ענקיות ההייטק דורשות סיוע ומזהירות שיעזבו את הארץ

האם וכיצד המדינה תתמוך בפעילות מפעלי הייטק של חברות בינלאומיות בזמן מלחמה? ל"גלובס" נודע כי לאחרונה פנו החברות, באמצעות התאחדות התעשיינים, לרשויות המדינה בדרישה לקבל הגנה במצבי חירום, כמו מתקפת טילים, פעילות טרור נרחבת או אסון טבע. עוד נודע כי בעקבות הדרישה גובש לאחרונה מתווה בין משרד הכלכלה והתעשייה לבין ההתאחדות בדבר הקמת פרויקט המשכיות עסקית עבור החברות, שבו משתתף גם משרד הביטחון באמצעות רשות החירום הלאומית (רח"ל). בכוונת הממשלה להשקיע בפרויקט זה 50 מיליון שקל על פני חמש שנים. 

רשות החירום הלאומית נועדה לתאם בין גורמי הטיפול השונים בעת מלחמה, אסון טבע, מגפה, או פיגוע טרור רחב היקף. הרשות מתרכזת בשימור פעילויות חיוניות למשק כמו מפעלי מזון, בתי חולים, רשת החשמל ועוד. אלא שתביעתן של החברות הבינלאומיות באה על רקע שונה לגמרי: למנוע מהנהלות החברות להעביר את מרכזי הפיתוח שלהן מישראל למדינות אחרות, מחשש שהם לא יתפקדו בשעת חירום, או להימנע מלכתחילה מהקמה או רכישה של פעילות בישראל.

במסמך פנימי שהגיע ל"גלובס" מבטאות חברות ההייטק חשש מהאפשרות שתפרוץ מלחמה או שתתרחש מתקפת טילים על ישראל, שעלולה להשבית את פעילותן כאן. חשש זה התעורר לאחרונה ביתר שאת, עם התגברות הלחימה בדרום. בין היתר מדובר בחברות כמו אפלייד מטריאלס, פיליפס, HP, סטרטסיס, ספקטרוניקס אמרסון, KLA Tencor ,Avaya ועוד, שהשלוחות הישראליות שלהן ממוקמות בצפון הארץ או בדרומה. אף של"גלובס" נודע כי אינטל לקחו חלק בדיונים סביב היוזמה, באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים אומרים כי "חברת אינטל אינה שותפה למסמך שגובש והועבר לרשויות".

"מדינת ישראל חייבת להבין כי ההמשכיות העסקית של החברות הבינלאומיות בישראל היא נכס קריטי ברציפות תפקודה של המדינה ושמירתה על מרקם חיים תקין", נאמר במסמך, שמגדיר מטרה לטווח ארוך: הענקת מעמד של מפעלים חיוניים לחברות ההייטק הזרות, על אף שהן אינן מייצרות מוצרים חיוניים למשק. לדברי החברות יש ביכולתן להעביר את מרכזי הייצור שלהן למדינות אחרות, "לאור אי-הוודאות הקיים כיום בכל הנוגע לנושא החירום הלאומי בישראל".

מתווה אסטרטגי פרטני לכל חברה

מחברי המסמך מבקשים להציג בפני החברות את התרחישים האפשריים שמשרטטת מערכת הביטחון, ובראשם "קונפליקטים צבאיים" כמו מלחמה כוללת או מבצע צבאי מוגבל. לשם כך תידרש "הלבנה של תרחישי הייחוס הלאומיים", כלומר תרגום המידע הביטחוני, המסווג בחלקו, לסדרת פעולות עסקיות ותפעוליות שיאפשרו שימור חלק מתהליך הייצור ומתן השירותים. המסמך מדגיש כי המטרה היא להגדיר "מתווה אסטרטגי פרטני" לכל חברה, שיאפשר לה להיערך לשעת חירום, "וזאת על מנת להוכיח להנהלות הבינלאומיות של אותן החברות כי הנהלת החברה בארץ שולטת במצב ויכולה להבטיח מינימום פגיעה".

את פעילות חברות ההייטק מול משרדי הממשלה מרכז איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, והיועץ לפרויקט הוא אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף. מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, אומרת ל"גלובס": "עד היום לחברות ההייטק בישראל לא הייתה תוכנית המשכיות עסקית בזמן חירום, מה שעלול לגרום למצב שבו בזמן מלחמה מרכזי הפיתוח יפסיקו לפעול והתוצאה עלולה להיות הרסנית להמשך קיומן של החברות, לחוסן הכלכלה הישראלית הנשענת על סקטור ההייטק, ולחשש של חברות בינלאומיות מפני כניסה לפעילות ייצור ופיתוח משמעותית בארץ. ההמשכיות העסקית של חברות ההייטק בישראל היא נכס קריטי ברציפות תפקודה של המדינה. אני מודה למשרדי הממשלה שהבינו את המשמעות ונעתרו לנושא".

חשש שהעובדים יגויסו למילואים

תוכנית שעת החירום לתעשיות ההייטק תתבסס על עקרונות תרחיש הייחוס למפעלים חיוניים, שגובש ברשות הלאומית לחירום על בסיס האיומים הפוטנציאלים על מדינת ישראל. התהליך שיתחיל כעת ינוהל על ידי איגוד ההייטק, ובמסגרתו יופנו שאלונים לחברות לבחינת הצרכים שלהם בשעת חירום, ולאחריו יבוצעו תהליכי הגדרה של פתרונות גנריים ובניית תרחישי מלחמה במונחי תקינה, שמוכרים בעולם החברות הבינלאומיות.

לדברי קינן, "פתרונות אלה ישמשו את החברות בארץ מול הנהלות החברות בחו"ל כתרופת הרגעה, על מנת שאלה יבינו את האיום והתרחיש שעלול להתפתח. כל חברה תיקח את זה על מנת למפות את הצרכים והמענה הספציפי שלה". באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים חברות מעל 200 חברות ישראליות ובינלאומיות, והוא פועל בעיקר לייצוג התעשייה עתירת הידע מול גופי ממשלה ורגולציה ולקידום ענייני התעשייה. 

יורם קריבין, סמנכ"ל תפעול ב-HP ישראל ואחראי לתוכניות המשכיות עסקית, אומר ל"גלובס" כי לקוחות החברה חוששים שבמצב חירום תיפסק אספקת הדיו הדיגיטלי שמייצרת החברה בישראל: "יש לנו כ-8,000 לקוחות בעולם ואין להם מקור לדיו חילופי שאפשר לקנות, ולכן אם תיפסק האספקה הלקוחות שלנו נופלים והנזק ל-HP עלול להיות אדיר".

לדבריו הנהלת החברה העולמית דורשת דיווחים כל הזמן על המצב בישראל, ובין השאר הורתה על הקמת מפעל גיבוי בסינגפור ועל שמירת מלאים במקומות שונים בעולם. "אם יש מצב שבו הממשלה תעשה צעדים כדי להקל על חברות ענק בינלאומיות, זה יתקבל בברכה ויעזור לקעקע את הרעיונות להוציא את הייצור מישראל".

קריבין מציין כי הבעיה העיקרית שהחברות חוששות ממנה היא פגישה בתשתיות בישראל והגבלת משאבים כמו חשמל או מים. "אם תהיה הקצבה בחשמל, אז אנחנו צריכים שיבטיחו לנו עדיפות בחשמל ובמים, שנוכל להמשיך לייצור. צריך גם לוודא שהנמלים יהיו פתוחים שנוכל לשלח". בעיה שנייה שמעסיקה את החברות היא זמינותם של עובדים חיוניים, שעלולים להיות מגויסים לצה"ל בעת חירום. בחברות ההייטק מעבירים לצה"ל שמות של עובדים מבוגרים יחסית, שאותם הם מבקשים שלא לגייס תחת ההגדרה "עובדים מרותקים למקום עבודתם".

שר הכלכלה אלי כהן מסר בתגובה: "נוכחותן בישראל של חברות בינלאומית הינה בעלת חשיבות אסטרטגית לכלכלה, לתעסוקה ולתדמית ישראל. הבעת האמון של החברות הזרות בישראל מחייבת סיוע שלנו לחברות במתן כלים בהתמודדות בשעת חירום, ונמשיך לסייע בכך".