היועמ"ש מתנגד להסדר הפשרה בפרשת האלטרוקסין של פריגו

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע לבית המשפט המחוזי מרכז כי הוא מתנגד להסדר הפשרה שהוגש לאישור ב"פרשת האלטרוקסין", במסגרתה אושרה לניהול תביעה ייצוגית נגד חברת פריגו ישראל, בטענה כי שינתה את מרכיב תרופת האלטרוקסין שנועדה לסובלים מליקוי בתפקוד בלוטת התריס, תוך דיווח לאקוני לקופות-החולים ולרופאים המטפלים.

בהסדר הפשרה הוסכם כי החברה תפצה את המטופלים בכ-42 מיליון שקל (בתחשיב של אלפי שקלים למטופל), 5.2 מיליון שקל יועברו לתרומה בתחום האנדוקרינולוגיה, וגם עורכי הדין המייצגים יקבלו 6 מיליון שקל.

לעמדת היועמ"ש, בהסדר הפשרה אין פיצוי ראוי לניזוקים, והוא אינו מעביר כל מסר שיוביל לשינוי התנהגות הגורמים הפועלים בשוק התרופות בעתיד. בנוסף, לעמדת מנדלבליט, הסדר הפשרה אינו מקנה סעד ותרופה ראויים לחברי הקבוצה שנפגעו מהפרשה, ואף במישור ההרתעתי תועלתו מוגבלת, אם בכלל, שכן אין בו כדי לספק תמריצים להתנהלות ראויה של השחקנים בשוק התרופות בעתיד.

פרשת האלטרוקסין פרצה לתודעה באוקטובר 2011, עם פרסומם בכלי התקשורת של מספר כתבות על כך שחברת פריגו, המשווקת את האלטרוקסין החדש, שינתה את הרכב התרופה מבלי לעדכן את החולים. למעלה מרבע מיליון חולים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס טופלו במשך שנים באמצעות תרופת האלטרוקסין. התברר כי ב-2011 החל שיווק של הפורמולציה החדשה של התרופה, וזאת לאחר ששונה ההרכב של הרכיב הבלתי פעיל באלטרוקסין, באישור משרד הבריאות.

במהלך החודשים שלאחר השינוי החלו להצטבר דיווחים כי ישנם מטופלים המושפעים מהשינוי בפורמולציה וחשים בתופעות לוואי, ובהן גם תופעות לוואי האופייניות ל"יציאה מאיזון". בעקבות המידע שהצטבר, לרבות מידע שהועבר על-ידי חברות התרופות ומידע בדבר תופעות דומות שהתגלו בעת שיווק אותו תכשיר של התרופה מספר שנים קודם לכן במדינות אחרות (ובראשן ניו-זילנד ודנמרק), ניתנו הנחיות על-ידי משרד הבריאות, והוקם צוות במשרד הבריאות שמצא כי "יש קשר נסיבתי ברור בין הכנסת הפורמולציה החדשה לשוק במדינת ישראל לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי", כי נפלו פגמים שונים בהתנהלותן של חברות התרופות וקופות-החולים, וכי אגף הרוקחות במשרד הבריאות לא היה ערוך במידה מספקת כדי להתמודד עם הדיווחים על תופעות הלוואי.

על הרקע הזה, בתוך זמן קצר הוגשו לבית המשפט המחוזי מספר רב של בקשות לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת פריגו. חלק מהתביעות אוחדו לתביעה מיליונים אחת.

בבקשה לאישור ניהול התביעה המאוחדת כייצוגית נטען כי פריגו וקופות-החולים מכבי וכללית הפרו את חובת הגילוי והטעו את הצרכנים, שעה שלא הציגו בפניהם את מלוא המידע הרלוונטי באשר להשלכות השינוי ברכיבים הבלתי פעילים של התרופה על המטופלים, ולפיכך עליהן לפצותם בסך של 18 אלף שקל לכל מטופל - 12 אלף שקל עבור כאב וסבל ו-6,000 שקל עבור פגיעה באוטונומיה. בסך-הכול הועמדה התביעה על כ-4.5 מיליארד שקל.

השופט פרופ' עופר גרוסקופף אישר לנהל את התובענה כייצוגית בעילה של הטעיה צרכנית נגד חברת פריגו, בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין בעת שינוי הפורמולציה, וקבע כי אין לאשר את ניהולה נגד חברת גלקסו ישראל ונגד קופות-החולים מכבי וכללית. לאחר שבקשת רשות ערעור על ההחלטה נמחקה, הגיעו הצדדים להסדר הפשרה שעומד בלב התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת ניהול ההליכים הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו בהליך, ובאמצעות עו"ד קרן אביסרור מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), הציג את עמדתו המתנגדת לפשרה. "מדובר בהסדר פשרה הקובע פיצוי לחברי הקבוצה בשיעור המהווה כ-1% בלבד מהסכום של התובענה אשר על-פי החלטת בית המשפט אושרה לניהול כתובענה ייצוגית. פער עצום ובלתי סביר זה בין הסדר הפשרה לבין החלטת האישור, שהיא החלטה שיפוטית אשר התקבלה לאחר הגשת ראיות, דיוני הוכחות ועוד - מהווה נדבך משמעותי בעמדה זו", נכתב בעמדת היועמ"ש.

עוד על-פי העמדה, היועמ"ש כאמור סבור כי סכום הפיצוי שנקבע בהסדר אינו מקנה סעד ופיצוי ראוי והולם לכל חברי הקבוצה שנפגעו, ואינו עולה בקנה אחד עם הערכת סיכויי התובענה, כפי שזו התבטאה בהחלטה לאשרה. כמו כן, נטען כי למרות שאישור ניהול התובענה הייצוגית היה גם בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, הסדר הפשרה אינו כולל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. במסגרת ההסדר יינתן פיצוי אך ורק למטופלים שיוכיחו כי סבלו מתופעות לוואי בפועל, וכי יש להם לגבי תופעות לוואי אלה גם תיעוד רפואי ומזמן אמת. היועץ מדגיש כי סכומי הפיצוי אינם ראויים, גם לא עבור כאב וסבל.

"סכום הפיצוי אינו משקף נכונה את הנזק שעל פריגו לשלם, ולכן אינו משמש גורם מרתיע", נכתב בעמדה, וצוין עוד כי "הסדר הפשרה נעדר הכוונת התנהגות הפועלים בשוק התרופות בפרט והטכנולוגיות הרפואיות בכלל בעתיד. חברת פריגו עצמה משווקת בישראל תכשירים נוספים מלבד האלתרוקסין, ויודגש, עיני חברות תרופות רבות - בארץ ובעולם, נשואות להסדר פשרה זה, ובכלל לגורלה של התובענה. נדרשת הפנמה והרתעה במיוחד ביחס למי ש'אחראי כלפי הציבור הישראלי לבטיחות מוצרים המיובאים לארץ הוא הגורם המייבא ומשווק את המוצרים בישראל'. הדברים יפים ביתר שאת, עת עסקינן ב... פריגו, אשר התנהלותה חרגה מהמצופה מגורם המייבא ומשווק תרופה בישראל, ומהסטנדרט שראוי שחברת תרופות תעמוד בו. ...מוטלת עליה אחריות מוגברת. החוסר בהיבט ההרתעתי בהסדר זה מתעצם נוכח הציפייה הסבירה הלגיטימית מחברות תרופות לאתיות גבוהה, כמי שעוסקות בחיי אדם. מדובר במי שהיה מצופה ממנה להתמודד עם תופעות הלוואי, האירועים שאירעו בניו-זילנד בגין השלכות השינוי של הפורמולציה, ולא להימנע מדיווח וגילוי כאמור".

היועמ"ש מוסיף עוד כי הסדר הפשרה כולל הקמת מנגנון מסורבל, ומכביד על חברי הקבוצה עד כדי שהוא מסכל את האפשרות לקבלת פיצוי; שכן לפי הסדר הפשרה, כל חבר קבוצה, לשם קבלת פיצוי כלשהו, אם בכלל, נדרש הלכה למעשה לנהל מעין תביעה פרטנית מייגעת ויקרה - להגיש "כתב טענות" בדמות בקשה, להגיש תצהיר, לצרף הראיות לתמיכה ב"תביעתו" ואף דרישה מחמירה לראיות "תיעוד רפואי מזמן אמת" - שאינן בהכרח בשליטתו, וככל שמעוניין בהכרעה שלא על בסיס כתובים, לבקש להופיע ולטעון בפני השופט - ראש הוועדה, וככל שמעוניין להשיג על "ההכרעה" להגיש השגה/ערעור ולשלם עבור השגה זו.

בנוסף לכל אלה, היועמ"ש סבור כי תשלום "סכום ההשקעה בתיקון העתיד" מנוגד להוראות הדין ולתכליתו, בין היתר משום שהעיקרון המנחה שנקבע הוא שבתובענה ייצוגית הפיצוי צריך להיות משולם לחברי הקבוצה, ובענייננו פיצוי ישיר לחברי הקבוצה הוא "מעשי בנסיבות העניין". 

מחברת פריגו נמסר בתגובה: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שגויה מבחינה משפטית ועובדתית כאחד. עמדה זו מתעלמת, בין היתר, מהעובדה שלאחר החלטת האישור התקיים דיון בבית המשפט העליון, אשר הביע את עמדתו הברורה לפיה 'ההיקף לגביו ניתן האישור נראה לנו בעייתי לכאורה גם מבחינת גודל הקבוצה, גם מבחינת התקופה', ובהתאם הפנה את הצדדים לגישור.

"סכום הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה הוא ראוי הן בהינתן עמדת בית המשפט העליון, הן בהינתן עמדת המגשר נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) והן על-פי עמדתו של בית המשפט המחוזי, כפי שהובעה לא אחת במהלך הדיונים לאישור הסכם הפשרה".