אושר לנהל ייצוגית נגד "אושר עד": גובה מחיר מופרז על ביצים

רשת המרכולים "אושר עד" (חברת "מרב - מזון כל"), שהוקמה כרשת שיווק הפונה לציבור החרדי, מתהדרת במחירי מוצרים נמוכים באופן יחסי לממוצע בשוק. אולם תביעה ייצוגית שבית המשפט אישר לנהל נגד הרשת מלמד לכאורה כי גם הרשת הזולה גובה לעתים מחיר מופרז. בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר לאחרונה באופן חלקי בקשה לנהל תביעה ייצוגית נגד הרשת, בטענה כי גבתה עבור מארז של 60 ביצים סכום העולה על המחיר המרבי הקבוע בדין.

התובע הייצוגי, רמי אהרוני, ביקש לנהל תביעה ייצוגית נגד "אושר עד" בגין מספר עילות, בהן הפרת חובה חקוקה של הוראות צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים וכן עשיית עושר ולא במשפט. התובע מבקש מבית המשפט צו הצהרתי, שלפיו "אושר עד" פעלה שלא כדין בשעה ששיווקה ביצי מאכל במחיר העולה על מחירן המרבי, וכן מתן פיצוי ללקוחות (הקבוצה הייצוגית) שרכשו מארזים של 60 ביצים, בגין הנזקים שנגרמו להם בשל אי-מילוי הוראות החוק.

בית המשפט הגדיר את הקבוצה הייצוגית כלקוחות "אושר עד" שרכשו מארזי 60 ביצים בסניפי הרשת ושילמו מחיר העולה על המחיר המרבי החל מ-21 בנובמבר 2013 ועד ל-8 ביולי השנה.

אריזה סיטונאית או קמעונאית

התובע הייצוגי טען כי עילת התביעה בנוגע למארז של 60 ביצים נשענת על 3 הוראות חקיקה עיקריות: 1. צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל), המהווה את צו הפיקוח העיקרי, שעל בסיסו מתעדכנים צווי הפיקוח הקובעים את מחירי הביצים מדי תקופה. 2. צו הפיקוח לשנת 2014 המהווה צו עדכון לצו העיקרי וקובע את מחירי הביצים המרביים, נכון לשנת 2014. 3. תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל).

צו הפיקוח על מחירי צרכים ושירותים לשנת 2014 קובע את המחיר המירבי לאריזת ביצים, תוך שהוא עושה הבחנה בין אריזת ביצים קמעונאית לאריזת ביצים סיטונאית. הצו אינו מגדיר מהי אריזה קמעונאית ומהי אריזה סיטונאית ומפנה בעניין זה ל"תקנות בריאות הציבור - ביצי מאכל". סעיף 1 בתקנות מגדיר "אריזה סיטונאית" כ"אריזה שבה יותר מ-30 ביצים" ו"אריזה קמעונאית" כ"אריזה שבה לא יותר מ-30 ביצים". 

התובע הייצוגי טען כי "אושר עד" משווקת אריזת 60 ביצים במחיר העולה על המחיר שנקבע בצו הפיקוח, וכי אריזת 60 ביצים היא אריזה סיטונאית, ומחירה לצרכן צריך להיקבע כמחיר סיטונאי - ולא כמחיר קמעונאי כפי שעושה "אושר עד". לדבריו, יש להיצמד לקביעה הכמותית הקבועה בסעיף, ולפיכך מארז 60 ביצים שמשווקת "אושר עד" הוא אריזה סיטונאית, כיוון שיש בה יותר מ-30 ביצים.

מנגד טענה "אושר עד" כי היא משווקת מארז הכולל שתי אריזות קמעונאיות של 30 ביצים, ומחיר המארז נקבע כמחיר קמעונאי לשתי אריזות, תוך מתן הנחה. לדברי הרשת, כמות ביצים באריזה אינה הגורם היחיד והמוחלט הקובע אם אריזת הביצים תוגדר כ"סיטונאית" או כ"קמעונאית", ולצורך הבחנה בין אריזה קמעונאית לסיטונאית, יש להידרש סעיפים 7-4 ל"תקנות בריאות הציבור - ביצי מאכל". לפי סעיפים אלה יש לבחון את יעד השיווק שמכתיב סוג האריזה, כך שאריזה קמעונאית היא אריזה המיועדת לשיווק לצרכן, ואילו אריזה סיטונאית היא אריזה המיועדת לשיווק ליצרן, לבית אוכל או לבית קירור.

ביניים

בית המשפט ציין כי בהיעדר דברי הסבר ורקע ל"תקנות בריאות הציבור - ביצי מאכל", קיים קושי להתחקות אחר כוונת המחוקק בהגדרת "אריזה קמעונאית" ו"אריזה סיטונאית". השופט רחמים כהן ציין כי יש טעם בטענות "אושר עד", שקריאה תכליתית של תקנות בריאות הציבור מכוונת להיבט מהותי בדבר התאמת האריזה ליעד השיווק. אולם הוא ציין כי גם אם תכלית התקנות היא יעד השיווק, בסופו של דבר קו ההבחנה בין יעד השיווק של אריזה קמעונאית לעומת יעד השיווק של אריזה סיטונאית הוא כמות של 30 ביצים, המהווה לפי המחוקק סטנדרט כמותי המותאם ליעד השיווק, ושעל-פיו נעשית האריזה. על כן קבע בית המשפט כי גם אם הכמות אינה מהווה גורם יחיד לקביעת ההבחנה בין אריזה קמעונאית לסיטונאית, היא עודנה סממן מבחין שיש לנקוט על-פיו לצורך סימון ואריזה.

בית המשפט ציין כי השאלה המהותית היא: האם "אושר עד" גבתה סכומים ביתר עבור מארזי 60 ביצים - גודל M ו-L. לדברי בית המשפט, ככל שתתקבל פרשנות התובע הייצוגי לאריזה סיטונאית/קמעונאית, המחיר המרבי שניתן לגבות עבור מארז 60 ביצים בגודל M הוא 46.02 שקל; ועבור מארז 60 ביצים בגודל L הוא 50.26 שקל; ואילו ככל שתתקבל פרשנותה של "אושר עד", המחיר המרבי שניתן לגבות עבור מארז 60 ביצים בגודל M הוא 57.50 שקל; ועבור מארז 60 ביצים בגודל L המחיר המרבי הוא 62.50 שקל.

בית המשפט ציין בהחלטתו כי ככל שתתקבל פרשנות התובע הייצוגי לעניין האריזה, הרי ש"אושר עד" הפרה לכאורה את הוראות הדין, וקמה לתובע הייצוגי ולחברי הקבוצה עילת תביעה של הפרת חובה חקוקה. בהתאם קבע בית המשפט כי "התובע הוכיח ושכנע שקיימת אפשרות סבירה שהמשיבה הפרה את הוראות צו הפיקוח על מחירים מרביים".

במסגרת החלטתו לאשר באופן חלקי את הבקשה לנהל תביעה ייצוגית נגד "אושר עד", דחה השופט כהן את הבקשה לנהל את התביעה הייצוגית בגין עילות תביעה נוספות, בהן גבייה ביתר על מארז של 18 ביצים והפרה של תקנות פרסום מוצרים בפיקוח. בנוסף,דחה בית המשפט את טענות התובע, שלפיהן "אושר עד" התנהלה בחוסר תום-לב, ברשלנות, בניגוד לדיני החוזים ותוך הטעיית לקוחותיה. בית המשפט קבע כי לא נפל דופי בפעולות "אושר עד", וכי התובע לא הניח ולו ראשית ראיה לכך ש"אושר עד" פעלה בחוסר תום-לב או מתוך כוונה להטעות. 

לאור קבלתה החלקית בלבד של הבקשה לניהול התביעה הייצוגית, סביר להניח כי התובע יעדכן את הסך הכולל של הפיצוי בגובה 32 מיליון שקל שתבע במסגרת התובענה.