש כאלו שאפילו לא מחכים, ומכתירים את אמזון כחברה האמריקאית הראשונה שתהיה שווה שני טריליון. קשה להאמין, באופן רציונלי, שהשוק ישמר לאורך זמן רמות מחירים כאלה, שגם אם לא תמיד מחוברות לנתונים בשטח - מייצגות פער בלתי נתפס בין ענקיות הטכנולוגיה לשאר העולם.