ICONIQ Capital, משרד השקעות משפחתי שמנהל, בין היתר, את הונו של מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, נכנסת עם השקעה ראשונה לישראל. הקרן הובילה השקעה של 33 מיליון דולר בחברת טוויסטלוק (Twistlock) הישראלית, המפתחת פתרון אבטחה עבור קונטיינרים וירטואליים בענן.
ICONIQ, שנוסדה בשנת 2011 על ידי דיבש מקאן, לשעבר ברוקר בגולדמן סאקס ובמורגן סטנלי, היא קרן פרטית שלא חושפת את לקוחותיה. עם זאת, כמה מלקוחותיה נחשפו בכתבה שפורסמה בפורבס ב-2014: מלבד מארק צוקרברג, על לקוחותיה של הקרן נמנים שריל סנדברג ודסטין מוסקוביץ מפייסבוק; ג'ק דורסי, מייסד ומנכ"ל טוויטר; וריד הופמן, אחד ממייסדי לינקדאין. לצד המיליארדרים הצעירים של עמק הסיליקון, ל-ICONIQ גם לקוחות מחוץ לעולם הטק, כמו הנרי קרביס ולי קה שינג.
ההשקעה בטוויסטלוק היא ההשקעה הראשונה של ICONIQ בחברה ישראלית, אך לפני שנה הקרן הובילה את הסבב האחרון בגובה 400 מיליון דולר של Houzz, החברה האמריקאית של היזמים הישראלים עדי טטרקו ואלון כהן. עד כה הקרן, המנהלת הון בגובה 1.4 מיליארד דולר, השקיעה בחברות כמו אובר, עליבאבא וטסלה. נוסף ל-ICONIQ Capital שהובילה את הסבב הנוכחי, השתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה: YL Ventures, TenEleven, Rally Ventures, Polaris Partners ו-Dell Technologies Capital.
בן ברנשטיין, מנכ"ל טוויסטלוק, אומר בשיחה עם "גלובס" כי ההשקעה של ICONIQ יוצאת דופן באופייה: "מדובר בפמילי אופיס הגדול בעולם. כשהם השקיעו בנו הם אמרו לי שכיוון שהם לא צריכים את הכסף שלהם באופן מיידי, יש להם פילוסופיה לפיה הם משקיעים רק בחברות הטובות בתחומן, שהם מאמינים שיגיעו להנפקה בבורסה. יש להם הרבה מאוד כסף והם רוצים לעשות הרבה מאוד כסף, גם אם זה ייקח להם זמן".
ברנשטיין יסד את טוויסטלוק יחד עם דימה סטופל ב-2015, שניהם עבדו 10 שנים במיקרוסופט לפני שהקימו את החברה. ברנשטיין סבור שההשקעה של ICONIQ בטוויסטלוק מגיעה בעקבות הצלחה של החברה בשלושה היבטים. הראשון הוא ההיבט הפיננסי: "הגענו מהר יחסית לשלב של חברה שמכניסה הרבה מאוד כסף. קיבלנו כמה מסמכי תנאים מחברות פרייבט אקוויטי, אלה חברות שמסתכלות על המצב הפיננסי של חברות. אנחנו מכניסים מעל 10 מיליון דולר בשנה ויש לנו מעל 200 לקוחות גדולים". בטוויסטלוק מספרים כי למעלה מרבע מחברות ה-Fortune 100 נמנות על לקוחות החברה, ביניהן InVision, Aetna, AppsFlyer, McKesson, Wix, Walgreens ,AWS ו-USAA.
בנוסף, מספר ברנשטיין, כשנפתחה החברה ב-2015, היא הצליחה להיות חדשנית הן בזווית הטכנולוגית והן בזווית השיווקית: "כבר ב-2015 זיהינו את טכנולוגיית הענן והנחנו שהיא הולכת לתפוס. גם הנחנו שחברות דינוזאריות כמו צ'ק פוינט ופאלו אלטו לא יצליחו לזוז בכיוון הזה מספיק מהר, כי המוצרים בעולם הזה צריכים להראות שונים מאיך שהם עובדים ואיך שהם מוכרים".
קונטיינרים וירטואליים הם למעשה מאפיין של מערכות הפעלה, שמאפשר לכל יישום בה לפעול במבודד, כאילו הוא היחיד. כך, מאות יישומים יכולים לרוץ במקביל מבלי להפריע זה לזה וללא שינוי, גם במעבר בין שרתים שונים. לסביבת עבודה כזאת, המשמשת בארגונים טכנולוגיים בעולם, דרוש פתרון שמגן על האפליקציות שמפתחים בחברות הללו, ולא על השרת - שלרוב, בעולם הענן, מגיע מאובטח.
האלמנט השלישי שמייחד את טוויסטלוק הוא שיטת המכירות של החברה, שהביאה אותה לצמיחה של 350% במספר הלקוחות מדי שנה. "היום קשה מאוד למכור מוצר סקיוריטי לארגון אם אתה לא מגיע מבפנים, כי יש כל כך הרבה רעש בחוץ. התמזל מזלנו, של דימה ושלי, שאנחנו חסרי נסיון והיינו צריכים לחשוב על הבעיה הזאת מחדש. מבחינה שיווקית לא פנינו למנהלים הבכירים אלא לאנשי ה-Dev-Ops בארגון. פרסמנו תוכן שעזר לאנשים להתמודד עם בעיות הסקיוריטי שלהם, והם באו לאנשי הסקיוריטי בארגונים והמליצו על המוצר שלנו.
"טכנולוגיות הענן שאנחנו מגינים עליהן נמכרות בצורה הזאת, אז היה לנו הגיוני לנסות. הרי בדרך כלל, כדי למכור לך סקריוריטי, מספרים לך סיפורי אימה מפחידים כדי שתלחצי ובסוף תקני. האנשים שבונים את התכנות בענן הם אנשים מאוד אינטליגנטיים וזה פשוט לא עובד למכור להם בצורה הזאת. הבנו שהאנשים שירכשו את המוצר שלנו בסוף הם מילניאלים, הם אנשים צעירים וחכמים שבודקים את המוצרים שהם קונים. לקחנו איש מכירות שמנוסה מאוד בשיטה הזאת, וזו אחת הפעמים הראשונות שמוצר סקיוריטי נמכר ככה, זה הצליח לנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.