לו"ז טיסות החורף של חברות התעופה הישראליות בסכנה

אם אתם מתעתדים להזמין טיסה בחברה תעופה ישראלית שמועדה הוא לשנת 2019, דעו כי היא עלולה שלא להתקיים. בהמשך לפרסומים האחרונים ב"גלובס", איומי משרד החוץ כי החל מחודש ינואר 2019 לא יעסיק עוד את עובדי האבטחה של חברות התעופה הישראליות (עמ"י) הפזורים בנמלי תעופה ברחבי העולם - קרובים להתממש. ככל שקרבה ובאה עונת החורף החשש הולך וגדל.

אגף הביטחון של אל-על הוא שאמון על אבטחת הטיסות של שלוש חברות התעופה הישראליות: אל-על (כולל סאן-דור), ארקיע וישראייר. לפני כל עונה, שלוש החברות פורסות את תכניתן לטיסות מהיעדים השונים ולפיכך נעשית הצבה של אנשי אבטחה שמקבלים את הנוסעים בנמלי התעופה הזרים. את מרבית הוצאות האבטחה מממן משרד האוצר כשמי שמעסיק את עובדי האבטחה, אותם נציגים שהנוסעים פוגשים לפני העלייה למטוס בנמלי התעופה שבחו"ל - הוא משרד החוץ.

בפועל, עובדים אלה מועסקים לכאורה על ידי אל-על במובן של הצבתם בנמלי התעופה, סידור העבודה וכד' - אולם למעשה הם עובדי משרד החוץ ולכך יש משמעות - אישור עבודה מיוחד הכולל למשל את היכולת להתנייד בין מדינות ובין נמלי תעופה, ובעיקר היכולת לברור את העובדים לפי תנאי האבטחה שמוכתבים על ידי השב"כ.

במילים אחרות - המדינה היא שמממנת את האבטחה של החברות הישראליות בחו"ל, בזרוע אחרת היא מכתיבה את התנאים הדרושים בהתאם למצב הביטחוני במדינות השונות למשל, ובזרוע אחרת היא מעסיקה את העובדים - כעת המצב הזה נתון תחת סימן שאלה גדול.

מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, שיגר כבר כמה מכתבים לאל-על ולכל האמונים על הנושא - מכתב אחרון בעניין יצא בסוף השבוע שעבר והוא ממוען אל איתן בן דוד, המשנה לראש המטה לביטחון לאומי. במכתב הזה, בדומה למכתבים כותבים שב רותם ומדגיש כי החל בחודש ינואר 2019, כלומר ממש מעבר לפינה, משרד החוץ לא יעסיק את עובדי האבטחה לטובת חברות התעופה הישראליות.

"כפי שהתרעתי באופן רציף ועקבי", כותב רותם, "אנו מתנגדים כי העסקת עמ"י תעופה תמשיך להתבצע באמצעות משרד החוץ (נציגויות ישראל בחו"ל) לאחר תום 2018. משרד החוץ אינו יכול ואינו צריך להיות הגורם המעסיק את עובדי אבטחה התעופה הישראליות בתחנות אל-על. הדבר גורם לחשיפה גוברת והולכת במישור המדיני, המשפט והניהולי ומנוגד למקובל ביחסים הדיפלומטיים ומול מדינות זרות".

רותם מזכיר כי "כבר כיום קיימות חלופות העסקה אחרות המתבצעות במרבית התחנות ויש לפעול להרחבתן הן בתחנות הקיימות והן בתחנות ובמדינות בהן הדבר לא בוצע עד היום". כוונת רותם, ככל הנראה, היא לעובדי מיקור חוץ מקומיים שמהווים שיעור קטן יחסית מכלל העובדים באבטחת הטיסות של החברות הישראליות בחו"ל.

עמדת משרד החוץ מטרידה, ובצדק, את אגף הביטחון של אל. בשעתו שיגר יו"ר דירקטוריון אל-על, אלי דפס, מכתב מענה לבן דוד, ובו הוא מתריע כי "בלי עובדים אלה לא יוכל מערך אבטחת הטיסות להתקיים. "כל פתרון יחייב חשיבה מעמיקה והיערכות סבוכה ורבה שעשויה להשתנות ממדינה למדינה". דפס מתכוון, לדוגמה, להעסקת עובדי אבטחת טיסות במיקור חוץ או כעובדים ישירים בחברות התעופה. המשמעות היא שעלולות לחול מגבלות קונסולריות על אותם עובדים (למשל בניוד בין מדינות), ועלול להיות קושי ביישום חוקים מקומיים, כמו האיסור על אפליה בהעסקה על בסיס מוצא. כיום, במשרד החוץ ובהתאם לתקנות שקבע השב"כ, מועסקים רק יהודים במערכי אבטחת חברות התעופה הישראליות.

רותם מזכיר במכתבו האחרון כי עמדה זו הובאה בטווח של שנה וחצי לפני פתיחת העונה ולפיה על החברות להיערך. נזכיר כי מי שעומד בראש משרד החוץ הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו המשמש גם כשר החוץ. יש לציין כי עמדה דומה הביע משרד החוץ גם בעבר, בין היתר לפני עונת הקיץ הנוכחית. הבעיה הזו נפתרה בשעתו עם תקנים נוספים שהקצה משרד האוצר לעובדי האבטחה ועם החלטה כי אגף הביטחון של אל-על יממן העסקת שני יועצים משפטים שיהיו אמונים על סוגיות דיני העבודה אל מול 1,200 עובדי האבטחה הפזורים בתחנות שונות בעולם.

ב-2017 מימן משרד האוצר עלויות אבטחת תעופה בסך כ-825 מיליון שקל - עלייה של כ-75 מיליון שקל מ-2016, נוכח הגידול בפעילות התעופה ובפעילות בתחנות שאינן קבועות, כלומר ביעדים חדשים. יצוין כי המדינה מימנה בהיקפים של מאות מיליוני שקלים מענקים לחברות תעופה זרות שמפעילות טיסות מיעדים חדשים ובעלי פוטנציאל להגדלת היקף התיירים בישראל. לנוכח המצב המביך שנוצר כעת, חברות התעופה הישראליות יכולות בהחלט להרגיש מקופחות במידה ולא יבוא פתרון בהקדם. מבלי שיהיו עובדי אבטחה למעשה לא יוכלו חברות התעופה הישראליות לטוס מנמלי תעופה ברחבי העולם - גם על חשבון זה יחגגו החברות הזרות משום שגל הנוסעים לחו"ל נמצא כזכור בעלייה מתמדת והוא לא ייעצר.