עסקת שיכון ובינוי: הישג נכסף לסיידוף, הקלה לאריסון

איש העסקים נתי סיידוף סגר השבוע מעגל. האיש, שאבי סבו בנה את מתחם המגורים "בתי סיידוף" בירושלים לפני יותר מ-100 שנה, הפך ביום שני האחרון לבעל השליטה באחת מחברות הבנייה והתשתיות הגדולות והוותיקות בישראל. בעסקה מהירה ונחושה, שהפתיעה את השוק, שילם סיידוף לשרי אריסון 1.1 מיליארד שקל במזומן, וקיבל ממנה בתמורה את מניות השליטה (47.8%) בשיכון ובינוי. את הסכום העצום הזה, כ-300 מיליון דולר, הצליח סיידוף להביא בתוך כחודשיים בלבד מיום חתימת החוזה, וללא סיוע מספקי אשראי מקומיים. את הרכישה, נזכיר, ביצע סיידוף ללא בדיקות נאותות.

עבור סיידוף, שחיפש בשנים האחרונות השקעה מהותית בישראל עם עדיפות לתחום הנדל"ן, מדובר בכניסה דרך הדלת הראשית לעולם הבנייה והתשתיות המקומי. שיכון ובינוי, שהוקמה על בסיסן של שתי החברות ההסתדרותיות הוותיקות - שיכון עובדים וסולל בונה - היא היום חברה בעלת מגוון פעילויות.

מצד אחד, ממשיכה שיכון ובינוי לעסוק בשני התחומים שעל בסיסן הוקמה - ייזום פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים והקמת מגה-פרויקטים בתחומי התשתיות. אלא שנוסף על כך, מעורבת שיכון ובינוי בעוד מגוון פעילויות בתחום הנכסים המניבים, דוגמת ניהול ותפעול כבישי אגרה, הקמה והשכרה של מבני ממשלה ומעונות סטודנטים, פרויקטי אנרגיה וסביבה, כדוגמת מתקני התפלה ותחנות כוח, מרכזים מסחריים בישראל, ואפילו החזקה (בשרשור) ב-14.34% מפעילות השכרת דירות למגורים בברלין.

הפעילות הענפה והמבוזרת הזאת הפכה את שיכון ובינוי לסוג של חברת החזקות מתמחה, כלומר חברה רבת-זרועות, שפעילויותיה מתנהלות הלכה למעשה בידי מנכ"לים של חברות בנות ונכדות. את המבנה הזה צפוי מעתה סיידוף ללמוד ולבחון היטב, בטרם יכריע בנוגע לשינויים אפשריים בחברה. בשלב הראשון, הוא מינה לתפקיד יו"ר הדירקטוריון את מקורבו ומנהל עסקיו תמיר כהן, והיו"ר הקודם, משה לחמני, הוסט לתפקיד ממלא מקום המנכ"ל.

במהלך זה ביטא סיידוף הן את רצונו בשליטה מיידית בחברה והן את הצורך בשמירה על הלכידות הקיימת עד להעברת המושכות למנכ"ל חדש במקומו של יובל דגים, שעזב בסוף יולי לאחר כשבעה חודשים בלבד בתפקיד. בינתיים, אמור לחמני לשמור על החברה ולהוביל את פעילותה, ושש השנים שכיהן בתפקיד היו"ר יסייעו לו בניווט הספינה.

בינתיים הסתפק סיידוף בהצהרה לתקשורת כי יפעל יחד עם ההנהלה והעובדים להמשיך ולפתח את פעילות שיכון ובינוי בישראל ובחו"ל. "אני רואה חשיבות עליונה בשמירה על היציבות הניהולית בחברה ובקיום רצף פעילות מקצועי ופיננסי בכל המדינות שבהן פועלת שיכון ובינוי. שיכון ובינוי היא החזקה אסטרטגית בקבוצת סיידוף, ואנו נפעל במלוא הכוח כדי שתמשיך ותשגשג גם בעתיד".

 מניית שיכון ובינוי ירדה ב-20% בשנה האחרונה

הנחה של 20% על מחיר השוק

מול הרוכש ישנה כמובן גם המוכרת, ואם עבור סיידוף מדובר היה בסגירת מעגל, הרי שעבור אריסון מדובר בסוג של יציאה לחופשי. אריסון הסכימה להעניק לסיידוף הנחה של 14% על מחיר השוק במועד חתימת העסקה (נכון להיום גדלה ההנחה לכ-20% לאור התגובה החיובית של המניה לעסקה) כדי להשתחרר מהחיבור התקשורתי לחקירות השוחד בשיכון ובינוי, וכדי להסיר מעל שיכון ובינוי את הכבלים שקשרו עד כה את פעילותה בישראל, בהיותה חלק מקבוצת ריכוז.

נוסף על כך, אפשרה המכירה לאריסון לפרוע הלוואה בנקאית של 600 מיליון שקל שמימנה את ההשקעה בשיכון ובינוי, ולהישאר עם עודף של 500 מיליון שקל שישמש להשקעות בינלאומיות. לקבוצת אריסון גם חוב של כ-1.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, וכן החזקה ב-20% ממניות בנק הפועלים, בשווי של 6.8 מיליארד שקל. כך שמינוף הקבוצה נמוך למדי.

הקשר לקבוצת אריסון, שמחזיקה כאמור גם בגרעין השליטה בבנק הפועלים, החל להקשות על שיכון ובינוי לאחר חקיקת חוק הריכוזיות. החברה הוגדרה כ"גורם ריכוזי" מאחר שאריסון שולטת גם בגוף פיננסי משמעותי, ואף התקרבה להגדרה של "תאגיד ריאלי משמעותי" בזכות הכנסות שעברו את הרף של 5.9 מיליארד שקל.

שתי הגדרות אלו והוראות חוק הריכוזיות לגביהן, פגעו ביכולתה של שיכון ובינוי להשתתף ולזכות במכרזי זכיינות שמקיימת המדינה בתחומי התשתיות החיוניות, ובשל כך איימו גם על אחד ממנועי הצמיחה של החברה. כך למשל המליצה לפני כחודשיים הוועדה לצמצום הריכוזיות, שלא לאפשר לשיכון ובינוי להשתתף במכרז להרחבתה של הרכבת הקלה בירושלים, וזאת משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית. מדובר במכרז ענק בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל, שעשוי היה להוות סנונית ראשונה לקראת דחיות אפשריות נוספות של השתתפות החברה במכרזים אחרים.

את הפגיעה הזאת, אסור היה לשיכון ובינוי לספוג לאורך זמן, ועננה זו אכן הוסרה. יום למחרת שינוי השליטה הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות על גריעתה של שיכון ובינוי מרשימת הגורמים הריכוזיים במשק, וזאת בעקבות העברת השליטה לסיידוף, שאינו גורם ריכוזי. במקביל, ביטלה הוועדה את המלצתה הקודמת בנוגע למכרז הרכבת הקלה בירושלים.

"הוצאתה של שיכון ובינוי מרשימת הגורמים הריכוזיים מביאה לביטול תוקפו של הייעוץ שנתנה הוועדה לצמצום הריכוזיות, ביום ה-5.6.18, בו המליצה למנוע את השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז להקמה והפעלה של מערך הרכבת הקלה בירושלים משיקולי ריכוזיות כלל-משקית", נכתב בהודעת הוועדה.

הודעה זו סיפקה את הספתח לתחילת עידן סיידוף בחברה. סיידוף עצמו נהנה לפי שעה מאמון המשקיעים, ולמן הודעתו הראשונה על ההסכם לרכישת השליטה, עלתה המניה בכ-7%, והיא משקפת כעת לחברה שווי של כ-2.9 מיליארד שקל.

אלא שכעת יחל סיידוף את המבחן האמיתי שלו אצל פעילי שוק ההון המקומי, ושתי ההכרעות הראשונות שיידרש לקבל נוגעות לעתיד פעילות הקבלנות באפריקה (זו שנקשרה אליה פרשת השוחד לכאורה) וכן להמשך השליטה בחברת איי.די.או (ADO) שמחזיקה בפעילות המגורים להשכרה בברלין. בשני המקרים יידרש סיידוף להכריע אם להמשיך ולהחזיק בפעילות, תוך התמודדות עם הקשיים והאתגרים.