לפני כמה שנים הצליח ציוץ אחד בטוויטר להצחיק הרבה מאוד מגולשי הפלטפורמה: גולשת אחת קראה ליצור "ליגה גלובלית" של פעילים לאומנים, המתנגדים לגלובליזציה. הציוץ זכה להדהודים בעיקר בקרב גולשים ליברלים, שנהנו מהאירוניה רגע לפני שהיא התהפכה על ראשם.
מתקפות הבוטים הפוליטיים והפרופילים המזויפים, שנחשפו בשנה האחרונה בטוויטר ובפייסבוק המתחרה, בישרו סוג חדש ומשונה של גלובליזציה. החשבונות הפיקטיביים האלה אמנם קידמו אג'נדות אנטי-גלובליות כמו הברקזיט ועליית טראמפ לשלטון, אך למעשה נוהלו מרוסיה והופצו ברשת חברתית בינלאומית, חוצת גבולות. עכשיו מתברר, יותר ויותר, שגם הגולשים הישראלים לא היו חסינים מפניהן, וגם אנחנו לא באמת אי בודד.
בין רוסיה לאיחוד האמירויות
שלשום פרסם ההאקר נעם רותם, בבלוג שלו, מידע על רשת בוטים (חשבונות אוטומטיים שאין מאחוריהם אדם אמיתי) שצייצה בעברית. חבריה התחזו בעיקר לנשים צעירות, או חיילות, ובמקרים רבים הפיצו מחדש ציוצים של חשבונות פופולריים - שלדבריו משתייכים בעיקר לצד הימני של המפה הפוליטית הישראלית. רותם ציין שרבים מהחשבונות מצייצים, משום מה, על משחקי המונדיאל הצפויים בקטאר ב-2022.
חוקר אחר, שהגיב לרותם, טען כי לרשת אין באמת קשר לימין הישראלי. מדובר, להערכתו, ברשת בוטים שמקורה באיחוד האמירויות, ופועלת במקומות שונים בעולם. חבריה מהדהדים ציוצים הנתפסים כ"פטריוטיים" כדי לעורר אמינות (אסטרטגיה שבה משתמשים, בין היתר, גם אנשי הדיגיטל של המשטר הסיני), אם כי לעתים הם בוחרים לקדם דווקא צייצנים משמאל. המטרה האמיתית שלהם היא לקדם אג'נדה הקשורה לאיחוד האמירויות - דיווחים על הפעילות ההומניטרית שלה, וקמפיין מתמשך נגד יריבותיה קטאר ואיראן.
לכך מצטרף הפרסום אתמול של נדב אייל בערוץ 10, ולפיו חלק מהאוואטרים (חשבונות מזויפים שיש מאחוריהם מפעיל אנושי) שפעלו מרוסיה והיו מעורבים בפייק ניוז בארה"ב, כיוונו את ציוציהם גם לקהל הישראלי. החשבונות פיזרו מסרים מגוונים - רובם קידמו אג'נדה מימין לנתניהו, אחרים דווקא תקפו אותו משמאל. ההערכה של אייל היא שהמטרה האמיתית הייתה ליצור קישור בין נתניהו לטראמפ, כדי שהפופולריות של הראשון בישראל תסייע לאחרון.
בין התעמולה המקומית לגלובלית
תעמולה מצד מדינות, שנועדה לזרוע דה-מורליזציה ובלבול בקרב האויב, היא תופעה בת אלפי שנים. אלא שאנו נמצאים בעידן מוזר במיוחד מהבחינה הזאת: כפי שאפשר ללמוד מהמחקרים, אנחנו בעיקר מגששים באפלה. אפילו כאשר נחשפים הזיופים, לוקח זמן להעריך מי עומד מאחוריהם, מי קהל היעד ומה המטרה - אם זה בכלל אפשרי.
כמובן, במקביל מתקיימים גם קמפייני תעמולה "קלאסיים" יותר בין מדינות יריבות, חלקם גלויים וחלקם סמויים. במקביל מתקיימים גם קמפייני רשת פנים-מדינתיים, שבהם גורמי ממשל משמיצים אדם או גוף מסוים ללא מטרה בינלאומית כלשהי. המרכיב הבינלאומי בהם היא התעשייה המשגשגת של חברות בעולם ובישראל שמנהלות קמפיינים כאלה, או דווקא מנסות להילחם בהם. אלא שלעתים הגבול בין סוגי הקמפיינים השונים לא ממש ברור.
לאחר חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה, במרץ האחרון, פרסמה פייסבוק כי עד 87 מיליון גולשים ברחבי העולם נפגעו ממנה. רובם היו אמריקאים (מארק צוקרברג היה אחד מהם), אך חלקם הגיעו ממדינות אחרות, ובהם עשרות אלפי ישראלים - כולל כותב שורות אלה. עד כה היו שחשבו שמדובר בסך הכל ב"נזק היקפי", תופעת לוואי של הניסיון הרוסי להגיע לגולשים אמריקאים ולשתול בקרבם תעמולה. הגילויים האחרונים מעמידים את התיאוריה הזאת בסימן שאלה, ומעידים שייתכן מאוד שרשתות הבוטים והאוואטרים האלה גלובליות הרבה יותר ממה שחשבנו.
רשת הבוטים שנחשפה, מציין רותם, נוהלה באופן חובבני שהקל לזהות אותה - וגם כך, חשבונות אוטומטיים לרוב אינם מצליחים להתנהל בצורה משכנעת. גם מפיצי הפייק ניוז הרוסים לא הציבו את ישראל כמטרה המרכזית שלהם. האם גולשי טוויטר בישראל צפויים לעמוד תחת מתקפה משמעותית יותר? אפשרות אחת היא שהרשת החברתית, שהציבה לה כיעד למגר את הבוטים והאוואטרים תוך הסתייעות בבינה מלאכותית, תבלום קמפיינים כאלה בזמן. אפשרות שנייה היא שבעוד כמה שבועות, או חודשים, יצוץ קמפיין כזה, שישפיע באמת על דעת הקהל הישראלית. אפשרות שלישית היא שבעוד כמה שבועות, או חודשים, ייחשף שבעצם זה כבר קרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.