יולי בתיקי ההשקעות: פתיחה חיובית למחצית השנייה

מוקדם עדיין לסכם את שנת 2018, אך לעת עתה נראה כי אלו שסברו שהיא תהיה האחות התאומה של שנת 2017 - התבדו. כפי שניתן לראות בגרף, תיקי אג"ח טהורים ותיקי 10/90 עדיין מציגים תשואה שלילית מתחילת השנה. תיקי 20/80, שבהם מחזיק מרבית הציבור, הציגו לראשונה מסוף חודש ינואר תשואה חיובית מתחילת השנה, של 0.55%, לאחר עלייה של 0.58% בחודש יולי.

עד כה נראה כי לקיחת סיכונים באמצעות חשיפה גבוהה לשוק המניות השתלמה, מאחר שהתיקים המנייתיים יותר הציגו תשואה עודפת בחודש יולי בפרט, ומתחילת השנה בכלל, באופן משמעותי יחסית. כמו כן, מנהלי תיקים שלא נטרלו את החשיפה הדולרית בהשקעות בחו"ל נהנו פעמיים - הן מהיחלשות השקל מול הדולר בשיעור של 0.38% בחודש יולי ושל 5.69% מתחילת השנה, והן מכך שחסכו את עלויות הגידור המטבעי.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, אלטשולר שחם, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

 מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים

מחד גיסא, נראה שהחיכוכים הגיאופוליטיים כבר לא מעיבים על השוק בתקופה הנוכחית, בעיקר לאחר שהושגה הסכמה בין ארה"ב לצפון קוריאה, וכן מה שנראה כמו ניצנים של סיום המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה.

על אף ירידת החיכוכים הנ"ל מסדר היום התקשורתי, הרי שמתחת לפני השטח, "קירובי הלבבות" עשויים להתברר כמשענת קנה רצוץ, שעשויה להתהפך בן רגע. כמו כן, השפעה חיובית נוספת היא ההסכמה בין ארה"ב לאיחוד האירופי בנוגע להפחתת שיעור המכסים ביניהן.

נוסף על כך, ראוי לציין את הצמיחה המהירה של המשק האמריקאי ברבעון השני של השנה, בשיעור של 4.1% במונחים שנתיים, לאחר צמיחה של 2% במונחים שנתיים ברבעון הראשון.

מאידך גיסא, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ממשיכה להעיב על השווקים, אך בינתיים נראה שמי שנפגע כרגע הוא שוק המניות בשנחאי, שירד כ-16% מתחילת השנה, בעוד שמדד S&P 500 האמריקאי עלה כ-5%.

ירידה זו בשוק המניות הסיני הורידה את שווי השוק של החברות במדד מהמקום השני בעולם למקום השלישי, והיקפו עומד כעת על כ-6.09 טריליון דולר - אחרי ארה"ב ויפן.

האי-הסכמה בין טראמפ לפדרל ריזרב בנוגע לקצב העלאת הריבית מבלבל את השווקים. ההערכות עומדות על שתי העלאות ריבית נוספות עד לסוף השנה. מרבית הדוחות הרבעוניים של החברות בשוק המניות האמריקאי היכו עד כה את תחזיות האנליסטים, הן מבחינת ההכנסות והן מבחינת שורת הרווח הנקי. יחד עם זאת, הדוחות הרבעוניים של חברות מסקטור הטכנולוגיה, קרי, פייסבוק וטוויטר אכזבו את המשקיעים, והעיבו בעיקר על מדד הנאסדק בסוף החודש.

מדד המחירים והשפעתו על השוק

אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על המדיניות המוניטרית במשק, וכנגזרת מכך על שוק האג"ח, הוא האינפלציה, או ציפיות המשקיעים כי היא עומדת להרים ראש. התייחסתי לכך אמנם בחודש שעבר, אך חשוב לציין זאת גם היום - לראשונה זה מספר שנים הסתכמה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בטווח היעד של בנק ישראל (1%-3%), בשיעור של 1.3%, ומתחילת השנה היא עומדת על 0.9%. הסעיפים העיקריים שעלו במדד ב-12 החודשים האחרונים הם אנרגיה, ירקות ופירות ודיור, זאת אף שמדד הדיור, אשר משקלו מהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן, ירד מעט מתחילת השנה.

על רקע התאוששות האינפלציה, תיקים אשר היו מוטים בחלק האג"חי לצמודי המדד, הניבו תשואה עודפת על פני הלא צמודים גם באפיק הקונצרני בדירוגים הגבוהים, וגם באפיק הממשלתי. כמו כן, ההערכות עומדות על כך שקיים סיכוי סביר להתחלתה של העלאת ריבית בישראל בקצב מתון לראשונה זה שנים כבר לקראת סוף השנה הנוכחית.

בהקשר זה, מלבד החשיפה למדד המחירים לצרכן וההחלטה לגבי דירוגים שבהם משקיעים, חשוב להתייחס בחלק האג"חי של התיקים גם לסיכון המח"מ, שכן ככל שהמח"מ של איגרות החוב ארוך יותר, כך מחירי האג"ח רגישים יותר לסביבה שבה מעלים את ריבית (בעיקר איגרות חוב שקליות בריבית קבועה). לכן, חשוב להגדיר מראש את הפרמטרים הנ"ל במדיניות ההשקעות, טרם פתיחת תיק ועדכונו מעת לעת, תוך התאמתו לצורכי הלקוח והשימושים של הכסף.

אין חדש תחת השמש

כבר תקופה ארוכה מאוד שסביבת הריבית האפסית מקשה על יצירת תשואה נאותה על ההון באמצעות השקעה בשוק ההון - תשואות נמוכות באפיק האג"ח ותנודתיות בשוקי המניות. מרבית הסיכונים שהיו עדיין נותרו ברוב המקרים, ובהחלט קיימת אפשרות סבירה שעד סוף השנה נראה "בטן" נוספת בשוקי המניות, כפי שהיה בירידות של חודש פברואר השנה.

בשוק האג"ח, העלאות הריבית עשויות לגרום עליית תשואות, וכיוצא מכך הפסדי הון "על הנייר" בתיקים. יחד עם זאת, העלאות הריבית צפויות להיות איטיות, ולכן ייקח זמן עד ששוק המניות יהווה אלטרנטיבה ראויה פחות לאפיק הסולידי בהיבט של סיכוי ביחס לסיכון.

בהקשר זה, חשוב להדגיש שכדי להעלות את תוחלת התשואה של ההשקעות, תוך הקטנת סטיית התקן (התנודתיות) שלהן, כדאי לבחון שילוב של השקעות אלטרנטיביות מחוץ לשוק ההון, כדי לגוון את אופי ההשקעות ולפזר את התיק הכולל.

החסרונות הבולטים בהשקעות מהסוג הזה הן היעדר סחירות ביחס לשוק ההון ובחלק גדול מהמקרים הסכום המינימלי להשקעה גבוה יחסית וכמו כן, מאחר והשקיפות בהשקעות הללו אינה מלאה בניגוד לחברות הציבוריות, חשוב לבצע בדיקות נאותות מעמיקות טרם קבלת החלטה בגינן ולבצע מעקב שוטף וקפדני.