לרשות הפיקוח הבכירה על ניירות הערך בארה"ב נדרשות כעת מעל שנתיים לפצות את ה"מלשינים" שמדווחים על עבירות בוול סטריט - פרק זמן ארוך מהתקופה הממוצעת שבה מתנהלת חקירה ותביעה נגד העבריינים.
הסיבה העיקרית לעיכוב היא שרשות ניירות הערך הפדרלית, ה-SEC, הפכה אבן שואבת ל"טיפים" כאלו, אחרי שהיא פרסמה במרץ השנה פרטים על התגמולים הגדולים שהיא העניקה תמורתם. בין היתר ניתן פרס של 82 מיליון דולר לשלושה "מלשינים" כאלו שמסרו פרטים על שימוש לרעה בכספי לקוחות ובניירות ערך של לקוחות בבנק אוף אמריקה.
ה-SEC מודה שהיא יכולה לשפר את תהליך תגמול המידע שהיא מקבלת על עבירות, ובאותה נשימה היא מאשימה בסחבת פניות רבות של אנשים שמנסים להרוויח ממערכת תגמול המודיעין הזו שלה.
תוכנית ה"מזומנים תמורת טיפים" של רשות ניירות הערך הפדרלית, שמצויה כעת בשנתה השביעית, כבר העניקה יותר מ-266 מיליון דולר ל-55 מודיעים שונים.
ב-2012 ו-2013, השנים הראשונות לתוכנית, נדרשה ל-SEC כשנה להחליט אם המידע שמסר "מלשין" ראוי לתגמול שלה. הזמן הממוצע הזה עלה אל מעל שנתיים בשנים 2014-2017, ובשנה שעברה הוא כבר עלה על ארבע שנים, לפני מדגם של החלטות על מתן תגמול שניתח העיתון.
העיתון ביסס את הניתוח שלו על דגימה של מענקים למוסרי המידע, מפני שרשות ניירות הערך אינה מפרסמת פרטים רבים על החלטותיה, במגמה להגן לחלוטין על זהותם.
תשובה לבקשות לתגמול/מתן פרס תמורת מידע על עבירות ני"ע
"יש ל-SEC פקק של פניות"
לפי הניתוח של העיתון, בשנות חיי התוכנית, אלו שקיבלו את המענקים/פרסים המתינו בממוצע 201 ימים להחלטה בעניינם, ואילו דחייה של בקשה למתן פרס ניתנה בתוך 730 ימים. עם זאת, עורכי דין שעוסקים בכך, אומרים שהתהליך יכול להימשך הרבה יותר זמן.
סטפן קוהן, פרקליט שלקוחותיו כללו את ברדלי בירקנפלד, הבנקאי לשעבר מקבוצת UBS, אמר שהיה לו לקוח שה-SEC מסרה לו שהפרס שלו יינתן בקרוב, אבל חלפו בינתיים יותר מארבע שנים מאז שהלקוח פנה לרשות הזו עם המידע שהיה לו.
"אני מאמין שיש להם פקק מאסיבי של פניות", אמר קוהן. "ה-SEC הפעילה תוכנית מקצועית, אבל תהליך קבלת ההחלטות שלה לא הביא בחשבון את ההשפעה ההרסנית של העיכובים הללו על מוסרי המידע".
לפי עובדים בהווה ובעבר ב-SEC, ההחלטה מי צריך לקבל תגמול היא תהליך תובעני שכולל סינון כל בקשה כדי לקבוע כמה חשוב היה ה"טיפ" של המוסר. כאשר קיימים כמה מסגירי מידע, ההחלטות מאתגרות יותר, כי צריך לשקול את ערך המידע הספציפי ביחס ליתר המידע שהתקבל.
הפונים מקבלים תגובה ראשונית, אך הם יכולים להאריך את התהליך על ידי ערעור על הפסיקה ובקשה לעיון חוזר בבקשתם.
"אין פניה שהיא קלה לעיבוד מבחינתנו", אמרה ג'יין נורדברג, ראש מחלקת הפרסים למוסרי המידע האנונימי ב-SEC. "היקף הפניות שאנחנו מקבלים מעיד על הצלחת התוכנית הזו".
מבקרי התוכנית מאשימים את האופן שבו ה-SEC מפרסמת את המקרים שראויים למתן פרסים. המינימום לקבלת פרס או תגמול הוא קנסות בהיקף מיליון דולר על העבריינים, שהרשות מפרסמת באתר שלה. כל מי שרואה את הגילוי הזה יכול לבקש פרס, שיכול לנוע בין 10% ל-30% מהיקף הקנסות הכולל.
מחפשי רווחים קלים יכולים "לעכב משמעותית" את יכולת ה-SEC לשלם למוסרי מידע אמיתיים, נאמר בנייר עבודה של הרשות מחודש יוני, שעסק בשינויים אפשריים בתוכנית הפרסים.
התוכנית החדשה, שכפופה כעת לתגובת הציבור, תאפשר ל-SEC לדחות במהירות רבה יותר את הפונים הפחות ראויים לפרסים כדי להתמקד במוסרי המידע האמיתיים, לפי פקידים ברשות. ה-SEC מקבלת כ-110 פניות לקבלת פרסים בשנה, שעומדות בתנאי הקבלה של הגשת מסמכים וכללי ההגשה.
הרשות כבר חסמה שני אנשים שניסו לקבל פרסים על מאות מקרים של אכיפת חוקי ניירות ערך. הטענות שלהם, שהם סייעו לחקירות ממשלתיות, היו "כוזבות מתחילתן", כתבה הרשות בהחלטתה.
כמה מוסרי מידע ופרקליטיהם, שממשיכים לטעון שתביעותיהם לגיטימיות, אומרים שהם איבדו אמון במערכת מפני שנדרש כה הרבה זמן לקבל תשובה.
"מערכת איטית דומה למערכת לא הוגנת"
מנתח אורתופדי לשעבר, שטען שהוא מסר ל-SEC ולתובעים אמריקנים מידע על שוחד ששילמה לרופאים ברזילאיים מפיצה של חברת צימר ביומט אחזקות, ממתין זה שנה להחלטה על הפרס שיקבל. צימר ביומט שילמה בינואר 2017 כ-30 מיליון דולר כדי להסדיר את חקירת ה-SEC ומשרד המשפטים הפדרלי בחשדות אלו. ההסדר שה-SEC פרסמה כלל הכרה בתפקיד מוסר מידע מבלי לציין את זהותו. לפי כללי התוכנית, המנתח לשעבר יכול לקבל תשלום של 3-14 מיליון דולר.
המנתח לשעבר, שכיהן בעבר גם כנשיא אגודת רפואת הספורט האורתופדית בברזיל, אמר שהוא שלח מייל מפורט על העבירות ל-SEC ולמשרד המשפטים האמריקני באוקטובר 2013. המייל חשף את שמות המפיצים וסכומי השוחד שהם שילמו לכאורה לרופאים, 15% עד 20% מעלות המכשיר הרפואי, תמורת ההסכמה לעשות שימוש במוצרי החברה. המידע הזה גילה שצימר ביומט המשיכה להשתמש במפיץ בברזיל ששילם שוחד לפקידי ממשלה בשם החברה, למרות הסכם שהיה לחברה עם התביעה הפדרלית שחייב אותה להפסיק להשתמש בשירותי אותו מפיץ.
"מערכת שהיא איטית, דומה למערכת שאינה הוגנת", אמר אותו מנתח לשעבר.
ה-SEC פנתה אליו לאחרונה בבקשה להצהרה בשבועה שהוא שלח את הטיפ האנונימי, מסרו עורכי דינו. אחד מהם אמר לעיתון: "מבחינת הלקוחות שלנו, תהליך עיבוד בקשות התגמול על מסירת מידע ב-SEC מרגיש כמו חבית ללא תחתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.