בשבוע שעבר קראתי כתבה מעניינת בנוגע למגדל ביטוח, שעסקה בעיקרה בשינויים שהחברה עברה, ובאלה שלהם היא זקוקה, ובין הדברים שצוינו עלתה גם הכוונה הבאה - להציע אשראי ללקוחות, בלי ביטחונות ולכל מטרה.
לכאורה יש בזה היגיון, שכן חברת ביטוח היא עסק עתיר מזומנים, עם הרבה לקוחות ומאגר רחב של נתונים, כך שאם ממילא חלק ניכר מהכספים מנותב להשקעות, מדוע לא להעניק באמצעותם גם הלוואות?
■ הזווית העקרונית: גם אם זה נראה מתבקש והגיוני, הרעיון שחברת ביטוח תעניק אשראי צרכני הוא לא כזה טריוויאלי, שלא לומר בעייתי. הענקת הלוואות אינה פעילות צדדית; זו מומחיות שמחייבת ניסיון מצטבר והיכרות מעמיקה עם מקבל ההלוואה, מעבר לנזילות וליכולת ההפצה.
בשונה מהבנקים, שמכירים היטב את איתנותו והתנהלותו הכספית של הלקוח הפרטי, אינני משוכנע שהמידע שיש לחברות הביטוח בהקשר הזה הוא רלוונטי ושימושי. אם להמחיש זאת מהכיוון השני, על דרך האנלוגיה, זה כמו שהבנקים יסתמכו על המידע הפיננסי שברשותם כדי למכור ביטוח סיעודי.
■ העיתוי הנוכחי: על פי הפרסומים, מגדל ביטוח תחל במהלך המתוכנן מיד לאחר החגים. אם כך, לאחר שההחלטה העקרונית כבר התקבלה, נותרה הסוגיה של עיתוי החדירה. נדמה לי שהתקופה הנוכחית אינה אופטימלית, בלשון המעטה.
■ שוק האשראי הקמעוני: למגדל ביטוח אין כוונה להיכנס לתחום המשכנתאות, כך שיש לנטרל מהאשראי הצרכני את ההלוואות בגין רכישת דירות. כשמביטים על הדוחות הכספיים של הבנקים המקומיים, שמעניקים קרוב ל-90% מההלוואות לפרטיים, רואים שהאשראי הקמעוני גדל לאורך תקופה בצורה דרמטית ומהירה, אך בה בעת, בשנה וחצי האחרונות הצמיחה בפירוש התמתנה - ולמעשה נבלמה. זה איננו מקרי: ריסון ההיצע הוא תוצאה ישירה של הרווחיות שהתכווצה, ושל הסיכון שעלה.
צמיחת האשראי הצרכני* נבלמה, ויש לכך סיבה
■ שחיקת הרווחיות: ההסבר האינסטינקטיבי לשחיקת המרווח הפיננסי בשנים האחרונות הוא ירידת הריבית. במקרה שלנו, של שוק האשראי הקמעוני, מדובר בסיפור כלכלי בסיסי - עודף ההיצע הוביל לירידת מחירים משמעותית.
הקשר בין כמות למחיר המשיך להתקיים גם בשנה האחרונה, שבה גם המרווח וגם ההיצע נותרו באותה רמה, וזה מעלה את השאלה הבאה: מדוע ההתלהבות של הבנקים הצטננה? מהסיבה הפשוטה, סיכון האשראי עלה - כך שהם כבר לא משוכנעים שברמת המרווחים הנוכחית יש לכך הצדקה.
■ עליית הסיכון: "Bad loans are made in good times" - את המשפט הזה מכיר כל בנקאי, ודומה שזו בדיוק הסיטואציה שנוצרה בשנים האחרונות בתחום האשראי הקמעוני. לאחר תקופה של פריחה, שלוותה בצמיחה חדה ומהירה, ההפרשות להפסדי אשראי התחילו גם הן לעלות מדרגה - עד לכדי שיעור של כמעט 1% מסך האשראי לצריכה.
אינני זוכר את הפעם האחרונה שבה ההפרשות הקמעוניות הגיעו לרמה כה גבוהה, וחשוב לזכור גם את הנקודה הבאה; זה שיעור ההפרשה הממוצע, כך שמבלי לנקוב בשמות, בחלק מהבנקים הן עוד יותר גבוהות.
■ קצת מספרים, בבחינת "חשבון סנדלרים": ההלוואות שמגדל תעניק צפויות לשאת ריבית פריים פלוס 3.35% (5% לשנה, נכון להיום), לתקופה של עד חמש שנים - ללא ביטחונות ובלי שעבודים. אם נשליך מהבנקים לגבי שיעור ההוצאות להפסדי אשראי, אזי התשואה השנתית נטו, בניכוי אותן הפרשות, צפויה לעמוד על 4%.
מה לגבי עלויות התפעול שכרוכות במתן הלוואות? קשה לאמוד את שיעורן המדויק, אבל חברות האשראי החוץ-בנקאי, שאמורות להיות יעילות מאוד, רושמות עלויות תפעול בשיעור ממוצע של 2.5% מהאשראי שהן נותנות.
בהנחה ששיעור ההוצאות של מגדל ינוע סביב אותה רמה, אזי התשואה "הנקייה" - אחרי הפרשות והוצאות נלוות - תתכנס לכדי סדר גודל של 1.5% לשנה. קשה לומר שזו תשואה מלהיבה, אבל יש האומרים שבימינו היא גם לא רעה. אז זהו, שהמציאות מאתגרת עוד יותר, שכן החישוב האריתמטי שהצגתי חוטא בהטעיית הממוצע.
הסיבה לבלימה: הרווחיות נשחקה, סיכון האשראי עלה
■ הממוצע עלול להתברר כקבוצה ריקה: ביחס למרווח הפיננסי הממוצע של הבנקים, שאינו שונה מהותית מהתשואה שנושאות ההלוואות - לאור עלותן הנמוכה של המקורות - הריבית שמגדל ביטוח מציעה נראית אטרקטיבית ועדיפה.
העניין הוא, שהמרווח הבנקאי מאופיין בשונות אדירה, שכן הוא מכיל בתוכו ריביות גבוהות בגין משיכות יתר וחריגה, לצד הלוואות בעלות רמת סיכון מדודה - שבהן הריבית נמוכה משמעותית מהמרווח הממוצע.
במילים אחרות, התשואה על ההלוואות שמגדל ביטוח מתכוונת להציע תביא לדעתי לתוצאה הדיכוטומית הבאה; הלקוחות האיתנים ימשיכו לקחת אשראי מהבנקים, שכן הריבית שהם מקבלים שם בפועל נמוכה יותר. אלה שיראו בריבית של 5% הצעה מפתה, יאופיינו ככל הנראה ברמת סיכון גבוהה יחסית, כך שבסופו של יום, שכרה של מגדל ביטוח עלול לצאת בהפסדה.
■ שורה תחתונה: יש הרבה סיבות טובות להשקיע במגדל ביטוח. אני לא בטוח שהכניסה לתחום האשראי הקמעוני היא אחת מהן.
■ הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועליהם בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.