מהם המספרים החשובים של שוקי הביטוח והחיסכון הפנסיוני?

גידול אדיר בנכסים, ובתשלומים שמעביר הציבור לחברות הביטוח ולגופים המוסדיים האחרים, וזאת גם, ובעיקר, בחלקם של הנכסים הללו מהכלכלה הישראלי. אלו כמה מהמאפיינים הבולטים של שוקי הביטוח והחיסכון הפנסיוני בישראל נכון לסוף 2017. כך עולה מנתונים שרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שבראשות דורית סלינגר, שתפרוש בסוף החודש, פרסמה היום במסגרת הדוח השנתי שלה.

אחד ההיבטים המרכזיים ביותר בפעילות הרשות הוא הפיקוח על החיסכון הפנסיוני בישראל, שמהווה את כרית הביטחון העיקרית של הציבור לימי הגמלאות - מעבר לביטוח הלאומי הכורע תחת הנטל. זאת, נוסף על הפנסיה התקציבית, אשר לה זכאים אנשים שהצטרפו לשוק העבודה בעבר, ושהציבור ה"חדש" אינו זכאי לה.

במסגרת זו מפקחת רשות שוק ההון על קרנות הפנסיה, על קופות הגמל ועל חברות הביטוח, שיחד ניהלו בסוף 2017 נכסים פנסיוניים בהיקף מצרפי של כ-1.57 טריליון שקל. סכום זה מהווה גידול של יותר מ-10% ביחס להיקף הנכסים שנוהלו על-ידי אותם גופים בדיוק בסוף 2016.

הגידול האדיר בכספים אלה נובע משני מקורות: התשואות החיוביות בשוקי ההון, שבהם מושקעים הנכסים הללו, וההפקדות. המנוע הראשון היה חיובי בשנת 2017, ולגבי מנוע הגידול השני, כאמור, מפרטת הרשות כי ב-2017 הסתכמו ההפקדות בשוק בכ-121.6 מיליארד שקל - גידול של כמעט 20% ביחס להפקדות שנרשמו באותם שווקים בכל 2016.

 כמה כסף העביר הציבור לחברות הביטוח ולחברות ניהול הגמל והפנסיה עבור הביטוח והחיסכון הפנסיוני שלו?

כמה כסף הציבור קיבל בחזרה?

למול ההפקדות ישנן גם משיכות כספים מצד הציבור, בין אם במסגרת תביעות ביטוח או זקנה, ובין אם במסגרת משיכה "רגילה" של כספי חיסכון לכל שימוש שהוא. ב-2017 הצטברו כל כספי המשיכות והתביעות בכ-56.4 מיליארד שקל, גידול של כ-9% ביחס למשיכות והתביעות ב-2016.

מניתוח הנתונים הללו עולה, כי ב-2017 מדובר בשיעור הפקדות מנכסים מנוהלים ממוצעים לאותה שנה של כ-8.1%, צמיחה של כ-9% לעומת שיעור ההפקדות מהנכסים הממוצעים ב-2016, שעמד אז על 7.4%.

ומה לגבי השיעור של המשיכות והתביעות מהיקף הנכסים הממוצע ב-2017? מדובר על שיעור תביעות ומשיכות של כ-3.8% בכל אחת מהשנתיים האחרונות, ללא תזוזה של ממש.

עד כמה ההפקדות והפרמיות בחיסכון הפנסיוני - לא כולל הפנסיה התקציבית, שממנה נהנית כאמור אוכלוסייה מוגדרת - הן משמעותיות וצומחות? הרשות מגלה כי שיעור הפרמיות וההפקדות בביטוח חיים, בגמל ובפנסיה מתוך התמ"ג גדל מ-6.9% בשנת 2012, לשיעור של 9.6% ב-2017.

אגב, גם שיעור דמי הביטוח בביטוחי בריאות וסיעוד ביחס לתמ"ג גדל משמעותית בשנים הללו, והוא כבר עומד על יותר מ-1%. וזאת בעוד שבביטוח הכללי חלה ירידה ביחס לתמ"ג בהיבט זה. כך או כך, לצד הגידול בסך הנכסים המנוהלים בשלושת אפיקי החיסכון הפנסיוני בשנים האמורות, הנתונים מגלים כי בכל אחת מהשנים 2013-2017 חלה ירידה בדמי הניהול שאותם משלם הציבור עבור ניהול החיסכון הפנסיוני שלו.

נתוני רשות שוק ההון מלמדים על מגמה נוספת שהולכת וגוברת בארבע השנים האחרונות: עלייה בכמות ההלוואות לעמיתים בכל מוצרי החיסכון הפנסיוני. ב-2017 עמד סך ההלוואות לעמיתים על 12 מיליארד שקל כמעט, לעומת סך של 2.7 מיליארד שקל ב-2008. העלייה המשמעותית ביותר הייתה בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, שהעמידו ב-2017 הלוואות לעמיתיהן ב-9.3 מיליארד שקל.

לצד החיסכון הפנסיוני ישנו גם ענף הביטוח "הרגיל", שכולל בעיקר את ביטוחי החבויות, הרכוש, הבריאות והסיעוד. ב-2017 שילם הציבור לחברות הביטוח פרמיות בהיקף כולל של כ-22 מיליארד שקל עבור ביטוחי החבויות והרכוש, ועוד 12 מיליארד שקל כמעט בביטוחי בריאות וסיעוד ובביטוחי תאונות אישיות.

בסך הכול שילם הציבור והעביר לניהול חברות הביטוח והגופים המוסדיים ב-2017 דמי ביטוח והפקדות בדמי גמולים בהיקף של כ-156 מיליארד שקל, גידול של כ-16% לעומת 2016, שבה נרשם גידול של יותר מ-8% בנתון זה ביחס ל-2015.

נתח ניכר מהסכומים האלה מגיע לחברות הביטוח ולגופים המוסדיים באמצעות סוכני הביטוח. האחרונים נהנים מעמלות עבור עבודתם. ב-2017 הסתכמו העמלות ששולמו לסוכני הביטוח בכ-8.8 מיליארד שקל, גידול של כ-7% ביחס ל-2016 - שיעור שנמוך יותר מאשר שיעור הגידול בנכסים, וגם בפרמיות ובהפקדות.

יוצא אפוא, ששיעור העמלות לסוכני הביטוח מתוך סך הפרמיות וההפקדות לביטוח ולחיסכון פנסיוני עמד ב-2017 על 5.7%, לעומת 6.2% ב-2016 ו-6.3% ב-2015. כלומר, חלקם של הסוכנים בעוגה גדל אבסולוטית, אך קטן באופן יחסי.

הייעוץ הפנסיוני ממשיך להיעלם

היועצים הפנסיוניים בבנקים מהווים מערך הפצה פנסיוני, שבעבר נתלו בו תקוות רבות בכל הנוגע לשיפור מצב הלקוח, גם על חשבון סוכני הביטוח. היועץ הפנסיוני "הומצא" ב-2005 במסגרת רפורמת בכר, ואז תלו בו הרגולטורים תקוות גדולות. מאז ועד היום חלה התפכחות כואבת, וברור לכל שהייעוץ בבנקים לא התרומם לגבהים שציפו ממנו.

מדוע? הרשות מפרטת עתה, כי בסוף 2017 היו 317 יועצים פנסיוניים בנקאיים ב-474 סניפים ברחבי הארץ, ירידה בולטת לעומת 386 יועצים שפעלו ב-551 סניפים בסוף 2015, וירידה בולטת הרבה יותר לעומת 836 יועצים בבנקים ב-759 סניפים ב-2009, ו-809 יועצים ב-766 סניפים ב-2010, שהיו שנות האופטימיות לגבי שירות זה בבנקים.

כלומר, מאז סוף 2009 ועד עתה חלה צניחה אדירה בזמינות הייעוץ הפנסיוני בבנקים, ומספר היועצים הפנסיוניים בבנקים צנח בכ-62%. אגב, הרשות מגלה כי מאז הוחל בייעוץ בבנקים ועד היום, כ-409 אלף איש קיבלו ייעוץ פנסיוני באמצעות המערכת הבנקאית.

הדוח השנתי של הרשות עוסק גם בסוגיית איתור עמיתים ומוטבים שהקשר עימם נותק, ושל נפטרים, שעבורם מנוהלים כיום כ-23 מיליארד שקל ב-1.5 מיליון חשבונות (ממוצע של כ-15 אלף שקל לחשבון). מדובר בשיפור לעומת המצב ב-2013, אז היו בחשבונות אלה כ-45.7 מיליארד שקל.

הקיטון בין השנים חל בחשבונות מנותקי קשר, בעוד שבחשבונות של נפטרים גדל הסכום המצרפי. אגב, ברובם הגדול של חשבונות העמיתים מנותקי הקשר סכום הצבירה בחשבון נמוך מ-8,000 שקל, וברוב המכריע של חשבונות הנפטרים ישנם סכומים של פחות מ-5,000 שקל.

במסגרת הדוח מגלה רשות שוק ההון, כי תוצאות תהליך איחוד החשבונות הובילו בשנת 2017 לסגירתם של 520 אלף חשבונות לא פעילים, ולניוד של כ-6 מיליארד שקל בין הגופים. כמו כן התייחסה הרשות לרפורמה שהובילה - הקמת שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל - שלגביה היא אומרת כי "הממצאים מורים על המשך ירידה בשיעור דמי הניהול".

בנוגע לאיתנות חברות הביטוח קובעת רשות שוק ההון, כי "השנה הגיע השלב הסופי, ומשטר סולבנסי 2 נכנס לתוקף", וזאת כחלק מאימוץ משטר ההון האירופי להבטחת יכולת הפירעון של חברות הביטוח, כך ש"כל החברות עומדות במשטר ההון, רובן ביחס המלא ומיעוטן ביחס העתי שנקבע".

לסיום, לצד הדוח ל-2017 פורסמו גם כמה פניות ציבור בולטות, שבהן פירטה הרשות, בין היתר, כי מבחינתה "לא ניתן לדחות באופן גורף אדם שזכאי לגמלת סיעוד מביטוח לאומי מלהצטרף לביטוח הסיעודי לחברי קופות החולים, שכן ההגדרות של המוסד לביטוח לאומי לעניין מצב סיעודי אינן זהות לאלו הקבועות בפוליסה".