בעיצומו של המשא ומתן לפתרון המחלוקות סביב חוק הלאום, תפסנו את שר התקשורת איוב קרא לראיון. עוד בטרם נערכה ההפגנה הגדולה בכיכר רבין ועוד בטרם פוצץ ראש הממשלה בנימין נתניהו את השיחות עם נציגי העדה הדרוזית, ניכר על קרא שעוברים עליו ימים לא פשוטים. הוא ובני משפחתו מותקפים תדיר מאז עבר החוק, וחוץ מאבנים שנזרקו על ביתו, הוא סופג הודעות וטלפונים מטרידים. אבל כמו כל פוליטיקאי מיומן, אין לקרא בעיה להידלק ברגע על נושא אחר לגמרי שנמצא בכותרות. תגידו לו תאגיד או שוק השידורים, והוא נדרך מיד.
השר קרא, האם אתה מרוצה מהאופן שבו שוק התקשורת מתפקד כיום?
"בהשוואה לתקופה שבה נכנסתי לתפקידי במשרד, בהחלט. הגעתי למשרד שכיבו לו את החשמל, והיום יש אור, ברוך השם (קרא מכוון לפרשת בזק שפרצה זמן קצר לאחר מינויו, ובה נחקרו בין היתר בכירים במשרד בחשד למתן הטבות לחברה. מנכ"ל המשרד לשעבר, שלמה פילבר, הפך מאז לעד מדינה - ג"פ וע"ב). קודם כול, הצלחתי להביא לפיצול של ערוץ 2 וליצירת תחרות עם מועצת הרשות השנייה. אני מאמין שהאינטרס הציבורי הוא ריבוי ערוצים ותחרות".
אבל שנה אחרי הפיצול, רשת וערוץ 10 מבקשות להתמזג ונחזור לשוק של שני ערוצים.
"ניסינו למצוא פתרונות שימנעו את צמצום הערוצים ויאפשרו הקמתה של חברת חדשות נוספת לפני המיזוג, כי זה מה שמחייב החוק".
הכדור נמצא בידי הממונה על ההגבלים העסקיים, אבל מה דעתך על המיזוג?
"אני אקבל החלטה לאחר שתהיה החלטה ברשות ההגבלים העסקיים. הקו שלי, במאקרו, הוא שצריך ריבוי ערוצים. יותר תחרות תייצר הפקות מקור ותכנים יותר טובים, ולכן הצרכן ייהנה מזה. צמצום התחרות או דואופול לא ישרתו את הציבור".
לדרג המקצועי במשרד יש עמדה?
"המשרד לא שמח על כיבוי ערוצים. אנחנו רוצים לראות ערוץ חדשות של קשת, רשת, ושל ערוץ 10. האם באמת הייתה הזדמנות לרוכש חיצוני לרכוש את ערוץ 10? זה לא התפרסם, ואלה דברים שלא אנחנו מסתכלים עליהם, אלא רשות ההגבלים. זה מונח על שולחנם".
אם אנחנו מבינים נכון, אתה סבור שייתכנו פתרונות ביניים לפני מיזוג?
"אולי דרך שינויים שמבטלים בעלויות צולבות היינו יכולים להכניס עוד שחקן שהיה מוכן לרכוש את ערוץ 10. אנחנו רוצים לשמור על חופש דעה. כמו במקרה של ערוץ 20, לא אתן, לא לערוץ 10 ולא לערוץ אחר, שמישהו יכבה אותו. חופש ביטוי לכולם".
האם יש בעל מניות אחד שמאוד נחוש לסגור את ערוץ 10?
"אני לא יודע ומודה שאני כמעט לא מכיר את הכוחות. אני מדבר על העיקרון. אני מסתכל על ערוצים, ורוצה כמה שיותר".
חסיד של השיטה האמריקאית
בשנים האחרונות מתמודד שוק הטלוויזיה והפרסום עם הדומיננטיות של גוגל ופייסבוק, ששואבות אליהן את רוב תקציבי הפרסום בדיגיטל. בעקבות זאת, בכל העולם מנסים למצוא פתרונות שיאזנו את הכוח שלהן, בעיקר בכל מה שקשור להטבות המס המגיעות להן כחברות זרות. לדברי קרא, בישראל הן מקבלות יתרון של 20% על החברות הישראליות, "וזה לא הוגן".
מה אפשר לעשות כדי לעזור לשוק הטלוויזיה?
"אני בעד תחרות עם מינימום רגולציה, כמו בשוק האמריקאי. עם זאת, צריך לטפל בסוגיית המיסוי של פייסבוק וגוגל ושאר החברות הזרות. על מה מתלוננים הערוצים המסחריים? על זה שלענקיות האמריקאיות יש פור עליהם, והם יכולים לקבל הנחה או לתת הנחה יותר גדולה, ואז השוק בעצם פרוץ לטובתם. פה צריך לעשות מעשה. לדעתי, זה יאזן מאוד את הערוצים ואת כל המדיה. נפגשתי עם גורמי תקשורת רבים בארה"ב וזו בעיה בכל העולם".
מה צריך לקרות כדי שתתערב?
"אנחנו חתומים על אמנות, ובעצם בלי שבעולם יקרה שינוי גם אצלנו יהיה קשה לעשות אותו".
"לא היינו מספיק ערניים בשוק הסלולר"
אמרת שאתה חסיד של השיטה האמריקאית, אבל בארה"ב אין שוק תחרותי בסלולר כמו אצלנו. כאן יש ריבוי שחקנים שמוביל לתחרות פרועה. אולי יש מקום להגביל אותה.
"בעניין הזה, קיבלתי כעובדה מוגמרת את ריבוי השחקנים בשוק".
בתקופתך הורחבה התחרות על-ידי כניסתה של אקספון.
"ההחלטה התקבלה עוד קודם. אני לא רואה בשוק הזה בעיה קריטית כמו אצל הערוצים המסחריים, שבאים אליי כל יום, ואני מנסה לעזור להם בכוחי הדל. הורדתי מעליהם רגולציה, כולל דמי ערבויות, ואני מנסה לקדם עכשיו הורדת דמי רישיון".
אם ערוץ 10 נסגר, יש לו ערבויות לחלט?
"יש ערבויות, הקטנו אותן ב-50% כדי לעזור להם. מה שתלוי בנו, כולל הורדת רגולציה של תוכן, עשינו".
תסכים לבחון מיזוגים בשוק הסלולר או שגם כאן אתה מתנגד עקרונית?
"כל דבר לגופו של עניין. אני פועל לפי הוראות".
האם העמדה של הדרג המקצועי היא להתנגד? במיזוג שנפל של גולן טלקום וסלקום היו קולות שונים במשרד.
"כל דבר נבדק בראייה מקצועית. במיזוג של סלקום וגולן טלקום העמדה הייתה שאנחנו נותנים פרס למי שמפר את הרישיון. כשחברה באה ואומרת, האסטרטגיה שלי היא להיכנס לשוק, להביא 800 אלף לקוחות, לא לעשות את מה שאומרים לי ברישיון ולצאת החוצה למיזוג - האם זה משהו שאנחנו יכולים להתעלם ממנו?"
מנגד, שוק שהמחירים בו כל-כך נמוכים, עד כדי כך שהם מהווים תמריץ שלילי להשקעות, זה גם לא טוב.
"יש צוות שבוחן את הנקודה הזאת. כרגע אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהצרכן הישראלי מרוויח מהתחרות בין ארבע קבוצות שמספקות שוק סיטונאי ותחרות גם בטלוויזיה, אבל אין ספק שאנחנו צריכים להיות ערניים, לעשות מודלים כלכליים ולהגיב בנקודות הזמן הנכונה. צריך לזכור גם שאני לא נכנס לשיקולים הכלכליים של פלטפורמות עסקיות".
אבל בשוק הטלוויזיה כן...
"יש לי חדשות בשבילכם, על הערוצים המסחריים יש יותר פיקוח מאשר על הסלולר".
אבל אתה רוצה שיהיה כאן דור חמישי בסלולר, ואתה רוצה שיהיו כאן השקעות, ואנחנו מפגרים אחרי העולם בעניין הזה, גם בגלל טעויות של המשרד.
"אתם צודקים ב-100%, לא היינו מספיק ערניים לנושא הזה. המודל הכלכלי שאליו אנחנו הולכים עם האוצר, לקראת מכרז התדרים הקרוב, מטפל בסוגיה הזאת, ואנחנו נמצא פתרונות לתמרץ את המפעילים שיקנו תדרים, אבל אנחנו עוד לא יכולים לפרט בעניין הזה".
"מחכים לשמוע מה בזק רוצה"
בשבוע שעבר הייתה בזק אמורה לספק טלפוניה לשימוש מתחרותיה על גבי הרשת שלה (טלפוניה סיטונאית), אבל היא לא עמדה בדרישות משרד התקשורת והיא צפויה להיקנס במיליוני שקלים. משרד התקשורת כבר הוציא לחברה מכתב ובו הוא מודיע לה שהיא נמצאת בהפרה.
האם לא יותר חשוב לעסוק בסוגיית הסיבים האופטיים מאשר בנושא שלא תורם לתחרות כמו הטלפוניה?
"פריסת סיבים אופטיים בשבילי זה קודש קודשים. אני מוכן להילחם על זה בכל חזית ולשלם כל מחיר, כי זה משאיר אותנו מאחור".
אז מה המשרד עושה כדי לעזור לבזק לפרוס סיבים אופטיים?
"אני צריך לעזור להם? יש להם מספיק".
הם אומרים שבתנאי השוק הסיטונאי הפריסה אינה כלכלית.
"אנחנו מסתכלים על שני חסמים, האחד הוא טכנולוגי, כמו שקיים היום בטלפוניה של בזק, והאחר הוא תהליכי העבודה של המתחרים מול בזק ורמות המחיר. קיבלנו תלונות על התשלומים לבזק בטלוויזיה, ואנחנו נטפל בזה".
מה אתה חושב על ביטול ההפרדה המבנית בבזק? גם משרד התקשורת אמר בעבר שהיא צריכה לעבור מהעולם במתכונתה הנוכחית.
"אני אקשיב לדרג המקצועי. ביקשתי שייתנו לי המלצה, ואני מקווה שזה יקרה מהר".
בזק קיבלה הבטחות רגולטוריות לביטול ההפרדה המבנית, והשאלה היא מדוע אתם לא מקיימים את מה שהבטחתם.
"אני לא הבטחתי כלום. אני רק יכול לומר לך שאתאים את עצמי לשוק של היום, לטכנולוגיה של היום ולמציאות של היום, שהיא מתאימה לאינטרס הציבורי. בוא נקרא לילד בשמו, מה שיוריד מחירים - אני אתמוך בו. יש ועדה שעוסקת בכך אבל בואו לא נשכח שבזק לא בדיוק עמדה בכל התנאים שנדרשו ממנה כדי שתבוטל ההפרדה המבנית".
מה לא התקיים?
"אתם בעצמכם שאלתם קודם על הטלפוניה הסיטונאית. אבל אנחנו רוצים להסתכל קדימה ומחכים לבזק, לשמוע מה הם רוצים. אנחנו מאוד קשובים ונפגשים עם יו"ר הדירקטוריון החדש. אנחנו מבינים את הכוונות, אנחנו קוראים את העיתונים, אבל לא באו אלינו ואמרו לנו, 'כך אנחנו רוצים לראות את בזק בעוד שנתיים. בואו תתנו לנו אישור כזה ואישור כזה'. אנחנו מחכים.
"אמרנו שלדעתנו כרגע השוק לא ערוך לבטל את ההפרדה המבנית, ועם זאת, אנחנו רוצים לייצר עם בזק דו-שיח. אלא שהם לא אומרים לנו מה הם בדיוק רוצים ומה הם מציעים".
האם יש אפשרות שהמשרד יקים ועדה להסדרת שוק התקשורת לשנים הבאות, כפי שהקים בעבר את ועדות רוזן, גרונאו וחייק?
"יש לנו מפת דרכים שאנחנו מגבשים לבניית שוק התקשורת בתחום התשתיות, הסלולר, ה-IOT, התחבורה ועוד. להגיד לך שזה ייעשה באמצעות ועדה כזאת או אחרת? אני לא יודע כרגע, אבל אין ספק שהדיון בדברים האלה ייעשה".
תקים רשות תקשורת?
"לגמרי לא. אבל הולכים לקרות דברים שאני לא יכול לפרט כרגע. אנחנו רוצים להיערך לאתגרי העתיד גם מבחינת מבנה משרד התקשורת. אם אשאר במשרד התקשורת, זה מה שאעשה".
תרצה להישאר במשרד?
"לא יודע, אני לא חושב שזה הנושא כרגע, אבל אני בהחלט רוצה לפני שאעזוב שזה יהיה המודל למי שיבוא אחרי".
"חבילות השידור יעלו פחות ממאה שקל"
זה שנים רבות שמשרד התקשורת מנסה למזג בין מועצת הכבלים למועצת הרשות השנייה במטרה לייעל ולצמצם את הפיקוח על הגופים המשדרים, אך ללא הועיל. כיצד מתקדם העניין הזה?
"הכיוון שלי הוא לקיים את ברית המועצות. לא יהיה מצב שיישארו שתי מועצות. הדבר הכי חשוב שמשלים את זה זו המהפכה שעשינו בשוק השידורים הרב-ערוצי, זו הרפורמה הכי חשובה שאנחנו הולכים אליה עם פתיחת מושב החורף. זו הרפורמה הכי גדולה שנעשתה בשוק השידורים והיא תוריד מחירים. אנחנו מבטלים את חבילות הבסיס, אנחנו מורידים את כל המחירים למקום שאף אחד לא האמין. לא יהיה יותר מצב שאנשים ישלמו 300, 500, 700 שקל".
מי משלם היום 700 שקל?
"אני אומר לך, לא משנה, את יודעת מה, 500 שקל, 400 שקל, זה יירד מתחת ל-100, אני התחייבתי".
בוא נדבר רגע על האירוויזיון. שמענו שאתה משחק את תפקיד המבוגר האחראי.
"אני אגיד לכם משהו, אם מדינת ישראל חשובה לכם, וחשוב לכם שיהיה בה אירוויזיון, מזל שאיוב קרא נמצא בתיק הזה, אחרת לא היה אירוויזיון, מרוב שטויות. כל מיני בעיות קורות עם כל מיני אנשים שנמצאים בזירה הזאת, שאם לא הייתי מפשר, זה היה כבר יוצא החוצה".
איך ייגמר עניין הערבויות שהתאגיד מבקש שהמדינה תעמיד למימון האירוויזיון?
"אי-אפשר לנהל את העניין הזה ממקום של סחיטה. עד היום הלכתי איתם - באתי ואמרתי, כל מה שאתם רוצים אני אתן לכם, על-פי מה שסיכמתי איתם. אני והיועץ המשפטי לממשלה סיכמנו שאנחנו עוצרים את פיצול התאגיד ושינינו את החוק. עכשיו פתאום צץ עניין הערבות. אמרנו להם, אנחנו לא נוגעים בשום דבר, הכול מהתקציב שלכם. זה היה הסיכום. יש להם כמעט מיליארד שקל בשנה".
מאיפה יש להם הכסף הזה?
"יש להם 700 מיליון ומשהו, יחד עם ההכנסות הקבועות, והיה להם עכשיו במונדיאל הרבה כסף של הכנסות. אני לא נכנס להם לדוחות, אבל זה מגיע כמעט למיליארד שקל, מכספי הציבור. אם היינו מסכמים מההתחלה שאנחנו ניתן את הערבות, אז זה מה שהיה. עכשיו זו כבר ממש סחיטה".
אנחנו לא מבינים. הם רוצים כסף למימון האירוויזיון, ואתה אומר...
"תקציב התאגיד הוא דחוק. כדי להוסיף להם שקל אחד, זה צריך לעבור באופן רשמי. ראש הממשלה בא ואומר שני דברים: קודם כול, יש תקציב לתאגיד. דבר שני, בוא נראה מה צריך, כמה חסויות יש, כמה העיר הזוכה צריכה לשלם לדבר הזה. בסוף יש צוות מקצועי שבא ואומר כמה כסף עולה ההפקה וכמה כסף הם מבקשים מהמדינה. הם שלחו טבלת אקסל לא מובנת, אנחנו לא מעבירים ככה כסף. הממשלה בסופו של דבר צריכה לשלם כך וכך כסף עבור הפקת האירוויזיון".
אבל אמרת קודם שאתה לא מוכן לשלם בכלל.
"הסיכום הוא שאסור לנו להתערב בשום דבר, זה מה שנקבע. הם אומרים שאסור שפוליטיקה או שהממשלה תתערב, ולכן אני מקפיד על זה, כמו שנקבע. אם ירצו דברים נוספים, תהיה פנייה שלהם, עם גיבוי של ה-IBU (איגוד השידור האירופי) ואנחנו נביא את זה לממשלה".
נראה שיש חשדנות רבה ביחסים ביניכם לבין התאגיד.
"תראו, לקחתי ללב את העובדה שסכומי עתק מכספי ציבור מסתובבים ואין להם מספיק רייטינג ביחס להשקעה. אני שמח על מה שהם עשו עם המונדיאל, ועל מה שיעשו באירוויזיון. דברים כאלה מעלים את הרייטינג. אני רוצה שהם יצליחו, כי הציבור לוחץ עליי שאלחץ עליהם כדי שיהיה צידוק לכספי הציבור ולשידור הציבורי. אעשה כל דבר לעזור להם להעלות את הרייטינג".
משבר חוק הלאום: "התרעתי שצריכים להיות יותר רגישים לאלה שקשרו את גורלם עם ישראל"
ערב פיצוץ המו"מ עם נציגי הדרוזים, אמר שר התקשורת איוב קרא ל"גלובס": "אני חושב שחוק הלאום הוא הדבר הכי נכון שעשתה מדינת ישראל, והיו צריכים להיות יותר רגישים לצרכים של אלה שקשרו את גורלם עם מדינת ישראל. זה הדבר היחיד שלא היה נכון. התרעתי על כך".
התרעת על זה?
"בטח. אמרתי שזה עלול להתפרש לא נכון, אבל אי-אפשר היה להכניס את עניין השוויון, כי זה היה פוסל את כל החוק. יש חוק 'כבוד האדם וחירותו', ואין צורך בזה. לא צריך עוד חוק בשביל זה".
איך אתה רואה את ההתפטרות של קצינים דרוזים? צפיתם את התגובה?
"הצליחו לזרות חול בעיני האנשים. הדרוזים רוצים את החוק. בכל הישיבות שאנחנו מנהלים איתם עכשיו הם אומרים, אנחנו רוצים להיות חלק מהחוק".
איך הופכים אותם לחלק מהחוק?
"אני וראש הממשלה התחלנו כמה שיחות והתייעצויות עם גורמים שונים בתוך העדה, כולל השייח' טריף, שעומד מבחינה דתית בראש העדה, וגם עם ארגון הקצינים הדרוזים, גם עם ראשי הרשויות הדרוזיות. אנחנו נפגשים ויעלו הצעות לאיזה כיוון ללכת. אני נגד האופציה, למשל, לעשות חוק נפרד שיקבע את השוויון, ואת הצרכים..."
צרכים של מי?
"של כל המגזרים, ואז מדברים בעיקר על אלה שקשרו את גורלם עם מדינת ישראל".
איך בודקים מי קשרו את גורלם?
"מי ששירת בצה"ל, מי ששירת בכוחות הביטחון".
גם אם יימצא פתרון לדרוזים, יש פה עוד הרבה מאוד מיעוטים. האם הם הופכים בעצם להיות אזרחים סוג ב'?
"אין סוג ב', זה רק דקלרטיבי. זו מדינת הלאום היהודי, ואני מקבל אותה. החוק לא עוסק בזכויות, כי הזכויות מובטחות. אנחנו רק מדברים על מצב דקלרטיבי, שזה ההמנון, הדגל, הגבולות של ישראל שהחוק חל בתוכם. הזכויות מובטחות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אני חושב שהצליחו לשטוף את המוח לכמה אנשים והם הצליחו לסחוף את כולם.
"לא, החוק לא יתוקן, אי-אפשר לתקן אותו, צריך לעשות חוק נפרד שממשיך את החוק הזה, שמבטיח את מעמדה של העדה הדרוזית, הצ'רקסית, וכל החיילים הבדואים והחבר'ה האחרים שקשרו את גורלם עם מדינת ישראל. אני בטוח שאם זה יעבור זה ימצה את הכעס ואת האווירה שיצר חוק הלאום".
כתבות
ני"ע
