חתונת הדמים: מה באמת עומד מאחורי מיזוג רשת-ערוץ 10?

"זה הולך להיות משא-ומתן קשוח", מסכים כל מי שמעורב בדיאלוג המתקיים בימים אלה בין קשת לרשת סביב מכירת חברת החדשות המשותפת, שליוותה אותם מימי ערוץ 2. לכאורה מדובר במשא-ומתן פשוט. רשת חייבת למכור את החזקותיה בחברת החדשות, שעומדות על 50%, כי זה התנאי שהציבה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, כדי לאשר סופית את המיזוג בין רשת לערוץ 10. קשת מודעת היטב לנסיבות שמאלצות את רשת לעבוד בלוח זמנים צפוף ומנצלת אותן לטובתה.

מה זה אומר? לפי המסמכים שהוגשו להלפרין, רשת שואפת לקבל את כל האישורים עד סוף ספטמבר, כדי לחסוך כמה שאפשר רבעון מדמם נוסף לה ולערוץ 10. מכירת חברת החדשות היא רק הצעד הראשון שעליה לעשות. בהמשך ממתינים לה גם אישורים של הרשות השנייה ושל ועדת הריכוזיות. לא שצפויות שם הפתעות גדולות - בכל זאת בראש ועדת הריכוזיות עומדת אותה הלפרין - אלא הרבה בירוקרטיה ותקופת חגים שנתקעת באמצע. יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ' אומנם צפויה לנסות לנכס לעצמה כמה דקות תהילה ובהן כותרות סביב המיזוג, אבל בסופו של דבר ההערכות הן שהיא תאשר אותו. זאת גם מכיוון שמועצת הרשות לא תרצה להיות חתומה על סגירת ערוץ בישראל, מה שיקרה אם המיזוג לא יתבצע; וגם כי שמאלוב-ברקוביץ', חברת כנסת לשעבר ולה חושים פוליטיים מחודדים, חושבת קדימה. לפי ההערכות היא שואפת לחזור לכנסת הבאה כח"כית מטעם הליכוד או לכל הפחות לקבל קדנציה נוספת כיו"ר הרשות, אחרי שזו הנוכחית תסתיים באוקטובר. אישור המיזוג, אולי בתיקונים קלים, ישרת את יחסיה עם ראש הממשלה.

על הרווחים שיפיק נתניהו - עוד נרחיב בהמשך. כרגע אנחנו עדיין בשלב שבו רשת צריכה לסגור את הפינה ששמה חברת החדשות. קשת מציעה הסכמי אי-תחרות נוקשים, שימנעו מרשת להעביר אליה טאלנטים ובעלי תפקידים מחדשות 2 במשך תקופה ארוכה, וכמובן, שווי חברה נמוך, שיגרום לה לשלם לרשת את המינימום הנדרש. בכמה מדובר? די לקרוא את הדיווחים בעיתונים כדי לראות את הפערים בין הצדדים. הכתבים שמדברים עם רשת מציינים שווי חברה של 300 מיליון שקל, שייאלץ את קשת להיפרד מ-150 מיליון שקל, ואלה שמשוחחים עם קשת מורידים את שווי החברה ל-200 מיליון, מה שיגרום לה להיפרד ממאה מיליון שקלים בלבד. כמו תמיד, ההערכה היא שייסגר מחיר כלשהו באמצע.

"בסוף הכול יתומחר פה בכסף", אומר גורם המלווה את המשא-ומתן, "גם השווי של הברזלים (בכירי חברת החדשות) שיעמדו במרכז הסכמי האי-מכירה. וזה לא רק יונית לוי ואמנון אברמוביץ', קשת יכולה להחליט שלרשת אסור להציע עבודה בשנתיים הקרובות גם למזכירה של אבי וייס (מנכ"ל חברת החדשות), כי היא הייתה חשופה למידע רגיש. ואם כן, אז שרשת תשלם על זה, בהצעת המחיר הסופית".

רשת די שבויה בסיפור הזה.

"אל תרחמי עליה. לרשת יש שוטים משלה, היא יודעת כמה מנכ"ל קשת אבי ניר רוצה להיות בעל הבית היחיד בחברת החדשות, והיא תשחק על זה בכל הכוח. מספיק היה לראות את הוויכוחים שהיו בחודשים האחרונים בין ניר לבין אבי צבי, מנכ"ל רשת, לגבי השאלה אם כן או לא לפרוץ לשידור בגלל אירועים חדשותיים חריגים, כדי להבין שהצירוף הזה של שני בעלי בית על חברת חדשות אחת הוא בעייתי".

הם לא הגיעו להסכמה בנוגע לחשיבות האירוע?

"העמדה לדין של ראש הממשלה זה לא מספיק חשוב? חשיבות האירוע זו לא השאלה בכלל. השאלה היא כסף. כשהמשטרה מסרה את המלצותיה בעניין נתניהו בערב שבו שודר בקשת גמר 'הכוכב הבא לאירוויזיון', רשת נאלצה להרים מהר תוכנית עם אודי סגל, כי קשת לא הסכימה להאריך את החדשות ולפגוע בגמר. מן הסתם יימצאו גם דוגמאות הפוכות, שבהן רשת שידרה תוכנית דגל עתירת תקציב ורייטינג ולא רצתה שיפסיקו אותה אמצע, כי היא מכרה מקסימום פרסומות ורצתה לשמור על רייטינג גבוה ככל האפשר, בזמן שקשת שידרה איזה שידור חוזר והייתה מעוניינת בפריצה לשידור כדי להרוס לרשת את החגיגה. כשיהיה לחברת החדשות בעל בית אחד, ייחסכו המחלוקות האלה. עדיף הורה אחד, גם אם הנשיאה בנטל הכלכלי של חברת החדשות תהיה לו קשה יותר, על פני שני הורים מסוכסכים".

אבל איפה פה השוט? רשת חייבת להימכר. אין לה אפשרות לעשות דווקא ולהישאר.

"אבל יש לה אפשרות להשאיר את המניות בנאמנות. אם קשת תתעקש על שווי חברה נמוך, המניות יועברו לנאמן, שלא יאהב, למשל, את הרעיון שקשת מקדמת את תוכניות הערב שלה כבר מרבע לשמונה כל ערב, ויטען שזה נוגד את האינטרס הציבורי. יש לה גם אפשרות למכור את המניות שלה לערוץ 20 או לערוץ 9. הדנ"א של קשת ושל חברת החדשות מאוד דומה, להכניס שחקן כמו ערוץ 20 בבעלות של 50%, זה לא דבר שחברת החדשות או קשת ישישו לקראתו".

הולך להיות פה שמח, או שאנחנו סתם זורקים פה ספינים?

"רוב הסיכויים שהמשא-ומתן הזה יסתיים עד שהכתבה שלך תתפרסם. עורכי הדין של רשת וקשת כבר מכירים זה את זה מהדיונים על מיזוג אפשרי בין הערוצים ויודעים עם מי יש להם עסק ומה החולשות והחוזקות של כל צד. לכולם יש אינטרס לגמור עם זה, בעיקר כי בסוף מדובר בכסף קטן, כמה מיליונים לכאן או לכאן, סכום שכל אחת מהחברות מוציאה על חברת החדשות בחודשיים-שלושה של עבודה שוטפת.

"צריך גם לזכור, שבנובמבר 2020, אחת מהשתיים - רשת או קשת - תהיה מחויבת לפי חוק להיפרד מחברת החדשות ולהקים חברה מאפס, מה שהיה הופך את כל הסיפור לעסק הרבה יותר יקר גם עבור מי שתתעקש על המותג הוותיק וגם עבור מי שתעזוב ותצטרך לבנות מותג מהתחלה. כך שההזדמנות שנוצרה פה ממילא חוסכת לשתיהן הרבה כסף".

הקרב על הנרטיב

אז הספינים, כאמור, רק מתחילים, בערוץ 10 וברשת אומנם ציינו שהדיונים סביב המיזוג ביניהם נוהלו באווירה חמה וטובה, אבל הקרב על הנרטיב שבו יתוארו השלכות המיזוג הזה בתקשורת לוהט גם הוא. נתחיל ונאמר שהמרוויח הגדול מהמיזוג הזה, כפי שמתעקש בכיר לשעבר בתעשיית הטלוויזיה, הוא דווקא בנימין נתניהו. מופתעים? הנה ההסבר. "המיזוג הזה טוב לנתניהו, אפילו יותר מאשר סגירה רשמית של ערוץ 10", מסביר אותו בכיר, "כי במקום שתדבק אליו רשמית סגירה של ערוץ בישראל, הוא זוכה לכך שרשת - גוף התקשורת הכי מקורב אליו מבין ערוצי הברודקאסט - יבלע באלגנטיות את הערוץ שהביא לעולם את תחקיר ביבטורס ויעצב אותו מחדש כרצונו. זה לא יקרה מיד, כדי לא להפחיד אף אחד, אבל בואי נראה אם שנה אחרי המיזוג יישארו בחדשות 10 עיתונאים כמו רביב דרוקר, שנחשבים לפרסונה נון גראטה אצל נתניהו, או שהמעבר לידיים ידידותיות לנתניהו יביא עמו כמה שינויים".

שנת המבחן הזאת היא גם שנת בחירות, שבה נתניהו ייאלץ לסבול את חדשות 10 במתכונתן הנוכחית. לא היה עדיף מבחינתו שהערוץ יקרוס כלכלית וייסגר?

"ולהישאר לבד עם חדשות 2 בשנת בחירות? שכחת את התמלילים של גיא פלג מחקירות נתניהו? חברת החדשות היא אולי ממלכתית, אבל היא בטח לא פרו ביבי. עדיף לנתניהו שתי מהדורות חדשות מתחרות, שאפשר לפעמים לתמרן בשיטת המקל והגזר, מחברת חדשות חזקה אחת שתהפוך למדורת השבט. הרי כל המהלכים של נתניהו בשוק התקשורת נועדו ליצור כאוס רב-ערוצי, שימנע התכנסות סביב מהדורה אחת".

הקרבה שאותו בכיר מדבר עליה היא בראש ובראשונה היחסים הקרובים בין אודי אנג'ל, בעל מניות הרוב ברשת, לבין נתניהו. השניים מכירים מקורס קצינים, עברו יחד את מלחמת יום כיפור ונמצאים בקשר טוב. "אודי לא צריך את רשת כדי להיפגש עם ביבי", מבטל את הקונספירציה מי שמכיר את השניים. "ומי שמחפש חיבורים יכול גם למצוא את כתב כמו מתן חודורוב, למשל, ואת אודי אנג'ל בשורה הראשונה בהופעות של שלמה ארצי ולהמציא תיאוריות קשר, אפילו שאין ביניהם כלום". מצד שני, ספק גדול אם לשאר האנשים שהכירו את נתניהו בצבא ואינם בעלי ערוץ טלוויזיה או עסקים חובקי עולם כמו אנג'ל יש היום דלת פתוחה ללשכת ראש הממשלה.

חיבור פרסונלי נוסף בין נתניהו לרשת נבע מהחלטתה של רשת לשכור ללוביסט של הערוץ את שירותיו של עו"ד איתן צפריר, מי ששימש בעבר כראש מטה משרד התקשורת מטעם נתניהו. צפריר כבר אינו על הפיירול של רשת, אבל הוא לא נפרד ממנה לגמרי. בשנתיים האחרונות הוא שותף במשרד עורכי הדין מ. פירון, המעניק שירות משפטי חיצוני לרשת.

בהיבטים של עשייה טלוויזיונית נזכיר כי ערוץ 10 היה חזק בתחקירים ובדוקומנטריה, ודאי בתקופה שעוד היה לו כסף. לעומת זאת, רשת, ששליש ממניותיה בבעלות ענקית התוכן אנדמול, התהדרה בעיקר בקניית פורמטים בינלאומיים, בידוריים באופיים, וב"גיור" שלהם כדי שיתאימו לישראל. הסרט שמפיקה רשת, למשל, על שמואל בן-ארצי, אביה של שרה נתניהו, לא בדיוק מוציא אותה כגוף המעודד עבודה עיתונאית נשכנית. הוא אומנם טרם שודר, אבל אפשר להניח שהוא מסייע לתחזק את מערכת היחסים בין משפחת נתניהו לרשת. גם תחקיר "העין השביעית", שפורסם לפני שבוע, ומדגים כיצד ח"כ מיקי רוזנטל, יוצר הסרט "שיטת השקשוקה", שעסק באחים סמי ויולי עופר (עידן עופר, בנו של סמי, הוא מבעלי רשת), כמעט ואינו מופיע ברשת בשנים האחרונות (ודאי לעומת הופעותיו התכופות בערוצים האחרים) ואינו מסייע לרשת להצטייר כערוץ לוחמני ונטול פניות.

מצד שני, עורכים שעבדו ברשת נשבעים בחופש העיתונאי שסיפקה להם הזכיינית הן בלחצים מול המפרסמים והן בלחצים פוליטיים. "אני חייב לומר שהופתעתי מהחופש הרדיקלי שנתנו לי", אומר אחד מהם. "ציפיתי שיהיו לחצים דווקא בגלל הדימוי של רשת בתקשורת והתזה שאת מציגה גם פה, ולהפתעתי עשיתי מה שרציתי. לא התערבו לי בפסיק. זה גם לא הוגן לטעון שלחדשות 10 יש מונופול על עיתונות נקייה וניקיון כפיים, יש עוד עיתונאים בטלוויזיה מלבדם. לאבי צבי יש רצון חזק להראות שהוא לא מתכוון לשנות את חדשות 10, אלא דווקא להתהדר בה".

"לא טלוויזיה במעגל סגור"

התזה הזו מרתיחה בעיקר את אדריכלי המיזוג משני הצדדים. "רשת מצילה את ערוץ 10 מסגירה ומצטיירת כאיש הרע, זה פשוט לא ייאמן", הם אומרים בכעס, "אפשר לחשוב שזו פעם ראשונה שרשת מחזיקה בחברת חדשות, שדורשי טובתו של ערוץ 10 צריכים לסמן לה את גבולות הגזרה. נכון לעכשיו, היו אלה בעלי המניות בערוץ 10 שהכריחו את 'חדשות 10' להתנצל מול שלדון אדלסון. בעוד שרשת לא כפתה אף התנצלות על חדשות 2. מי שיוצא נגד הסינרגיה בין הגופים בטענה שהדנ"א שלהם שונה מדי, לא מבין שדווקא השונות הזו היא שמאפשרת את המיזוג, בבחינת שלם הגדול מסכום חלקיו.

"רשת מעריכה את העשייה של חדשות 10. אבי צבי נפגש עם מנכ"ל חדשות 10 גולן יוכפז כדי להעביר את המסר הזה, למרות שבמקרה של יוכפז, הוא באמת לא צריך את זה. הוא עבד מספיק שנים כעורך ברשת ובחדשות 2, כדי לדעת שיש לו חופש פעולה מוחלט. ולגבי הטאלנטים - בשנה האחרונה, עוד לפני שעלה המיזוג על הפרק, רשת הציעה לרביב דרוקר לעבור אליה ולהקים שם תוכנית סטייל 'המקור', אבל המשא-ומתן לא הבשיל. ככה נראה ערוץ שרוצה להוריד את דרוקר?". דרוקר בתגובה: "לא היה מעולם שום משא-ומתן עם רשת".

בחזרה לאדריכלי המיזוג, ליאור שליין ו"מצב האומה" עברו לערוץ 10 וטענו שרשת הורידה אותם משידור בתקופה שלפני הבחירות כדי לרצות את נתניהו. "אנשים אוהבים להיתלות באידיאולוגיה במקום להגיד שמדובר בכסף", אומרים שם. "כשמדובר בערוצים המסחריים, זו תמיד שאלה של כסף. אם יהיה משקיע שיקנה את ערוץ 10-רשת הממוזג בסכום מספיק מרשים, את חושבת שבעלי המניות בערוצים האלה לא ימכרו אותם מחר בבוקר? בוודאי שימכרו. גם לפני המיזוג רשת וערוץ 10 ניסו לעניין משקיעים חדשים ולא הצליחו. עידן עופר לא רוצה את רשת, כי היא מפריעה לעסקים האחרים שלו. העסקים של אודי אנג'ל הם ממילא ברובם בחו"ל, איפה כאן ההזדקקות לראש הממשלה?"

תמיד יש איפה לעזור, גם בחו"ל מתרשמים מטלפון מראש ממשלה.

"בעלי המניות בערוץ הממוזג כבר הודיעו כי הדירקטוריון שיוקם יהיה מקצועי ויורכב מאנשי תוכן וניהול. בעלי המניות ונציגיהם הישירים לא ישבו בו, כך שהם נטרלו מראש את הטענה על לחצים מצידם".

אז הם לא ישבו שם כי הם עסוקים מדי וישלחו אנשים מקצועיים שבמקרה גם יהיו מקובלים עליהם מאוד. ממילא המנכ"ל הוא שבאמת קובע, ואבי צבי מחובר לבעלי המניות של רשת.

"נכון, בדירקטוריונים האלה באמת לא עושים הרבה, שומעים סקירה של אחד הטאלנטים על המצב ומצביעים. אבל תחשבי רגע - מה האינטרסים של רשת? לא מעניין אותה להתערב בחדשות. כל מה שהיא רוצה זה שהחדשות יהוו פלטפורמה טובה לתכניות שיחזיקו יפה את הערוץ. חדשות 10 תזכה לבית חם ברשת. היא תזכה סוף-סוף ללוח שידורים חזק, עם תוכניות שיאפשרו לה להעלות את הרייטינג החד-ספרתי של המהדורה".

ההערכות הן שחדשות 2 תמשיך להוביל, אבל הפער יצטמצם.

"נחכה ונראה. מה שכן, כולם בחדשות 10 מבינים שחובת ההוכחה תהיה מעתה עליהם - הם כבר לא יוכלו לטעון שהם המהדורה הכי טובה שאף אחד לא רואה".

והנה התירוץ לשינויים שיתבצעו במהדורה.

"זה לא הוגן. למה אף אחד לא שואל את קשת מה היא תעשה עם תוכניות הלוויין שנלוות למהדורה המרכזית - 'פגוש את העיתונות', 'מהדורה ראשונה' אם היא תוריד אותן זה ייראה כמו ריענון של לוח השידורים, ואם רשת תוריד את אחת התוכניות שחדשות 10 תביא איתה, יגידו שזו פגיעה בחופש העיתונאי. חדשות 10 יודעים שהם לא משדרים רק לחברים שלהם, זו לא טלוויזיה במעגל סגור, צריך לפתוח את השורות".

ומה באמת יהיה על כל תוכניות הלוויין שלהם, כמו לונדון וקישנבאום ורפי רשף?

"לא יודעים. עד שהמיזוג לא יאושר סופית, רשת וערוץ 10 לא יכולים להחליף נתונים לגבי התוכניות, כדי שזה לא ייחשב להסדר כובל. נקווה שעד סוף אוגוסט הדברים יסתדרו, ויחל דיון ענייני".

מי שרצו יותר - ומי שפחות

מי שזכה לפנייה מצד ערוץ 10, ממש לאחרונה, הוא אילן שילוח. "הציעו לי וסירבתי", הוא מספר ל-G, "גם אם היו נותנים לי אותו בחינם, לא הייתי לוקח. ואמרתי את זה גם לרשות ההגבלים שדיברו איתי".

מה בעצם השתנה מאז הצעתך בסבב הקודם? הפיצול?

"כן. אנחנו לא ארצות-הברית, אין פה שום היתכנות כלכלית לשלושה ערוצים מסחריים. אין מספיק כסף בפרסום, בעידן שבו התקציבים עוברים לגוגל, פייסבוק, יוטיוב ואינסטגרם. הנחת העבודה שלי בסיבוב הקודם הייתה שבמעבר לרישיונות יהיה מיזוג רגע לפני הפיצול".

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

"אני מאמין שהמיזוג יציל את תעשיית הטלוויזיה בארץ, הוא יאפשר לערוצים להרוויח ולהשקיע בתוכן. חבל שזה קורה עכשיו אחרי הפסדים מיותרים. מאז פיצול ערוץ 2, הערוצים הפסידו מדי יום מיליון שקל, שזה קצב הפסד שנתי של 300-400 מיליון בשנה, גם טייקונים גדולים וחזקים לא יכולים או רוצים להתמודד עם זה".

למה הטייקונים בכל זאת נשארים בערוצים המדממים האלה? תילי תילים של פרשנויות כבר נכתבו על התופעה לאורך השנים. ההכרה, הערוץ הפתוח לראש הממשלה, המעמד המיוחד אצל הבנקים. לכל בעל מניות הסיפור שלו.

גורמים בשוק הטלוויזיה מתעקשים ש"רשת באו למשא-ומתן עם ערוץ 10 בשאיפה שערוץ 10 יקנו אותם. הם רצו לפתור את בעיית הריכוזיות של עידן עופר. בגלל האחיזה ברשת, עופר לא יכול לקנות את תחנת הכוח צומת, שמעניינת אותו הרבה יותר. ערוץ 10 לא רצה לקנות את רשת. הוא סירב גם להחזקה משותפת של 50:50, וכך נוצר מצב שהוחלט על החזקה לפי שווי, 60:40 לטובת רשת. כשאנג'ל, על-פי התכנון, יקנה את המניות של עופר.

"הברנז'ה מחבקת את הלפרין בגלל שהיא שמחה שערוץ 10 ניצל. אבל מבחינת הממונה זה רק בונוס נעים, ההישג הגדול שלה בסיפור המיזוג הזה - הוא הוצאתם של האחים עופר משוק התקשורת. רשת לא הפגינה רצון מיוחד להשתלט על ערוץ 10 ועל חברת החדשות. בעלי המניות של ערוץ 10 פשוט רצו פחות".

לפי הפרסומים, לן בלווטניק מאס בערוץ, כי ראה בו עסק מושך אש אחרי שנתבקש למסור עדות בתיקי נתניהו. החוקרים ביקשו לדעת אם נתניהו קידם את העסקה בינו לבין ערוץ 10.

"בלווטניק לא בדיוק עבר לעסקי יצוא הפרחים, נכון? הוא עדיין בערוץ הממוזג, רק בהחזקות מדוללות. וכנראה יש סיבה שהוא עדיין שם. לכל בעלי המניות יש שלל אינטרסים".

מעניין לבחון את הקשר בין מעורבותם של בעלי המניות בנעשה בערוץ לבין המוטיבציה שלהם להשקיע בו כספים, כי כמו שאמרו כמה בעלי חברות הפקה עמם שוחחנו: "מה שקרה פה היה לגמרי משחק של בעלי מניות, ולא של מנהלים. הבעלים של רשת נתנו תחושה שיש להם אורך נשימה. שרשת כולה היא בשביל אנג'ל בקושי חצי ספינה מצי הספנות שלו, ויהיה בסדר. הוא יזרים את הכספים שצריך, גם אם לא יהיה מיזוג. הם פשוט האמינו בחברה שלהם יותר".

יו"ר ועד העובדים דוד אוחיון, העובד בערוץ מאז הקמתו, מאמין שלמעורבות הרגשית של בעלי המניות הייתה השפעה חיובית על ההשקעה בערוץ: "יוסי מימן ביקר כאן מדי שבוע והיה מגיע להשקות ואירועים מיוחדים. הוא תמיד היה אומר שיוציאו אותו מפה רק על אלונקה. רון לאודר הסתובב פה והיו אירועים לכבודו ובהשתתפותו, למשל מסיבה ענקית בהאנגר 11 עם כל החברות שהיו לו בארץ. אפילו מילצ'ן בשנתיים שהיה פה, שלא בנאמנות, הסתובב במסיבות של הערוץ. אני לא זוכר שהם התערבו, אבל הם היו פה. בלווטניק מזרים למעלה משנה את המשכורות שלנו, אבל הוא לא מגיע.

"אנשים שחשבו ששוב הערוץ צועק זאב-זאב לא מבינים שהפעם הסיטואציה שונה. זו כבר לא מלחמה מול הממשלה והרגולטור, זה בעל הבית אומר: 'אני לא רוצה את העסק'. כש-RGE (קבוצת תקשורת בבעלות בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקאנטי) נכנסה לפה, הגיע לדבר איתנו אביב גלעדי ואמר: 'לא באנו להשקיע, באנו להרוויח'. זו הייתה דרכם. ובהתחלה זה אפילו עבד להם, עד שהגיע הפיצול".

לעומת אוחיון, גורם בכיר בערוץ מאמין ש"יותר בריא מצב שבו בעלי מניות מסתכלים על הערוץ בהסתכלות קרה כעסק כלכלי נטו, מאשר מצב שבו הם מפתחים מעורבות רגשית ותוך כדי גם מחפשים את הבנפיט שהערוץ נותן במקומות אחרים. מהבחינה הזו בעלי המניות הנוכחיים בערוץ 10 התנהלו בסדר גמור".

ואילו אביב גלעדי מסר בתגובה: "לא זוכר אמירה כזו שלי. בכל אופן נשמח להיפגש עם העובדים מתי שרק ירצו, יש לנו הרבה אהבה וכבוד אליהם".

ונחשו מי מפסידים בגדול?

ביום ראשון התקיימה פגישה בין נציגי הוועד ליו"ר דירקטוריון ערוץ 10 שמואל גורטלר, המשמש כנציגם של בעלי המניות, אחרי שעובדי הערוץ מחו על שהם חיים באי וודאות נוראה, ושבעלי המניות מתעלמים מהם. העובדים דרשו להעביר כמה שיותר מתוכם לערוץ הממוזג תוך שמירה על תנאי ההעסקה שלהם - וביקשו שמי שייאלץ ללכת הביתה יקבל פיצויים מוגדלים. "פשוט זה לא יהיה, וגם לא ממש נעים", אמר אוחיון לאחר הפגישה, "אבל לפחות יישרנו קו והסכמנו שנעבוד יחד באווירה טובה".

עובדי ערוץ 10, אין מחלוקת, הם המפסידים האמיתיים בסיפור הזה. לא 350 עובדי חברת החדשות שייקלטו כנראה ברשת, אלא 140 עובדי המנהלה, שנלחמו על הערוץ הזה כל השנים, לצד הטאלנטים והעיתונאים, ועכשיו ילכו הביתה. המיזוג, מסכימים כולם, הוא בעצם מיזוג של רשת עם חברת החדשות. שאר הערוץ הופך ללא רלוונטי.

גם חברות ההפקה החיצוניות שעבדו בערוץ 10, למשל אולפני הרצליה, שהפיקה את תוכנית הבוקר, עשויות לשלוח מכתבי פיטורין לעובדים. ההנחה היא שרשת תעדיף לשמר את העובדים שלה ותבחר בפינצטה את מי שישתלם לה לקחת מבין עובדי ערוץ 10 שאינם בחדשות. חלק מבכירי הערוץ כבר עזבו בשבועות האחרונים. זיוית דוידוביץ', סמנכ"ל הפקה ותוכן ויובל כהן, מנהל התוכניות, קיבלו תפקידי מפתח בהפקת האירוויזיון. עודד טל, סמנכ"ל הפרוגרמינג, עבר לשמש באותו תפקיד בקשת.

נפגשתי עם נציגי הוועד ביום רביעי שעבר. מלבד אוחיון הגיעו רוני מנדלמן, מנהלת שיתופי-הפעולה באתר של ערוץ 10, שחר הרפז, מנהל חדר שידור, ונועה שושני, מנהלת תיקי לקוחות. איש מהם לא שיער אז ששעה קלה אחרי שנתפזר כבר תודיע הממונה הלפרין על המיזוג, אבל האי-וודאות כבר אוכל את כולם.

בסיור שאוחיון עורך לי, הוא מספר על מזגן שהתקלקל, והטכנאי שהגיע שאל אותו אם יש טעם בכלל להשקיע במיזוג, אם ממילא כולם ילכו הביתה. "אמרתי לו שברור שיש. לכולנו יש פה לפחות עוד חודשיים של עבודה, מרגע שיוכרז המיזוג. מה גם, שחברת החדשות צפויה להישאר פה קרוב לשנה וחצי אחר-כך, עד שרשת תחליט איפה למקם אותה".

אנחנו מתחילים ומנדלמן מזהירה שהיא תיאלץ לפרוש לטובת פגישה עם לקוח. "אני אמורה לסגור איתו עסקה", היא מספרת נבוכה, "להביא לפה כסף, אבל אני לא יכולה להגיד לו עד מתי אנחנו באוויר. כרגע אנחנו משדרים את כל מה שיש. משתמשים בכל המלאי. אני נשארת עד שמורידים את השאלטר".

ושושני מוסיפה: "גם לי יש לי צורך לעשות קלוז'ר ולהיות פה בזמן הסגירה. למרות שלא קל פה עכשיו, אנחנו שתיים שעושות עבודה של חמש, כי כבר לא מביאים מחליפים למי שעזבה. גם העבודה עם המפרסמים היא לא קלה. יש מפרסמים שכבר עזבו, ויש את אלה שדוחים כל הזמן פגישות ומחכים, כנראה, למחירים של מכירת חיסול. הרבה מגמגמים - אנחנו עושים הפסקה החודש, ממילא חופש וכולם בחו"ל, אין כרגע מבצעים - ואז אני צופה במתחרים ורואה אותם שם".

מה בעצם אתם רוצים?

"אנחנו עובדים ותיקים, נשכבנו על הגדר עבור הערוץ במשברים הקודמים, והיינו רוצים שידברו איתנו ויתייחסו אלינו בכבוד" .

ההסתדרות רואה בכם עוד מפעל שנסגר.

הרפז: "אבל אנחנו לא פרי גליל, וגם לא עושים צעדים קיצוניים. אנחנו מבינים שהמיזוג הכרחי ולא מעוניינים לפגוע בו. אבל קצת הגינות, אני עובד פה 16 שנה ולא צריך לקרוא ב'וואלה ברנז'ה' שסוגרים לי את מקום העבודה, שאני מבלה בו כל-כך הרבה שעות ומרגיש שהוא חלק ממני. למרות שוורשבסקי (מנכ"ל ערוץ 10) אמר לנו שאנחנו צריכים לראות בערוץ מקום עבודה ולא בית".

מה הסיכוי שלך למצוא עבודה?

"שאלה טובה. יש לי שלושה ילדים ומשכנתה, ואני חוזר לשוק שרק הולך ומצטמצם. ב-JCS סגרו, באתר של 'כאן' כתוב שהמשרות המוצעות שמורות לעובדי החינוכית שנסגרת. מאז ההודעה על המיזוג שבדרך, עברתי לילות ללא שינה, כל פעם שאני בשקט של האוטו בדרך הביתה, אני משתגע מהמחשבות. גם ברשת לא קל, יש להם תוכניות של חברות הפקה חיצוניות ופרילאנסרים שמפחדים כמונו. אנחנו מרגישים כמו בריאליטי, לא יודעים מי יישאר, מי ילך. האם יבקשו מאיתנו להתפשר על תפקידים זוטרים או שכר נמוך יותר או שפשוט ישלחו אותנו הביתה".

אוחיון: "ברשת הודיעו שישמרו לנו את המשרות המתפנות, זה nice to have כהצהרה, אבל מדובר ב-12 משרות, זה לא משהו שאפשר לבנות עליו".

אתם מרגישים נח שהעיתונאים מרגישים יותר בטוחים מכם? נלחמתם תמיד יחד.

"נכון, אבל אין לנו ספק שהם יבואו איתנו להפגנות, אם נצטרך. גם בגלל שיש פה סולידריות, וגם בגלל שגם אצלם יהיו אנשים שילכו הביתה, תוכניות שרשת תשאיר בחוץ".

מה אומר לכם המנכ"ל ורשבסקי?

אוחיון: "יוסי שחקן נשמה, מאז שהוא אמר לנו לחפש עבודה, הוא בעצמו מפעיל קשרים כדי למצוא מקומות עבודה לאנשים. הוא בעצמו לקח קשה את כל עניין המיזוג. אתמול הוא אמר לנו: 'סגירה זה רע ומיזוג זה קצת פחות רע. אל תצפו לכלום. אין כסף. בעלי המניות פה עוד מכניסים כסף לטובת המיזוג'. ואנחנו אומרים שלבעלי המניות פה יש כיסים עמוקים, בשבילם זה פינאטס לעזור לאנשים לצאת מפה בכבוד ובראש מורם, עם כמה חודשים של אוויר כדי למצוא עבודה. גם ככה הפשרות שאנשים יעשו על מקומות עבודה יהיו קשות, אני זוכר איך אחרי שטלעד נסגרה, אנשים הלכו לעבוד כמתקיני תריסים ונהגי מוניות כדי להתפרנס".

ורשבסקי נתפס כאחת הדמויות הטרגיות בסיפור הזה. "הוא כמו משה שהציל את העם, אבל לא יכול להיכנס לארץ המובטחת", אמר עליו אחד השחקנים במיזוג. למה בעצם? "גם אם ניהול משותף הוא לא בהכרח מתכון מנצח, אם נזכור את הקדנציה המשותפת של אבי ניר ואורי שנער בקשת, הרי עם מעט רצון טוב, היה אפשר למנות את ורשבסקי, שאין חולק על כישוריו, ליועץ חיצוני".

את הכדור הלוהט הזה מגלגלים בעלי המניות בערוץ הממוזג מצד לצד. כולם אומרים שהם אוהבים אותו וחושבים שהתשובה לכך שהוא מחפש כיום עבודה נמצאת אצל הצד השני. התשובה כנראה טמונה בכך שוורשבסקי רחוק מלהיחשב מנהל צייתן ונוח לבעלי המניות. המלחמה שלו במינויו של רמי סדן ליו"ר חברת חדשות 10 סימנה אותו אצל שני הצדדים כבעייתי. ההליכה שלו הביתה היא הסימן המובהק ביותר לסופה של תקופה.