מחוקק אמריקאי מואשם בסחר במידע פנים: רק קצה הקרחון?

כריס קולינס, ציר רפובליקאי בבית-הנבחרים של ארה"ב, נעצר אתמול (ד') בחשד לסחר במידע פנים כדי לסוכך על בני משפחתו מהפסדים בסדר גודל של מאות אלפי דולר.

מעצרו, בעקבות שורה של חשיפות מחדלים אתיים של שרי קבינט בממשל טראמפ, ממקד שוב את דעת הקהל האמריקאית באחת מסיסמאות הבחירות הזכורות ביותר של דונלד טראמפ: אני אייבש את הביצה בוושינגטון. האם קולינס, המחוקק הראשון שתמך בטראמפ בעקבות החלטתו לרוץ לנשיאות, הוא עוד תנין בביצה שטרם יובשה?

במסיבת עיתונאים במנהטן, הראה התובע הפדרלי של מחוז דרום ניו-יורק, ג'פרי ברמן, כיצד יכול מחוקק אמריקאי, עם קשרים חזקים בעולם העסקים, לעשות לביתו ולבתי מקורביו בהיקף שחורג בהרבה ממשכורתו של סנטור או ציר בבית-הנבחרים (174 אלף דולר בשנה) - וכיצד מאמציו של מחוקק כזה עלולים לקרוס בן ללילה.

על פי התמונה שצייר התובע, קולינס חבר בדירקטוריון של חברת הביו-טק האוסטרלית אינייט אימיונותראפיוטיקס (Innate Immunotherapeutics) בע"מ. לחברה אין שום תרופה שזכתה באישור של הרשויות וממילא שום מקור הכנסה למעט תשומות של משקיעים. התקווה הגדולה של החברה ומשקיעיה - קולינס היה המשקיע הגדול ביותר, עם 17% מהמניות - היתה תרופה לטרשת נפוצה בשלבי פיתוח וניסוי, שסומנה כ-416MIS. כל מרצה והונה של החברה הושקעו בה.

התקווה הזו נכזבה בן לילה. על פי תיאורו של התובע, בילה קולינס, בן 68, בפיקניק על מדשאת הבית הלבן ב-22 ביוני 2017, יחד עם מאות מחוקקים אחרים, כאשר בטלפון שלו התקבל אי-מייל מסיימון ווילקינסון, מנכ"ל אינייט. "יש לי חדשות רעות ביותר", הודיע המנכ"ל לחברי הדירקטוריון: ניסוי קליני מכריע של 416MIS, שהיה אמור לחרוץ את גורלה של התרופה לשבט או לחסד, כשל כליל. קולינס השיב בדוא"ל חוזר אחרי 15 דקות: "וואו. לא מתקבל על הדעת. איך בכלל ייתכנו תוצאות כאלה"?

היה ברור, שמניית אינייט תקרוס לאחר שתפורסם ההודעה הרשמית על כשלון הניסוי, כעבור כמה ימים, ושמשקיעיה יספגו הפסדים גדולים. קולינס היה נחוש בדעתו לחמוק מגורל אכזר כזה.

התובע, שקיבל גישה לרישומי השיחות הטלפוניות והדוא"לים של קולינס, אמר שאחרי חילופי המיילים החל המחוקק לטלפן בקדחתנות לבנו, קאמרון קולינס, בן 25, שהשקיע 575 אלף דולר באינייט, כנראה על פי המלצת אביו. הוא התנהל כתקוף פניקה. הוא ניסה להשיג את הבן שש פעמים במשך חמש דקות בעודו על מדשאת הבית הלבן. בפעם השביעית קיבל קאמרון את השיחה. לטענת התובע, דיווח קולינס לבנו על כשלון הניסוי.

למחרת - נטען בכתב האישום - החל קאמרון קולינס למכור את מניותיו באינייט במנות קצובות. בה בעת הוא הוא טלפן לבני משפחה אחרים שהיו מושקעים בחברה: ארוסתו, אביה, אמה ואחיה. כולם השילו את המניות בחופזה. קולינס האב לא מכר. התובע הסביר, שקולינס משמש מטרה לחקירה של ועדת האתיקה בבית-הנבחרים והוא חשש שהשלת המניות תגביר את החשדות נגדו. (על כך - בהמשך).

"ציר בית-הנבחרים קולינס, שבתוקף תפקידו מסייע לכתוב את חוקי האומה, התנהג כאילו היא נמצא מעל החוק", אמר התובע במסיבת העיתונאים. וויליאם סוויני ג'וניור, עוזר לראש FBI, הוסיף: "הנה טיפ לסחר במידע פנים לאלה שחושבים שהם יכולים לפעול על פי חוקים משלהם - הגישה למידע פנימי נושאת עמה אחריות משמעותית, במיוחד כאשר מדובר באנשים שמכהנים במשרות של אמון. התנהלו בכבוד ובהתאם לחוק, אל תנסו לשקר לסוכנים מיוחדים של FBI".

כתבי האישום נגד קולינס האב, קולינס הבן ואבי ארוסתו של הבן, מונים 13 סעיפים הקשורים להונאות בניירות ערך, הונאות באמצעות תקשורת אלקטרונית ומסירת עדויות כוזבות לסוכני FBI. העונש המרבי שצפוי לקולינס האב - 150 שנות מאסר, לדברי דובר במשרד התביעה בדרום ניו-יורק. הוא שוחרר בערבות בסך 500 אלף דולר. גם בנו וחותנו לעתיד של הבן שוחרר בערבות. על פי טענת התביעה, השלת המניות חסכה מהשניים האחרונים הפסד מצרפי בסך 768 אלף דולר.

כריס קולינס מכחיש את כל הטענות נגדו והודיע שהוא מתכנן להתמודד שוב על כסאו בבית-הנבחרים. "היו בטוחים שאיאבק לטהר את שמי. אוסיף לעמול קשה למען בוחריי ואני ארוץ כמתוכנן בנובמבר", הכריז המחוקק במסיבת עיתונאים, שבה הכתבים לא הורשו לשאול שאלות. כפי שאפשר אולי לצפות ממעריץ של טראמפ, הוא הגדיר את מעצרו כ"ציד מכשפות".

מכל מקום, ייתכן שכתב האישום נגד קולינס חושף רק את קצה הקרחון של פעילותו הפיננסית העניפה כמחוקק על גבעת הקפיטול, ולא מן הנמנע שהוא יסבך מחוקקים אחרים - כולם רפובליקאים, במקרה או שלא במקרה - בקורי פעילותו. לפני ארבעה חודשים דיווחו כלי תקשורת בארה"ב, שמשרד האתיקה של הקונגרס חוקר טענות שלפיהן קולינס, לשעבר חבר בוועדת המשנה לענייני בריאות של בית-הנבחרים, ניסח חקיקה שהיתה עשויה להיטיב עם חברת הביו-טק האוסטרלית שבה, כאמור, הוא מושקע.

מתברר עוד, שארבעה מחוקקים רפובליקאים נוספים השקיעו באינייט: מייק קונוויי, ג'ים קאלברסון, דאג למבורן (אחד מהידידים הנאמנים ביותר של ישראל בקונגרס), בילי לונג ומארקוויין מולין. השניים האחרונים מכהנים בוועדת המשנה לענייני בריאות, אך לא נטען שהם השתתפו בניסוח החוק האמור או הצביעו בעדו.

באוקטובר אשתקד דיווח משרד האתיקה של הקונגרס, כי לדעתו קיים "בסיס מוצק להאמין" שקולינס הפר חוקים פדרליים ותקנות של הקונגרס: הוא נפגש עם פקידי ממשל בתוקף תפקידו כמחוקק וניצל את הפגישות כדי להשיג הטבות לחברה האוסטרלית. הוא אף חלק מידע פנימי על אינייט כדי לגייס משקיעים בה, לרבות, כאמור, בני משפחתו, עובדי קונגרס ומחוקקים אחרים. נוסף לארבעת המחוקקים שנמנו קודם לכן, גייס קולינס את טום פרייס, שהיה ציר רפובליקאי לפני שטראמפ מינה אותו כשר הבריאות. לימים התפטר פרייס כשעל ראשו מרחף ענן כבד של עבירות אתיות.

וירג'יניה קאנטר, יועצת לארגון שקרוי "אזרחים למען אחריות ואתיקה" אמרה ל"ניו יורק טיימס": "מבחינה של שכל ישר, איזה עסק יש למחוקקים האלה עם מניות מסוג זה? מחוקקים בקונגרס אינם יכולים לשרת את הציבור ובה בעת לכהן בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. יש פה ניגוד אינטרסים מובנה".

חשיפות העסקים הצדדיים של מחוקקים, רסיסי המידע שזולגים לציבור ממשפטו של פול מאנאפורט, לשעבר יו"ר מטה הבחירות של טראמפ, המואשם, בין היתר, בהעלמת הכנסות של מיליוני דולרים משלטונות המס, ההסתבכויות האתיות של שרים בקבינט של טראמפ (זוכרים את השולחן ב-31 אלף דולר שהזמין שר השיכון והפיתוח העירוני בן קארסון ללשכתו?), שלא לדבר על החקירה לגבי מעורבות רוסיה בבחירות, שמתמקדת בנשיא - כל אלה מצביעים על כך שהביצה הוושינגטונית, שהיה אמורה להתייבש עד עתה, לפחות על פי ההבטחות של טראמפ, רק מתרחבת ומעמיקה, ומושכת הרבה תנינים חדשים.