עבור הציבור הרחב, המושג "מזונות" נתפס כמימון חודשי של אב גרוש לידי אשתו לשעבר עבור ילדיהם, ורבים אינם מודעים לכך שהחוק הקובע את חיובי המזונות, מאפשר לאדם נזקק להגיש תביעה לתמיכה כספית חודשית נגד מגוון בני משפחה, ולא רק נגד ההורה. במסגרת זאת, זוג קשישים מירושלים הופתעו לאחרונה לקבל תביעה שהוגשה נגדם על-ידי כלתם לשעבר, בה היא דורשת לחייבם לשלם מזונות עבור נכדיהם.
האם של הנכדים התגרשה מבנם של הסבים, ונחתם ביניהם הסכם גירושים, במסגרתו התחייב האב לשלם לה סך של 5,500 שקל בחודש כמזונות עבור שלושת ילדיהם הקטנים. כעבור שנתיים האב חדל לשלם את המזונות, וכל ניסיונותיה של האם לגבות את החוב המגיע לה באמצעות ההוצאה לפועל עלו בתוהו. האב לא מחזיק ברכוש על שמו, וכן אין לו הכנסה קבועה שניתן לעקל, ואפילו פקודות המאסר לא הביאו אותו לשלם את המזונות. לפיכך בחרה האם להגיש תביעה נגד הוריו.
כדי שתתקבל תביעה נגד בני משפחה שאינם הוריו של קטין, על התובע להוכיח 3 תנאים: שהוא אכן נזקק לסיוע כלכלי חיצוני ואינו יכול לתמוך בעצמו; שהוא לא יכול לקבל את הסיוע הנדרש לו מקרוב משפחה בעל קדימות גבוהה יותר; ושקרוב המשפחה הנתבע יכול לעמוד בחיוב המזונות הנדרש מבלי שהדבר יהפוך אותו עצמו לנזקק. סדר הקדימויות של תביעות הקרובים הוא הוריו של הנזקק והורי בן זוגו, אחריהם ילדיו הבגירים ובני זוגם, לאחר מכן הנכדים, הסבים, ואם גם הם לא יכולים לסייע, פונים לאחים.
במקרה שנדון השבוע, בית המשפט הגיע למסקנה שהאם עמדה בתנאי החוק. היא משתכרת סך של 7,900 שקל בחודש, בעוד שהוצאותיה על צרכים בסיסיים עבורה ועבור הילדים עומדות על סך של למעלה מ-9,000 שקל בחודש, כך שהיא נקלעת לחובות בעל-כורחה. מאחר שהיא אינה מצליחה לקבל את התמיכה הכלכלית המגיעה לה מאבי הילדים, והוכח כי גם הוריה אינם יכולים לסייע לה, היא זכאית לקבל סיוע מהורי האב.
ניתן להבין את התחושות הקשות של הסבים, זוג בשנות ה-80 לחייהם, שסברו כי יוכלו לבנות על הכנסתם החודשית הצנועה לכלכל עצמם בשנות שיבתם, ועתה נדרשים להאכיל מכספים אלה פיות נוספים. הסבים טענו כי הם סובלים מבעיות בריאות רבות וקשות, אינם עובדים ומתקיימים מקצבה בסך של כ-4,000 שקל בחודש בלבד, אולם בית המשפט בחן לא רק את הכנסתם אלא גם את רכושם. מאחר שהסבים מחזיקים בחשבונות בנק ביתרות זכות, במספר חסכונות, בשני רכבים ובדירת מגורים בבעלותם, בית המשפט הגיע למסקנה כי זכותם של הנכדים הקטינים לחיות בכבוד גוברת על הנטל הנוסף עליהם, וחייב אותם בתשלום מזונות נכדיהם לידי כלתם לשעבר בסך של 1,425 שקל בחודש.
כמובן שתביעה כזאת אפשרית גם בכיוון ההפוך, וקשישים יכולים לא רק להיתבע לתשלום מזונות אלא גם לתבוע את הנכדים או הילדים לתמיכה כלכלית בהם. כך למשל לפני מספר שנים חייב בית המשפט לענייני משפחה את ילדיה הבגירים של אישה בת 80, שהתקיימה מקצבת זקנה זעומה, לשלם לה דמי מזונות חודשיים העולים כיום לסך של כ 6,300 שקל.
בהקשר זה חשוב לדעת כי החוק, ובעקבותיו גם בית המשפט, אינם מתחשבים במערכת היחסים בין הצדדים, והאם "זה צודק" שהילדים, הנכדים או האחים יממנו את קרוב המשפחה הנזקק, לאור יחסו או התנהגותו כלפיהם. לכן בהחלט ייתכן מצב שבו ילד אשר הוזנח על-ידי הורהו מבחינה כלכלית כאשר היה קטין, יחויב לסייע לו כלכלית בבגרותו - גם אם התחושה היא שזה לא הוגן.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.