"מערכות הדואר אינן ממוחשבות ואינן מאפשרות העברת מסר ממוחשב לרשויות המכס לצורך אכיפה". מאחורי התגובה המדהימה הזו של רשות המסים מסתתר סיפור על פרצה משמעותית שמאפשרת למרבית הקניות שנעשות על-ידי ישראלים בחו"ל לחמוק מתחת לידיהן של רשויות המס.
בדיקה שערך "גלובס" מגלה כי המסים שמגיעים לקופת המדינה בגין רכישות בחו"ל קטנים משמעותית מהסכומים שמגיעים לה בפועל, כתוצאה מהעובדה שמערכות המחשוב של הדואר ורשות המסים פשוט לא מדברות ביניהן. כעת, בעקבות פניית "גלובס" מבטיחים ברשות המסים כי הם פועלים לפתרון הבעיה, וכי הפתרון יוטמע בחודשים הקרובים.
הפרצה הזו מדהימה בעיקר לאור העובדה שבחודשים האחרונים מתנהל שיח ער בישראל ביחס לתקרת המס בקניות בחו"ל העומדת היום על 75 דולר. קמעונאים רבים טוענים כי תקרת המס מהווה אפליה שפוגעת בייצור ישראלי מחד, צרכנים רבים מנסים לעקוף בדרכים שונות את תקרת המס מאידך, כאשר בפועל מתברר כי מרבית החבילות המגיעות לישראל ועוברות דרך הדואר (למעלה מ-95% מהחבילות שמגיעות לישראל) כלל לא ממוסות ולא נבדקות באופן שיטתי אלא באופן רנדומלי בלבד.
משיחות עם גורמים בענף השילוח מצטיירת תמונה של אוזלת-יד. הגורמים מתארים מצב שבו חבילות שמגיעות דרך הדואר חולפות תחת כוח-אדם מצומצם של רשויות המס מבלי שתוכנן או ערכן מדווח - וזאת בשונה מדיווח פרטני על כל חבילה שבו מחויבות חברות השילוח הפרטיות - אלא שהן אמונות על כ-5%-6% בלבד מהחבילות שמגיעות לארץ. התוצאה: מאסה גדולה של חבילות המחויבות במס - לא משולמות. הצרכנים לכאורה מרווחים מכך שהם לא משלמים מס - אבל המפסידה הגדולה היא המדינה.
ואיך זה קורה? ברשויות המס מסבירים ל"גלובס" כי מדובר בכשל טכנולוגי בעיקרו. "פעילות חברות הדואר בעולם, בכללן דואר ישראל, שונה במהותה מפעילות חברות הבלדרות ושאר גורמי הסחר. השוני, בין השאר, נובע מהאפשרות של חברות הבלדרות לקבל מסר ממוחשב מהחברות היצואניות בחו"ל, ומהעובדה שמערכות הדואר בעולם אינן ממוחשבות ואינן מאפשרות העברת מסר ממוחשב לרשויות המכס לצורך אכיפה".
עוד מציינים ברשויות המס כי "מנהל המכס ורשות הדואר מפתחים מערכת ייחודית (שתעלה לאוויר בחודשים הקרובים) שתספק מידע שיתורגם למעין הצהרת יבוא, ובכך יצומצמו משמעותית פערי האכיפה הקיימים, ובהכרח יצומצמו הטענות בדבר אפליה מול גורמי הסחר השונים. לכשתופעל המערכת, המכס הישראלי יהיה פורץ דרך ביחס למדינות העולם בכל הקשור".
החברות הפרטיות טוענות להפליה
הדואר כאמור אמון על כ-95% מהחבילות המגיעות ארצה. מדובר בשירות הנפוץ ביותר של שילוח חבילות, כלומר שלא באמצעות שליח או בשירות לוקרים אלא בשירות משלוחים "רגיל" שבו מרבית הגולשים בוחרים לאור העלויות הנמוכות (והחינמיות במרבית המקרים). את הנתח של ה-5% הנותרים חולקות חברות הבלדרות דוגמת UPS, DHL, GCX ופדקס. האתרים המשלחים הם שכורתים הסכמים עם חברות השילוח, כשבחלק מהמקרים יש לצרכן את האפשרות לבחור בין חברות השילוח - והמחיר בהתאם.
מבחינת חברות הבלדרות, ההקפדה שנדרשת מהן לאור חובת הדיווח לכל חבילה מייצרת אפליה. בספטמבר 2017 אף פנה ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים לשר התקשורת ולראש מנהל המכס בדרישה להסיר את האפליה הפסולה ו"הבלתי חוקית", לטענת הארגון, "המתקיימת בין חברת הדואר לבין סוכני המכס בשחרור טובין המיובאים במסגרת הסחר המקוון. במכתב ששוגר בשעתו טען הארגון בין היתר להפסד ממשי של מסי יבוא לצד פגיעה ביכולת של סוכני המכס להתחרות בדואר. בארגון מסרו כי בתשובה לפנייתם נאמר שהנושא עדיין בטיפול.
גם רשות ההגבלים העסקיים, שבימים אלה צפויה לפרסם את הדוח הסופי ומסקנותיה בנושא היבוא האישי, פרסמה בשלהי 2017 מסקנות שהועברו להערות הציבור, בהן נטען, בין היתר, כי "קיים קושי אינהרנטי בפיקוח על הטובין המיובאים באמצעות דואר ישראל על-ידי מנהל המכס והמאסדרים השונים. מנגד, מתבצעת אכיפה מלאה והדוקה כלפי חברות הבלדרות, אשר חלקן בפעילות היבוא האישי כמעט זניח".
כך המדינה לא גובה מס
"כמו בימי המנדט הבריטי"
"הדואר לא אשם, זו המדינה שעוצמת עיניים", אומר ל"גלובס" גורם בענף השילוח. "המדינה לא מדביקה את הקצב של הגידול הדרמטי בהיקף הקניות המקוונות. דרך הפעולה של אנשי רשות המס ושל הדואר הוא מיושן, ונוצר מצב שלדואר - ערוץ העברת החבילות המרכזי של המדינה - יש חוקים משלו, או למעשה אין חוקים. אנחנו בתור חברת שילוח מחויבים לדווח על כל חבילה ולשלם עליה מס בהתאם לחוק, בשעה שבדואר חבילות נבדקות מדגמית, ובמספרים זה אחוז שולי שבשוליים".
"איך אפשר לפתח תחרות במצב שבו המדינה כופה על מי שעומד בתקנות להיות אנוס?", אומר גורם אחר. "נקודת הפתיחה היא שאין לנו יכולת להתחרות בדואר, ולנו כחברת שילוח זה ברור. אני לא יכול להציע את התעריפים שהדואר מציע. פתיחת השוק לתחרות היא רטוריקה ריקה. אני יכול גם להגיד שהגופים שאמונים על האכיפה במכס, כולל גובה המכס בנתב"ג, מאוד לא אוהבים את הפרימה שיש בנוגע לחבילות שמגיעות בדואר, אבל הידיים שלהם כבולות. כוח-האדם ביחס לכמות החבילות הוא לא מידתי, וברור גם להם שמתחת לאף חומקות חבילות שמחויבות במס. יושב בנתב"ג פקיד מכס עם חותמת גומי כמו בימי המנדט - ומתחתיו עוברות חבילות שאין לו מושג מה יש בתוכן, ובעיקר אין לו את הכלים לטפל בזה. המדינה מפסידה מיליוני שקלים, ואת איש זה לא מעניין".
אותו גורם מוסיף כי "גם אני כשאני מזמין חבילה מאתר בחו"ל, אבחר באופציית השילוח דרך הדואר ולא דרך חברת שילוח, גם לא זו שאני עובד בה. המדינה קבעה תקרה של 75 דולר למס, אך בפועל אין פיקוח, ואין תקרה".
גורמים נוספים בענף השילוח והבלדרות עמם שוחחנו מציגים תמונה דומה. האינטרס שלהם לא נסתר מן העין, ועדיין התמונה שהמוצגת היא שצריכה לעורר דאגה. "לא יכול להיות ש-100% מהחבילות שלנו עוברות מכס, ובדואר זה לא קורה. חברות השילוח לא אהובות על-ידי הצרכן, כי הוא יודע שדרכנו הוא יחויב בכל תשלום מס. בעקיפין אני מגן על הצרכן, כי אני מיישם את החוק, אבל בתכל'ס את מי זה מעניין? גם הצרכנים יעדיפו לקבל חבילה בדואר. מי שעובר פה על החוק זו המדינה בעצמה, שעוצמת עיניים. יש פה כשל שוק מאוד רחב ואובדן הכנסות של מיליוני שקלים למדינה בחסות עצמה".
חלק מאתרי השילוח, בהם אמזון, גובים מראש את המס הנדרש, בהתאם לחוקי המדינה, עוד בשלב הקנייה. הקונים באמזון בקמפיין האחרון, שכלל שילוח חינם בקנייה מעל 75 דולר, כלומר מעבר לתקרת הפטור, נתקלו בתוספת הזו בשלב התשלום על הקנייה באתר אמזון.
כשמזמינים ביותר
ביטוח מפני ביקורת מס
בשנתיים האחרונות נחשפו הקונים הישראלים לשירות המכונה "מגן מכס", המציע לקונים אונליין לבטח את קנייתם מפני תשלום המס הנדרש לפי חוק. השירות כולל תשלום פרמיה על הקנייה, ואם החבילה נופלת במדגם של בודקי המכס, החברה תשלם אותו עבור הקונים. "נקודת המוצא של אותם מגני מכס מחזקת את הטענה שהחבילות פה פשוט לא עוברות בקרה, והסיכוי הגדול הוא שחבילה שמחויבת בתשלום מס תחמוק מהרדאר בקלות".
בחודש מארס האחרון שיגר איגוד לשכות המסחר למנהל המכס דרישה לפתוח בבדיקה וחקירה בגין מגני המכס. במכתב כותב עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של האיגוד, כך: "החברות שמציעות את שירות מגן המס 'מרוויחות', שכן על-פי שיקולי תוחלת הן הגיעו למסקנה שתת האכיפה הקיימת בתחום תעשיר את קופתן כך שירוויחו בבגין מכירת מגן מס גם לאחר שישלמו את המסים באותם מקרים שייבדקו, ויש רק מפסידה אחת גדולה - קופת אוצר המדינה".
עוד מזכיר לויה במכתב כי חובת הדיווח על תשלום במס חלה על היבואן, קרי הצרכן, וכי מכירת מגן המס היא בבחינת "תמרוץ פסול להתחמקות מדיווח ותשלום מס כחוק". באיגוד לשכות המסחר מבהירים כי "עד כה לא התקבל ה מענה או התייחסות אל המכתב האמור".
אחד האתרים שמציעים מגן מכס הוא אתר Zipy, המציע הזמנת מוצרים מאתרים בינלאומיים. "אנחנו לא מתערבים בתהליך המשלוח, אנחנו לא מחזיקים מוצרים, ולכן נושא המכס לא באחריותנו", אומר עומרי מעברי, ממייסדי האתר. "אני לא מונע הכנסות מהמכס, ומבחינתי מגן המכס הוא שירות שאני מעניק ללקוחות שלנו, כמו שחברות שמוכרות מכוניות מעניקות ביטוח מתנה לקונים".
עצם ההגנה שאתה נותן מגלמת סיכון שאתה לוקח, וממנו עולה תחשיב שכנראה על רוב החבילות לא משלמים.
"אני מציע את השירות הזה כי אני יכול. כי יש לי אפיקי הכנסה אחרים שמאפשרים לי להרוויח. מלכתחילה כמות ההזמנות אצלנו שמחויבות במכס היא לא כמות גדולה, והקונים היום מודעים יותר למדרגות המס ומתאימים את הקנייה".
עבור שירות של מגן מכס zipy גובה 15% מהקנייה. "מבחינתי שכל מה שחייב במכס שיפול במכס. אני לא אחראי על זה, ואני לא מתערב בעבודת המכס. ברגע שהשירות לא יהיה רווחי עבורנו, נפסיק אותו", אומר מעברי.
מדואר ישראל נמסר בתגובה: "חברת דואר ישראל פועלת על-פי חוק ובהתאם להנחיות המכס".
מומחה מס: הפסד ודאי של כ-104 מיליון שקל
מאז כניסתו לתפקיד של מנהל רשות המסים החדש, הכריז ערן יעקב בחגיגיות מעל כל במה על המהפך הטכנולוגי שהוא עתיד להכניס אל מסדרונותיה המיושנים-טכנולוגית של רשות המסים. "צריך לרתום אלינו את הטכנולוגיה בצורה חכמה, לשחרר את אלה שמשלמים מס ולמצוא את אלה שלא משלמים", אמר באחד הנאומים האחרונים שלו.
גם קודמו בתפקיד, משה אשר, התהדר במהפכה הטכנולוגית שעוברת רשות המסים, והצהיר כי הטכנולוגיה היא בנפשה של רשות המסים, והרשות משקיעה "המון כסף, ידע ומשאבים" כדי לכרות את המידע הרלוונטי שנמצא אצלה, להצליב אותו ולאמת אותו באמצעות הטכנולוגיה - והכול לטובת גביית מס אמת ותפיסת העלמות מס.
אבל מילים לחוד ומעשים - כך נראה לחוד. בעוד הרשות נלחמת ונאבקת לגבות עוד ועוד מס ממעלימים בזירות השונות - נדל"ן, חשבונות בחו"ל, מטבעות וירטואליים - מסתבר כי כסף החייב במס, ויושב לה ממש מתחת לאף זוכה להתעלמות - הכסף הגדול שיכול היה להיכנס לקופת המדינה ממיסוי קניות אונליין. למה? רק בגלל שאין לדואר את הטכנולוגיה הנדרשת לצורך דיווח על החבילות המגיעות לכאן? זה נשמע למישהו הגיוני?
עו"ד טוביה יגר, לשעבר חוקר מחלקת חקירות מכס ומע"מ ברשות המסים וכיום מנהל מחלקת מכס ומע"מ במשרד ברכה ושות', מבהיר כי מדובר בכשל חמור של רשות המסים, ולא ניתן לתרץ אותו באמירות כמו "כך זה עובד ברשויות הדואר בכל העולם". "בשל כשל מהותי שקיים ברשות הדואר והיעדר טכנולוגיה בסיסית מתאימה, המדינה מפסידה עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים בשנה, והסכום הזה רק עתיד לגדול כל שנה, בהתאם לצמיחה ביבוא מוצרים מחו"ל. זה חד-משמעית ויתור על גביית מס בהיקף עשרות ואולי אף מאות מיליוני שקלים", הוא אומר.
לדבריו, "לפי הנתונים, בשנת 2017 כ-617 מיליון שקל חמקו מידי רשויות המס מבלי שיוטל על סכום זה מיסוי כדין. חשוב להבין שההפסד המינימלי של המדינה הוא 17% לכל הפחות, ובהתאם לערך הסחורה בסך 617 מיליון שקל, מדובר על הפסד ודאי של כ-104 מיליון שקל שנגרם למדינה ולא יוחזר ולא ניתן לגבייה בדיעבד לאחר שהסחורה שוחררה מהמכס, למרבה הצער של רשות המסים".
ובואו נאמר את הדברים כהווייתם: לא מדובר בפירצה המאפשרת העלמות מס, כי אם בשער גדול שהמדינה פתחה בעצמה ואף הזמינה את הציבור להיכנס בו, מבלי לשלם את המס הנדרש. לצרכן אין כאן טיפת אחריות להעלמת המס שביצע. המדינה היא המעלימה. ולא רק זה, היא עושה זאת תוך שהיא מפלה בין תושביה.
לדברי עו"ד יגר, "קיימת פה בעיה חמורה של אפליית צרכנים. מדובר באפליה חד-משמעית בין חברות שילוח ומסחר, אותם גורמים מייבאים ש'לא איתרע מזלם' ושילמו את המס, כי הם בעלי הטכנולוגיה הרלוונטית לדיווח על הרכישות שביצעו צרכנים, לעומת רוב בלתי מבוטל של צרכנים אחרים ש'זכו' שמשלוח סחורתם יתבצע באמצעות הדואר".
בנסיבות, אומר יגר, "אין ספק שמדובר באוזלת-יד משוועת של רשויות המכס, שמחד משקיעות מיליוני שקלים במשאבי כוח-אדם באיתור עברייני מס ודרכים לגביית המס מהם - בעוד שמתחת לפנס ישנם עשרות מיליוני שקלים לפחות, שבלחיצת כפתור, באמצעים טכניים פשוטים ביותר, יכולים להיגבות מהציבור הרחב. כיום מודה רשות המסים במחדל מתמשך מזה זמן רב, וציבור היבואנים יודע ממנו וממשיך לחגוג, שכן מדיניות אי-האכיפה באמצעות רשות הדואר קיימת מזה זמן רב, כפי שחושף 'גלובס' היום".