הליכים ייצוגיים נגד טבע הופסקו עד להחלטה בהליכים בארה"ב

מחכים להחלטה של הדוד מאמריקה: בית המשפט המחוזי בתל-אביב החליט לאחרונה לעכב את הליכי התביעה הייצוגית שהוגשה נגד חברת התרופות טבע   בטענה כי הטעתה את ציבור המשקיעים והסתירה מפניהם מידע מהותי אודות ההתפתחויות השליליות, שהביאו בסופו של דבר להפחתת ענק של 6.1 מיליארד דולר במוניטין שביצעה טבע בדוחות הרבעון השני, וכפועל יוצא מכך לקריסה במחיר המניה. זאת, עד להכרעה בהליכים זהים שהוגשו נגד טבע בארצות-הברית בגין אותה פרשה.

בחודש יולי 2015 דיווחה טבע לציבור המשקיעים כי היא חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת הגנריקה הגלובלית של אלרגן. טבע הדגישה כי עסקת הרכישה תגרום לחיזוק משמעותי של מעמדה בתחום התרופות הגנריות ולעליית ערך ניכרת בשנים שלאחר סגירת העסקה. בהמשך לעסקת הרכישה הציגה טבע תחזיות לפיהן הכנסות החברה ורווחיותה צפויות לגדול באופן משמעותי כתוצאה מהעסקה, תחזיות עליהן חזרה טבע גם בשנת 2016 וגם במחצית הראשונה של שנת 2017.

ב-3 באוגוסט 2017, ובניגוד לתחזיות, פרסמה טבע את הדוח של הרבעון השני של שנת 2017, בו דווח כי טבע נאלצה לבצע הפחתת מוניטין בסך 6.1 מיליארד דולר. זאת בשל התפתחויות שליליות בפעילותה בשוק הגנרי בארה"ב אותן היא זיהתה במהלך אותו רבעון, התפתחויות שפגעו בביצועי החברה בתחום זה. כתוצאה מהפרסום האמור קרס שער המנייה של טבע בכ-50% במהלך ימי המסחר שלאחר מכן.

האירוע הזה הוליד שרשרת של תביעות ייצוגיות כנגד טבע - שתיים מהן הוגשו בארצות-הברית, ואחת בישראל. כעת מתברר כאמור כי התובעים בתביעה הישראלית, ובעלי המניות הישראלים האחרים בטבע, ייאלצו להמתין ולראות מה קורה באמריקה, לפני שיוכלו לקבל החלטה בתביעתם כאן. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע לאחרונה כי התביעה בישראל תעוכב עד להכרעה בתביעות שהוגשו בארצות-הברית בגין אותה פרשה.

התובעים בישראל, חברת לייטקום ואברהם ברק, המיוצגים על-ידי עו"ד עידן איידן ממשרד איידן תירוש ושות' ועו"ד ישראל וולנרמן, טענו כי ההתפתחויות השליליות ברבעון השני של שנת 2017 נבעו מחתימת הסכמים חדשים עם שניים מלקוחותיה המרכזיים של טבע בתחום התרופות הגנריות בארה"ב, שכתוצאה מהם היו מחירי המוצרים של טבע צפויים להישחק. לטענתם, על אף שהמידע בדבר ההתפתחויות השליליות הללו היה ידוע לטבע ולבכיריה כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2017 או לכל המאוחר עם סיום אותו רבעון, הסתירה טבע את המידע ואת השלכותיו הצפויות, ובכך הטעתה את ציבור המשקיעים. בעקבות אי-הגילוי, נטען, נגרם לבעלי המניות הפסד מצטבר של 393 מיליון שקל.

ואולם, התברר כי בטרם הוגשה בקשת האישור בישראל, הוגשו שתי תובענות ייצוגיות נגד טבע ונגד חלק מנושאי המשרה שלה בקשר לטענות לפיהן טבע הסתירה מידע מהותי מציבור המשקיעים. הדיון בתביעות אלה אוחד בבית המשפט במחוז קונטיקט.

בינתיים, בהליך שהוגש בישראל, הגישה טבע, באמצעות עורכי הדין אלקס הרטמן, נועם זמיר ועמית הירש, את בקשה לסלק על הסף את בקשת אישור הייצוגית או לחלופין להורות על עיכוב הליכים בה עד להכרעה בתביעות שהוגשו נגד טבע בארצות-הברית.

התובעים הייצוגיים הישראלים טענו בתגובה כי יש לדחות את הבקשה, בין היתר משום שטענותיה של טבע מבוססות כולן על ההנחה השגויה לפיה בקשת האישור שהוגשה בישראל זהה לתביעות האמריקאיות או דומה להן. ואולם, טענו התובעים, עיון ב-3 התביעות מעלה כי מדובר בתביעות שונות לחלוטין. כך, נטען, ביסוד תביעת גרודקו עומדת הטענה לפיה עצם הדיווח על עסקת הרכישה של אלרגן, בחודש נובמבר 2016, היה מטעה, שכן הוא לא כלל את ההשלכות השליליות הצפויות מהעסקה; ולעומת זאת, עילת התביעה בבקשת האישור היא שטבע נמנעה מלדווח על ההסכמים החדשים שנחתמו עם שניים מתוך ארבעת לקוחותיה הגדולים בארצות-הברית במהלך הרבעון השני של שנת 2017, הסכמים שנחתמו לאחר השלמת הרכישה של אלרגן.

בהחלטה שניתנה בחודש שעבר, קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי, רות רונן, את עמדת טבע באופן חלקי והורתה על עיכוב ההליכים בישראל עד להכרעה בתביעות האמריקאיות. השופטת דחתה תחילה את בקשת טבע למחוק את התביעה הישראלית על הסף, כאשר היא מציינת, בין היתר, כי הוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות המתייחסת למחיקת תביעות ייצוגיות "מתחרות", המעוררות "שאלות משותפות של עובדה או משפט" הזהות או דומות בעיקרן, אינה חלה במקרה בו מדובר בתחרות בין תביעות שחלקן מתנהלות בבתי משפט זרים מחוץ לישראל.

השופטת ציינה כי הסעיף מתייחס למצב בו שתי בקשות אישור מתחרות מוגשות לבתי משפט או למותבים שונים ומאפשר למחוק את הבקשה המאוחרת, את הבקשה המוקדמת, לנהל את שתי התביעות במאוחד או לנהל אותן בנפרד. ואולם, ציינה, האפשרות להעברת הדיון בתביעה אחת ממותב אחד למותב אחר, קיימת רק כאשר שתי התביעות מתנהלות בבתי משפט בישראל.

עוד הוסיפה השופטת כי החלטה של בית משפט ישראלי למחוק תביעה שהוגשה בישראל בשל קיומה של תביעה מתחרה שנדונה בארצות-הברית, אינה משפיעה בהכרח על האופן בו תתנהל התביעה בארצות-הברית; ולכן, אין זה מן הנמנע כי חרף ההחלטה של בית המשפט הישראלי, בית המשפט האמריקאי יקבע כי הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור בישראל, לא תוכל להתדיין בפניו. "אם זה יהיה המצב, ימצאו את עצמם המשקיעים הישראלים במצב בו אף בית משפט אינו מקיים דיון בעניינם, והם אינם יכולים לכן לקבל את הסעד שהם טוענים שהם זכאים לו", כתבה רונן.

מנגד, רונן הורתה כאמור על עיכוב ההליכים עד להכרעה בתביעות בארצות-הברית, על רקע האפשרות כי הקביעות של בית המשפט בארצות-הברית ישפיעו על המשקיעים הישראלים או על ההליך המשפטי הישראלי.

עמדתו של בית המשפט בקונטיקט ביחס לאפשרות לכלול את קבוצת המשקיעים הישראלים בקבוצה נושא התביעות האמריקאיות, אינה ידועה עדיין. לא ידוע עדיין גם האם הצדדים בתביעות האמריקאיות ישכילו להגיע לפשרה, ואם כן - האם פשרה כזו תכלול את קבוצת המשקיעים הישראליים. על הרקע הזה, השופטת ציינה כי אם בית המשפט בקונטיקט יתייחס בפסק דינו למשקיעים הישראליים, נראה כי לפסק דין זה תהיה השלכה על הדיון בישראל, משום שפסק הדין עשוי להיות כזה שניתן לאכפו בישראל. זאת, בין אם יהיה זה פסק דין מנומק, ובין אם פסק דין שניתן במסגרת פשרה. אם לעומת זאת יבחר בית המשפט בארה"ב לחסום את האפשרות של המשקיעים הישראלים להיות חלק מקבוצת התובעים, אז ההליך בישראל לא יתייתר, והבקשה הישראלית תידון לגופה.

לשאלה האם ההליכים הישראלים דומים להליכים המתנהלים בארצות-הברית, השיבה השופטת בחיוב, וקבעה כי אכן קיימת חפיפה בין ההליכים, בניגוד לטענת התובעים הישראלים כי מדובר בתביעות שונות.