ההתעקשות של משרד הבריאות מנציחה את נזקי העישון

1. הרגולציה מפריעה למוצרים החדשים

לאורך כל ההיסטוריה הפיננסית נוכחנו לדעת שההתקדמות הטכנולוגית תופסת בדרך-כלל את הרגולציה עם המכנסיים למטה. היא מתקשה להבין את השינויים הטכנולוגיים, מתקשה לעמוד בקצב המסחרר שלהן והרבה פעמים מגיבה להתפתחויות הטכנולוגיות בצורה שלא מקדמת את האינטרס של הצרכנים, אלא רק גורמת להם נזק.

זה קרה בזמנו עם IBM, עם מיקרוסופט והיום עם גוגל, פייסבוק ואמזון. הפחד של הרגולטורים מחברות חדשניות, גדולות ועוצמתיות גורר הן את הפוליטיקאים והן את הרגולטורים לנסות ולהגביל את כוחן באמצעות תהליכים משפטיים, וכל זאת נעשה במקרים רבים גם בעידודה של התקשורת שמבוהלת מתאגידי הענק.

לאורך כל ההיסטוריה, החשש הזה הוכח כמנותק מן המציאות, והחדשנות טפחה פעם אחר פעם על פניהם של הרגולטורים. זה נכון במיוחד בשוקים טכנולוגיים מובהקים אבל גם בתעשיות מסורתיות שנהנות מפירות הטכנולוגיה. למשל, שוק הבנקאות והפיננסים שעולם הפינטק מחולל בו מהפכה היסטורית, וגם שוק העישון או הסיגריות, תחום שנראה בעבר כאילו לא ישתנה לעולם, אך עובר כיום שינויים טכנולוגיים רבי-משמעות. הכוונה בשינויים אלה היא להרחבת היצע מוצרי העישון באמצעות פיתוחים טכנולוגיים שמפחיתים את הסיכונים הבריאותיים. צריך להדגיש: המוצרים החדשניים לא מעלימים את הסיכון שנגרם כתוצאה מעישון, אלא מפחיתים אותו. גם זו התקדמות.

 הרגולציה לא עוזרת

2. מדיניות משרד הבריאות מחלישה את התחליפים

שלא יהיה ספק: מצידי, שתאגידי הטבק העולמיים, ובראשם פיליפ מוריס, ייעלמו מן העולם. מצידי, שלא יהיו מוצרי טבק על מדפי הקיוסקים ובשאר המרכולים, וכמובן שלא יהיו גם מעשנים. אלא שלכולם ברור שזאת אשליה. כל עוד יש מי שמכור לעישון, וכל עוד יש מי שמספק לו את מוצרי העישון - שום הגבלות על פרסום סיגריות או אזהרות על גבי חפיסות סיגריות לא ירתיע את המכורים לעישון.

אין גם צל צילו של ספק שהעישון מזיק מאוד לבריאות וגורם למחלות חמורות. אין-ספור מחקרים הצביעו על כך שהעישון יגרום למותם של שליש עד חצי מהמעשנים ויקצר את חייהם בכ-10 שנים בממוצע; שהתמותה העולמית מעישון עומדת על 6 מיליון בני אדם מדי שנה, המהווים 11% מכלל מקרי המוות בגברים ו-7% בנשים; ושבישראל ההערכות הן שהעישון אחראי לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כ-700 מהם לא היו מעשנים בעצמם אלא נחשפו לעישון כפוי. לכל הנזק הבריאותי הזה יש גם עלויות כלכליות כבדות: עלויות נזקי העישון בישראל, ישירות ועקיפות, מוערכת בכ-13 מיליארד שקל לשנה.

הוצאות משקי-בית על סיגריות ומוצרי טבק אחרים מוערכות בסכום אדיר של כ-8 מיליארד שקל בשנה. המדינה היא הנהנית העיקרית ממצב זה - בגלל המיסוי הגבוה על מוצרי טבק בכל שנה נכנסים 6 מיליארד שקל לקופת המדינה כתוצאה ממכירות מוצרי הטבק. 

אלא שהמיסוי כרגע הוא הבעיה הקטנה בשוק העישון. הבעיה הגדולה היא שמשרד הבריאות, בראשותו של סגן השר יעקב ליצמן, ויחד איתו הכנסת והמחוקקים, ובראשם חברי הכנסת איתן כבל ויהודה גליק, מתעקשים לא לקדם מוצרים חדשניים כמו הסיגריה האלקטרונית ג'ול או סיגריית אייקוס של פיליפ מוריס, בין אם באמצעות איסור השיווק (ג'ול), ובין אם באמצעות השתת מיסוי גבוה הזהה למוצרי טבק אחרים (אייקוס).

התוצאה היא זהה: הנצחת המצב אצל המעשנים והפחתת התמריץ שלהם להיגמל מעישון באמצעות מוצרים פחות מסוכנים. הרי איך דוחפים צרכנים למוצרים פחות מסוכנים? נותנים להם, בין היתר, גם תמריצים, ומחיר הוא בהחלט תמריץ חשוב כי צרכני סיגריות כבדים מוציאים סכומי כסף גבוהים על צריכת סיגריות - צריכת חפיסת סיגריות אחת ביום שווה בערך להוצאה של לפחות 1,000 שקל לחודש.

מה שחמור מבחינתי הוא שמשרד הבריאות ובית המחוקקים משתמשים בנימוקים בריאותיים ובטיעונים פופוליסטיים של הצלת חיים כדי לסכל את כניסת המוצרים החדשים לשוק. לא, הם לא מצילים חיים. הם רק מונעים מהמכורים לעישון ומי שנמצאים בסיכון בריאותי גבוה, לנסות, לפחות לנסות, מוצרים שלכל הדעות מצמצמים את הסיכון הבריאותי שלהם.

לשיטת סגן השר ליצמן וח"כ כבל - והם מדגישים זאת בכל הזדמנות - רגולציה מחמירה תוריד את שיעורי העישון. באופן אבסורדי, הפעולות של משרד הבריאות והכנסת רק מחזקות את תאגידי הטבק בישראל. עובדה: למרות הרגולציה המחמירה, שיעורי העישון בישראל נותרו יציבים בשנים האחרונות.

כמובן שהמודעות לנזקים הבריאותיים של העישון עושה את שלה, אבל היא לא מספיקה כדי לגמול את העולם מעישון. הדרך הטובה ביותר להימנע מהנזקים הבריאותיים הוא לא להתחיל כלל לעשן, או אם כבר אתם צרכנים של סיגריות - לנסות להפסיק באמצעים שונים, גם באמצעות תחליפים.

בכל מקרה, למרות המודעות הבריאותית ולמרות ההחמרות הרגולטוריות על מוצרי טבק בכל העולם, ארגון הבריאות העולמי מעריך כי עד שנת 2025 יהיו למעלה מ-1.1 מיליארד מעשנים בעולם, ובישראל יש יותר ממיליון מעשנים, למרות מאמצי ההסברה של משרד הבריאות ושל כל הארגונים הרפואיים. המסקנה היא שעישון קיים ויהיה קיים לעוד זמן רב, ואפילו הרגולציה המכבידה ביותר לא תצליח למנוע זאת.

3. למה משרד הבריאות מתעקש לחסום את ג'ול

הסיגריה המסורתית, זו שנמכרת בהמוניה, היא המסוכנת מכולם. תהליך שריפת הטבק מייצר כימיקלים מזיקים וגורם לנזקים הבריאותיים ולמחלות הקשורות בעישון. בעולם הבריאותי והרגולטורי יש על זה קונצנזוס: הניקוטין, אף שהוא חומר ממכר, איננו הסיבה למחלות הקשורות לעישון. אמר את זה בצורה הכי ברורה ראש מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), סקוט גוטליב: "זה לא הניקוטין שהורג אותך, אלא כל אותם חומרים מסרטנים שנוצרים בתהליך הבעירה של הטבק".

גם ה-FDA ניסח זאת בצורה הבאה: "אנו מאמינים ששאיפה של ניקוטין לבדו הוא פחות מזיק לצרכנים משאיפה של ניקוטין שנמצא במוצרים עם בעירת הטבק... מחקרים הכירו בכך שהאפקט שנגרם משאיפת ניקוטין לבדו, קרוב לוודאי, לא אחראי לשכיחות הגבוהה של מקרי מוות ומחלות הנגרמים על-ידי מוצרי טבק".

שוק הסיגריות התחליפיות התרחב מאוד בשנים האחרונות ועל הפרק, לפחות בישראל, עלו שתיים מהן לכותרות: האחת, סיגריה אלקטרונית בשם ג'ול - שעליה כתבתי בהרחבה לפני כחודש וחצי - שעובדת על טכנולוגיית אידוי ניקוטין בלבד ואיננה מכילה כלל טבק. השנייה היא סיגריית אייקוס של תאגיד הענק פיליפ מוריס המייצר מותגי סיגריות כמרלבורו, פרלמנט ועוד. בארץ היא מוגדרת כסיגריה אלקטרונית, למרות שההגדרה הזו מוטעית. אייקוס עובדת בטכנולוגיה המחממת את הטבק ולא מבעירה אותו. גם במקרה הזה פרופיל הסיכון נמוך יותר ממוצרי טבק סטנדרטיים. אין עשן אלא אדים, אין אפר, פחות ריח מהמקובל ופחות טבק. ג'ול הפכה להצלחה מסחררת בארה"ב, גייסה לאחרונה לפי שווי עצום של כ-15 מיליארד דולר ומשכה אליה אש רבה כיוון שהפכה ללהיט גם אצל בני נוער.

המכירות השנתיות של שוק האיוד האמריקאי עומדות על כ-5.5 מיליארד דולר, והשוק כולל מערכות סגורות ומערכות פתוחות. מערכת פתוחה היא מערכת הכוללת מכשיר איוד שניתן להתאים לו תמציות שונות המיוצרות על-ידי חברות שונות. יש בו מאות שחקנים, והוא די פרוץ ולא מפוקח. המערכות הסגורות עובדות במודל הדומה למודל של חברת נספרסו, בו החברה מוכרת את המכשיר יחד עם קפסולות מתוצרתה.

ג'ול ואייקוס של פיליפ מוריס שייכות לשוק של המערכות הסגורות. לפי נתוני יולי האחרון, ג'ול כבשה כ-70% מהשוק - נתח שוק ענק שהקיפו הכולל נאמד בכ-1-1.5 מיליארד דולר. 

במקרה של ג'ול משרד הבריאות מתעקש לאסור את שיווקה בארץ בטענה עיקרית שהניקוטין המצוי בה במינון גבוה ממכר. אגב, ג'ול אמורה להתחיל לשווק בימים אלה סיגריית "דלת" ניקוטין עם שיעורים הנמוכים ב-40% מרמת הניקוטין המצויה בסיגריה המקורית. במקרה של אייקוס, למרות גישה מקילה בתחילה, המוצר הוגדר בסופו של דבר כמוצר טבק, והושת עליו מיסוי בדומה לסיגריה רגילה, כך שהתמריץ לנסות אותו רק ירד.

4. עיוותי המס: אפליה לטובת הטבק לגלגול 

כמובן שהן ג'ול והן אייקוס אינם הפתרונות המושלמים לעישון. הפיתרון המושלם הוא גמילה מוחלטת, אבל זו אשליה, וגם למשרד הבריאות ברור כשמש שלא ניתן לגמול אנשים מעישון או למנוע מבני נוער להתחיל לעשן רק באמצעות רגולציה, עידוד לגמילה והסברה. בין האפשרות התאורטית של גמילה מוחלטת לבין האפשרות המעשית של המשך עישון בסיגריות המזיקות, ישנה אופציה להעביר מעשנים לאופציות פחות מסוכנות.

הבעיה של רגולציה בכלל היא הפרטים הקטנים שבה ולא הסיסמאות שמלוות אותה. הבעיה של הרגולציה הישראלית בפרט, היא שהיא תמיד מנסה להמציא פטנטים חדשים ולא להיצמד להתפתחויות העולמיות. ברגולציית עישון יש חשיבות עוצמה בהגדרות של מוצרי העישון בגלל הרחבת ההיצע ורמת המיסוי על כל מוצר. באירופה, למשל, מבחינים בין סיגריות אלקטרוניות שאינן כוללות טבק כמו ג'ול, מוצרי טבק לעישון כמו סיגריות סטנדרטיות, טבק לגלגול ואף טבק מהונדס גנטית ומוצרי טבק ללא עשן כמו אייקוס.

הרגולציה הישראלית אימצה זאת רק בחלקה אבל כללה את אייקוס כמוצר טבק לכל עניין דבר, בניגוד למצב באירופה. יש לזה משמעות רבה מבחינת מיסוי: בעוד במדינות רבות רמת המיסוי על סיגריות מסוגה של אייקוס נמוכה מרמת המיסוי על סיגריות הרגילות, במטרה להעניק תמריץ למי שרוצה מוצר תחליפי פחות מסוכן, בארץ רמת המיסוי על המוצרים התחליפיים גבוהה - מצב ייחודי ביחס לעולם.

כרגע יש אפליה לטובה מבחינת המס למוצרי טבק לגלגול, טבק למקטרת, לנרגילה, סיגרלות ועוד - כולם מסוכנים בדיוק כמו סיגריות אבל ממוסים הרבה פחות מסגירה. מדינת ישראל הקפיצה את המס על סיגריות באופן משמעותי לאורך השנים, כך שכרגע הוא מרכיב כ-80% (לרבות מע"מ) ממחיר חפיסה לעומת כ-57% ממחיר טבק לגלגול. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסופו של דבר המשמעות היא שמחיר חפיסת סיגריות רגילה כפול ממחירה באמצעות טבק לגלגול. אין פלא אם כך שיש מעבר של מעשנים מסיגריות רגילות לטבק לגלגול.

אז מה בדיוק ההיגיון? אחת הצידוקים להמשך המצב הקיים הוא שהוא מאפשר לשכבות חלשות לבזבז הרבה פחות כסף על סיגריות. רגע, זה אמנם נשמע טיעון לגיטימי, אבל לאן נעלמו כל הדיבורים הנשגבים על הנזקים הבריאותיים?