מנכ"ל סופרקום בראיון נוקב: "עובדי ההייטק מפונקים היום"

מתבונן מבחוץ שהיה משקיף על הסכסוך שהתנהל בין סופרקום לבין החברה שהשכירה לה את הנכס שבו שכנה עד לאחרונה היה מתקשה להאמין שהשוכרת היא חברת הייטק הנסחרת בנאסד"ק. במהלך ההתדיינות המשפטית בין סופרקום לבין המשכירה, חברת אמקור, נחשף כי האחרונה נאלצה לאיים בנקיטת אמצעים כגון ניתוקי חשמל או חסימת חניות לאחר שהשוכרת לא שילמה את שכר הדירה. לפני כחודש, כשהחברה פינתה את הנכס ועברה למשכנה החדש במגדלי אקרשטיין בהרצליה פיתוח, המהלך לווה בשומרים שהוצבו במעליות הנכס המפונה, וגם המשטרה הוזמנה למקום. "זה היה מחזה ממש מביש", מספרים מי שהיו עדים לאירוע.

לו היה מדובר במקרה בודד, ספק אם הוא היה שווה אזכור; אולם הסכסוך הזה, כך מתברר, הוא רק אחד מני רבים שבו מעורבת סופרקום, חברת טכנולוגיה העוסקת, בין היתר, בהפקת תעודות חכמות ובתחום החם "האינטרנט של הדברים", ומי שאף הייתה עד לפני כמה שנים חביבת המשקיעים בוול סטריט.

למעשה, ניסיון לעקוב אחר הסכסוכים השונים שמתנהלים סביב החברה מגלה כי היא ניצבת לגמרי בעין הסערה: טענות מצד ספקים על פיגורים בתשלומים; תביעות שהוגשו לבתי משפט בידי עובדים ובידי קרנות הפנסיה המנהלות את כספיהם, הנוגעות לאי-העברת ההפרשות לקרנות; סכסוכים מול מתחרים עסקיים ומול ספקים; וכאמור, הסכסוך מול המשכירה.

בדוח של חברת דן אנד ברדסטריט, המספקת שירותי מידע עסקי, שהוגש לביהמ"ש במסגרת אחת מההתדיינויות המשפטיות שבהן מעורבת סופרקום, נכתב לאחרונה כי חלה הרעה ברמת הסיכון של החברה וכי ההמלצה לספקים היא לעבוד איתה "במזומן או כנגד ביטחונות מלאים בלבד". סיכון האשראי של החברה הוגדר בו כגבוה, וזכה לציון של 15 מתוך 100 בלבד. עוד מצוין בו כי "בחודשים האחרונים אותרו מספר תביעות נגד החברה לרבות תביעות של ספקים", וכי "אותרו פיגורים בתשלומים לספקים".

גם דוחות החברה, שאמנם רשמו שיפור מסוים ברבעונים האחרונים, לא כוללים בינתיים בשורות מרנינות במיוחד עבור המשקיעים, שכאמור, עד 2015 הסתערו על מנייתה בהתלהבות. האם כל אלה הם סימפטום למשבר גדול שעובר על סופרקום? לזכותו של אריה טרבלסי, בעל המניות הגדול בחברה, ומי שמוביל אותה כמנכ"ל בעשר השנים האחרונות, אפשר לציין כי הוא ניאות להתייצב ולמסור ל-G את גרסתו לאוסף המקרים הלא שגרתי שעמם מתמודדת החברה בתקופה האחרונה.

טרבלסי מסביר את האירועים בכך שבמישור העסקי סופרקום ביצעה חישוב מסלול מחדש, והיא עוברת כעת תהליך שבסופו היא תהיה חזקה יותר ומבוססת על אדנים רחבים יותר. בהמשך הוא גם לא מהסס להצהיר כי למעשה "החברה נמצאת במצב הכי טוב שלה אי-פעם".

חלק גדול מהטענות שעולות נגד החברה תולה טרבלסי במתחרה שלה, חברה בשם 3M ישראל, שחטיבה שלה שכיום נקראת אטנטי, שעוסקת בתחום האזיקים האלקטרוניים שבו פעילה גם סופרקום, נרכשה ב-2017 בידי קרן אייפקס. סופרקום מנהלת בימים אלה קרב משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב מול 3M, שבמסגרתו צצות לא מעט טענות לגבי מצבה של החברה.

"חלק גדול מהמלחמה נגדנו ממומן על ידי הקבוצה הזו", טוען טרבלסי. "יש לנו מאבק קשה מאוד מול 3M, ואנחנו מנצחים אותם כמעט בכל מכרז. הם מפסידים לנו את כל המדינות באירופה; ובכל פעם שהם הפסידו הם ערערו ועיכבו את הזכייה. יש לנו עדויות של לקוחות על כך שהם מספרים כל מיני השמצות עלינו, שהפסדנו כסף ועוד כל מיני סיפורים. הם מוציאים מיליוני דולרים כדי לעכב את תהליכי הזכיות שלנו, ואחרי שלא הצליחו לבטל את הזכיות שלנו, הם מנסים עכשיו להחליש את החברה מבפנים עם תביעות שחלקן יזומות ועם פרסומים כאלה ואחרים".

לטענתו, "מאוגוסט בשנה שעברה יש הקצנה של השיטות שבהן הם פועלים, והם מנסים להחליש אותנו כלכלית. מי שסובל מזה בסוף זה הלקוח, שמשתמש בציוד מיושן ומשלם יותר".

מאטנטי נמסר בתגובה באמצעות עורכי הדין עופר צור ועופר פליישר ממשרד גורניצקי ושות' כי "חברת אטנטי היא מובילת שוק הפועלת מעל 25 שנים בתחום הפיקוח והבקרה האלקטרוני של הפרט, ובין הראשונות בעולם שהמציאו פיתרון טכנולוגי כחלופה למאסר ואפשרות לשיקום פרטני. טענות סופרקום חסרות בסיס, אינן נתמכות במציאות ועומדות בסתירה להכרעות של גורמים מוסמכים במדינות בהן התנהלו המכרזים".

 זהבית כהן / צילום: שלומי יוסף

ירידה בהכנסות ומסע רכישות

עד לפני כמה שנים הייתה סופרקום  ממניות הטכנולוגיה הישראליות החמות בוול סטריט; חברת טכנולוגיה העוסקת בתחומים טרנדיים כמו הפקת תעודות חכמות, תקשורת בין מכונות (M2M), האינטרנט של הדברים, ופתרונות סייבר וקישוריות. בשנים 2015-2013 הניבה מניית החברה תשואה פנומנלית של יותר מ-2,200%, ובשיאה היא נסחרה בנאסד"ק לפי שווי של כמעט 200 מיליון דולר (שוויה הנוכחי עומד על כ-30 מיליון דולר).

סופרקום הוקמה עוד בשנת 1988 ו-11 שנים אחר כך הונפקה ברשימה המשנית של בורסת נאסד"ק. לפני כעשור היא נקלעה לקשיים, שוויה ירד, וטרבלסי, מנהל פיתוח בהשכלתו, שהתגלגל לתפקידי ניהול, רכש את חובה לקרן אמריקאית, תמורת מיליוני דולרים בודדים. החוב הומר בהמשך למניות, מה שהפך את טרלבסי לבעל המניות הגדול בחברה, וכיום הוא המחזיק בכ-27% ממניותיה באמצעות סיגמא ווייב. החברה מוחזקת על ידו ועל ידי רעייתו, צביה, המשמשת יושבת הראש.

את הסכום שאיפשר לו להשתלט על סופרקום לווה טרבלסי מבני משפחה. חלקם קיבלו מניות בחברה, כנגד ההלוואה, אולם גם כאן הדברים נגררו לשדה המשפטי. הגיס, שהלווה מיליון דולר לצורך המהלך, פנה לבית המשפט בדרישה שטרבלסי ישיב לו את ההלוואה. בהליך שנוהל חויב טרבלסי להשיב את הסכום וכך אכן עשה. תביעה אחרת שהגיש הגיס ומטרתה מימוש אפשרות לרכישת אופציות בחברה במחצית שוויין - דבר שהובטח לו לטענתו, בשעתו, מפי טרלבסי - נמחקה על הסף, למעט חלק אחד ממנה, שעדיין מצוי בדיון.

לטרבלסי יש, כמובן, זכויות רבות בנסיקה של סופרקום שהתרחשה לפני כמה שנים. "בעלי השליטה הקודמים מכרו כמעט את כל הטכנולוגיה שהייתה בחברה והשאירו את החברה עירומה. נשארו פרויקט אחד במזרח אירופה וחמישה עובדים", הוא מספר. עם כניסתו לחברה הוא הוביל תהליך התייעלות, שהעביר אותה מהפסד של 2 מיליון דולר ב-2010 לרווח שיא של 6.5 מיליון דולר ב-2013. הוא רכש בחזרה את החטיבה הטכנולוגית מאון טראק הישראלית, שעסקה בתעודות זהות אלקטרוניות, תמורת 10 מיליון דולר, ושנה לאחר מכן רכשה סופרקום את פרה-ויז'ן, שעיסוקה בתחום הסייבר, תמורת 2.5 מיליון דולר. החברה הצליחה לזכות בעוד ועוד פרויקטים, בעיקר עבור ממשלות באפריקה ובדרום אמריקה ("במדינות האלה קל יותר לזכות", מודה טרבלסי), ואלה הניבו לה הכנסות גבוהות.

אלא שב-2015 מצא עצמו טרבלסי בפני בעיה. זרם ההכנסות פחת, הרווחים הצטמצמו, ומ-2016 החברה אף עברה להפסד. במקביל טרבלסי המשיך במסע הרכישות. תחילה הוא ניסה לרכוש את אלווריון תמורת 31 מיליון שקל, אך חברה אחרת זכתה בה. בהמשך אלווריון נכנסה לחדלות פירעון, ולסופרקום נוצרה הזדמנות מהסרטים: לרכוש אותה - או נכון יותר את הפסדיה - תמורת 2 מיליון דולר בלבד.

"החלטתי שאני רוצה את החברה למרות מצבה הקשה", אומר טרבלסי. "כשניגשתי לנאמן אף אחד לא רצה את החברה. היא הפסידה מיליארד שקל במצטבר. אחרי הרכישה השקענו עוד ארבעה מיליון דולר בחברה כדי להביא אותה למצב שהיא רווחית וכדי לשמר את הידע ואת העובדים".

הרכישה הניבה לסופרקום רווח הון של כשבעה מיליון דולר, המוסבר בדוחות החברה בכך שאלווריון נרכשה במחיר נמוך יותר משווי נכסיה. המטרה הייתה לספק לסופרקום גישה לרשתות ההפצה הגלובליות ולמאגר הלקוחות הגדול של אלווריון וליהנות מיוקרתו של המותג. טרבלסי מספר שהרכישה עזרה לחברה גם בתחום האזיקים האלקטרוניים: "התחלנו להשתתף במכרזים וזכינו כמעט בכל מכרז, הקבלה בשוק הייתה הרבה יותר מהירה ממה שחשבנו. זה", לדבריו, "גם היה השלב שבו החלה המלחמה מול 3M".

מסע הרכישות, בכל אופן, נמשך. סייפנד (Safend) הישראלית, המתמחה במתן פתרונות אבטחת מידע למחשבים ניידים ונייחים (נקודות קצה) בארגונים גדולים, נרכשה תמורת שישה מיליון שקל בלבד. "הייתה הקפאת הליכים, הגיעו לנאמן, חיפשו קונה והגיעו אלינו", משחזר טרבלסי. "שמחנו כי זה השלים אותנו, לחברה הזו יש ברשימת הלקוחות שלה חברות משמנה וסלתה של התעשייה העולמית, וגם במערכות הביטחוניות".

לבסוף נרכשה גם PowaPos, חברה המפתחת אפליקציה לרשתות קמעונאיות המשולבת במערכת לתשלומים מאובטחים, תמורת 1.2 מיליון דולר. "גם היא נרכשה בדיסטרס", אומר טרבלסי. "אנו לא חוששים לקנות חברות, אנו רואים בזה הזדמנות. יודעים לבוא אליי עם חברות כאלה, כי אני יודע להבריא חברות. כל חברה שאנו מקבלים, ולא משנה כמה קשה מצבה, אנו יודעים להבריא אותה", הוא אומר, אם כי בהמשך מודה שרכישתה בכל זאת הייתה בעייתית.

אלא שכל הרכישות הללו נעשו בעת שהכנסות החברה ירדו מאוד, ומחיר המניה צנח בהתאם. חלקן אומנם הניבו לסופרקום רווח הון, אך ככל הנראה הן גם הכבידו עליה, ואחריהן, או איתן, גם הגיעה התפנית השלילית בתוצאות החברה. בשתי שנות הדוחות המלאים האחרונות, 2016 ו-2017, הפסידה החברה מעל 20 מיליון דולר. זאת אף שב-2017 ההכנסות דווקא רשמו שיא של 33.3 מיליון דולר.

טרבלסי, כאמור, לא מסתיר את העובדה שהחברה חוותה משבר, אך הוא תולה זאת בעובדה שהיא החליטה לשנות כיוון ורואה בכך עניין זמני. "עבדנו עם מדינות שהיו מוטות דלק וירידת מחירי הדלק פגעה בהן. קיבלנו החלטה אסטרטגית שבמקום להתבסס על מדינות מתפתחות, נעבור לעבוד עם מדינות מפותחות, ובנוסף, במקום להתבסס על פרויקטים ממשלתיים, נפנה גם לסקטור האזרחי הציבורי: פירמות רו"ח גדולות, חברות ענק כמו טבע ואחרות. במילים אחרות: ביזור גיאוגרפי ו-ורטיקלי".

לשם כך, הוא מסביר, נדרשו הרכישות, "באירופה השוק שונה לגמרי מהשוק באפריקה או דרום אמריקה. כדי לזכות באירופה אתה צריך להיות מצוין, לא מספיק שאתה מחייך".

זה יהיה הוגן להגיד שגם אם השינוי היה מתבקש, הוא גבה מכם ואולי גם ממי שעובד איתכם מחירים כבדים?

"הרכישות ושינוי הכיוון של החברה דרשו השקעה גדולה בפיתוח ובהתאמה. הרבה מאוד כסף הושקע באינטגרציה. אם אני לוקח את החברות האלה ועושה איחוד, בדוח הכספי זה מראה על הפסד, אבל קנינו אותן במחיר הזדמנותי. כל הנכסים שווים מעבר לעלות שלהם, לכן לא הייתי מסתכל על זה כעל הפסד, אלא כעל שנת מעבר".

 בורסת נאסדק/ צילום: רויטרס

הרכישות הצריכו גם פיטורי עובדים ואיחוד מחלקות.

"עשינו תהליך קשה בחלקו", הוא מודה, "הרבה בכירים הלכו הביתה, ועשינו תהליך ייעול. בסופו של דבר אסור לשכוח שמדובר בחמש חברות. כמעט משימה בלתי אפשרית. כיום אנו חברה מיוצבת שיש לה שלושה מנועי צמיחה: פרויקטים ממשלתיים, סייבר סקיוריטי ואינטרנט של הדברים. יש לנו הכנסות קבועות מלקוחות קבועים שמשלמים בזמן, הרגישויות הקודמות נעלמו. יש לנו מקורות אחרים להכנסות, יש לנו חברות ענק כלקוחות, בשנה שעברה המדינות המפותחות תפסו 50% מהשוק שלנו, ובשנת 2018 זה כבר יעלה ל-75%".

 סיגמא וויב

אתה מציג תמונה מאוד אופטימית, אבל בסוף יש מספרים, ולא רק שהם רחוקים ממה שהצגתם בעבר, עד לאחרונה הייתם חברה הפסדית.

"'המשבר הגדול' כביכול הוא יותר משבר חשבונאי. כבר עכשיו מתחילים לראות את היציאה ממנו. חזרנו למתח הרווחים הגבוה שהיה לנו, אבל עם שלושה מנועי צמיחה מאוד חזקים, עם הכנסות גבוהות. לא תמיד המספרים מספרים את כל הסיפור: החברה היום טובה בהרבה ממה שהייתה, ומבחינת מיצוב היא במצב הטוב ביותר מאז שהוקמה. אני אישית מרוצה מכך שעברנו את זה במינימום פיטורים".

"התנהגות שמעולם לא ראינו"

כדי לשפוט לעומק את מצבה הפיננסי של סופרקום נצטרך, כנראה, להמתין, אבל גם אם היא אכן נמצאת כעת בדרך לעתיד כלכלי טוב ויציב יותר, הסיפור של החברה רחוק מלהיות סיפור סטנדרטי שמתחיל ונגמר במדורי שוק ההון.

בשנים האחרונות הוגשו נגד סופרקום עשרות תביעות מצד ספקים, נותני שירותים, מתחרים ועובדים רבים. אפילו מזכירתו לשעבר של טרבלסי, נעה זכאי, הגישה תביעה נגד החברה. נגד החברה גם תלויות ועומדות כמה תביעות מצד בכירים לשעבר, על אי-תשלום כספים שהובטחו להם.

"מעולם לא נתקלתי בהתנהגות כזאת", הוא ביטוי שחוזר שוב ושוב בשיחות עם גורמים שנכוו מהתנהלות החברה. "השיטה היא מאוד ברורה", מספרים גורמים שעבדו עם סופרקום, "בהתחלה הם משלמים כדי להראות שהכול בסדר, אבל באיזשהו שלב הם פשוט מפסיקים לשלם, ואתה צריך לרדוף אחריהם ואז הם מתחילים לעשות כל מיני תרגילים".

קחו למשל את הסיפור הדי מדהים הבא: לא פחות מחמש חברות פנסיה, מהגדולות ומהבולטות במשק, הגישו תביעות נגד החברה בטענה כי חדלה להעביר את ההפרשות הפנסיוניות עבור העובדים.

"התובעת פנתה אל הנתבעת בכתב מספר רב של פעמים ביחס להפסקת הפקדות לקרן ההשתלמות ולקופת הגמל..." נטען בתביעה בהיקף של למעלה מ-500 אלף שקל שהוגשה נגד סופרקום בידי ילין לפידות. "הנתבעת בחרה להשיב באופן לקוני ומתחמק".

בתביעה של חברה פנסיונית גדולה אחרת, הראל, נכתב כי "החל מיוני 2017 הנתבעת אינה מעבירה להראל פנסיה תשלומים בגין העובדים - הן את חלק העובד והן את חלק הנתבעת... פניות חוזרות ונשנות של הראל פנסיה, הן בכתב והן בעל-פה, המבהירות בין השאר את הפגיעה החמורה בזכויות העובדים, לא נענו". היקף התביעה במקרה זה עומד על 400 אלף שקל.

טרבלסי טוען בתגובה כי חלק מהתביעות, ובהן אלה של ילין לפידות והראל, כבר נסגרו. מבירור שערך G מולן מתברר כי בילין לפידות תביעה אחת אכן נסגרה אך בינתיים הוגשה תביעה חדשה, ואילו מהראל נמסר כי התביעה עדיין פתוחה בבית המשפט. "בשיחות שקיימנו עם המעסיק הוא הביע נכונות להסדיר את החוב, אולם טרם נחתם הסכם הפשרה וטרם התקבלו תשלומים", אומרים בחברה.

באופן כללי ההסבר של טרבלסי לריבוי התביעות מקורי משהו: "כשאתה ממזג חברות יש המון מתחים. בכירים שיוצאים החוצה כועסים שאתה מוריד אותם בדרגה. לרוב הסטארט-אפיסטים, במיוחד המייסדים, יש אגו מפה ועד הודעה חדשה. היו פה התנגשויות של תרבויות ארגוניות של ארבע או חמש חברות וזה יצר המון מתחים. היו הרבה מאוד סכסוכים עם בכירים שהגיעו אלינו מהחברות שרכשנו, ופיטרנו אותם, או שפשוט לא אפשרנו להם לעשות ככל העולה על רוחם".

זה מסביר את הסכסוכים עם הבכירים, אבל מה הקשר לזה שאתם לא מעבירים את ההפרשות הפנסיוניות של העובדים?

"ב-2016 המפקחת על הביטוח שינתה את התקנות, כך שחייבת להיות הפרדה בין גורם משווק לגורם מתפעל בפנסיה. זה גרם להרבה מאוד שינויים, שגרמו לפיגורים בהטמעה ולהיזונים חוזרים, ולפעמים חלפו הרבה מאוד חודשים עד שהעובד היה מקבל את הכספים שהכנסנו לקופות".

 סופרקום

אבל החברות טוענות שאתם לא העברתם כספים אליהן.

"כשישבנו איתן וראינו מה הן רוצות, התברר שחלק גדול מהמידע לא מדויק. לדוגמה, הן דורשות הפרשות גם עבור עובדים שכבר עזבו ולא עדכנו. היו הרבה מאוד שגיאות מצידן".

אבל למה בכלל זה הגיע למצב כזה, למה זה לא נסגר קודם?

"אתן יודעות למה החברות הפנסיוניות תובעות? למה הן לא תבעו עד לפני שנה? היום עובד יכול לתבוע את החברה הפנסיונית על זה שלא הפקידו לו. הממונה קבעה שחובה על חברת הביטוח לתבוע את המעסיק ולגבות ממנו, כך שחברות הביטוח חוששות שהעובד יתבע אותן, ולכן הן תובעות".

אז שום דבר בהתנהלותכם כאן לא היה בעייתי?

"אני לא אומר שאנחנו בסדר, אבל אנחנו טוענים שחלק מזה נובע מהשינויים בחוק. כיום שינינו את השיטה, והחל ממאי אנו מעבירים ישירות לקופות את הכספים, כדי להבטיח שהעובד מקבל את התשלום. מדובר במאות עובדים, ואלפי קופות, ולפעמים המספרים לא מתאימים. זו עבודה סיזיפית ויש טעויות, אבל טיפלנו בהן ולמדנו מהן".

והנה עוד עניין ייחודי לסופרקום. אף שהחברה נסחרת, כאמור, בנאסד"ק, לפעמים נדמה שהיא מתנהלת כמו חברה משפחתית קטנה. אשתו של בעל השליטה, צביה טרבלסי, משמשת כאמור כיושבת-הראש. בן אחד של טרבלסי, ברק, מנהל את חטיבת ה-IOT, ובן שני, אורדן, מנהל את הפעילות בארצות הברית. גם האחייניות מועסקות בחברה: גל טרבלסי היא מנהלת השיווק, ורותם טרבלסי היא מנהלת משאבי אנוש בחברה.

טרבלסי, בוודאי לא תופתעו לשמוע, ממהר להצהיר כי הוא "יותר ממרוצה מתפקודם של בני משפחתו" ו"הלוואי שהיו לי עוד עובדים כמותם". אבל עובדים "רגילים" בחברה ועובדים לשעבר נשמעים פחות מרוצים. כך, למשל, באתר "דה וורקר", המוקדש לדירוג מקומות עבודה בידי עובדים, חוות הדעת נחרצות למדי, ואף שרוב הכותבים מספרים על משכורות גבוהות יחסית לשוק, המלצה רווחת היא "לא להתקרב".

נוסף על כך, עובדים שעבדו בחברה מספרים על "תרגילים" שהם חווים מצד ההנהלה. "אריה (טרבלסי) יודע על כל שקל ושקל שעובר בחברה", הם אומרים, "הוא ממש יורד לרזולוציות". בין היתר, הם יודעים לספר על תשלומים שונים שהובטחו להם בחוזה העבודה שלהם והופסקו ללא כל התראה מוקדמת, למשל, הוצאות נסיעה.

ומה אומר על כך טרבלסי? "עובד צריך להביא קבלות ואישורים להוצאות שלו, ואם הוא לא יביא הוא לא יקבל החזר. אנחנו חברה ציבורית מסודרת, יש כאן כללים ברורים. בתהליך ההבראה יש עובדים שפוטרו, יש עובדים שרגילים למשהו אחר, ולא פשוט לאחד ארבע-חמש חברות לכדי חברה אחת".

"עובדים בהייטק מפונקים", הוא מוסיף ומתייחס אל הענף באופן בכללי. "אנחנו בזמנו לא חשבנו שכל העולם הגיע לנו, הייתה מסירות לעבודה ולא חשבנו לעבור ממקום למקום. אני מאוד חושש שאם זה יתעצם תהיה פגיעה בתעשיית ההייטק - למרות שלדעתי בדור של היום כולם יותר חכמים ויותר מוכשרים ולוקחים אותנו קדימה, אבל יש פה קצת הגזמה.

"נכון, אני מנהל קשוח, אני לא מסתיר את זה. יש לי הרבה חמלה, אבל אני לא מוותר לספקים שלא מספקים את הסחורה או חייבו חיובי יתר, ולא לעובדים שלא ממלאים את המדיניות של החברה. אנחנו בחברה ציבורית, ואני לא יכול לנהוג בפזרנות בכספי המשקיעים".

ולא יכול להיות שגם אתה הגזמת?

"בחלק מתהליך ההבראה נעשו טעויות. יש מקרים שאתה מפטר את האדם הלא נכון. לפעמים אתה מבצע מהלכים לא נכונים. למשל, עסקת PowaPos לא הייתה הכי טובה. בדיקת הנאותות הייתה חסרה. למרות שלא הפסדנו, ההשקעה הגדולה בחברה לא הייתה שווה את העלות הראשונית שהושקעה בה, ובדיעבד לא הייתי עושה את זה. לא תמיד הרווח הראשוני הוא החשוב. אם אתה משקיע 90% מזמנך ברכישה ומיזוג, אתה פוגע בכל שאר החלקים.

"העלויות עדיין מכבידות עלינו. רק השנה השלמנו את האופטימיזציה במערך ההוצאות שלנו והוא ירד לרמה שרצינו, ומאותו רגע היינו חיוביים. אנחנו מאמינים שכעת החברה תחזור למתח רווחים ולמצב שבו היא הייתה. יצרנו תפנית ונחזור לשנים הטובות שלנו. אני חושב שמנקודת הראות של המשקיעים הם צריכים להיות מרוצים, ובסך הכול אני גאה במה שעשינו. רוב המיזוגים נכשלים, ואנחנו הצלחנו. לעשות מיזוג זה לא קל כמו שזה נראה".

טיסה לא נעימה לא פחות

מארבע חברות תיירות ותעופה שונות הגישו תביעות נגד סופרקום, ואריה טרבלסי מודה שזה לא מקרי: למעט ארקיע, "יש כאן עניין עקרוני"

פן לא שגרתי נוסף שקשור להתרחשויות סביב סופרקום נוגע לכך שארבע חברות תיירות ותעופה הגישו נגדה תביעות בגין אי-העברת תשלומים: חברת הנסיעות תלמה תובעת את סופרקום בהיקף של 800 אלף שקל; ארקיע תבעה אותה בהיקף של כ-200 אלף שקל (התביעה נסגרה); סוכנות הנסיעות אמסלם תובעת גם היא 200 אלף שקל, ומונה טורס תובעת 100 אלף שקלים.

בתביעה מטעם האחרונה, שהוגשה באמצעות עו"ד צחי אסרף, נכתב כי היא "פנתה אינספור פעמים אל הנתבעת שהבטיחה כי העניין יוסדר ויטופל לאלתר, אך ללא הועיל. חרף הפניות החוזרות והנשנות אל הנתבעת... דרישות התובעים נפלו על אוזניים ערלות או שנענו בהתחמקויות והתחכמויות שונות ומשונות, ונכון להיום, יתרת החוב טרם שולמה. הנתבעת ניצלה את אורך הרוח אותו הפגינו התובעים והמשיכה במסע דחיות מביש".

טרבלסי מודה שזה לא מקרי שכמה וכמה חברות נסיעות תובעות אותו. לדבריו, למעט ארקיע, ש"מולה הייתה בעיה טכנית", בכל המקרים האחרים, ובמיוחד במקרים של תלמה ושל אמסלם, יש עניין עקרוני. "עבדנו עם תלמה תקופה של שנה שנה וחצי, הזמנו טיסות ב-850 אלף דולר, אפילו יותר. בשלב הראשון שילמנו בצורה סבירה ואז היו כמה תקריות. דרישות התשלום לא היו ברורות לנו, וביקשנו להבין את התשלום עבור ביטולים. אמרנו להם שלפי ההסכם בינינו הם צריכים לדאוג לכך שלא תהיה עלות ביטול וביקשנו מהם הוכחה לכך שהם שילמו לחברת התעופה את העלות.

"סוכן נסיעות הוא נאמן שלך, הוא אמור למצוא לך טיסה במחיר הטוב ביותר ולקחת עמלה. הוא לא יצרן. יש לי מידע של 100% שבחלק מהמקרים שבהם חויבנו על ביטול או שינוי טיסה כספים לא עברו לספקים (חברות התעופה). ביקשתי שיוכיחו לי שאין חיובי יתר, ואז אמר לי מנכ"ל תלמה: 'זה לא מעניין אותך כמה אנחנו משלמים. יכול להיות ששילמת 1,600 דולר ולי זה לא עלה כלום כי השגתי את הכרטיס בחינם'. אבל הוא סוכן שלי, נאמן לי, אז איך הוא יכול להגיד כך? הוא אומר לי: 'אני מוכר לך את הטיסה ולא מעניין אותך מה המחיר ומה הרווח שלי'".

לדברי טרבלסי, זאת גם הבעיה עם סוכנות אמסלם טורס. "אנחנו בתהליך של הכנת תביעות ייצוגיות בעניין חיובי היתר נגד שתי החברות הללו. החברות האלה הרי עובדות עם הרבה חברות שדומות לנו, ולדעתנו יש כאן חיובי יתר במיליארדי שקלים (כתופעה גורפת). חברות הייטק הרי משלמות מיליארדים לחברות האלה. בעבר גם אני לא בדקתי, אך ברגע שהתעורר החשש אנו חושבים שצריך להסדיר את הנושא הזה".

מאמסלם טורס נמסר בתגובה: "לדאבוננו, המקרה של סופרקום הינו מקרה מיוחד ונדיר, בו לקוחה של חברתנו, והעומד בראשה, עושים כל שניתן על מנת לחמוק מתשלומים והתחייבויות בצורה שיטתית ומכוונת. לעניין הרעיון ההזוי של סופרקום לתביעה ייצוגית, טוב תעשה אם תתמודד עם שלל התביעות שהוגשו נגדה".

מתלמה נמסר כי "בחברה ישמחו למסור תגובה לאחר פסק הדין שצפוי בקרוב".