אומה בדעיכה? פחות סטארט-אפים נפתחים בארץ, יותר נסגרים

מגמה מדאיגה בהייטק הישראלי? לפי דוח של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), מספר הסטארט-אפים המוקמים מדי שנה הולך ופוחת בשנים האחרונות, ומנגד מספר החברות הנסגרות הולך ועולה.

אם ב-2014 נפתחו יותר מ-1,000 סטארט-אפים, ב-2015 ירד מספרם ל-943 וב-2016 הוא עמד על 932. במהלך 2017 כולה, אומרים בארגון, נרשמו רק 700 סטארט-אפים שנפתחו בישראל. עורכי הבדיקה מציינים כי ייתכן שחלק מהחברות "יירשמו באיחור" ויתווספו למניין בדיעבד, אך הדבר לא אמור לשנות את מגמת הירידה הכוללת.

מנגד, מספר הסטארט-אפים שנסגרים דווקא עולה. ב-2014 הוא עמד על 221 בלבד, ב-2015 עלה ל-376 וב-2016 ל-468. נתוני השנה שעברה מעידים על 408 חברות שנסגרו, אך גם בהקשר זה ייתכן שיתווספו בדיעבד חברות נוספות. לפי שעה, יחס הפתיחות-לסגירות בשנה שחלפה הוא הנמוך ביותר בתקופה שנבדקה.

הנתונים על השנה הנוכחית עדיין ראשוניים וחלקיים: עד כה זוהו 187 חברות שהוקמו, לעומת 88 שנסגרו. מדובר ביחס פתיחות-לסגירות מעט גבוה יותר ביחס לשנתיים הקודמות, אך בהתחשב בחלקיותם של הנתונים קשה להצביע על שינוי מגמה של ממש.

 מספר תקציב

היזמים המבטיחים כבר קיבלו מימון

מאיר ולמן, אנליסט בכיר ב-SNC, אומר בשיחה עם "גלובס" כי נתוני הארגון החלו להיאסף בשנת 2014, וייתכן שהיא בלטה לטובה באופן מיוחד. עם זאת, הוא מציע הסבר למגמה הנראית בדוח: לדבריו, המשברים הכלכליים ב-2008 וב-2011-2014 צמצמו את היקף ההון הזמין ליזמים. כתוצאה מכך גדל מספר היזמים שהחזיקו ברעיונות מצוינים, אך לא הצליחו לגייס עבורם את ההון הנדרש.

ההון הזמין חזר וגדל ב-2014, ואז השיגו היזמים את המימון והקימו את החברות, מה שמסביר את הזינוק במספר החברות שהוקמו ב-2014 ובשנתיים שלאחר מכן. זו גם הסיבה, ככל הנראה, למספר הנמוך של חברות שנסגרו באותה שנה: חברות מעטות יחסית הוקמו בשנים שקדמו לה.

מה קרה מאז? להערכת האנליסט, "התחושה שלי שהיו ב-2017 פחות חברות חדשות מבשנים הקודמות, כי הרבה מהרעיונות הטובים שהיו כבר קיבלו מימון והוקמו, והיזמים הטובים כבר פעילים בחברות שקיימות לפניה".

תקופה של גיוסי "סקייל-אפ"

עדות נוספת למגמת ה"התפקסות" של ההייטק הישראלי עולה מנתוני גיוסי ההון של סטארט-אפ ניישן למחצית הראשונה של 2018 - 2.42 מיליארד דולר, לדבריהם. לפי IVC, גוף מחקר נוסף, הסכום גבוה יותר ועומד על 3.2 מיליארד דולר, והפער נובע כנראה מסמיכות הזמנים למועדי הגיוס. אלא שכך או כך, הסכום הזה נמצא במגמת גידול, ולעומת זאת מספר סבבי הגיוס הכולל נמצא במגמת ירידה.

את התמונה המלאה נותן הפילוח של הנתונים לפי סוג סבבי הגיוס: בעוד שמספר סבבי הגיוס הראשוניים (עד 5 מיליון דולר) יורד בהתמדה מאז 2015, מספר סבבי הגיוס בהיקפים בינוניים (בין 5 מיליון דולר ל-10 מיליון דולר) עולה בהתמדה. לפי SNC הוא הגיע ל-95 במחצית הראשונה של 2018 לעומת 59 במחצית הראשונה של 2015 ו-79 במחצית הראשונה של 2016, שהייתה עתירת השקעות. מספר הגיוסים בהיקף של יותר מ-20 מיליון דולר שומר על יציבות לאורך השנים והגיע ל-31 במחצית 2018.

ב-SNC מגדירים זאת כתקופה של גיוסי "סקייל-אפ", שבה החברות מגייסות הון כדי לצמוח ולהגדיל את מקורות ההכנסה העצמית שלהן. המגמה המאפיינת את גודל ההשקעות בכל סוגי הסבבים היא של גידול, כשסכום הגיוס החציוני עלה מ-2 מיליון דולר במחצית 2015 ל-5 מיליון דולר במחצית 2018. החריג היחיד במגמה זו הוא גודלם החציוני של סבבי C ומעלה, שירדו במחצית הראשונה של 2018 מתחת לרמה שנרשמה מאז 2015.

נתוני SNC מתארים את מאפייני ההקמה וההתפתחות המפרכים של חברות סטארט-אפ ישראליות שהוקמו ב-2014: 17% מהחברות הוקמו ממשאבים עצמיים של המייסדים (חברות Bootstrap), רק 3% מהחברות הצליחו לגייס הון קדם-סיד, והשיעור הגדול ביותר מבין החברות שנבדקו - 26% - גייסו בשלב הסיד.

לאחר מכן נעצרו חלק מהחברות: רק 10% מהן הגיעו לסבב A, 3% הגיעו לסבב B ו-0.3% בלבד הגיעו לסבבי C ומעלה. 1% מהחברות הגיעו להנפקת מניות בבורסה, ואקזיט בדמות מיזוג או רכישה היה נחלתם של 6% מהסטארט-אפים.

נתון נוסף שעולה מהדוח הוא שמאז 2014 נפתחו בישראל 11 מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות, ממוצע של 23.4 מרכזי מו"פ בשנה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדובר במגמת האצה: מאז 1989 החלק לגדול מספר מרכזי הפיתוח בישראל והחל מ-2004 הואצה מגמת גידול זו.