השתלטות סלקום על מיזם הסיבים: תחולל תחרות חדשה בשוק

סלקום השלימה היום את העסקה והשתלטה על מיזם הסיבים האופטיים על גבי תשתיות חברת החשמל אנלימיטד IBC, כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר. סלקום תחזיק ב-70% ממניות המיזם ותשלם עבורן 100 מיליון שקל בלבד. היתרה תוחזק בידי חברת החשמל, שהייתה שותפה בו מלכתחילה.

 c12_gzir2-color

העסקה הושלמה אחרי משא ומתן ארוך ומתיש שבסיומו סלקום מייצרת מערך כוחות חדש בשוק התקשורת. היא מציבה את עצמה עם יותר כלים להתמודד בשוק שהולך ונהיה קשה מיום ליום. כיצד ההעסקה תשפיע על השוק כולו? "גלובס" מנתח את הנקודות המרכזיות שצריך לבחון בניתוח העסקה והסביבה העסקית החדשה:

1. סלקום צפויה להחזיר את ההשקעה במהירות:

התשתית של אנלימיטד מגיעה כבר היום ל-150 אלף בתי אב. בפועל יש למיזם כ-10 לקוחות שכבר התחברו אליו ומשלמים מדי חודש. במחיר של 100 מיליון. בחשבון גס, יוצא שסלקום שילמה 666 שקלים למנוי. בהנחה שמתוך ה-150 אלף בתי אב, היא תצליח לגייס שליש, 50 אלף לקוחות, זה אומר שבחודש היא תקבל עוד 5 מיליון שקל להכנסות לחודש, ובשנה מדובר על 60 מיליון שקלים. לפני השקעות במיזם, שיגיעו למאות מיליוני שקלים, בעסקה הספציפית הראשונה היא עשתה עסקה מצוינת, ובתוך שנתיים היא מחזירה את ההשקעה הראשונית שלה ויותר.

כמובן שסלקום מסתכלת על המיזם בצורה יותר רחבה, והיא תידרש להשקעה של מיליארד שקל לפריסה ב-40% ממשקי הבית, כפי שמחייב הרגולטור. יחד עם זאת, אולי סלקום תצליח לספק שירות אטרקטיבי ולהגיע ליותר משליש מהלקוחות הפוטנציאליים, מה שיגדיל עוד יותר את הרווחים הצפויים לה.

2. בזק והוט ירצו להדביק את הפער:

עמי אראל, יו"ר דירקטוריון סלקום אמר אתמול משפט חשוב: "כשהסכין על הצוואר - המוח מתחדד". הוא התייחס לשני היבטים: א. ברור שהעסקה טובה לסלקום והיא כבר תדע לחלץ ממנה את המיטב. ב. ברור גם שהעסקה תעיר את בזק והוט ותאיץ את השקעתם בפריסת סיבים אופטיים. שתי החברות לא רוצות להשקיע ומציבות תנאים כאלה ואחרים בתמורה להשקעה, אבל אפשר היום לאמר שהחגיגה מבחינתם נגמרה. אנלימיטד היא מעתה והלאה חברת תקשורת ולא חברת תשתיות למפעילים (carrier's carrier) כפי שהוקמה - וזה הבדל אדיר.

3. הטכנולוגיה היא לא חזות הכול: 

שתי טעויות מהותיות הכשילו עד כה את המיזם: המודל העסקי והערכת החסר בהשקעה. נתחיל דווקא מההשקעה. 300 מיליון שקלים השקיעו השותפים במיזם והמדינה השקיעה בו עוד 150 מיליון שקלים. פרויקט תשתיתי שאמור לפרוס סיבים בכל הארץ על גבי חברת חשמל, זקוק לכמה מיליארדי שקלים טובים. לא ברור מה חשבו שם ומי הכין את התוכנית העסקית, אבל להוציא פרויקט כזה לפועל, ועוד במודל שיווקי כל כך בעייתי, מראש זה לא יכול היה לעבוד.

הטעות הקריטית היא כמובן במודל השיווקי. כשאתה לא מוכר ישירות ללקוח מוצר מלא (בהתחלה אפילו לא סיפקו נתב), ואתה נאלץ להתחרות בתחרות קשה מול חברות תקשורת שמוכרות טריפל, הסיכוי לנצח בתחרות כזאת הוא אפסי, לא משנה כמה הטכנולוגיה שלך טובה. ברגע שרוב הלקוחות נאלצו לקחת מספק נוסף שירותי תקשורת משלימים, המודל של אנלימיטד קורס והופך ללא כדאי. אז מסתפקים בטריפל של הוט, פרטנר או סלקום ומקבלים שירות מלא.

4. חברת תשתיות שלישית: 

העסקה ללא ספק תשנה את שוק התקשורת. יש לקוות שפרטנר תסיק את המסקנה המתבקשת ותצטרף גם היא להשקעה במיזם. משרד התקשורת בנותנו את האישור לתיקון הרישיון של המיזם וצמצום הפריסה בו ל-40% ממשקי הבית, עשה מהלך חשוב למרות הבעייתיות שבו. המשרד למעשה מאותת לבזק ולהוט כי יפעל לכך שתהיה כאן פריסת סיבים אופטיים לבתים - ומהר.

העובדה ששתי החברות לא פורסות סיבים ועדיין מתמהמהות היא בגדר תעלומה. סביר להניח שבזק תתחיל בחודשים הקרובים בפריסה לאחר שתמצא את הדרך להגיע להבנות עם משרד התקשורת. בהפוך על הפוך, היא עוד יכולה לטעון שהעסקה משנה את יחסי הכוחות בשוק התקשורת שעד לא מזמן נטו באופן מובהק לטובתה, וזו ההוכחה שאי אפשר להשאיר אותה תחת ההפרדה המבנית הארכאית.
לגבי הוט זו כבר שאלה אחרת.

להוט לעומת זאת נוצר אתגר לא פשוט בכלל. הוט נמנעת כרגע מהשקעה בסיבים אופטיים והיא אפילו לא מוכנה להגיד מתי ובאילו תנאים היא תסכים לכך. העסקה של סלקום ממצבת את סלקום כחברת תשתיות, והוט תיאלץ להתמודד עם שינוי מהותי בדמות שחקן טלוויזיה שנוגס בה בעסק העיקרי שלה, הטלוויזיה, ועכשיו עולה מדרגה ביכולת שלו להתחרות איתה בתחום התשתיות ולספק קצבים הרבה יותר גבוהים משלה. לנוכח הצרות של חברת האם אלטיס, העסקה הופכת את סלקום למתמודדת חזקה יותר בשוק.

5. שוק הסלולר מכביד על סלקום: 

למרות העסקה שטובה לכל מי שמאמין בתחרות, הרי שהיא גם טומנת בחובה סיכונים רבים מכיוונים אחרים. הערכות מדברות על כך שסלקום תצטרך להשקיע מיליארד שקל כדי להגיע לפריסה של 40% ממשקי האב. כשסלקום נושאת על גבה חוב של 2.6 מיליארד שקל, התחייבות נוספת היא נטל כבד.

"אם העסקה טובה לנו אז היא טובה גם לבנקים", אמר גורם בסלקום. הבעיה מגיעה מענף הסלולר. כשהעסק המרכזי של החברה נמצא בשחיקה, השקעה נוספת כה כבדה היא מאתגרת. די ברור שסלקום תחפש משקיעים נוספים כדי להקטין את הסיכון, אבל הבעיה האמיתית של שוק התקשורת ושל כל המפעילים היא מצבו של השוק הסלולרי. אפשר להתבשם מהתוצאות היפות בטלוויזיה, ומכמות הלקוחות בשוק הסיטונאי וכו'. בסופו של דבר, אם הסלולר עובר להפסד (למעשה מלבד תרגילי החייאה חשבונאיים כאלה ואחרים הוא בהפסד אצל כל המפעילים מזמן), כל העסק בצרה צרורה.

6. האסטרטגיה של סלקום עובדת: 

לא סתם סלקום מקבלת רוח גבית חיובית ונהנית מסנטימנט טוב אצל המשקיעים ובשוק ההון. כמו שנכנסה בזמן לטלוויזיה, וכמו שהצליחה בשוק הסיטונאי לגרוף את מרבית השוק, גם כאן השוק מעריך אותה על הראייה האסטרטגית הנכונה.

7. האזרחים שילמו ומחכים לתמורה:

נקודה אחרונה היא חברת חשמל. ללא ספק המיזם הזה לא היה שורד לולא מימנו אותו האזרחים דרך חשבונות החשמל שלנו. חח"י החזיקה את המיזם עם הראש מעל המים בשנתיים האחרונות רק כי היא ממשיכה להאמין שיש סיכוי אמיתי לייצר כאן תשתית תקשורת שלישית ושאפשר לנצל את תשתיותיה לטובת המשק. אם המיזם יצליח ויתרומם, ותיווצר תחרות חזקה בשוק האינטרנט שתוביל לירידת מחירים, כנראה שהיה שווה לנו לממן את המיזם.