שוחד ועבירות דיווח: כך הגיעה חקירת שו"ב לנקודת רתיחה

חברה ציבורית ישראלית המפעילה מנגנון שוחדי-שיטתי לשימון גלגלי השלטון במספר מדינות זרות, בעלות משטרים ועובדי ציבור "נוחים להשפעה" כספית; ריבוי חשודים בכירים (תשעה חשודים שידוע עליהם עד כה) שהפכו ל"אורחים" מוכרים בחדרי החקירות של יחידת לה"ב 433 של המשטרה בלוד; וכן חשד שהשחיתות טיפסה לה עד מעלה הפירמידה, תוך זימון בכירי-הבכירים והבכירות בחברה לחקירות באזהרה, מהטעם שלכאורה ידעו או היו אמורים לדעת על המנגנון שמכניס לחברה עסקאות ששוות מאות מיליוני דולרים; ידעו, הסתירו ונהנו מהכסף - זו בתמצית התיזה של המשטרה ורשות ני"ע סביב פרשת מתן השוחד לכאורה בשיכון ובינוי בתמורה לקבלת מיזמי בניה בהיקף של מאות מיליוני דולרים בקניה שבאפריקה ובמדינות נוספות בעולם.

הפרשה התפוצצה לחברת הנדל"ן, שיכון ובינוי, בפנים בפברואר השנה. הבוקר (א') עלתה החקירה מדרגה כאשר זומנו לחקירה ונחקרו במשך מספר שעות שתי בכירות לשעבר בחברה, בהם אשת עסקים מאוד מוכרת, והובהר חד-משמעית כי הרשויות סמנו את ראשי הפירמידה בחברה כיעד חקירתי. כך, לאט אבל בטוח, צוברת לה הפרשה תאוצה ומסתמנת כאחת החקירות הגדולות והמורכבות שהיו מאז החלה אכיפתו של סעיף החוק המאפשר העמדה לדין של ישראלים על מתן שוחד לעובדי ציבור במדינות זרות.

מדובר בסבב נוסף של חקירות במסגרת החקירה שפרצה בפברואר השנה. בשלב זה נחקרת השאלה עד כמה גבוה בפירמידה של קבוצת שיכון ובינוי וקבוצת אריסון מגיעה פרשת השוחד לכאורה, והאם מנגנון השוחד הנחקר הובא גם לידיעת בעלת השליטה בקבוצה, שרי אריסון, ומקורבים אחרים לה בתוך הקבוצה.

בחודש שעבר נעצר ונחקר משה לחמני, יו"ר שיכון ובינוי, בחשד למעורבות בפרשת השוחד, וכן נפתח סבב חקירות נוסף של החשודים "הוותיקים" בפרשה - נחקרו שוב מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר; יו"ר שיכון ובינוי לשעבר, רוית ברניב; ומנכ"ל "SBI-סולל בונה ארצות חוץ" מקבוצת שיכון ובינוי, רוני פאלוך, וקודמו בתפקיד, יהודה אלימלך. חשודים נוספים שנחקרו בפרשה הם רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו-האפט, ששימש כרו"ח המבקר בחברה; ומנהל סניף קניה בקבוצה, אלכסנדר ישיש.

לחשודים שנחקרו עד כה מיוחס חשד לביצוע עבירות לכאורה של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות לפי חוק ני"ע וכן עבירות נוספות. בתחילת החקירה דובר על מנגנון שוחד שהופעל בעיקר באפריקה, ואולם בחודשים האחרונים התרחבה החקירה ונחקרים חשדות למתן שוחד על-ידי שיכון ובינוי, הבונה בארץ וברחבי העולם, לנציגי ממשל זרים במדינות נוספות ברחבי העולם, ובהם דרום אמריקה.

 i2

חקירה מחויבת המציאות

גורם המעורה בחקירה מסר ל"גלובס" היום כי חקירת אשת העסקים הבכירה  - המכחישה את החשדות נגדה - הייתה מחויבת המציאות ומתבקשת, שכן הראיות שהשיגה המשטרה מצביעות על כך שמדובר היה במערכת שוחד שיטתית, ארוכה וממוסדת. לכן, לדבריו, לא הייתה למשטרה ברירה אלא לזמן לחקירה באזהרה את אשת העסקים.

לדברי אותו גורם, החקירה עד כה הובילה את המשטרה למסקנה כי לא מדובר היה באירוע חד-פעמי או מקומי של מתן שוחד באפריקה מצד שיכון ובינוי, שיכול לחמוק מהעיניים של ההנהלה הבכירה או להינתן ללא ידיעת ההנהלה. זאת, להבדיל, למשל, מחקירות אחרות שמנהלות הרשויות בארץ בחשד כי חברות ישראליות נתנו שוחד לפקידי ציבור זרים כדי לקדם את האינטרסים העסקיים שלהן.

בנוסף, עד היום נחקרו באזהרה כל בכירי החברה האחרים בחשד כי היו מעורבים בפרשת השוחד, בהם לחמני, קוטלר, ברניב ופאלוך. אחרי שכל הבכירים הללו נחקרו היה זה אך טבעי שגם הבכירה ביותר תחקר כדי שהמשטרה והפרקליטות תוכל לברר את כל הפרטים ולהגיע לחקר האמת.

חשוב להדגיש, העובדה שמתבקש היה שהמשטרה תזמן לחקירה באזהרה את אשת העסקים הבכירה לא אומר שהיא בהכרח אשמה במעורבות במסכת השוחד לכאורה. למרות שמדובר לכאורה במסכת שוחד שיטתית וממוסדת מצד החברה, קיימת בהחלט אפשרות שאשת העסקים לא ידעה עליה, וכי היא הייתה ממודרת מהמידע אודותיו דווקא משום תפקידה הכה-בכיר בחברה שאלת מיליון הדולר מבחינת המשטרה כאן היא אם הגיעו לידיה ראיות על מודעות של אשת העסקים לפעילות. אם באמצעות מסמכים שמצביעים על כך ואם מחקירה של אחד החשודים שנחקרו. 

להבדיל (הרבה הבדלות), אפשר להשוות את הסיטואציה הזו לתיק חשוב אחר שנחקר בימים אלה בלהב 433 - פרשת הצוללות. פרשה זו נחקרה בחשד כי בכירי המערכת הביטחונית בארץ היו מעורבים בשוחד ובהטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית. למרות זאת, הגורם הבכיר ביותר שהיה אמון על העסקאות הרגישות ורבות החשיבות הללו, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו חשוד במעורבות במעשים הפליליים למרות בכירותו ואחריותו.

התביעה ואי-הדיווח

אשת העסקים הבכירה שצעדה היום לחדרי החקירות, אינה נתפסת כמי שמעורבת ופעילה במהלך העסקים הרגיל והיום-יומי של החברה. לפיכך עולה השאלה אם בידי המדינה יש "אקדח מעשן" עם "טביעות אצבעותיה" שיקשור אותה למנגנון השוחד שנטען כי התקיים בחברה (כפי שלכאורה קיים בנוגע לחלק מהחשודים האחרים בפרשה).

התשובה לכך עדיין לא ברורה, אך בינתיים נודע, כי אחד החשדות הנוספים המיוחסים לבכירה היא מעורבות באי-דיווח לבורסה על התביעה שהוגשה נגד שיכון ובינוי, שבה נחשפה פרשת העברת תשלומי השוחד באפריקה לכאורה. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", חקירתה של אשת העסקים היום עסקה, בן היתר, בחשד הזה, שמבוסס על חובות החברה ובעליה בעולם ניירות-הערך ולא על עבירות פליליות קלאסיות מספר העונשין, בהם עבירת מתן שוחד.

התביעה המדוברת שלגביה המשטרה ורשות ני"ע סבורות כי שיכון ובינוי צריכה הייתה למסור דיווח לבורסה - לאור העובדה שהיא כללה מידע רב חשיבות שעלול להשפיע על מצב החברה - הוגשה על-ידי איש הכספים לשעבר בחברה, שי סקף.

סקף עבד כאיש הכספים של חברה נכדה מקבוצת שיכון ובינוי באפריקה - "שיכון ובינוי אס.בי.איי. תשתיות". בתביעתו לביה"ד האזורי לעבודה דרש סקף לקבל תשלומים בהיקף כ-6 מיליון שקל בגין עבודתו בקניה, ובמסגרת זו העלה טענות חמורות ביחס להתנהלות לא תקינה, ואף פלילית, של החברה במהלך פעילותה במדינה האפריקאית.

לטענת סקף, בפברואר 2016 נדרש לוודא שתועדו כהלכה תשלומם חריגים במזומן. לדבריו, בהמשך התברר לו כי התשלומים הם למעשה תשלומי שוחד בסכומי-עתק לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור בכירים בכמה מדינות במזרח אפריקה לאורך כמה שנים. בין היתר, טען סקף בתביעתו כי הוא התריע בפני רואה-החשבון המבקר של החברה, רובי לזרוב, על תשלומי השוחד, אך זה המליץ לו להשתיק את העניין.

נורמה מושחתת מושרשת

סקף גולל בתביעה כיצד, לטענתו, הוא חשף בפני רואה-החשבון של שיכון ובינוי את פרטי השוחד, אך התברר לו כי מדובר בנוהל מקובל ומוכר. "בשיחה שהתקיימה בין התובע לבין רו"ח לזרוב בעת ביקור זה, סיפר לו סקף שהוא נדהם לגלות שקיימת מערכת רישום של תשלומי מזומן, שלא דווחה או נרשמה כלל בספרים הרשמיים, תוך יצירת מצג-שווא שמדובר בתשלומים המועברים כביכול ליועצים או לקופה נוספת. בשיחה זו הדגיש סקף, כי מהדיווחים הרשמיים שקיבל כל העת לא היה ניתן להבין שמדובר בתשלומים שאינם לגיטימיים", נטען בתביעה.

"בשיחה ביניהם גילה סקף בפני רו"ח לזרוב כי הפעולות שהתבקש לבצע נוגדות את צו מצפונו ואת כללי האתיקה הבסיסיים של המקצוע, וכי הוא חושש שאפילו שיתוף פעולה עקיף למעשים אלה יביא לאובדן רישיון ראיית-החשבון שהשיג בעמל-כפיים.

אולם סקף ציין תביעה כי לתדהמתו, רו"ח לזרוב כלל לא הופתע למשמע דברים אלה ואמר לו כי כל מעשי השוחד שגילה במסמכים שהועברו אליו ידועים ומוכרים לו כבר שנים רבות. זאת ועוד, לדברי סקף, רו"ח לזרוב אמר לו כי הנורמה המושחתת הזו מושרשת היטב בפעילות החברה בחו"ל ונפרשת על כלל הפעילות המבוקרת על-ידו, ובכלל זה מנה את סניפי SBI שווייץ במדינות הבאות: ניגריה, אוגנדה, גואטמלה ובעבר גם חוף השנהב".

עוד טען סקף בתביעתו כי רו"ח לזרוב הדגיש בפניו כי אין מדובר בנוהג מקומי של אזור מזרח אפריקה, אלא בפרקטיקה מוכרת ומושרשת, חובקת-עולם, שזוכה לגיבוי הביקורת הפנימית של החברה, ועדת הביקורת של הדירקטוריון, המחלקה המשפטית של החברה (בראשות עו"ד חזי קטן) ומגיעה אפילו עד ליו"ר הדירקטוריון, עופר קוטלר. על רקע דברים חמורים אלה נפתחה חקירת המשטרה, שהובילה למעצרים, חקירות וכן תפיסות של רכוש של חלק מהחשודים.

חברת שיכון ובינוי נמכרה לאחרונה בחיפזון על-ידי שרי אריסון, בעלת קבוצת אריסון, בעסקה שעוררה הרמת גבות על רקע ההנחה הנדיבה במחיר (ביחס לשווי הבורסאי של החברה), שניתנה לרוכש, איש העסקים נתי סיידוף - שאינו קשור לפרשת השוחד הנחקרת. מה גרם לשרי אריסון וליד ימינה אפרת פלד, מי שמנהלת בפועל את קבוצת אריסון, להעניק הנחה כה נדיבה? הסיבה שסיפקו מסביבת אריסון ופלד הוא הפרשה באפריקה, שמעיבה על שיכון ובינוי והיה גם מי שאמר ש"נמאס לשרי לראות את התמונה שלה בהקשרים לא מחמיאים".

ראיות שנמצאות ממש "מתחת לאף" 

ככל שמתקדמת חקירת פרשת השוחד לכאורה בשיכון ובינוי בולטת יותר לעיין "הייחודיות" של הפרשה, שהחקירה בה מתקדמת ומתעצמת כל העת, לעומת פרשות גדולות אחרות שנחקרות בימים אלה, בהן פרשת השוחד לכאורה באפריקה של המיליארדר בני שטיינמץ ופרשת השוחד לכאורה של "שפיר הנדסה".

ההבדל המרכזי בין הפרשות נעוץ בעובדה, כי בפרשת שיכון ובינוי עומד בלב החקירה מנגנון מתן שוחד משומן היטב לכאורה, חוצה גבולות ומדינות, שאינו סובב סביב עסקה אחת או מכרז אחד (או שניים או שלוש) שהחברה ביקשה לקבל. כדי להדגים את ההבדל בין חקירה של שוחד ממסדי ושיטתי, כפי שעולה מהראיות בתיק שיכון ובינוי, לבין חקירה של חשד למתן שוחד נקודתי, ציין גורם המעורה בחקירת שיכון ובינוי, עמו שוחחנו היום, את החקירה שמנהלת המשטרה נגד חברת "שפיר הנדסה". גם כאן, אגב, נחקרו בכירי החברה ובעליה. ואולם, לדבריו, להבדיל מהמקרה של שיכון ובינוי, תיק שפיר הנדסה עוסק במקרים בודדים של מתן שוחד לשני נבחרי ציבור לכל היותר.

נקודה נוספת שמעלה אותו גורם המעורה בחקירת תיק שיכון ובינוי, שהובילה לחקירת אשת העסקים הבכירה היום, היא היקף הרווחים העצום שהשיגה החברה לכאורה בזכות חלוקת השוחד. לדברי אותו גורם, "מספיק להעיף מבט בדוחות של שיכון ובינוי כדי להבין עד כמה הפעילות בקניה הייתה חשובה ומרכזית לחברה. רמת הרווחים באפריקה הייתה יוצאת דופן, בוודאי ביחס לארץ. שיעורי הרווחיות המטורפים האלה גרמו לפי החשד לשיכון ובינוי להמשיך ולחלק שוחד לכל מי ש"היה צריך".

הבדל נוסף שבולט לעין מול פרשות אחרות, למשל פרשת בני שטיינמץ, הנו העובדה כי החקירה לא נחה ולא שוקטת, וכל העת מתרחב מעגל הנחקרים בה. הסיבה לכך היא שכל החשודים נגישים וזמינים, ורוב הראיות נמצאות ממש מתחת לאף של הרשויות בישראל, כאשר בחלק מהחקירות האחרות המסע לאיתור ראיות וחשודים נתקל במכשולים. כך למשל, בפרשת השוחד לכאורה

של בני שטיינמץ עלה לאחרונה סימן שאלה גדול בנוגע ליכולת של הרשויות לקדם אותה מבלי להביא לארץ שני חשודים השוהים בחו"ל - אנשי העסקים מיכאל נוי ואברהם לב רן, המתגוררים בחו"ל ואינם מוכנים להגיע להיחקר בארץ ללא התחייבות כי לא יוצא נגדם צו איסור יציאה מן הארץ. בנוסף, קיים קושי באיסוף הראיות הפזורות ברחבי הגלובוס, וההערכות הן שהחקירה, בינתיים, נעדרת "ראיית זהב". על הרקע הזה, זה חודשים ארוכים שלא נחקר אף חשוד בפרשה, ואף שטיינמץ עצמו נחקר לאחרונה בישראל בראשית השנה. החקירה, שפרצה ב-2016 במעצרים מתוקשרים, נראית כקפואה במקום בשלהי 2018.