התעשייה האווירית (תע"א) תפתח בימים הקרובים בהליכים לקבלת היתר מרשות החברות הממשלתיות להקמת קרן הון סיכון שתשקיע בחברות סטארט-אפ, כך נודע ל"גלובס".
לפי התוכנית המתגבשת בתע"א, הקרן תפעל במשך עשור ותשקיע מדי שנה בחמש חברות הזנק שעוסקות בפיתוח של טכנולוגיות חדשות שנוגעות לפעילות הליבה שלה, כמו חלל, ניהוג רחפנים, רובוטיקה, כלים אוטונומיים, הנעה חשמלית, מיקרו וננו לוויינים, סנסורים ועוד.
החברה מתכוונת להשקיע באמצעות הקרן, בהיקף של חצי מיליון עד מיליון וחצי דולר בכל סטארט-אפ. רוב הכספים שעל בסיסם תפעל הקרן יגיעו מתקציבי המחקר והפיתוח (מו"פ) של החברה.
הוצאת התוכנית לפועל דורשת את אישור רשות החברות הממשלתיות בשל היותה של תע"א חברה ממשלתית. בשבוע הבא עתידה להתקיים פגישה בין בכירי החברה לראשי רשות החברות ובמסגרתה יתקיים דיון על הנושא.
לעמוד בתחרות מול חברות פרטיות
הקרן החדשה שתע"א מתכוונת להקים, אמורה לפתור לחברה חלק ניכר מקשיי הפעילות בהם נתקלת החברה בעבודתה כיום עם חברות סטארט-אפ, בדרכה לטכנולוגיות חדישות שישמשו אותה בהעמדת קווי מוצרים עתידיים. זאת בעיקר בשל מעמדה של החברה כממשלתית וכפיפותה לרגולציה ולכללי פיקוח אדוקים מצד המדינה.
"בהיבטים של חדשנות, חל בשנתיים-שלוש האחרונות שינוי משמעותי, ואנחנו רואים אותו וצריכים להיות חלק ממנו. יותר ויותר חברות סטארט-אפ מובילות את מערך החידושים ובהיותנו חברה ממשלתית מרחב התמרון שלנו מולם מאד מוגבל. כל תוכנית להשקעה במיזם כזה או אחר מחייבת קבלת אישור מוקדם מרשות החברות וממשרד הביטחון, וכשאנחנו מדברים על חברות סטארט-אפ שמקיימות סבבי גיוס קצרים שלעתים נגמרים בתוך שבוע, אין לנו שום סיכוי לקבל את האישורים המתאימים ולהיות בתמונה", אמר בשיחה עם "גלובס" הסמנכ"ל לפיתוח עסקים בחברה, צבי (ציקי) מעיין.
באחרונה תע"א השלימה את גיבוש המודל של קרן ההון סיכון וזאת בהתבסס על בחינת מודלים שאימצו בשנים האחרונות חברות ביטחוניות וחברות אירוספייס גדולות בעולם, בהן בואינג, לוקהיד מרטין ואיירבאס.
"עשינו עבודה מקיפה, הבנו ממקרים אחרים מה עובד ומה לא עובד, ואת התובנות האלה נביא לרשות החברות במסגרת הבקשה להקמת הקרן. המטרה היא שלתע"א תהיה הגמישות שתאפשר לה לגשת להשקעה מהירה, תוך יכולת להתערבות מהירה בה, ולצד זה יעמוד לה מערך שידע לא רק להשקיע בחברות, אלא שיפעל בשלבים מאוחרים יותר להטמעת הטכנולוגיות החדשות פנימה, בתוך החטיבות והמפעלים של החברה", הוסיף מעיין.
תקרת הזכוכית של התעשייה האווירית
מזה שנים ארוכות שבכירים בתע"א מתלוננים על "תקרת זכוכית" ו"מיצוי יכולות" שאיתם מתמודדת החברה במסגרת פעילותה העסקית השוטפת, בשל מגבלות נוקשות מצד רשות החברות, שהיא הרגולטור שלה. זאת, למרות שהחברה מתנהלת כחברה עסקית לכל דבר, ומתחרה עם חברות ענק בעולם שרבות מהן, נהנות מחופש פעולה ומגמישות ניהולית רבה שמאפשרים להן לפעול בקצבי זמן קצרים הרבה יותר מתע"א. נימוק זה הובא בעבר בידי בכירים בחברה שסבורים כי יש להוציא לפועל תוכנית ישנה שגיבשה המדינה להנפקת מניות מיעוט של תע"א.
באחרונה ניכר כי מנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב (ינקי) קוינט והחשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו מנסים לנער את הנפטלין מתכנית ההנפקה ונערכים ליישומה במהלך 2019.
התוכנית מדברת על מכירה של 25% עד 49% ממניות החברה בשני סבבים למשקיעים פרטיים, תוך הפיכתה לחברה ציבורית ובאופן שיאפשר לה לגייס כסף זול יותר מאשר בגיוסי אג"ח, שמכבידים על החברה בשל ריביות גבוהות. במהלך זה יש כדי להקל באופן ניכר גם על רגולציות שמגבילות כיום תוכניות צמיחה של החברה, וזאת באמצעות רכישה של חברות ישראליות וחברות זרות במסגרת מהלכיה להתבסס בשוקי יעד שבהם היא פועלת.
במהלך העשור האחרון היו כמה ניסיונות להוציא את החברה להנפקה, אך הם לא הבשילו. זאת, בין השאר על רקע משברים כספיים שחוותה, והצורך לתאם את המהלך עם ועד העובדים הדומיננטי שפועל בה.
באחרונה הבהיר יו"ר ועד העובדים בחברה, יאיר כץ כי לא תהיה הנפקה בתע"א, בלי לערב במהלך את העובדים. בתע"א מועסקים כ-14 אלף עובדים ובסוף החודש ייכנס לתפקידו המנכ"ל החדש שלה, האלוף (במיל') נמרוד שפר, שיחליף את המנכ"ל היוצא יוסי וייס.
הסטארט־אפים שיתמכו בפעילות התעשייה האווירית
"למדנו לעבוד עם חברות סטארט-אפ"
בתע"א אמרו ל"גלובס" כי התוכנית להקמת קרן ההון סיכון מהווה נדבך בשורה של מהלכים שהחברה מובילה בשנתיים האחרונות, במטרה להרחיב את חשיפתה לחדשנות ולמיזמים שרלוונטיים לפעילות הליבה שלה.
דוגמה נוספת למהלכים אולו, היא שיתוף הפעולה שהתפתח בתקופה זו בין תע"א לבין הסטארט-אפ הישראלי סייטק, שפיתח טכנולוגיה פורצת דרך בתחום עיבוד התמונה והראייה הממוחשבת. "החברה משולבת כיום במספר פרויקטים של תע"א ואנחנו מפתחים איתה גם מוצרים משותפים", סיפר ל"גלובס" מנהל בכיר למו"פ בחטיבת כלי הטייס הצבאיים של החברה, ניר תל אורן. לדבריו, "בהתחלה לא היה לנו הרבה ניסיון בעבודה עם חברה כזאת, אך עם הזמן למדנו להגיע להסכמות במסגרת תהליך שדרש גמישות ויצירתיות".
שיתוף הפעולה בין תע"א לסייטק החל לקרום עור וגידים עוד בשלבי הפעילות הראשוניים של הסטארט-אפ. "בחנו את הביצועים המעשיים של הטכנולוגיה והכרנו בייחודיות שלה. בהמשך היא הפכה להיות קבלן משנה שלנו, בתשלום מלא, עבור פיתוח יכולות שנדרשו במספר פרויקטים שלנו. עבודה עם חברת סטארט-אפ מורכבת ומסובכת לא פחות מעבודה עם חברות ענק, וזאת תוך מתן התייחסות להיבטים שרגישים מאוד עבור חברות הזנק, כמו קניין רוחני. בשנתיים האחרונות פיתחנו ידע ותורות שלמות מסביב לנושא זה", הוסיף תל אורן.
לדברי תל אורן, "במאגרים שלנו יש מעל ל-100 חברות סטארט-אפ שמעוררות אצלנו עניין רב, ועם אחדות אנחנו עושים פיילוטים בשלבים שונים אחרי תהליך מיון ומיקוד שעשינו להן. עם זאת, היעד שלנו הוא לעבוד באופן כזה או אחר עם מספר מצומצם של סטארט-אפים, שהם בעלי ערך גבוה עבור התעשייה האווירית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.